השינוי על-פי חז"ל

ארנון לפיד

 

בגבעת-חיים איחוד מתמודדים עם תוצאות השינויים (שקיעת החברים יותר ב"חומר" ופחות ב"רוח") בעזרת לימוד סוגיות תלמודיות בחברותא * שכר דיפרנציאלי, גרסת מקורות ישראל


גבעת חיים איחוד

"אחרי סיום תהליך ההפרטה בקיבוץ, ועם תחילת השינויים, הרגשנו שאנחנו שקועים עמוק בחומר ופחות מדי ברוח, כשהכול מלווה בדאגות ופחדים. אווירה לא טובה. בקיצור, הבנו שאנחנו צריכים משהו שיעזור לנו להתעלות ולצאת מתוך עצמנו" - כך מירל'ה זיו מגבעת-חיים איחוד. מירל'ה, אכפתניקית ופעלתנית נצחית, חלקה את תחושותיה עם עו"ד צפריר בן-אור, גם הוא פעלתן לא קטן, ובעצה אחת החליטו להזמין את צביקה גילת - עיתונאי, טייל ומורה לתלמוד - ולהיוועץ בו כיצד יוכל לסייע לחברי הקיבוץ המבולבלים.

 

גילת הגיע, האזין, הבין והציע לימוד של סוגיות תלמודיות בחברותא. "אני ראיתי בעיני רוחי את כל הקיבוץ מתכנס אחת לחודש, ולומד, כמו פעם, חבורות חבורות. זה לא יצא, לצערי", אומרת מירל'ה. מה שיצא, זה מפגש דו-שבועי של חבורה מצומצמת למדי - כ-15 חברים - שמוכנים להשקיע 300 ש"ח לשנה תמורת עניין שברוח, לליבון סוגיות ומדרשים תלמודיים על-פי המלצתו של גילת, שיש להם נגיעה לסיטואציות מחיי הקיבוץ, ואמירות שניתן לשאוב מהן תובנות לכאן ולעכשיו. למפגש הראשון זומנו גם אנשי המזכירות, "כדי שילמדו שפה חדשה". פעם אחת הספיקה להם. "מבנה המוח שלנו שונה, כנראה", צוחקת מירל'ה.

 

במפגש האחרון, היא מבקשת להמחיש את הרלוונטיות, דובר על סוגיית המנהיגות ברוח בית שמאי, מחד גיסא, וברוח בית הלל, מאידך גיסא. "למדנו על מחשבותיהם ותגובותיהם השונות לסיטואציות נתונות, וגילינו בדברים את עצמנו, כלומר, את המנהיגות הקיבוצית והדילמות שהיא מתמודדת אתן. מעודד לגלות שהבעיות לא ייחודיות לנו ולתקופתנו, ומרתק ללמוד מניסיונם של חכמים קדמונים. זה נותן פרספקטיבה ופרופורציה".

 

ש: מזוזות כבר התקנתם על המשקופים?

"אל תגזים. זה ממש לא הכיוון", רושפת מירל'ה. "אין כאן שום עניין דתי. מלכתחילה חשבנו דווקא על מפגשים ספרותיים, אבל בסופו של דבר, זה מה שיצא. אנחנו לא מקשיבים ומקבלים אוטומטית, כמו בחורי ישיבה. אנחנו בהחלט ביקורתיים".

 

ירון למדן, חוזר בשאלה, לשעבר בחור ישיבה שניבאו לו גדולות, יו"ר "דעת אמת" - "ארגון לחקר התרבות היהודית הקלאסית והפצת גרסתה המדעית-הומניסטית" - לא מתלהב מפריחתם של חוגי הלימוד במקורות ישראל בקרב החילונים. זו מעידה, לדבריו, על "קריסה כמעט טוטלית של החברה בעידן הנאור. הצורך בגיבוש הזהות היהודית בקרב ציבור זה, גורם להם לנבור בעבר כגלגל הצלה לזהותם ההולכת ומתפוררת. במקום לתת את הדעת כיצד ליצור מרקם חברתי-קהילתי המחזק את התפיסה הנאורה - שוויון, חופש וחירות - הם עטים על טקסטים אגדתיים של חכמי בבל וארץ ישראל מהמאות הראשונות לספירה. נהירה רגשנית זו גורמת להם להתעלם לחלוטין מהתפיסה הפטריאכלית (נישול האישה מכל מעמד), מהכסנופוביה (שנאת הזר והשונה; הגויים והכופרים) ומביטול התבונה שתבעו חז"ל ממאמיניהם".

 

למדן אינו שולל באופן גורף את לימוד תרבות העם היהודי בעבר, כחלק מההיסטוריה שלנו, כדי לגבש עתיד טוב יותר. "אני רק מבקש להעיר", הוא אומר, "שהמניע והגורם ללימוד זה, כלומר, התשוקה העזה לזהות, ומציאתה בעבר בלבד, עלולה לגרום נזק לעתיד התנועה הציונית, שפניה כוונו לעתיד. אני יודע היטב שדבריי לא יתקבלו בקרב אלה ה'זקוקים' לחז"ל כדי לגבש את זהותם. כל שאני מבקש הוא לעורר את אלה שהתבונה היא נר לרגלם, שיקומו ויקהילו קהילות למען עתיד טוב יותר".

 

מירל'ה זיו, בתגובה: "על חלק מהדברים אני מסכימה אתו, ועל חלק לא. הרעיון הוא לקחת את מה שטוב ומתאים לך, ומה שלא - לא. אישית, הייתי שמחה לעסוק גם בספרות, לנתח יצירות, כמו 'החטא ועונשו', למשל. משהו שמדבר על נפשו של האדם. אני מקווה שנגיע גם לזה".

 

ובינתיים, בשער-העמקים

 

גם בקיבוצי השומר-הצעיר מכשירים למהדרין את חדרי האוכל

 

לאחרונה הוחלט להכשיר למהדרין את חדר האוכל בשער-העמקים. וכך, ביום אחד, פשטו "מכשירים" על חדר האוכל והמטבח, הוכשרו הכלים, אנשי המטבח קיבלו הדרכה ומאז הנדבך המרכזי בקיבוץ, חדר האוכל - כשר כהלכה. התהליך נעשה כולו בליווי ובשיתוף פעולה של רב המועצה האזורית זבולון, יעקב מור יוסף, והמשגיח האזורי. אומרת ליאת פאר, מנהלת הקהילה: "קיבוץ שער-העמקים, שנמצא בתהליכי הפרטה בשנים האחרונות, מחויב לשמור על איזון תקציבי בכל ענפי השירות, על מנת שלא להיות לנטל על חברי הקיבוץ. בחיפוש אחר דרכים יצירתיות לשימור חדר האוכל, המשמש את הקהילה למטרות רבות, הוחלט להכשיר את המטבח, ובכך לשווק אוכל מצוין וכשר למהדרין למוסדות המבקשים להשתמש בשירותי ההסעדה".

 

גם ראש המועצה האזורית זבולון, שלמה חבר, קיבוצניק משער-העמקים, נדרש לסוגיה: "לא קל לחברי הקיבוץ לשנות אורחות חיים, אולם כל אדם נוהג בביתו באופן חופשי, והנהגת הקהילה עושה את שמוטל עליה ורואה שיקולים נוספים וחשובים לנגד עיניה".




 



_________


עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים