הלחצן במצוקה

קרני עם-עד

 

מחלוקת מסחרית בין שתי חברות, על שיווק "לחצני מצוקה" בקיבוצים, גרמה למהומה * כולל הודעות על ניתוק החברים הקשישים מהשירות * פנייה של מחלקת הבריאות והרווחה בתנועה הקיבוצית לבית המשפט * ופתיחת השוק הקיבוצי ל"דילים" חדשים * לחוצים על הלחצן, גרסת המשק


קשישים בעשרות קיבוצים, שבתיהם מחוברים ללחצני מצוקה, נקלעו בשלהי חודש ינואר למצוקה קשה. מוקד סיוע רפואי, שבמשך שנים הושיט עזרה בשעת חולי, ולעתים אף הזניק רופא או אמבולנס מצילי חיים - בישר לקשישים המופתעים כי שירות הלחצנים יחדל לעבוד באופן מיידי, ושתוך ימים ספורים יגיע נציג שירות כדי לאסוף את הלחצנים.

 

הוותיקים הנדהמים, ששילמו עבור השירות (גם אם לא ניצלו אותו פעמים רבות), התקשו לעכל את ההודעה הלאקונית שאיימה להותירם נטולי קשר למוקד רפואי בשעות הלילה, ולא הבינו במה חטאו שכך נעשה להם. גם היום, כשהוסר, זמנית, איום ניתוק הלחצנים - רק מעטים מהם מודעים לעובדה שנפלו קורבן למחלוקת קשה בין חברת "ביטחון ושר"פ לקהילה" (שר"פ, בקיצור) לבין "נטלי" (חברה לשירותי רפואה דחופה, בבעלות "הכשרת היישוב"), שבעבר שיתפו פעולה זו עם זו ולפתע מצאו את עצמן בעימות שהגיע גם לבית המשפט.

 

ככה לא מפסיקים שירות

 

שר"פ ("שורש" היה שמה הקודם) הייתה החברה שחתמה (במעמד של משווקת ומתווכת) על הסכמי התקשרות של כ-60 קיבוצים עם המוקד הרפואי של "נטלי". בשלב מסוים החליטו בשר"פ לעבוד עם חברה אחרת. בנטלי לא אהבו, בלשון המעטה, את הצעד החד-צדדי, והחליטו לשווק בעצמם את השירות לקיבוצים. הצעד הקיצוני, שכלל הודעה על ניתוק הלחצנים במקביל להצעה כספית זולה יותר מזו של שר"פ - נועד להמריץ את החברים לחתום על הסכם עם נטלי.

 

"בתאריך 18.1, בשעות אחר הצוהריים, קיבלו החברים שבביתם מותקן לחצן מצוקה שיחת טלפון מנציג השירות של חברתכם", כתבה רכזת בריאות ורווחה באחד הקיבוצים לאחראית אגף הקיבוצים בנטלי, חני דוידמן. "בשיחה נאמר להם שהחל מאותו רגע מפסיק שירות הלחצנים לעבוד, ושבקרוב יגיע לביתם נציג חברת נטלי על מנת לאסוף את הלחצנים. מדובר באנשים שחלקם עברו את גיל 80 ונותרו לבדם בביתם, חלקם סובלים ממחלות קשות ואי-יציבות, חלקם עולים חדשים שאינם דוברי עברית. מספר הטלפון הנייד שלי קיים במשרדי חברת נטלי, ורשום גם על כל טופס בקשה ללחצן, כך שלא הייתה כל סיבה לערב את האנשים האלה בסכסוך המשפטי שאתם מנהלים נגד חברת 'ביטחון ושר"פ לקהילה'. מעבר לעוגמת הנפש, החששות והחרדות, שגרם צעד זה לנזקקים לשירות הלחצנים - נראה לי תמוה וחסר אחריות, שחברה שעיקר מטרתה מתן שירות והצלת חיים, תנהג בצעד כה חסר התחשבות ולא הומני".

 

מנהל רווחה נוסף, המשמש גם כ"אב קהילה תומכת", כתב כי ההודעה על ניתוק הלחצנים הגיעה לקשישי קיבוצו בשעת מנוחת הצוהריים. "החבר שפנה אליי מאוד נבהל", כתב מנהל הרווחה, "ושאל אותי מה לעשות. הוריתי לו שלא למסור את המכשיר מבלי שאני - מנהל הרווחה - נותן לכך אישור. ביקשתי לשוחח עם אותו אדם מחברת נטלי שמסר את ההודעה, אך המרכזנית לא אפשרה לי. כמו כן ביקשתי לעצור את המהלך החד-צדדי והאגרסיבי. למותר לציין שעד שעות הלילה המאוחרות הגיעו אליי שיחות מקיבוצים באזור שחבריהם מנויים על השירות הזה. אותם מוקדנים המשיכו לטלפן לחברים ללא שום מחשבה ורגישות לגבי הנזק הנפשי שהם גורמים לחברים האלה".


יעל אייזנר

פסק זמן בבית המשפט 

 

יעל אייזנר (מעגן-מיכאל), מנהלת מחלקת הבריאות והרווחה של התנועה הקיבוצית, מספרת על המשבר שנתגלע בין החברות: "בחודשיים האחרונים הייתי מודעת לסכסוך בין החברות, וקשה לי לומר אם יש כאן 'צדיק גמור' או 'רע מוחלט'. זה עימות על רקע עסקי, אבל כאן הדבר היה עלול לפגוע בשכבה מאוד רגישה. כל הסיפור של לחצני המצוקה המקושרים למוקד הזנקה רפואי, נמשך כבר מספר שנים. שר"פ למעשה נכנסו לתוך 'ואקום' שנוצר בקיבוצים רבים, לאחר שהאחיות המקומיות התקשו לשאת בנטל התורנויות והכוננויות בשעות הלילה ולא רצו להיטרד בקריאות חברים לעזרה, לא תמיד בגלל משהו 'רציני'. המוקד מציע שירות ייעוץ רפואי, סיוע אחות בשעת הצורך, ביקור רופא בבית הלקוח בתוך שעה וחצי (בתוספת תשלום), ועוד. המנוי לחודש נע בין 10-7 ש"ח, תלוי בהסכם שחתם הקיבוץ מול החברה, וקיימת תחרות ערה בין כמה חברות על מתן השירות הזה. אני לא ממש יודעת מה היה הגורם למשבר בין נטלי ובין שר"פ, שקונה ממנה את השירותים, אבל סיפור לחצני המצוקה חייב התערבות מיידית".

 

ש: מה עשיתם?

יעל אייזנר: "מייד לאחר ההודעה של נטלי על ניתוק הלחצנים הגשנו צו מניעה שיורה על דחיית הצעד הזה, כדי לאפשר התארגנות עם לחצנים ממקור אחר. צו המניעה שניתן לשישים יום עומד להסתיים בימים אלה, ואני מקווה שיימצא פתרון חלופי הולם. בהחלט ייתכן ש'נרוויח' מהעימות הזה, היות שההצעות מצד החברות נעשות יותר ויותר אטרקטיביות. בכנס רכז הרווחה והבריאות שערכנו ביום שני השבוע, הציגו ארבע חברות שירות רפואי את מרכולתן".

 

ש: ואת מצדדת בהסדר ההתקשרות עם חברה כזו?

"ממש לא. אני טוענת שזה משמש 'קביים' לחברה הקיבוצית. אחרי ניסיון של כמה שנים אני מתרשמת שאין הרבה קריאות לרופא, לא חייב להיות 'שירות עד הבית' ובהחלט ניתן להשתמש בשירותי מר"ם של קופת חולים, או להתייעץ עם מוקד של הקופה - דבר שמאפשר הביטוח הרפואי".

 

הקרב על המנוי

 

ליריב לרנר, מנכ"ל נטלי, גרסה משלו לפרשה המתפתחת. "חברת שר"פ, במקורה, הייתה אמורה לספק שירותי שיווק", הוא מסביר. "במשך ארבע שנים סיפקה נטלי לקיבוצים את כל האמצעים, ושר"פ שילמה לה מחיר קבוע על כך. לאחרונה, ללא התרעה מוקדמת, היא החליטה להפר את ההסכם בינינו ולחבור לחברה המתחרה בנו, 'קשב לב'. אנחנו החלטנו לתבוע את שר"פ על הפרת ההסכם, ובמקביל הודענו לקיבוצים על הפסקת השירות מצדנו - קרי, ניתוק הלחצנים. שר"פ מיהרו לבית המשפט המחוזי בחיפה והוציאו צו מניעה נגד ניתוק הלחצנים למשך חודשיים. ההחלטה הותנתה בכך ששר"פ יעבירו כספים לנטלי, כדמי ביטחון לשירות. שר"פ לא עמדה בהתחייבות לצו, ובית המשפט אישר לנו לנתק את הלחצנים בתוך 14 יום. החלטנו לנתק, אבל אז פנו הקיבוצים לשופט תורן וביקשו שיורה על השעיית הניתוק. הוא נתן צו במעמד של צד אחד. כמה ימים לאחר מכן, במעמד שני הצדדים, ביטל שופט אחר את הצו וחייב את שר"פ בהוצאות. האמת היא שפתחנו בהליכים של הודעה מחדש לקיבוצים על ניתוק הלחצנים, אבל עדיין לא עושים זאת בפועל כדי לא לפגוע יותר בקשישים".

 

ש: ואולי גם כדי לשכנע וללחוץ על הוותיקים ורכזי הבריאות לחתום מולכם חוזה התקשרות חדש?

יריב לרנר: "היה לנו נוח כששר"פ עסקו בשיווק לקיבוצים וקנו מאתנו את השירותים השונים, אבל המצב החדש שנוצר שכנע אותנו להקים אגף קיבוצי בחברה, ולשווק את עצמנו ישירות ולא בתיווך של חברה אחרת. ההצעה שלנו תהיה אטרקטיבית יותר, זולה יותר, וביכולתנו להציע גם שירותים שחברות אחרות לא יוכלו לספק".

 

אילן בויקו, אחד מהשותפים בחברת שר"פ, מתאר את הנסיבות שהביאו אותם להתנתק מנטלי. "במהלך השנה וחצי האחרונות קרו כמה מקרים שלא עמדו לטעמנו בסטנדרט של רפואת חירום אליו התחייבה נטלי", אומר בויקו. "אנחנו, כמשווקי השירות, החלטנו להעביר את הקריאות למוקד שלנו, המשותף גם ל'קשב לב'. בניגוד לנאמר על-ידי נטלי, אין לנו הסכם חתום אתם וממילא אין כאן הפרת הסכם. אם לא היינו עוצרים את נטלי בבית המשפט, הרי ש-800 לחצנים בקיבוצים, המשרתים 1,500 חברים, היו מנותקים ומוצאים מבתיהם. הם רצו להיכנס כמתחרים מולנו, ואני מעודד תחרות, אבל לא זו הדרך. נכון לעכשיו אנחנו נותנים את כל השירותים, מלבד לחצני המצוקה שעדיין שייכים לנטלי".

 

נכון לעכשיו, נרגע השטח. הקשישים כבר לא לחוצים בגין הלחצנים, אבל המלחמה בין החברות השונות על השליטה בתחום סיוע החירום לחברי הקיבוצים עודנה מתרגשת, על פני השטח ומתחתיהם.




 



_________


עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים