משקים בעסקים

אריק בשן

 

לאחר ש"פלרם" של רמת-יוחנן ויתר, ולאחר הליך גישור עסקי - ישלם מגידו 10 מיליון ש"ח לרמת-השופט * ויגדיל את אחזקותיו ב"פוליגל", המפעל המשותף


גברי ברגיל

מגידו ישלם לרמת-השופט 10 מיליון ש"ח, בקירוב, עבור רכישת כ-14% מאחזקות "פוליגל", שיתווספו לאחזקות הנמצאות בידיו כיום (כ-23%). כך עולה מזיכרון-דברים שנחתם לאחרונה בין הצדדים, באמצעות הליך גישור שערך ביניהם יונתן מלמד (רמת-יוחנן), יו"ר איגוד התעשייה הקיבוצית, בסיועו של השכן גברי ברגיל (רמות-מנשה), מזכיר התנועה הקיבוצית.

 

כוונותיו של רמת-השופט לדלל ולמכור את אחזקותיו בפוליגל אינן חדשות. הן צצו אל פני השטח לפני כשלוש שנים, כאשר הבנקים איימו לתבוע כינוס נכסי הקיבוץ בגין אי-תשלום חובות, שנאמדו אז בעשרות מיליוני ש"ח. החובות נערמו מאז נקבע לקיבוץ, בעבר, "כושר החזר" לא הגיוני - בעיקר על בסיס פוליגל - שהכניס את רמת-השופט ל"בור עמוק". בעקבות המשבר הכלכלי-חברתי שפקד את הקיבוץ, נשכרו שירותיו של רן רונן (בית-אורן), שהסכים להיכנס לתפקיד יו"ר הקיבוץ על בסיס תוכנית הבראה מקיפה. התוכנית כללה, בנוסף למעבר הקיבוץ ל"רשת ביטחון" ותלות החבר בפרנסתו, גם את הסכמת הקיבוץ לוותר על כל אחזקותיו בפוליגל, שהיו אז 52%. בתמורה, הושגו הבנות עקרוניות עם הבנקים: לוותר על מרבית החוב וההחזר של הקיבוץ האמור להשתלם עד 2013, לאפשר הסדרת מקורות לקרן פנסיה לחברים, לשחרר את שטח המגורים משיעבוד ולהבטיח המשך הפעלת פוליגל בקיבוץ לאורך זמן.

 

בשעתו, לא עברה התוכנית הזו בקלות. קבוצה של חברי רמת-השופט, מעובדי פוליגל, ניסו להציע חלופה המבוססת על התייעלות המפעל - אבל, בסופו של דבר, הכריעה אספת הקיבוץ לקבל את הצעת רונן. במקביל, אצל השותף הישראלי, קיבוץ מגידו, לא ממש אהבו את הרעיון של השכנים לקבל החלטות עצמאיות על גורל המפעל המשותף. "אם הם מוכרים, אנחנו נבדוק אפשרות של רכישה", אמר שם באותה עת גורם בעל השפעה - אבל גם מזה לא יצא דבר, וברמת-השופט המשיכו לחפש קונה הולם. במהרה הגיעו ל"פלרם" של רמת-יוחנן - שהייתה הקרובה ביותר לפוליגל, למוצריו ולשווקיו. פלרם לא דחתה את ההצעה על הסף, אבל גם לאחר שדירקטוריון פלרם אישר את המזכר, והמנכ"ל עמוס נצר נשמע אופטימי מאוד, עם הצהרה חגיגית ש"עברנו את מחצית הדרך עד לקו הגמר" - משהו השתבש, והצדדים נפרדו בלי הסכמות.

 

בינתיים, בשנתיים האחרונות, הצליח פוליגל להרים ראש ולהביא לבעליו הישגים נאים. את 2004 סיכמו עם מחזור של כ-140 מיליון ש"ח, וב-2005 צפוי מחזור של 160 מיליון ש"ח, עם 8 מיליון ש"ח רווח נקי. אבל עבור רמת-השופט, השקוע בחובות גדולים, אלה הישגים מאוחרים מדי. כאן כבר לא ניתן לוותר על התוכנית להיפרד ממרבית האחזקות במפעל. השותף, מגידו, לעומת זאת, נכנס עמוק יותר ובדק ברצינות את האפשרות לרכוש חלק מהאחזקות. לאחרונה, כאמור, בהליך של גישור, הגיעו הצדדים להסכמה על העסקה לפי שווי חברה של 67.5 מיליון ש"ח: כל קיבוץ יחזיק בכ-37% מהאחזקות, ו"באייר" הגרמנית בשאר - 25.5%. גם בדירקטוריון יהיה שוויון ניהולי בין הקיבוצים (שלושה דירקטורים לכל קיבוץ, שניים לבאייר).

 

שני הצדדים, כך נראה, מרוצים מהעסקה. רוב מסטל, יו"ר קיבוץ מגידו: "רמת-השופט הגיעו למסקנה שהם חייבים לממש חלק מהאחזקות, ומגידו, שנמצא במצב טוב, החליט שאם הם מוכרים - אנחנו רוכשים. אחרי מו"מ ממושך הגענו להחלטה של קונה מרצון ומוכר מרצון". מיכה טיסר, יו"ר רמת-השופט: "ההסדר הזה טוב לקיבוץ, לבנקים ולפוליגל".




 



_________


עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים