לפתוח את הדלתות לחמדיה

יעקב דרומי

 

קיבוץ חמדיה שנקלע למשבר כלכלי קשה, ולחובות הנאמדים ב-49 מליון שקלים, פנה לבית המשפט וקיבל הגנה זמנית מפני תביעות נושים וספקים. המערכת האזורית והתנועה התגייסו לעזרה והחברים חיים באי ודאות מעיק 


ביום ששי האחרון הוציא השופט אברהם אברהם, מבית המשפט המחוזי בנצרת, צו זמני המונע מחברת חשמל להפסיק את אספקת החשמל לקיבוץ חמדיה וכן הורה על הקפאה זמנית של כל ההליכים כנגד הקיבוץ, עד לדיון שיקיים בית המשפט בנוכחות הקיבוץ ונושיו. דיון זה אמור היה להיערך עוד השבוע, אך ייתכן ויידחה כדי לתת לקיבוץ ולנושים פרק זמן נוסף של היערכות והתארגנות לקראת הדיון המשפטי.

 

צו "הקפאת ההליכים", הוצא לבקשת הקיבוץ, לאחר ש"במשך השנים האחרונות חלה התדרדרות מתמשכת במצבה העסקי של האגודה", כאשר חובותיה השוטפים טפחו ככדור שלג". בניסיון להתמודד עם ההתדרדרות הקשה בעסקי האגודה, מונה לפני כשלושה שבועות דני עברי, לשמש יו"ר הנהלת הקהילה ויו"ר ההנהלה העסקית של הקיבוץ. עברי, אגב, משמש כיום כנאמן בהסדר נושים בקיבוץ מצובה ובעבר שימש כנאמן בהסדר נושים בקיבוץ החותרים.

 

בשבוע שעבר, כתוצאה מחוב של 3.6 מיליוני שקלים, החלה חברת החשמל לנתק את אספקת החשמל לקיבוץ למשך שעתיים בכל יום, מה שישבש באופן קשה שגרם בחברים, בבתי הספר במקום, במפעלי התעשייה, בענפי החקלאות ובצרכנים נוספים. לאחר שהפסקת החשמל בקיבוץ, הפכה גם לידיעה במהדורת החדשות של קול ישראל, נוצר חשש אמיתי כי כתוצאה מהפרסום, יחריפו הנושים והספקים למיניהם את צעדיהם מול הקיבוץ ויסכנו את המשך קיומו, וזאת למרות שבנק הפועלים (שהחוב אליו מגיע ל-18.7 מיליוני שקלים) הודיע, תוך גילוי אחריות רבה, כי לא יפעל כנגד האגודה לגביית החוב, במשך שנה, "כדי לתת לאגודה אפשרות להבריא עצמה ללא התערבות של בית המשפט".

 

מבקשים עזרה מבית המשפט

 

דווקא החשמל (שהופסק) היה לקש ששבר את גב הקיבוץ, שבאמצעות פרקליטיו, איתן ניר, מיכל ינאי ופלג רחמן, פנה בצוהרי יום ששי האחרון בבקשה דחופה לבית המשפט "ליתן צו להקפאת הליכים", וזאת בשל הצורך הבהול למנוע מנושי המבקשת, ובהם נושים בלתי מובטחים, לפגוע במקורות ההכנסה הצפויים של האגודה ובאספקת שירותים חיוניים לאגודה". הקיבוץ טען בבקשה כי יש לתת סיכוי לקיבוץ להציג תוכנית הבראה מפורטת ולהגיע להסדר עם הנושים שלו, שכן הליך זה יהיה עדיף לקיבוץ ולנושים, על פני "נקיטה בהליכי כינוס או פירוק נגד הקיבוץ", העלולים לפגוע קשות בצורכי קיומם המינימאליים של חברי הקיבוץ".

 

השופט אברהם, נענה כאמור לבקשה, "במעמד צד אחד" (הקיבוץ), והורה על "הקפאה זמנית" עד לדיון שיתקיים במעמד כל הצדדים (הקיבוץ והנושים).

 

הליך של "הקפאת הליכים", באמצעות בית המשפט, נועד לתת לקיבוץ "מטרייה משפטית", שתגן עליו מפני התנפלות נושים, שהיו תובעים את חובם ונוקטים מהלכים משפטיים שעלולים להביא לפירוק הקיבוץ. כך יושג לקיבוץ במשבר, מעין "שקט תעשייתי", לתקופה מוגבלת, במהלכה הוא נהנה מהגנה מוחלטת מפני כל הנושים שלו ואז יש באפשרותו להציע תוכנית הבראה והסדר עם הנושים. הקיבוץ מבקש מבית המשפט, למנות את דני עברי כנאמן ולהעניק לו את מלוא הסמכות לנהל את עסקי האגודה ונכסיה. בית המשפט יתבקש להתיר לקיבוץ, במסגרת הקפאת הליכים, להכין בתוך חודש ימים, תוכנית הבראה. יהיה עליו להראות, שניתן להגיע לרווח תפעולי בקיבוץ, אך גם להציג הסדר חוב עם הנושים, בין על דרך מחיקת חובות ותשלום עתידי של היתרה, ובין על דרך מכירת נכסים ותשלום החוב באמצעותם. השופט אברהם, שנתן את הצו, היה השופט ב"הסדר קיבוץ עמיר". שם אמר, כי אם לא יאושר ההסדר, עלול "לבוא על החברים והקיבוץ אסון חברתי של ממש, ולכך אין לתת יד!".

 

התנהלות כלכלית בעייתית

 

קיבוץ חמדיה, שבעמק בית שאן, נוסד בשנת 1942, ע"י בוגרי המחנות העולים. מאז הצטרפו אליו חברי גרעין הכשרה מתנועת גורדוניה (יוצאי צ’כיה, גרמניה ואוסטריה) וגרעינים אחרים. הבנים אינם שבים לקיבוץ וגל עזיבה גדול פקד את הקיבוץ בשנים האחרונות. בהיעדר דור המשך, מרבית החברים הם ותיקים ללא רכוש או ביטחון כלכלי, למעט ביטחון סוציאלי מינימאלי. אין הפרדה משפטית בין העסקים, החקלאות, ענפי השירות והחברים, ולכן, המשבר בעסקים פוגע במישרין בחברים ש"עלולים למצוא עצמם ללא רכוש, ביטחון סוציאלי, הכנסה וללא קורת גג".

 

התעשייה בקיבוץ - שלגביה לא ביקש הקיבוץ "הקפאת הליכים", כוללת את "דלתות חמדיה", וכן "ענבר" (מוצרי פוליאסטר משוריין), שעומדים בהחזר חובות ובתשלומים ספקים, הגם שאינם יכולים להעביר רווחים או תשלומים כלשהם לאגודה.

 

ענפי החקלאות של הקיבוץ כוללים את ענף המדגה, לול, עדר בקר לבשר, גידולי שדה, תמרים וזיתים. האגודה מעסיקה כ-57 עובדים שכירים ובנוסף ישנם כארבעים חברי קיבוץ העובדים בענפי הקיבוץ (חקלאות, שירותים והנהלה).

 

בתיאור ארוך, מפורט וכאוב, מסביר הקיבוץ את הסיבות למצבו הנוכחי, ובהן "מיקומו הפריפריאלי של הקיבוץ, בקרבת גבול ירדן", שגרם "להגברת ההגירה השלילית מהיישוב והזדקנותו". ל"עזיבה של חברים בעלי יכולות וניסיון ניהולי וכלכלי", הייתה "תרומה ניכרת להתדרדרות הקיבוץ", שנאלץ להתבסס על "כוחות מדולדלים ואוכלוסייה חסרת יכולת ניהול". כפי שעולה מבין השורות של הנתונים הכספיים הקשים עולה סיפור של התנהלות כלכלית בעייתית, לגביה שואלים חברים כיום: היכן היו ההנהלות הכלכליות שלהם כל השנים.

 

הפסדים וחובות לספקים

 

במגזר החקלאי - "ירדו העודפים מסך של 3,162,000 שקלים (לפני פחת ומימון) בשנת 2000 לסך של 462,000 בשנת 2004 (ירידה של 85%). ההסבר לכך הוא ב"מצוקה תזרימית והיעדר הון להשקעות, היעדר יוזמה, חוסר יכולת ניהולית ויכולת פיתוח". חסר משמעותי זה במשאבי ניהול, אומר הקיבוץ, ניתן לתיקון ושיקום בתוכנית הבראה. במצב זה, לא ניתן לקבל מהבנקים וארגון הקניות משקי עמק בית שאן אשראי נוסף לאגודה. בהיעדר אשראי נוסף, ובהיעדר מקורות שוטפים למימון הוצאותיה של האגודה ועסקיה, מתאר הקיבוץ, המשיך להתדרדר מצבה של האגודה כאשר חובותיה השוטפים תפחו ככדור שלג.

 

כך ענף המדגה צבר הפסדים של 3.7 מיליוני שקלים בשלוש השנים האחרונות, למרות שהמדגה בעמק בית שאן נחשב לאיכותי ורווחי, הגד"ש - הושכר לגורם חיצוני, נוכח היעדר תזרים להפעלתו, 177 דונם של מטע התמרים - לא הניבו רווחים. 180 דונם של גידולי זיתים, הגיעו "לכדי סטייה שלילית של 400% ביחס לתוכנית העסקית". לול הפטם הדרדר להפסד של יותר מ-130,000 שקלים, כתוצאה "מניהול בלתי מקצועי ומינוי מנהל ענף הבקר כמנהל ענף הלול". כך גם ספק ענף גידול הבקר לבשר מהפסד של 63 אלף שקלים.

 

הגירעון בהון האגודה גדל והגיע בסוף 2005 לכדי 56 מיליוני שקלים, כאשר ההפסד עמד על 8.8 מיליונים.

 

חלק ניכר מהגירעון הוא תוצאה מחוב לספקים. כבר בדו"חות הכספיים של שנת 2004 נרשמה לקיבוץ "הערת עסק חי", וחשבון הבנק הפך ל"מוגבל חמור". עדיין, אומר הקיבוץ, "זכתה האגודה במשך השנים להתחשבות מצד המערכת הבנקאית", ואלמלא, "החוב הכבד לספקים ולנושים" וצעדים שנקטה חברת החשמל - "ייתכן וניתן היה למנוע את הצורך בהקפאת ההליכים".

 

עוד מבקש הקיבוץ בצעד חריג להעביר את ניהול האחזקה ותפעול התשתיות בקיבוץ (חשמל, מים, תקשורת וביוב), לידי חברה חיצונית (מי-רם תשתיות), שתיתן שירותי תחזוקה, גביית תשלום, מדידת צריכת החיוב ותשלום לספקים, באופן שמעתה ואילך, הקיבוץ "ישוחרר" מחבותו זו לספקים, וכך האגודה "לא תצבור חובות נוספים לספקים העיקריים ויוסר ממנה נטל תחזוקת התשתיות".

 

יעל ידידיה, חברת חמדיה וגם עורכת עיתון המועצה האזורית, מעריכה כי למהלך תהיה השפעה מיידית על החברים. ייסגרו ענפי שירותים, שימוש החברים ברכבים יופסק, וכפי הנראה תופסק העסקה של חלק מהחברים בקהילה. לקיבוץ חוב לחברים בתקציב האישי, ולא ברור המצב בקשר לכך. הפסקות החשמל שיזמה חברת חשמל הוסיפו למצוקה הכללית והקשו על החברים וגם על שני בתי הספר בקיבוץ. היסודי האזורי, "דקלים" - המונה 300 ילדים, והשני - אולפנת גלעד (חינוך מיוחד וילדים עם בעיות נפשיות) אליו מגיעים כ-40 ילדים מדי יום מכל צפון הארץ.

 

לצד הלחץ ואי הוודאות בו שרויים חברי הקיבוץ, רובם מבוגרים, יודעים לומר שם רק מילים טובות על תגובתם המהירה של ראש המועצה האזורית יעל שאלתיאלי, וארגון הקניות האזורי שנחלצו מייד לעזרה.

 

שאלתיאלי, שהייתה שותפה למצוקות זה מכבר, החליטה מייד עם פרוץ המשבר הנוכחי בצעד מרשים ומהיר, שהמועצה תפעיל, באמצעות מחלקת החינוך שלה, את מערכת החינוך (הלא-פורמאלית) בקיבוץ, בה מתחנכים ילדי הקיבוץ ויישובים באזור המועצה. "יבוצע מהלך של התייעלות מקצועית ועובדי החינוך יהיו לעובדי המועצה", אמרה שאלתיאלי, "חשוב מאוד שיהיו בתקופה קשה זו עוגנים יציבים, שיסייעו בייצוב המערכת ומסגרת החינוך היא אחת מהן. המימון יגיע מכספי הורים, המשלמים גם היום למערכת החינוך בקיבוץ, ומתקציב המועצה".





עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים