צונמי של החלטות מס - הביטוח הלאומי ורשות המסים נערכים להתאים את התקנות והחקיקה לשינויים באורחות החיים הקיבוציים

 

צונמי של החלטות מס

יעקב דרומי

 

הביטוח הלאומי ורשות המסים נערכים להתאים את התקנות והחקיקה לשינויים באורחות החיים הקיבוציים. לכל ברור שבשנים הקרובות ישתנו כללי המשחק. לטוב או לרע ? תלוי את מי שואלים

 


ב- 11 בינואר 2006, הוציא מיכאל גל, מנהל תחום החקלאות ברשות המסים, הנחיה שלפיה קיבוץ דיפרנציאלי, אינו זכאי לפטור ממס בגין חבריו השכירים העובדים מחוץ לקיבוץ. בקיבוץ דיפרנציאלי כל חבר יכול לפנות לפקיד השומה הקרוב ולבקש שייערך לו תיאום מס כמו לכל נישום אחר. החבר יכול לבקש כי הסכום שהוא משלם לקיבוץ בגין רשת הביטחון – יוכר לו כהוצאה. התשלום לרשת הביטחון – חייב להיות מנוכה מההכנסה ברוטו של החבר ולא מההכנסה נטו".

 

משמעות ההנחיה, אומר רו"ח בועז מקלר, היא כי רשות המסים דורשת שחישוב המס בקיבוץ המתחדש יתבצע פרטנית על ידי כל אחד מהחברים, בהתאם להכנסתו האישית ולא על פי ממוצע ההכנסות, כנהוג בקיבוץ המסורתי. עם זאת, הוצאות רשת הביטחון בקיבוץ המתחדש יוכרו כהוצאה לצורכי מס, וחברים יוכלו לדרוש להקטין בסכום זה את שכר הברוטו שלהם החייב במס, והוא ממליץ לחברים בקיבוץ המתחדש לנצל זכות זו המקנה להם החזרי מס מיידיים. רו"ח רביב ישי, מחברת "מבט יועצים" (טיפ+ברית פיקוח) אומר מנגד, כי מניסיונם, עדיף דווקא להימנע מביצוע התאמות המס אצל פקיד השומה ומציע לחילופין, לבצע אותן במסגרת הקיבוץ.

 

אין ספק, הקיבוץ המתחדש עומד עתה בפני משוכות חדשות שמציבות לו רשות המסים והביטוח הלאומי. באוגוסט 2003, כשהוגשו המלצות "וועדת הסיווג", אמרו "שבתוך 4-5 שנים יתאימו רשויות המס את עמדתם לקיבוץ המתחדש". והנה זה מגיע, ונראה שגם כאן יש עמדות שונות (של מומחי המס), לגבי הדרכים "להתמודד" עם השינויים הצפויים, והמסר הוא "שהקיבוצים יצטרכו להתאים את התנהלות המס שלהם" לשינויים במשטר המס והביטוח הלאומי. 

 

220 איש, חברי קיבוץ, יו"ר הנהלות, עו"ד ורו"ח, גדשו את אולם הכנסים בשפיים, בכנס מקצועי, שיזם רו"ח בועז מקלר.

 

עמדת רשות המסים

 

רו"ח שוקי ויטה, סמנכ"ל בכיר ברשות המסים, ביקש "להרגיע". "אין כל שינויי חקיקה בדרך", הוא אמר, "ובוודאי שאין מדובר בצונמי". רשות המסים בוחנת את התאמת "פרק המיסוי" של הקיבוץ "למתכונת ההתנהגות החדשה". אכן, לפי תקנות הסיווג גם קיבוץ "שנרשם כמתחדש", מקיים אחר תנאי "הקיבוץ", לפי תקנות האגודות השיתופיות, ורשאי ליהנות, לכאורה, ממשטר מס של קיבוץ, אך "התאמת התמורה לתרומה בקיבוץ, למשל, מהווה סממן ברור להכנסה", אמר ויטה, וכאשר יותר מ-60 אחוז מהקיבוצים שינו את התנהלותם, רשות המסים נדרשת למהלך של בדיקה חקיקתית, כדי להחליט בדבר מדיניות המס הנכונה שיש להחיל על הקיבוצים המתחדשים, הן ברובד הקיבוץ והן ברובד החברים. החלופות העיקריות הן צורת המיסוי של הקיבוץ וחבריו כ"שותפות" או "כתאגיד".

 

לדעת ויטה, התשלום הלא שוויוני שמקבל חבר מהקיבוץ הוא "הכנסה", "שכן זו תמורה עבור עשייה" ויש להחליט איך לסווג אותה, אם כמשכורת (שעל המעסיק לנכות ממנה מס) או "הכנסה אחרת בגין מתן שירות" (החייבת בניכוי מס במקור). "ככל שאין יחסי עובד-מעביד בין הקיבוץ לחבריו – אין מדובר במשכורת".

 

"התייחסות לקיבוץ המשתנה, כתאגיד", "אומר רו"ח ויטה,  תפתור שורת בעיות לקיבוץ וחבריו, תפשט את המהלך ותמנע "חיכוך" מיותר בין החבר לרשויות המס". הקיבוץ ימוסה כתאגיד (עם יתרונות שיעורי מס מופחתים וחסרונות לעומת השיטה הקיימת), וחבריו ימוסו כשכירים. אם ירצה החבר זכויות נוספות (עקב זכויות סוציאליות, קבלת אופציות, ניהול עסק, הטבות בני זוג, הכרה בהפסדים) – הוא יבקש זאת, פרטנית מפקיד השומה. כך, למשל, קבלת רווחים מתאגידים תהיה פטורה בקיבוץ ממס, אך חלוקת רווחים לחברים - תהיה חייבת במס ועוד.

 

ההבחנה שנעשתה בתקנות הסיווג, בין "בעלות הכלל בקניין", ל"שיתוף הכלל בקניין", תחייב את רשות המסים לבדוק תיקונים משמעותיים שעשה הקיבוץ בתקנוניו. בתקופה הקרובה, הוא אומר, יינתנו הנחיות למשרדים, כך שתהיה אחידות בהתייחסות פקידי השומה לקיבוצים, ויוכן קובץ הנחיות מסודר, שיכלול גם את ההנחיות ששלח מיכאל גל לקיבוצים ולרואי החשבון שלהם.

 

ההתייחסות החדשה תביא בחשבון את מרכיב השותפות והערבות ההדדית, ולכן יינתן  ביטוי להפקדות כספים של החברים ב"רשת הביטחון" (ואולי גם לרכיב של הפקדה לחובות אקטואריים), בכך שהן יוכרו כהוצאה. מכל מקום, אומר ויטה, כל מהלך של שינוי משטר המס - טעון חקיקה. עוד הוסיף, כי "לא בהכרח, להישאר בתוך משטר המס של סיר הבשר בקיבוץ המסורתי,  זהו הפתרון האידיאלי לקיבוץ".

 

קיבוץ שיעבור במהלך שנת המס ממצב של "שיתופי" ל"מתחדש", משיב ויטה לשאלה, תוסיף ותתייחס אליו רשות המסים לאורך כל אותה שנה, כקיבוץ שיתופי.

 

השאלות מורכבות. במיוחד, כפי שהדגישו בהמשך, מיכאל גל ורו"ח אמיר כהן, בנוגע למשמעות "השלמת הצרכים" כהוצאה מוכרת בקיבוץ, והכנסה אצל החבר. לדעת רו"ח כהן - כל עוד אין שינוי חקיקה צריכה להמשך הזהות במיסוי בין הקיבוץ השיתופי והמתחדש, ורק אם מתקיימים יחסי עבודה יהיה חייב הקיבוץ בדיווח ובניכוי במקור. מכאן שכל קיבוץ יצטרך לבחון היטב אם הוא מקיים אותם תנאי סף שלא יוצרים אצלו "יחסי עובד – מעביד".

 

 

עמדת הביטוח הלאומי

 

ד"ר ז'ק בנדלק, מנהל תחום המחקר והתכנון בביטוח לאומי, התייחס לשינוי במעמדו של החבר בקיבוץ המתחדש לעניין זכויותיו וחובותיו בביטוח לאומי. בכוונת הביטוח הלאומי, לשנות את המצב המשפטי הנוהג ולהשוות את חברי הקיבוץ, לכל אזרח אחר במדינה.

 

כיום, הביטוח לאומי מתייחס אל החבר "כעובד" ואל הקיבוץ "כמעביד", ואולם הכנסת החבר היא "תיאורטית", שכן היא נעשית לפי חלוקה אחידה וממוצעת של הוצאות המחייה בגין כל החברים, כך שכל החברים משלמים לפי אותו בסיס ומקבלים גמלאות לפי בסיס שוויוני. החבר אינו נהנה מביטוח אבטלה או מגמלת הבטחת הכנסה, וגם אינו משלם "פרמיה" לביטוחים אלה.

 

"השינויים בקיבוצים", אומר ד"ר בנדלק, "אינם עולים בקנה אחד עם חוק הביטוח הלאומי, ולכן יש לשפר את מצב החבר הן בתחום הגבייה והן בתחום זכאותו לגמלאות". הוא מעריך כי מהלך שינוי החקיקה יארך שנה או יותר, ומן הסתם ייעשה בשיתוף נציגי הקיבוצים. מטרת המוסד היא להתאים את הביטוח הלאומי לכל חבר "לפי המעמד התעסוקתי" שלו, בין שמדובר ב"שכיר" ובין ב"עצמאי" או "שכיר וגם עצמאי",  כאשר העיקרון הוא שכל כללי העובד השכיר או העצמאי יחולו גם בקיבוץ המתחדש.

 

לא לפגוע בקיבוץ המתחדש

 

עו"ד אורי זליגמן, רשם האגודות השיתופיות אמר כי מ - 19 בינואר נכנסו לתוקף תקנות הסיווג. "הצורך בפירוט מרכיבי הערבות ההדדית נבע מדרישת רשויות המס", הדגיש זליגמן, "שנתנו התחייבות שלטונית, בוועדת הסיווג, "להכיר בגובה הערבות ההדדית, לצורכי הוצאה למיסוי". עוד אמר, כי בוועדה הבינמשרדית שעסקה בסיווג, היו גם נציגי מינהל מקרקעי ישראל, שהתחייבו כי המינהל לא יפגע בקיבוצים מתחדשים.

 

"לאורך שנים קיימות שתי גישות מיסוי שונות לקיבוץ, מסביר ירון רייכמן, מנכ"ל ברית פיקוח, "מיסוי כשותפות (הגישה הנוכחית) או מיסוי כתאגיד. תהליכי השינוי בקיבוצים מביאים לשינוי בצורת המיסוי, אך לא משנים מהותית גישה עקרונית זו. הדבר טרם קיבל ביטוי בשינוי חקיקה, ולכאורה, קיבוץ משתנה יכול להמשיך בגישת המיסוי המסורתית.

 

רו"ח רביב ישי, אומר כי "הנסיון להחיל על חברי הקיבוץ את שיטת המיסוי "התאגידית", המקובלת במושב העובדים ורואה את חברי המושב כשכירים, מעוותת את המציאות, שכן דרך החיים בקיבוץ שונה מהותית מזו שבמושב". "לשיטת המיסוי ההיסטורית חסרונות מובנים, שכן מדובר בחקיקה שלא עודכנה זה עשרות שנים, כאשר בעולם החוץ-קיבוצי, קיימת חקיקה מתקדמת ופסיקה של בית המשפט העליון, שמתירה במקרים דומים שיטות חישוב עדיפות. יש מספר לא מבוטל של קיבוצים, שבהם שיטת המיסוי הפרטנית עדיפה על השיטה ההיסטורית".

 

לפי ברית פיקוח, "יישום גישת מיסוי השותפות בקיבוץ המתחדש יאפשר לקיבוצים לבצע את תהליכי השינוי ללא הכבדת מס מיותרת. קיבוץ שיקפיד על התנהלות במאפיינים המתאימים לשותפות תשמר לו הזכות החוקית להמשיך ולשלם מס כשותפות. עם מאפיינים אלה ניתן למנות את קיומה של הערבות ההדדית, השותפות העסקית בקיבוץ וגיוון מקורות ההכנסה, שמירה על מעמד חבר מתוקף תקנון הקיבוץ והימנעות מהגדרת יחסי עובד – מעביד בין הקיבוץ וחבריו.  הנושאים מצויים בדיונים עם נציבות מס הכנסה וקיבלו ביטוי פורמלי בעבודה מול רשות המסים".

 

 


הראשון בסיווג

בכנס המיסוי מסר עו"ד זליגמן כי בהתאם לתקנות הסיווג, הוא החל בבדיקת תקנונים שהוגשו לו. קיבוץ אחד, מענית, כבר "זכה" להיות הראשון, במסלול המתחדש, והרשם אישר לו שינוי תקנונים בתחומים של "שיוך אמצעי יצור, שיוך דירות ומסלול צעירים של חברות קהילתית-בעצמאות כלכלית". המעניין הוא אמר הרשם שזה קיבוץ שלא שינה את אורחות חייו בכל הקשור לתקציבים שוויוניים, ולא נהוג בו תקציב דיפרנציאלי.


 

הצעת הביטוח הלאומי לשינוי במעמד החבר בקיבוץ המתחדש

מהו הבסיס לתשלום דמי ביטוח ?

(לפי פרסום של מינהל המחקר והתכנון – המוסד לביטוח לאומי)

 

קיבוץ מתחדש

קיבוץ שיתופי

מעמד

תלוש משכורת ו/או תקציב

אישי ו/או שירותים משותפים

הוצאות מחייה ממוצעות

עובד קיבוץ

משכורתו בלבד

משכורתו בתוספת

10% מבסיס הקיבוץ

עובד חוץ בלבד          

משכורתו בלבד

משכורתו בתוספת

30% מבסיס הקיבוץ

עובד חוץ חלקי           

משכורתו בתוספת הכנסת עבודה

מהקיבוץ

משכורתו בתוספת

30% מבסיס הקיבוץ

עובד פנים וחוץ           

 

הצעת הביטוח הלאומי לשינוי במעמד החבר בקיבוץ המתחדש 

הזכאות לגימלאות בקיבוץ המתחדש

(לפי פרסום של מינהל המחקר והתכנון – המוסד לביטוח לאומי)

 

קיבוץ מתחדש

קיבוץ שיתופי

הנושא

כולל אבטלה

ללא אבטלה

סוגי הגימלאות

לפי השכר הדיפרנציאלי

לפי הבסיס הממוצע

גימלאות מחליפות שכר

(1)     מבחן הכנסה

(2)     באירוע של כונס נכסים

לא זכאי

הבטחת הכנסה

 

הצעת הביטוח הלאומי לשינוי במעמד החבר בקיבוץ המתחדש

מהי ההכנסה החייבת בביטוח לאומי ?

(לפי פרסום של מינהל המחקר והתכנון – המוסד לביטוח לאומי)

 

 

קיבוץ מתחדש

קיבוץ שיתופי

הנושא

הוצאות המחייה                   

הוצאות המחייה                   

הבסיס לתשלום

דמי ביטוח ולגימלאות

הקיבוץ/המעסיק/החבר

מס הכנסה

מקור ההכנסה

חודשית

שנתית   

הקיבוץ/המעסיק/החבר

דוחות מתוקנים/הפרשים

המוגשים ע"י  המעסיק

באמצעות שומת

מס הכנסה

תיקוני הכנסות



עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים