בכמה משפטים

יעקב דרומי 

 

על הוועד הממונה, קיבוץ יגור, כפר גלעדי, משגב עם, ניר יצחק, נתיב הל"ה, גרנות ומילואות


הוועד הממונה

 

ישנם קיבוצים בהם קיים ועד ממונה, שמונה בידי רשם האגודות השיתופיות. במחלוקת, שהובאה לדיון בפני עו"ד אורי זליגמן, רשם האגודות, לגבי תפקוד הוועד באחד הקיבוצים, ביקשה חברת הקיבוץ "מידע בעניין גובה משכורותיהם של מנהלי הקיבוץ". היא אכן קיבלה מסמך המפרט את המשכורות הללו, והרשם, בהחלטה שנתן לאחר מכן, הסביר את דרך פעולתו של הוועד הממונה והדגיש כי גם אם הרשם "רשאי להנחות את הוועד בפעולותיו", עדיין יש "לוועד הממונה שיקול דעת עצמאי בנוגע לתפקידו, ולחבריו אחריות אישית כדירקטורים בתאגיד". הוועד הממונה נכנס בנעליו של ועד האגודה, ולו חופש פעולה ושיקול דעת נרחב. אין הוועד מוגבל בפעולותיו ככל שהרשם לא הנחה אותו אחרת, וזאת - בשונה ממפרק אגודה או חברה הנדרש, בחלק מפעולותיו, לאישור הרשם או בית משפט". הרשם ציין שאין בכך שהוועד מונה על-ידי הרשם, כדי לפגוע בכך שהוא יכול להיות "צד לדיון", בפני רשם האגודות.

 

ריסוס חשמלי

 

באפריל זרע קיבוץ יגור "בחלקת החשמל" זרעי כותנה. זו חלקה הגובלת בתחנת טרנספורמציה של חברת חשמל. לטענת הקיבוץ, בחודש יוני ביצעה חברת החשמל פעולות ריסוס להדברת עשבים, בתחום התחנה ולאורך הגדר החיצונית שלה. פעולות ריסוס אלו, טען הקיבוץ בתביעה שהגיש לבית משפט השלום בחיפה, באמצעות עו"ד ניסים, "גרמו לנזקים לצמחי הכותנה שבחלקת חשמל", בסכום של כ-15,000 דולר.

 

באמצעות עו"ד "סלומון ליפשיץ", התגוננה חברת חשמל מפני התביעה ואף צירפה לה את קבלן הריסוסים. התברר שאין זה "הסכסוך הראשון בין הקיבוץ לחברת החשמל בגין נזקי ריסוס של חברת החשמל", והוא אף זכה בעבר בתביעה שכזו. לטענת הקיבוץ, פסק דין זה הוא מעין תקדים לכל המקרים הבאים, וכדברי בית המשפט, "הקיבוץ סבור, לאור פסק הדין הראשון, כי חברת החשמל היא בחזקת "מזיק סדרתי", אך טענה זו "היא חסרת-שחר, ואף מופרכת".

 

השופט לבנוני קובע, כי "בדרך הטבע יחשוד הקיבוץ בחברת החשמל דווקא, כמי שעוללה את הנזק", אך הוא פוסק כי לא עלה בידי הקיבוץ "להרים את הנטל ולהוכיח כי נזקי הריסוס האמורים נגרמו על ידי חברת החשמל". זהו "נזק "ללא כתובת". "החשודה הטבעית לפעולת ריסוס זו היא חברת החשמל", אך לא קיים כלל שלפיו אם "חברת חשמל היא בבחינת חשודה טבעית, היא תישא אוטומטית בכל נזק ריסוס לשדות הכותנה של הקיבוץ".

 

השופט מחייב את הקיבוץ לשלם, לכל אחד מהנתבעים, הוצאות משפט בסך 8,000 שקלים.

 

הסכסוך שבין העוזבים לכפר גלעדי - במחוזי

 

בחודש יוני האחרון דיווחנו על בני זוג שעזבו את כפר גלעדי והגישו באמצעות עו"ד גל פלג תביעה לבית משפט השלום בנצרת לקבלת דמי עזיבה. בית המשפט דחה את בקשת הקיבוץ, באמצעות משרד עו"ד "בלטר גוט אלוני", "לעכב את ההליכים בבית המשפט" ולהעביר את הסכסוך לבוררות.

 

עתה מבקש הקיבוץ לערער על ההחלטה הזו, בפני השופט מנחם בן דוד, מבית המשפט המחוזי בנצרת. מאחר ומדובר בהחלטת ביניים בתיק שאינה פסק הדין הסופי, התעוררה השאלה, אם צריך הקיבוץ את רשות בית המשפט כדי לערער או שמא מדובר בערעור שזכאי הוא להגיש, ללא רשות, כפי שעשה הקיבוץ.

 

השופט דוחה את ערעור הקיבוץ וקובע כי בין אם בקשת הקיבוץ (שנדחתה) להעביר את הדיון לבוררות, בבית המשפט, הייתה מכוח "חוק הבוררות" ובין אם הייתה מכוח "פקודת האגודות השיתופיות" - היה על הקיבוץ לקבל רשות מבית המשפט כדי לערער על ההחלטה שדחתה את בקשתו להעביר הדיון לבוררות.

 

שוכרים סוררים

 

בני הזוג אבי ורונית סרור התגוררו במשגב עם, לפי הסכם הרשאה. אחד מספקי "הכלבו" במקום היה מעסיקו של אבי. נוסף למגורים במקום, הם קיבלו מהקיבוץ שירותים שונים. הקיבוץ ניהל כרטסת מסודרת, שכללה פירוט של כל החיובים והזיכויים שקיבלו השוכרים, אך כשאלה לא שילמו את חובם - הגיש הקיבוץ, באמצעות עו"ד לארי גולדשטיין, תביעה לבית משפט השלום בקריית שמונה.

 

בני הזוג, באמצעות עו"ד עמיר מלצר, טענו כי יש לקזז מסכום התביעה הוצאות בגין שיפוצים שערכו בדירה וכן טענו כי חיובי החשמל בוצעו על בסיס "הערכה" וחיובי הטלפון הם ללא פירוט.

 

בית המשפט העדיף את עדותה של אורה ניב, מנהלת חשבונות בקיבוץ, שהציגה "מערכת חשבונאית סדורה, מגובה בחשבונות ביחס לכל חיוב, ונתנה הסבר אמין וממצה לכל שאלה שהופנתה אליה": אין מדובר בחשבונות עם סכומים "עגולים", המבטאים הערכה, אלא סכומים  ש"שיקפו את צריכת החשמל בפועל".

 

השופטת ברכה סמסון מחייבת את סרור לשלם לקיבוץ כ-25,000 שקלים ועוד 3,300 שקלים הוצאות משפט.

 

פיצויים לרוכב אופנוע

 

חבר קיבוץ נתיב הל"ה בן 32 עבד כמכונאי במוסך אופנועים. בגרמניה קיבל תעודה של "מכונאי אופנועים מוסמך". בישראל, "החל ללמוד ניהול מוסך אופנועים" וקיבל "תעודת אומן בענף". הכנסתו של החבר עברה לקיבוץ, ושכרו הממוצע היה 7,400 שקלים. "בעת התאונה ערך התובע נסיעת מבחן לאופנוע לאחר תיקונו. האופנוע החליק על כתם שמן בכביש והתובע הוריד את רגל שמאל לכביש, כדי לייצב את האופנוע וכתוצאה מכך נפגעה ברכו השמאלית", ונגרמה לו נכות של 10%.

 

באמצעות עו"ד אפרת שני הגיש החבר תביעה לבית משפט השלום בירושלים. השופט דראל פסק לתובע פיצוי בעד כאב וסבל של 18,500 שקלים, ועוד 48,000 שקלים בגין אובדן ההשתכרות שלו בעבר. "הבעיה", שניצב בפניה השופט, הייתה שמדובר באדם מוכשר, שיש לו "תרומה מקצועית גבוהה", שהחל לעבוד במקום חדש, בייצור מזל"טים, ושכרו הנוכחי גבוה מזה שהשתכר לפני התאונה, אך עדיין יש לו מוגבלות רפואיות. חברת הביטוח, באמצעות עו"ד אמיתי יחיאלי, טענה כי מדובר "בשדרוג", אך השופט ביצע הערכה גלובלית לעתיד, המבוססת על אחוזי הנכות, ופסק 150,000 שקלים כפיצוי ועוד כ-24,000 שקלים הוצאות משפט.

 

זהירות על האוזניים

 

שנים ארוכות עבד איוב, מסגר במקצועו, במסגריה "מוצרי מתכת" של קיבוץ ניר דוד ולאחריה מספר שנים במפעל "תעשיות רכב". לטענתו, תנאי עבודתו במקומות הללו היו ב"תנאי רעש לא סביר תוך הפרת כללי הבטיחות". באמצעות עו"ד עדי קלורין הוא תבע כי יפצו אותו על נזקיו.

 

השופטת ג'אדה בסול מבית משפט השלום בעפולה קובעת, כי התובע נחשף לרעש מזיק הן בעבודתו בניר דוד והן בעבודתו בתעשיות רכב, "אם כי בעוצמה ותדירות שונות". "הפגיעה בשמיעה היא מחלה המתפתחת לאט ומתגברת עם הזמן עד להתפרצותה". מהראיות עולה כי לא היה די באמצעי האטימה כדי למנוע מהתובע פגיעה בשמיעתו ולא היה באמצעי הזהירות שננקטו על ידי מעסיקיו כדי לצאת ידי חובתם בשמירה על בריאותו" של התובע. היא פוסקת לאיוב פיצוי של 19,000 שקלים בצירוף הוצאות משפט ומחלקת את האחריות לתשלום הנזק בין ניר דוד ו"ביטוח חקלאי" לבין תעשיות רכב.

 

בכמה משפטים על כלכלה

 

עוד מזומנים לשק של פולישק

 

18.2 מיליוני שקלים הם התמורה נטו לפולישק תעשיות פלסטיקה, מקיבוץ ניר יצחק, מהנפקה פרטית של אגרות חוב למשקיעים מוסדיים. גיוס הכסף בוצע בהתאם למדיניות החברה להגדיל את המקורות הכספיים כדי לעמוד בתוכניות הצמיחה שלה. החברה העוסקת בייצור אריזות ורשתות, נמצאת בשליטת הקיבוצים ניר יצחק (48%) וסופה (22%) והיא נסחרת בבורסה התל-אביבית בשווי שוק של 59.6 מיליוני שקלים.

 

מחלקים רווחים ב"גרנות"

 

ארגון גרנות חילק לקיבוצים, חברי האגודה, 10 מיליוני שקלים מרווחי האגודה בשנת 2005, לפי מפתח בעלותם באגודה. איציק בדר, יו"ר מפעלי גרנות, מציין בסיפוק כי גרנות מחלקת כל שנה, "חלוקה ראוייה של רווחים לקיבוצים והשנה אף יותר מכך". מקורות בגרנות אומרים כי החלוקה שבוצעה הייתה חלוקה על חשבון ויש לצפות לעוד חלוקה של 10 מיליון שקלים נוספים.

 

שוחטים ב"מילואות"

 

הסתיים השדרוג של משחטת "מילועוף" במפעלי מילואות. שודרגה מערכת הקבלה והשינוע של העופות, הוכפלה מערכת המריטה והפתיחה של העופות, הוגדל כושר הצינון וגם מערכת ההכשרה הותאמה מחדש. אפילו האמריקנים התרשמו והשירותים הווטרינאריים האמריקנים (usda), שאישורם דרוש למי שרוצה לייצא את תוצרתה אליהם, מצאו את המשחטה, בניהולו של מקס כהן, מתאימה לקבלת האישור. ניתן עתה לשחוט 90 אלף עופות כשרים ליום ויותר, אך היעד לשנת 2006, אומרים במשחטה, הוא לשחוט 45 אלף טון פטם.





עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים