הרוכסן יצא משליטה

אריק בשן

 

סערה בקיבוץ השיתופי יראון: חבר הקיבוץ, המנהל הוותיק של "פסקל רוכסנים", המפעל המקומי, רשם חברה-בת במזרח הרחוק על שמו שלו * רק לאחר שנתיים התגלה "הכשל הניהולי" על-ידי יו"ר חיצוני * ועדת בדיקה פנימית קבעה: המנכ"ל לא ניצל את המעשה לצורך אישי ויישאר בתפקידו * אבל: הוא יתנצל, יצומצמו תחומי פעילותו ותוגדל "השדרה הניהולית" * חלק מהחברים סבורים שככה לא מטפלים ב"פרשה חמורה" * חשיפה לצפון


קיבוץ יראון

למרות איתותים מרגיעים מצדה של הוועדה הכלכלית, קיבוץ יראון - חודש אחרי חשיפת המקרה - עדיין סוער. מהמידע הבסיסי שקיבלו החברים עולה כי חבר הקיבוץ, המנהל הוותיק של "פסקל רוכסנים" (מפעל הקיבוץ, לייצור רוכסנים) רשם חברה על שמו שלו כבעלים (50% מהאחזקות), בהונג-קונג - "פסקל הונג-קונג". הפעילות במזרח הרחוק, באמצעות חברה מקומית בשם ,"COLOR ZIPPER" החלה כבר בספטמבר 2002. מטרתה, על-פי דו"ח הוועדה הכלכלית, הייתה ריכוז הטיפול בקשרי פסקל בחלק ההוא של העולם, בנושאים כמו: מכירה, רכש, פיתוח מוצרים וייבוא תבניות לייצור בישראל.

 

כשנה לאחר פתיחת החברה הגיע לשם המנכ"ל והחליט לפתוח חברה-בת. כנראה בגלל קשיים שגילה במקום, עליהם לא ידע טרם ביקורו - מסבירה הוועדה - רשם את החברה על שמו ולא על שם החברה הקיבוצית שהוא מנהל. כוונתו, כך הובא לידיעת החברים, הייתה לשנות את הרישום לאחר מכן. עובדה היא, שהמנהל דיווח על המצב כהווייתו כאשר שב ארצה. מרכז ועדת התעשייה הורה לו לתקן את הטעון תיקון ולהסדיר את הרישום, אבל מסיבות תמוהות, שלא לומר חמורות, חלפו עברו להן שנתיים תמימות, הרישום לא הוסדר ובהונג-קונג פעלה חברה עסקית בבעלות פרטית חלקית של חבר קיבוץ, מהשיתופיים ביותר בישראל.

 

היה צורך בהתערבות חיצונית כדי "להזכיר" למנכ"ל כי אי-שם, הרחק מהמולדת, נרשמה אי-פעם חברה על שמו. את התזכורת הזו נתן לו אלחנן כהן, יו"ר פעיל חיצוני, ששירותיו נשכרו על-ידי הקיבוץ רק במאי 2005. כהן, שבחן את פעילות פסקל בכלל ואת פעילותה העסקית בחו"ל בפרט, אבחן את הכשל בתוך פחות משלושה חודשים. יש "אי-סדרים", כך קבע, בפעילות החברה-בת "פסקל ארה"ב", ויש חברה בהונג-קונג הנמצאת בבעלות חבר הקיבוץ. מה שלא הצליח, או אולי לא ניסה לעשות היו"ר המקומי של דירקטוריון המפעל, במשך שנתיים - הצליח יו"ר חיצוני בחודשיים. הספק נאה.

 

עכשיו צריכה הייתה הוועדה להחליט על הפעולות בהן יש לנקוט לאור הממצאים. ראשית, קובעת הוועדה, פתיחת החברה-בת על-ידי המנכ"ל, והטיפול של נציגי יראון ומועצת המנהלים בנושא - "לא היו נכונים". יראון, נאמר בהמשך, לא יכול לקבל מצב בו מוקמת חברה בבעלות חבר קיבוץ. הקמת חברה כזאת בחו"ל, כמו גם בארץ, מחייבת אישור מהוועדה הכלכלית, וכשמדובר במיזם חדש - תחליט על כך אסיפת החברים. ואיך פותרים את מה שכבר נעשה? סוגרים את "פסקל הונג קונג" ומטילים על מועצת המנהלים למצוא חלופה לקניות ולמכירות פסקל במזרח; כדי למנוע הישנות של מקרים דומים מצרפים לדירקטוריון חבר נוסף, מקומי כמובן; והיו"ר החיצוני, שעלה על הבעיה - מקבל עוד שנה אחת לפחות בתפקיד. ומה עם המנכ"ל? "יוציא מכתב התנצלות בנושא ויבטיח שלא יבצע מעשים כאלו בעתיד", מחליטה הוועדה, וגם מצמצמת את תפקידו. מי שהיה עד כה המנכ"ל, המשווק, אחראי הפיתוח ומה לא - יצטרך להיפרד מכמה וכמה מתאריו, במסגרת מה שנקרא "הגדלת השידרה הניהולית", אבל בתפקידו כמנכ"ל הוא נשאר גם נשאר.

 

שאלות של בקרה וביקורת

 

לא כולם ביראון בירכו על החלטות הוועדה וניסוחיה, אבל מכאן ועד יציאה גלויה נגדן - היה המרחק רב. המתיחות באה לידי ביטוי בתכתובת אנונימית ענפה לתאי הדואר ועל לוח המודעות בקיבוץ. החברים שיצאו בשצף-קצף על מה שכונה "אי סדרים", ובעיקר על תגובת מוסדות הקיבוץ עליהם - לא היו מוכנים להתייחס לדברים תחת שמם הגלוי. חלקם חוששים כי בפרשה הזאת יש משום סיכון גבוה לכל ההישגים. הם דורשים חקירה לעומק, לא מוכנים לקבל את המסקנות כפי שהוצגו בפניהם ומבקשים להביא את הפרשה לאסיפה - שכלל לא בטוח שתתקיים, לדברי אחד מבכירי הקיבוץ. "כרגע", אומרת אחת החברות, "התביעה שלנו היא להשעות את הבחור עד שיתבררו הדברים. בינתיים אי אפשר להאשים אף אחד. בכל זאת אנחנו עדיין קיבוץ". חבר נוסף מצר על כי הקיבוץ מסתפק בקביעה רפה שהיה כאן "כשל ניהולי". כעת, לדבריו, מתחיל להתבצע מהלך של בדיקה עצמית יסודית - "כדי שלא יהיו כשלים כאלה גם בעתיד", הוא מסביר, ומוסיף: "המקרה מעורר שאלות כבדות ביותר של ביקורת ובקרה. טוב שהשד הזה יצא כאן, ולא במקום קשה יותר".

 

המנכ"ל, בן הקיבוץ, הוא בחור מוכשר שהסתבך בפרשה שלא בטובתו - כך סבורים חברים בקיבוץ. רובם אינם חושדים כי, חלילה, לקח כספים לעצמו, אבל הם לא מוכנים לוותר על בחינה מקיפה יותר ועל קבלת החלטות שיהיו, לטעמם, מתאימות יותר למצב שנוצר. כן, גם החלטות אישיות. "לדעתנו יש לרענן את אופן ההתנהלות ופעילות פסקל רוכסנים", פרסמו על לוח המודעות חברים "מודאגים ודואגים", בלי לחתום בשמותיהם. "בראש ובראשונה יש להשעות את המנכ"ל מכל עשייה, ישירה או עקיפה, הקשורה לפעילות הכלכלית של כל ענפי הקיבוץ ומפעליו". עוד הם כותבים כי "אי-הסדרים", כפי שפורסמו על-ידי מרכז המשק, מדליקים "נורה אדומה, ואולי אפילו מדורה גדולה" על אופן ניהולו של המנכ"ל. "קיימות כאן הרבה שאלות שרב הנסתר בהן מהגלוי, ותשובות אין", הם מוסיפים.

 

בממסד של יראון רגישים מאוד לקולות, אבל לא מוכנים לנפק תשובות מעבר למה שמוגדר אצלם כ"טיפול ציבורי", לא לחברים עלומים ובוודאי לא לתקשורת חיצונית. אנשי הממסד ממשיכים לחפש את "המדליפים", שמבחינתם הם כמעט "אויבי הקיבוץ", ועושים ככל יכולתם כדי לנקות את המנכ"ל "מכל שביב של האשמה". כדי להרגיע מעט את הרוחות הסוערות פרסמה הוועדה הכלכלית, בשבוע שעבר, הבהרות ברוח זו. "למרבה הצער", נכתב שם, בין השאר, "לא מעט מחברי יראון הבינו כי יש חשש שהמנכ"ל ביצע מעילה אישית... הוועדה קובעת כי אין לה שום סיבה לחשש שהמנכ"ל ניצל או תכנן לנצל את מעמדו ועמדתו לצורך אישי כלשהו. יתר על כן, הוועדה מאמינה כי בהתנהלותו האישית אין שום אינטרס לרווח אישי, בדיוק כפי שהיא מאמינה כך לגבי חברים אחרים ביראון. אם הייתה חוששת שיש בנושא עניין אישי, הדבר היה מטופל בחומרה".

 

בלי עורכי דין במשק

 

גם אם לא היה כאן "אינטרס לרווח אישי", כפי שמצהיר שוב ושוב הממסד של יראון, האם באמת מספיקה סנקציה בנוסח "נו-נו-נו" למנהל בכיר על ביצוע מהלך כה שגוי? ביראון, כאמור, סבורים שכן. "כך אנחנו מנהלים את חיינו", אומר חבר הנושא בתפקיד בכיר במערכת העסקית בקיבוץ. "אנחנו, 'אנשי ההר', חיים על בסיס אמון אישי ולא מוכנים לבדוק מה בדיוק קרה ברמה האישית. מספיק לנו מה שאנחנו יודעים. אנחנו מכירים היטב את החברים שלנו, החבר הזה יקר לנו מאוד, ואנחנו לא מתכוונים להכניס לנושא הזה רואה חשבון, ולא עורך דין". גם מי שסייע לחשיפת המקרה, היו"ר החיצוני אלחנן כהן, מבקש, כך נראה, למתן את האווירה החשדנית: "אין לי צל צלו של ספק שאין כאן שום דבר ברמה האישית. אני אומר לך זאת בביטחון מוחלט".

 

למרות כל קמפיין ההרגעה, קשה להניח שחברי יראון יתרצו כל עוד לא ייחשפו בפניהם העובדות במלואן. המנכ"ל, שדווקא נדמה היה כי הוא מוכן להציג את עמדתו בפני עיתון "הקיבוץ" - יצא לחו"ל בתחילת השבוע. מרכז המשק, שתגובתו התבקשה - הבטיח לחזור אלינו ולא חזר. היו"ר מסרב להיכנס לפרטי הפרשה. רק מזכירת הקיבוץ, לא לפני חילופי דברים קשים על תפקידם של עיתון ועיתונאי, הסכימה להציג את תגובת הקיבוץ (ראה מסגרת), אף שנמנעה מלענות על השאלות הקשות שהוצגו בפניה בכתב. וזו, בעצם, הבעיה המרכזית: ביראון מסרבים להתייחס אפילו לגופו של המעשה; אינם נותנים תשובה סבירה כיצד מנכ"ל ותיק "מתבלבל" בעניין כה מהותי; לא מסבירים כיצד דירקטוריון של חברה אינו מצליח לעלות על נושא כזה במשך שנתיים לפחות; אינם מוכנים להבהיר מדוע לא יוכנסו גורמים מקצועיים חיצוניים לבדיקת הפרשה כדי להסיר אפילו שמץ של ספק; והכי חמור - כיצד בעל תפקיד ש"כשל", אליבא דכולם, אפילו אינו מושעה עד תום הבדיקה.

 

היו ליקויים, והם תוקנו

ניצן עמית, מזכירת יראון

 

אי-העברת החברה לבעלות יראון היא תוצאה של הזנחה * למנהל המפעל לא היה רווח אישי * המקרה טופל על-ידי הקיבוץ * תגובת מזכירת יראון

 

פתיחת החברה בהונג-קונג נעשתה על-ידי מנהל המפעל כאילוץ בעת שהייתו בחו"ל, כשלנגד עיניו עמדה טובת המפעל. המנהל יידע בחזרתו את הממונה עליו. אי-העברת החברה לבעלות יראון היא תוצאה של הזנחה. באף שלב בטיפול לא עלה החשש שלמנהל המפעל רווח אישי מהקמת החברה.

 

יראון לא נזקק לגורמים חיצוניים שיגלו, או ימצאו פתרון לבעיות ניהוליות. המקרה טופל על-ידי הוועדה הכלכלית של יראון, שכולם בה חברי הקיבוץ. הוועדה מצאה את המהלך כולו, העומד בפני עצמו, כבלתי תקין ניהולית, ובמכתב שהופץ לחברים פרסמה את מסקנותיה ופירטה את כל המהלכים שיש בכוונתה לבצע. גם יישום ההחלטות עתיד להתפרסם בציבור, כפי שהתחייבה מזכירת הקיבוץ.

 

אין ספק שעלינו להיות ערים ומודעים לכל הצדדים של מנהל תקין, בקרה ושקיפות, ועם זאת, בתרבות הארגונית של יראון אין מקום להתייחס למכפישים אנונימיים!

 

משק במצב טוב

 

מפעלים, חקלאות, תיירות, יזמויות * וגם: מזל וחריצות

 

ליראון אמצעי ייצור טובים, הרבה מזל עסקי ואנשים חרוצים. אחרת קשה היה להסביר את רווחתו הגדולה של קיבוץ-ספר, הרחק מהמרכז. הם מפעילים שני מפעלים תעשייתיים תחת השם "פסקל": האחד - "פסקל רוכסנים", גיבור הפרשה, הפועל מחצר הקיבוץ, והשני - "פסקל מוצרי הדליה וקשירה", הממוקם במעלות. מחזורם המצרפי של מפעלים אלה מגיע לעשרות מיליוני ש"ח, עם רווחיות גבוהה, והם מייצאים את רוב תוצרתם לחו"ל. אבל יש כאן גם יקב יינות צעיר ומבטיח ("הרי גליל"), נגרייה ("רהיטי יראון") המייצרת רהיטים להרכבה עצמית, "אגם-חי" עסקי, שמהווה הכנסה נוספת לקופה המשותפת לצד ענף האירוח הכפרי, הנקרא "שלווה על ההר" - ואין לשכוח את ענפי החקלאות, החי והצומח, שגם להם מחזור נאה.




 



_________


עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים