מושב חפצנו

אריק בשן

 

עד לאחרונה לא סייעו בהתלהבות מוסדות התנועה הקיבוצית להפוך קיבוץ למושב עובדים * אבל, השתנו הזמנים, וקיבוץ בית-העמק מקבל את ברכת הדרך (עם כל הלב) ממזכירות התק"ם(!) * ככה זה כשראשות התנועה מפוצלת * מי הבא בתור?


מזכירות התק"ם מאחלת לבית-העמק הצלחה בתהליך "המישוב" אליו הוא נכנס, מעבירה חוות דעת חיובית ל"ועדת הפרוגרמות" שליד משרד החקלאות באשר לשאלה אם לשנות את סיווג הקיבוץ למושב עובדים, ומקווה כי ישמור על ערכי הליבה השיתופיים ואז יוכל גם בעתיד להישאר חבר בתנועה הקיבוצית - זוהי החלטת מזכירות התק"ם מיום 11.12.2005, המציגה פן חדש, אם לא יותר מזה, לגבי עמדתה ביחס לשינוי סיווג מ"קיבוץ" ל"מושב עובדים". עד כה, לפחות ככל שידוע, לא התקבלה החלטה "חמה" כזאת. במקרים הקודמים - איילת-השחר ויד-חנה - עמדת המזכירות לא הוצגה באופן רשמי, ובמוסדותיה גם לא התקבלו החלטות מיוחדות בנושא. בשנת 2002, כאשר החלה "הבהלה לסיווג", בין השאר למושב עובדים, הקימה שרת החקלאות דאז, ציפי ליבני, ועדת בחינה בינמשרדית (חקלאות, פנים, אוצר, מינהל ועוד), בראשות עוזר ראש הממשלה לענייני התיישבות עוזי קרן (עין-גב). בין אנשי הוועדה נכלל, לפי תביעת התנועה, גם נציג מטעמה (אורי גלעד), ובכך היה נדמה כי תמה מעורבות התנועה.

 

בינתיים נכשלה הוועדה בניסיונה להגיע להסכמה בין הרשויות על התנאים לפיהם ייתכן שינוי הסיווג מקיבוץ למושב. העסק התמוסס כאשר עלו על השולחן נושאים דחופים יותר - ההתנתקות, למשל, שבמהלכה הצליח יד-חנה "למכור" את קרקעותיו לצורך קליטת מפוני חומש, התנחלות בשומרון, ודה-פקטו שינה את פניו. במקרה של איילת-השחר היה זה יו"ר הקיבוץ, דני קריצ'מן, בעבר מנכ"ל משרד החקלאות, איש מושב (וקיבוצניק בעבר), שהציע למעסיקיו בהווה לבחון את האופציה ברצינות. בקשת איילת-השחר נדונה ב"ועדת הפרוגרמות" ללא מעורבות התנועה, ואפילו התקבלה שם המלצה לאפשר את שינוי הסיווג המבוקש - בתנאי שיובטח קיומם של החברים הוותיקים ושל האוכלוסיות החלשות, ושיינתן גיבוי למהלך מצד ברית-פיקוח, עם המלצות ואישורים מרשם האגודות ומהמועצה האזורית. התנועה, סטטוטורית, אף לא הוזכרה. עמדתה דווקא הייתה חשובה לתקשורת הקיבוצית, ודובריה הציגוה באופן קר, כמעט מנוכר: שינוי סיווג מסוג זה הוא לגיטימי, כל עוד יתבצע על-פי החוק ועל-פי ההסכמים. אם החליטו החברים על כך מרצונם החופשי, והובטח עתידן של אוכלוסיות חלשות העלולות להיפגע מהמהלך - אין בדעת התנועה לעמוד בדרכו של היישוב.

 

נדמה שההחלטה בעניין בית-העמק (שלא הייתה ידועה למוסדות הקיבוץ הארצי) היא עוד צעד לאחור בשיתוף הפעולה (הרעוע משהו, לאחרונה) בין התנועות. למען האמת, נכון לומר כי עד כה, בנושאים של טיפול פרטני בקיבוצים מתקשים - התנועה הקיבוצית המאוחדת לא ממש קיימת. בקיבוץ-הארצי דנים בכך בנפרד (למשל: בנושא של כרם-שלום, עמיר, כרמיה או יד-חנה), וגם בתק"ם (למשל: בית-השיטה, מצובה והר-עמשא). אבל דווקא בנושא שינוי הסיווג למושב נדמה, כאמור, כי בעבר החליטו שתי התנועות לשתף פעולה: בשתיהן לא ממש "קנו" את הערכת עוזי קרן כי ניתן לבצע סיווג מסוג זה "צ'יק-צ'ק", בתוך שלושה חודשים, ובוודאי לא התלהבו לוותר כל כך מהר על קיבוץ מקיבוציהן. אבל, כאמור, הזמנים השתנו (לפחות בצמרת התנועה הקיבוצית).




 



_________


עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים