דין מזונות - דמי המזונות בעידן ההפרטה





אישה החיה בנפרד מבעלה שעזב את הבית (גם אם היא נשואה, וכל עוד לא חויבה להתגרש בפסק דין רבני) זכאית לקבל "מזונות אישה" מבעלה בסכום שיאפשר לה לשמור על רמת החיים לה הורגלה בעת חייהם המשותפים של בני הזוג (אם היא עובדת - ייקחו בחשבון את השתכרותה). אשר לילדים - האב חייב במזונותיהם ובצורכיהם ההכרחיים, עד הגיעם לגיל 15. מעבר לגיל זה נושאים ההורים במזונות הילדים, לפי יחס השתכרותם. כל זאת ב"רמת העיקרון". כאשר פונים לחצר הקיבוצית, זו השיתופית וזו שבהליכי הפרטה, מסתבר שהצרות רק מתחילות. קראו במו עיניכם.

 

מזונות בהפרטה עקרונית, ניתן "לפתוח" הסכמי מזונות בין הורים גרושים במקרים בהם חל "שינוי נסיבות מהותי", או אם הילדים הקטינים מגישים "תביעה עצמאית" למזונות. בקיבוץ במרכז הארץ, שעבר הפרטה, טענו האם והילדים בבית המשפט שכתוצאה מההפרטה חל "שינוי נסיבות מהותי", וכי לכן יש להגדיל את חיוב האב במזונות.

 

הבעל, חבר הקיבוץ, טען: "אין בהפרטה שינוי נסיבות מהותי וכל התביעה מיותרת, שכן שני ההורים הם חברי קיבוץ, המספק לילדי חברי הקיבוץ את כל צורכיהם ברמה הנהוגה בקיבוץ". בית המשפט קבע שכל הוצאותיהם הקבועות של הקטינים, שמחויבות דרך תקציב הקיבוץ - יוסיפו ויתחלקו שווה בשווה מתוך התקציב של כל אחד מההורים, אך חייב את האב בסכום מזונות קבוע של 350 ש"ח לכל ילד, לכיסוי ההוצאות המשתנות: "הוצאות כלכלה, מעבר לארוחות הצהריים בחדר האוכל של הקיבוץ, והוצאות ביגוד ודמי כיס", שכן בכך, לדעת בית המשפט, "אירע שינוי נסיבות כתוצאה מתהליך ההפרטה, שמצדיק את פסיקת המזונות".


כפל מזונות? חבר מלכיה לשעבר, שעל-שמו יש תקדים משפטי (בו הפסיד) בתחום "יחסי עובד-מעביד" בין חבר קיבוץ לבין ארגון (קואופרטיב הובלה) בו הועסק, הגיש לבית משפט השלום בנצרת, באמצעות עורך דינו, נחום רבינוביץ, בקשה ל"דחייה על הסף" של תביעה מטעם קיבוץ מלכיה, שהוגשה נגדו.

 

בתביעת הקיבוץ נטען, באמצעות עו"ד עומר כהן, כי החבר לשעבר יצא מהקיבוץ בשנת 1995, כאשר נפרד מאשתו, אף היא חברת קיבוץ, שנשארה עם ארבעת ילדיהם בקיבוץ. מאז, טוען הקיבוץ, "הוא ממאן לשלם מזונות לילדיו ולהשתתף בהוצאות הקיבוץ בגין אחזקת ילדיו והטיפול בהם". בהתאם, תבע הקיבוץ מהחבר-לשעבר את חלקו בהוצאות שהוציא הקיבוץ בגין אחזקה, חינוך וטיפול עבור שניים מהילדים.

 

בבקשה לדחיית התביעה על הסף, טען החבר-לשעבר והאב כי קיבוץ אינו יכול להיות צד לתביעת מזונות של ילדיו הקטינים, והוסיף שתלויה ועומדת תביעת מזונות נגדו בבית משפט לענייני משפחה בקריית-שמונה, ולפיכך מדובר בכפל תביעות. לטענתו, הוא העביר ישירות לאם ילדיו את המזונות, ולכן על הקיבוץ להפנות דרישתו לאם, שכן לא ייתכן כי ישלם כפל תשלום. עוד טען כי כל מטרת התביעה היא להפעיל עליו לחץ כדי להגיע לפתרון בהליך בוררות שבינו לבין הקיבוץ, בדבר קיזוז חוב הקיבוץ כלפיו בגין דמי עזיבה.

 

השופטת עירית הוד קובעת שאין בטענות החבר-לשעבר כדי להביא לדחיית התביעה כליל על הסף. לדבריה, דווקא קיים "צורך בליבון ובירור עובדתי של טענות אלו". השופטת דוחה את בקשת הדחייה, וקובעת כי התביעה תתברר לגופה בבית המשפט.


מזונות מהכלא השופט אהרון אמינוף, מבית המשפט המחוזי בנצרת, דן בערעור שהגישו חברת קיבוץ ושני ילדיה (מעל גיל 14) על קביעת דמי המזונות שנפסקו כנגד בעלה, בשיעור של 300 ש"ח לחודש, ועוד 300 ש"ח לחודש לתקופה של 24 חודשים. הבעל, התברר, נותר לגור בקיבוץ גם לאחר שנפרד מאשתו, ובהמשך עבר להתגורר בין כותלי הכלא, לאחר שנפסקו לו 13 שנות מאסר.

 

בבית המשפט טען האב: "הקטינים הם חברי הקיבוץ אשר חייב לזון ולספק את צורכיהם של הקטינים". בית המשפט דחה את הערעור וקבע: "קביעת שיעור המזונות נתונה להערכתו ולשיקול דעתו של בית משפט שפסק בעניינם, ובית המשפט בערעור לא בקלות יתערב בשיקול דעת כזה ולא ייחפז לשנות את שיעור המזונות שנפסק". בית המשפט מצא כי האב משתכר 400 ש"ח לחודש וכי השתכרותו היא "פונקציה של שעות עבודה בפועל בין כותלי הכלא", וכי הוא נתון למרות שלטונות בתי הסוהר ו"אין לו שליטה על מספר שעות העבודה שיעבוד ועל גובה השכר שיקבל".

 

בקביעת שיעור השתתפות ההורים יש להביא בחשבון באופן כולל כי האב חייב לשאת בהוצאות המינימום ההכרחיות - "לכן ישאו ההורים במזונות ילדיהם, באופן יחסי להכנסותיהם הפנויות, אך בהתחשב בכך שיש להטיל על האב מידה יתרה מסוימת של הוצאות לשם כיסוי הצרכים ההכרחיים, מבלי לקבוע את הסכומים במדויק". בית המשפט מוצא כי הסכום שנפסק "נראה סביר ביחס להכנסתו בבית הכלא ובהתחשב בכך שהוא יבלה בכלא עוד שנים לא-מעטות".

 

עוד התייחס בית המשפט לטענת האב כי הוא פטור מתשלום מזונות לילדים, שכן אלה מצויים בקיבוץ. "טענה זו תלויה על בלימה", אמר השופט אמינוף, "שכן על-אף היותם של הקטינים חברי קיבוץ, החובה לזון את הקטינים מוטלת על האב. לפי הדין העברי, החל על בני הזוג, חייב הבעל לזון ולפרנס את ילדיו. היותם של המשיבים חברי קיבוץ, אינו פוטר את האב מחובתו כלפיהם". השופט קובע שהעובדה כי הקיבוץ דואג לצורכי הילדים, "אין בה כדי לגרוע מחבותו של הנתבע וזכותם של הילדים להיות ניזונים על ידי אביהם".

 

גילוי מזונות הבעל, עובד חוץ, בשנות החמישים לחייו, גר בנפרד מאשתו. לאחר שנים מספר, במהלכן העביר לאשתו ולילדיו "דמי מזונות", החליט לעזוב את הקיבוץ ולהגיע להסכם גירושין, מתוך הנחה שככל שיקדים את "אקט הגירושין", כך יחסוך את תשלום המזונות לאשתו. האישה, בתגובה, הגישה בקשה ל"שלום בית", ופנתה לבית המשפט לענייני משפחה בתביעות רכוש ומזונות, בהן ביקשה לפסוק לה סכום מזונות חודשי, לאור רמת החיים אליה הורגלה על-ידי בעלה, לטענתה, וכן לשמור על חלקה בזכויותיו הפנסיוניות מעבודת החוץ שלו.

 

באמצעות עו"ד מיכל שקד טען הבעל, בכתב ההגנה, בין היתר: "למעשה אין כל הצדקה לפסוק מזונות לאישה שהיא חברת קיבוץ, שכן כללי הקיבוץ ממילא אינם מאפשרים לה לקבל או ליהנות מקצבת מזונות, נוסף לתקציב החודשי אותו היא מקבלת מהקיבוץ".

 

בנוסף, הגיש הבעל לבית המשפט "בקשה לגילוי מסמכים", בה ביקש להורות לאישה ולקיבוץ לחשוף את כללי הקיבוץ בעניין קבלת מזונות, וכן הוסיף וביקש כי האישה תגלה לבית המשפט ולבעל "אם דיווחה לקיבוץ, במשך כל השנים בהן חיו בני הזוג בנפרד, על הכספים שנטלה מדי חודש מבעלה". הקיבוץ התבקש להודיע אם אכן קיבל דיווח כזה, ואם קיבל - האם היה נוטל את "דמי המזונות" הללו לקופת הקיבוץ. כדי לחסוך את המבוכה שיכולה היתה להתעורר בקיבוץ ואצל האישה כתוצאה מהצורך ב"גילוי" פרטים אלה, הציעה האישה לעכב את ההליכים בבית המשפט ולפנות להליכי גישור, כך שלא יהיה צורך במעורבות גדולה מדי של הקיבוץ בסיפור זה.

 

משפטיפ

ד"ר נאוה אפל דנון, שופטת בית המשפט המחוזי, נצרת

 

"הבסיס המרכזי לקיומו ולהמשך קיומו של הקיבוץ היא הערבות ההדדית בין חבריו, ולאו דווקא הדבקות העיוורת בחלוקה שוויונית מכאנית של ההקצבה לחבר"

 


לרכישת מנוי ל"הקיבוץ" התקשרו 03-9309111 

 


מסמכים חדשים בעיתונות תנועתית וכללית



עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים