תנועה נטו - דורון רגב ואורן גבאי פיתחו את "תנועה נט" - מערכת לשיפור תרבות נהיגה



תנועה נטו

נחמן גלבוע


מעולם לגמרי אחר, מעיסוק בקולנוע בארצות הברית, חזר דורון רגב (לשעבר שמיר) ארצה ואז עלה לו הרעיון לבנות מערך הפעלה, דרכו מועבר מסר פוזיטיבי בין הנהגים שעל הכביש. מי שמתנגדים טוענים שיש בכך חדירה לגבולות הפרט, אבל השיטה עובדת: הממוצע הוא ירידה של 50-20 אחוז במעורבות בתאונות

 

באחד הקיבוצים התקבל דיווח בזמן אמת על נהגת שהתחככה עם הרכב במעקה הבטיחות על כביש החוף, ולאחר מכן חזרה למרכז הכביש וכמעט איבדה שליטה. סדרן הרכב של הקיבוץ קיבל את הדיווח וחיכה לשובו של הרכב. הנהגת החנתה את הרכב המשופשף במגרש החניה, מבלי להודיע על התאונה. כשסדרן הרכב ניגש אליה, היא הודתה מייד בתאונה. בקיבוץ אחר קיבל סדרן הרכב דיווח, על רכב מהקיבוץ שחונה בחניית נכים בתל-אביב. הוא התקשר לנהג וביקש ממנו להזיז את הרכב לחניון קרוב, ובכך ניצל אותו נהג מקנס גבוה מידי פקחי העירייה שגם הם הוזעקו למקום.

 

את שתי הדוגמאות האלו מביאים דורון רגב ואורן גבאי, בעלי חברת "תנועה נט", בניסיון להמחיש את אפשרויות השימוש במערכת שאותה פיתחו. המערכת נועדה לשפר את תרבות הנהיגה בישראל, ועל כל כלי רכב של מינויה מודבקת מדבקה עם השאלה "איך הנהיגה שלי?" בתוספת מספר טלפון שאליו יכול להתקשר כל אדם המעוניין לדווח על התנהגות נהג הרכב.

 

ברגע שמתקבל הדיווח הוא נמסר לנהג, לסדרן הרכב (או לקצין הבטיחות בחברות גדולות), או לשניהם יחד. "תנועה נט" היא אחת החברות מסוגה הקיימות בשוק, ועם לקוחותיה נמנים 9 קיבוצים לצד חברות מסחריות גדולות. "יש לנו ארגונים עם הצלחה רבה", אומר רגב. "הממוצע הוא ירידה של 50-20 אחוז במעורבות בתאונות".

 

איך הנהיגה שלי

 

רגב, 47, בן קיבוץ שמיר, נסע לאחר השירות הצבאי ללמוד קולנוע בארצות הברית, ונשאר שם 17 שנים שבמהלכן הכיר את אשתו הישראלית והקים משפחה. "עבדתי בטלוויזיה תקופה קצרה וגם בקולנוע בהוליווד", הוא מספר. "כתבתי סרטים על הסכסוך הישראלי-פלשתיני.

 

באותה תקופה לא היה לזה ביקוש. יום אחד הבנתי שכבעל משפחה אני צריך לדאוג לפרנסה בכיוון אחר. למרות שכבר הייתי כמה שנים באמריקה, נורא היה חשוב לי מה יגידו בקיבוץ, כשישמעו שדורון רגב ויתר על האמנות למען הפרנסה. מישהו הציע לי לעבוד בשיווק, ומצאתי שהיצירתיות מאוד מתאימה גם לעולם העסקים. התחלתי לעבוד בשיווק בתחום של אזעקות, ובהמשך ניהלתי חברה גדולה וגם היו לי עסקים משלי. לפני שחזרנו לארץ עבדתי כסגן נשיא בחברה שלימדה אנשים איך לסחור בבורסה, ובשנה האחרונה אשתי ואני סחרנו בבורסה מהבית. חיינו את החלום האמריקני, עשינו המון כסף, היה לנו בית גדול מחוץ לעיר בדרום קליפורניה והכול נראה ורוד".

 

מה שהחזיר את רגב ומשפחתו לארץ היה אבחון של בעיית תקשורת חריפה, אצל אחד התאומים שנולדו לו ולאשתו. זה היה ב-2001, כשהילד היה בן שנתיים וחצי. "תוך חודש פירקנו את כל מה שהיה לנו", מתאר רגב. "רצינו להתמקד בטיפול בילד במקום שבו מדברים בשפה אחת. יש לי אחות בגבעת חיים ודרך האינטרנט שכרנו בית במושב אליכין הסמוך. בנינו קבוצת עבודה לילד והוא השתלב במסגרת מתאימה באזור".

 

הרעיון העסקי נולד לאחר שובם כשלבנם היו קשיי שינה, ועל מנת להרגיעו היה רגב מסיע אותו במשך שעות בכבישי הארץ. "פתאום ראיתי איך אנשים נוהגים בארץ", אומר רגב "והחלטתי שאני רוצה לעשות עם זה משהו. את הרעיון של דיווחי המשוב אותם יתנו הנהגים על הכביש ראה בארצות הברית.

 

"זה הרעיון הכי טוב שאפשר לבצע", אמר לשכנו במושב, אורן גבאי, שעוסק בתחום תכנות

המחשבים. גבאי התלהב והביע רצון להצטרף.

 

הם פיתחו תוכנה מיוחדת שהביאה משהו חדש. רעיון המשוב כבר קיים בארץ כמה שנים. חברות שמו מדבקות ברכבי החברה, שבהן היה כתוב שאם הרכב עשה עבירה, הם מבקשים להתקשר אליהם. אף אחד לא עשה תוכנה מקצועית עם מוקד מקצועי, ופעל כדי לשווק את זה. "חוץ מזה, אם אתה כותב שידווחו אם הרכב עשה עבירה, זה סגנון נגטיבי, לעומת הסגנון האמריקני ששואל איך הנהיגה שלי לטוב ולרע", מוסיף רגב.

 

רשת תנועה

 

משרדי החברה נמצאים בקיבוץ גבעת חיים איחוד, והמוקד הטלפוני בתל-אביב. "הרעיון של תנועה נט הוא לתת משוב לנהג", מסביר מפתח התוכנה אורן גבאי, "לא לתת עונשים קשים ולפגוע לו בכיס, אלא להדגיש דווקא את עניין האחריות האישית. יש יכולת דרך התוכנה לראות מה הם דפוסי ההתנהגות החוזרים על עצמם ולנסות לתקן ולשפר. יש במערכת גם אפשרות לקבל משוב חיובי. לאנשים נעים לקבל משוב על התנהגות יפה, מתן זכות קדימה, נהיגה זהירה. חלק נוסף הוא משוב על מצב הרכב כדוגמת פנסים שלא פועלים או אוויר בגלגל, והמקרים האלו מועברים לטיפול קציני התעבורה".

 

איך תדע שהמדווח עושה זאת בתום לב ולא מתוך נקמנות אישית?

"אנחנו מנחים את בעלי התפקידים שעובדים אתנו לא להתחיל להתווכח עם נהג שמכחיש את נכונות הדיווח. כמובן שאם הדיווחים על נהיגה לא זהירה חוזרים על עצמם, האדם הזה לא יכול להתעלם מהתגובות על נהיגתו. אם מתעוררת בעיה אנחנו עוזרים לערוך תחקור נוסף ולברר את אמינות הדיווח".

 

אז העברת את האחריות לאדם. עושים עם זה משהו מעבר לכך?

"עקרונית אנחנו נגד מדיניות של ענישה, ובעד שהמשוב יגרום לאדם לרצות לתקן את עצמו. ברוב המקרים האדם מרגיש אי נעימות כשהדיווחים חוזרים על עצמם. בחלק מהמקרים זה לא עובד ככה, ואז מתחייבים צעדים של ענישה".

 

כשהרעיון עוד היה בחיתוליו הציג אותו רגב במכתב לחברי הכנסת, והציע לאמץ אותו בחקיקה מחייבת כאמצעי במלחמה בתאונות הדרכים. הח"כ היחיד שאימץ את הרעיון היה עמרם מצנע.

 

"הוא שאל אותי אם אני אתעשר במקרה שהרעיון יהפוך למשהו מחייב", מספר רגב. "אמרתי שאני צופה שתהיה תחרות וזה יוריד את המחירים. זה מה שקרה. התחלנו במחיר מנוי של 10 שקלים לרכב לחודש, והוא ירד עם התחרות ל-3 שקלים לצי רכב גדול ו-3.5 שקלים לצי קטן. מצנע החליט לתרגם את הרעיון להצעת חוק שלפיה כל ארגון שבו יש 40 כלי רכב קטנים או רכב כבד ומלגזות, המחייבים אחזקת קצין בטיחות ותעבורה, יחויב להצטרף למוקד כזה שבו ידווח על נהיגת נהגיו. הצעת החוק עברה בקריאה טרומית, ועברה לוועדת הכלכלה לפני המשך החקיקה. בדיון בוועדה לא היו מתנגדים, מלבד נציג משרד התחבורה שטען שאין צורך בחוק, והמשרד מתחייב להפעיל את הנושא בתקנה. לאחר חצי שנה יצא המשרד עם נוהל 6, שהוא פחות מחייב מאשר תקנה".

 

ירידה עצומה בפרמיה

 

כשהם התחילו לעבוד עם קיבוצים ההרגשה של רגב, כבן קיבוץ, הייתה שהם לא יצליחו, כי מה כבר אפשר לעשות לחבר קיבוץ. "תוך זמן קצר גילינו שביד מרדכי ירדו בשנה הראשונה של העבודה אתנו ב-47% במעורבות בתאונות, וב-30% בקנסות שהחברים שלימו בעקבות דו"חות תנועה מהמשטרה, וזאת למרות שלא הענישו אף אדם ולא איימו להוריד אותו מההגה. לפני שבוע קיבלנו דו"ח מדהים מניר דוד שהצטרף אלינו השנה. בשנה שעברה היו להם תביעות לחברת הביטוח שהסתכמו ב-91% מסכום הפרמיה שלהם, ואילו השנה הם ירדו ל-6% בלבד. יכול להיות שלא הכול זה בזכות תנועה נט, אבל זה נתון כל כך מובהק שאי אפשר להתעלם מהתרומה שלנו בו".

 

החיסכון הכספי שממנו נהנות חברות הביטוח הביא אותם למיזם חדש, בשיתוף סוכן הביטוח ארז אולצ'יק, שבו הם מתפקדים גם כסוכנות ביטוח, ומבטחים בפרמיה זולה יותר קיבוצים וחברות שצי הרכב שלו עובד עם המוקד שלהם. "עשינו ביטוח לעין הנצי"ב שבו הפרמיה זולה, והוא כולל גם את עלות המינוי על תנועה נט", מדווחים רגב וגבאי. הם מתקשים לזהות הבדל בהתנהגות בין נהגים קיבוציים לנהגי חברת היי-טק, או בין נהיגת גברים לנהיגת נשים. "אחת התופעות היא שבחודש הראשון אנשים נמצאים בהלם מסוים", הם מספרים, "והם נוהגים כל כך בזהירות שלא מתקבל שום דיווח. רק אחר כך הדיווחים מתחילים לזרום".

 

גבאי מסכם את התרומה שלהם בהסבר מאוד משכנע. "ברמה הלאומית", הוא אומר, "סופרים את מספר ההרוגים בתאונות דרכים, ומציבים יעד להקטנת המספר הזה. התאונות הקטלניות הן קצה הפירמידה, כשמתחתן יש פצועים קשה, פצועים קל ופגיעות ברכוש. אנחנו מנסים לטפל דווקא בבסיס הפירמידה, מתוך אמונה שהטיפול בהתנהגות הנהג, יצמצם את כל סוגי התאונות, ובסופו של דבר, גם יקטין את מספר ההרוגים בכבישים".

 

בדליה הפסיקו, ביד מרדכי מרוצים

 

גדעון פארן, סדרן הרכב של דליה, צירף את הקיבוץ לתנועה נט כבר בראשית המיזם. "היו דיווחים רבים ותוצאות מצוינות", הוא אומר, "אבל כעבור חצי שנה החברים טענו שמדובר בחדירה לתחום הפרט, ובשיחת קיבוץ הוחלט להפסיק את ההתקשרות. עכשיו, כשגמרתי קורס קציני בטיחות ותעבורה ואני מפוקח על ידי משרד התחבורה, העליתי בקשה למזכירות הקיבוץ לחזור ולהפעיל את הסידור הזה בהתאם לנוהל 6".

 

משה הקל, סדרן הרכב של יד מרדכי, מספר שהעובדה שחבר הקיבוץ יודע שיש עליו פיקוח בזמן אמת, גורמת לו לנסוע יותר בצורה אחראית וזהירה יותר. "בהתחלה לאנשים היה קשה לקבל את זה, אבל היום אני עוזר להם להימנע מקבלת קנסות, כשמתקבל דיווח על כך שהם חוסמים מעבר או חונים בחניית נכים. הכול נעשה בצורה נעימה ובלי עצבים, ואנשים מקבלים את זה בהבנה".









עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים