זקן וטוב לו - "יום הקשיש הבינלאומי" בבית גבריאל בחוף הכינרת, בהשתתפות 1200 קשישי האזור





אבנר רון

 


לרגל "יום הקשיש הבינלאומי" התקיים, זו השנה החמישית ברציפות, אירוע בהשתתפות 1,200(!) קשישים מעמק הירדן, מעמק בית-שאן, מהגליל העליון ומעמק זבולון - במדשאת בית גבריאל בחוף הכינרת. הרוח החיה מאחורי האירוע הוא חגי פוקס (58, שדה-נחום), מנכ"ל העמותה לזקן "גיל עוז" שבעמק בית-שאן ומנהל בית האבות בשער-העמקים. בנוסף לעיסוקיו אלה, מארגן פוקס טיולים לחו"ל למבוגרים, ורבים מהם מכירים לו תודה ומרעיפים עליו אהבה וחום. אגב, מבין המושגים: זקן, קשיש, מבוגר, ותיק וכדומה - מעדיף פוקס את המילה "זקן", וכנימוק הוא מביא "בחור משדה-אליהו, שאומר שכל קמט בגופו הרוויח בכבוד וביושר, ושלא ייקחו לו אותם. מכאן - זקן הוא השם הקולע. השאלה היא, באיזה משקפיים בוחרים להסתכל על הזיקנה - ורודים או כהים".

 

מגוון הפעילויות שמציע היום המיוחד הזה, מותאם למיטיבי שבת ומיטיבי לכת כאחד, אומר פוקס. אפשר לשבת מול הים וליהנות מהנוף המקסים; אפשר לצפות בתערוכה של מנשה קדישמן, או של מיכה שפירא (אפיקים) שהפך מרופא לצייר; יש הפעלות בנושאים שונים: דמיון מודרך, קסמים, הרצאה על חשיבות ההליכה בגיל השלישי, יוגה, התעמלות נינוחה, ריקודי עם, סרט ("אדמה משוגעת"), צעדה בריאותית - אך דומה שאת עיקר תשומת הלב מושך החוג לציור בהדרכתה של סוזי הרשלר ממסילות, שמטפחת כשרונות בגילאי שמונים ומעלה. סוזי: "כל אחד יכול להניח צבע על הדף ולהתחיל לצייר. דרך הצבע והציור אתה רואה אם הוא עצוב, אם הוא חש בטוב, אם עובר עליו משהו".

 

מפיקת האירוע, אורית נצר (עין-הנציב), אם לחמישה וסבתא לנכד, מגדירה את עצמה כאוהבת אדם, ובעיקר את החבר המתבגר ("המטרה של האירוע היא אהבה גדולה, חיבוק ונתינה"). חגי פוקס מוסיף: "אנחנו משתדלים לענות לקשת הרצונות של גילאי 90-60. רשת הביטחון, עם כל ההסתייגות שלי ממנה, מאפשרת גם לבני שישים ומעלה לקיים אורח חיים עצמאי ולבחור מה לעשות. לא חייבים להיות מדוכאים ורכוני ראש. אני מטיף להם שהחיים לא נגמרים, שאפשר לעשות הכול, כל הזמן".

 

וכמה קולות מהשטח: מבטאה הכבד של ברכה שטיין (83, כפר-גלעדי) מסגיר את מוצאה היקי. כמטיילת אולטימטיבית היא מצרה על שבמקום צעדה למיטיבי לכת קיבלו היא וחבריה נסיעה באוטובוס. את סוד חיוניותה ומראה המלבב היא משייכת ל"גנים, חינוך ותזונה נכונה, בלי ג'אנק ועם המון ירקות". אנינה קורתי ("שמונים פלוס", כפר-רופין) תוהה כיצד דאגו מארגני האירוע גם לכך שלא ירד גשם במהלכו. פוקס, בעיניה, הוא "כובש לבבות". את בן עמי ריבלין (88, גשר) אנחנו פוגשים כשהוא אוחז מכחול ציור ומעביר אל הדף את רשמיו מהכינרת התכולה. "פעם חשבתי שלהיות זקן בן שישים זה סוף מוחלט", אומר ריבלין בין משיכות המכחול, "היום אני יודע שזה לא בדיוק ככה". צייר נוסף הוא אליעזר מינץ (87, כינרת), שעד לפני כעשור היה רץ מרתון פעיל והיום מסתפק בצעדות ממושכות.

 

"כיף להזדקן כשיש דאגה למבוגרים בקיבוץ ודאגה אזורית אינטנסיבית לצרכים החברתיים והתרבותיים של הזקן", אומר מנחם רוזנר (85, רשפים), חוקר תולדות הקיבוץ. "פגשתי כאן אנשים שהרבה מאוד שנים לא התראינו. תמיד טוב לחדש קשרים".

 

יום הקשיש התקיים בחסות אש"ל (ארגון שירותים לקשיש), משרד העבודה והרווחה, השירות לזקן, קופת חולים כללית, "אפיקים רכב חשמלי" וחברת "שטיינר", המשווקת אביזרי שמע.

 


לרכישת מנוי ל"הקיבוץ" התקשרו 03-9309111 

 


מסמכים חדשים בעיתונות תנועתית וכללית



עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים