מפקד אוכלוסין: משפחת תבורי, מענית



מפקד אוכלוסין: משפחת תבורי, קיבוץ מענית

נחמן גלבוע


משתתפים: אסנת (45), בני (53), עומר (22), גילי (18), עפרי (13.5).

 

איכות חיים: השכונה חדשה ויש בית מגורים נפרד לכל משפחה. עומד על מגרש של חצי דונם ("מוכנים לשיוך"). בצד אחד של בית המשפחה נטועה שורת ברושים מוקפת בגדר עץ, צד שני פתוח ומחובר על ידי דשאים לבתי השכנים. רוב תושבי השכונה בשנות ה-50 לחייהם (אסנת: "כשניסיתי לארגן סוכה שכונתית, לא הייתה היענות").

החלון האדום: בסלון יש רצפת עץ עד לתחום המטבח ("חלום חייו של בני"), ארונות מטבח מעץ דובדבן תוצרת נגריית מענית, תמונת-רפרודוקציה של מאטיס, חלון עם וילונות אדומים שמעליהם תלויה גירלנדה עם המון נורות אדומות ("חלום חייה של אסנת"), חלק מהריהוט מחתיכות עץ שנשארו בנגריה של אח של בני, כורסאות וכוננית קנויים עשויים מעץ פאולינה.

שטח הבית והחדרים: 110 מ"ר בשתי קומות. למטה: סלון, מטבח, חדר שינה, שירותים, ממ"ד, מרפסת. למעלה: 2 חדרי שינה, שירותים.

אוספים ותחביבים: שניהם צועדים אובססיביים ("כל יום בקיבוץ, ביום שישי בים"), אסנת אוספת צדפים, בני משדר פעם בשבוע מוזיקה ברדיו אזורי.

לשדר ברדיו: לפני 7 שנים קיבל בני טלפון ממנהל רדיו "אמצע הדרך", צבי שפירא, ששמע שהוא חובב מוזיקה והציע לו לעבור מבחן קבלה לתחנה ("ללא שכר"). שנתיים הוא הגיש תוכניות מוזיקה שערכו עבורו וכן תוכנית בענייני בריאות, ובחמש השנים האחרונות הוא מגיש תוכנית אישית בעריכתו ("ג'ז, רוק, בלוז, אבל לאו דווקא להיטים של המבצעים הידועים. במקביל אני נותן חשיפה למבצעים ישראלים צעירים ולא ידועים").

הופעה משפחתית: הם לובשים חולצות שחורות עם שם התוכנית של בני, "דז'ה וו".

מחלה משפחתית: אוהדים את הפועל פתח תקווה.

התנדבות: בני מתנדב בספרייה לעיוורים בנתניה, חבר ועדת קליטה, מרכז ועדת מינויים, ופעיל בנושא התרבות. אסנת מתנדבת בפורום הנשים של המועצה האזורית מנשה.

הפרנסה: בני מובטל זה שנה וחודשיים, לאחר 7 שנות עבודה במפעל "גלעם" ("אני מחפש עבודה ובינתיים עושה מה שמבקשים בקיבוץ"). אסנת עובדת במחלקת הרווחה במועצה האזורית מנשה.

להיות מובטל: מעסיק את עצמו בחיפוש עבודה, בהאזנה למוזיקה וגלישה באינטרנט ("משתדל לא להיות מדוכא ומתוסכל, כפי שמצופה ממובטל").

השורשים שלה: הוריה של אסנת, אריה (לונקה) (76) ואסתר (74) לדרמן, נפגשו במענית לאחר מלחמת העולם השנייה במסגרת עלייה הנוער. לונקה עבד כנהג וכמנהל הרכב ב"גרנות", וכיום עובד בבית אריזה בקיבוץ. אסתר הייתה טבחית ואופה של הקיבוץ, ובשנים האחרונות עובדת במחסן הבגדים. לאסנת אח אחד.

השורשים שלו: הוריו של בני, רותי ז"ל ודב (78) תבורי, נולדו בפתח תקווה והכירו בתנועת הנוער העובד והעובד בעיר ("זכיתי לראות כמה מכתבי אהבה שהוא כתב לה"). רותי עבדה כגננת, דב עבד במשרד החינוך ואחר כך כיהן כראש עיריית פתח תקווה במשך 12 שנים. לבני אח ואחות.

הלכה בעקבות הלב(יבות): הרבה לפני שהכירו, בני כבר שמע על אסנת ("הילדה הכי יפה במוסד"), מאחיו המאומץ, דובלה ז"ל, שהיה ילד חוץ בעין שמר. הם נפגשו בביתו בפעם הראשונה כשהיא שירתה בצבא עם אחיו, איל, והיא הוצגה בפניו כאסנת היפה מהסיפורים. היה לה באותה תקופה חבר, חייל בשם גיורא. (בני: "התחיל בינינו תהליך שקוראים לו אהבה. היא אמרה לי שהיא רצתה אותי, ברגע שראתה שאני מטגן לביבות").

בא בעקבות האהבה: הוא בא למענית לכמה חודשים, ויצא אתה לטיול ארוך בארצות הברית. בקור של דנוור הם החליטו שהם רוצים להישאר יחד, וכעבור שנה חזרו לקיבוץ.

הטבעת: ב-83' במענית ("כל עיריית פתח תקווה הייתה פה").

ממשיכי השושלת: עומר עובד בגד"ש ומתכוון לעבור לעיר הגדולה. גילי לומד ("בערך") בי"ב ב"מבואות עירון" ("יום בשבוע במגמת הרובוטיקה"), ועובד בפאב-מסעדה בפרדס חנה. עפרי לומד בכיתה ח' ב"מבואות עירון" ("התחביב שלו זה לעצבן").

בילויים: עומר במסיבות טראנס, גילי בפאב, ובני בהופעות מוזיקליות.

קניות: בכולבו בקיבוץ, בשרים בפרדס חנה וב"טיב טעם".

מאכלים: ספגטי בולונז ועוד המון פסטות, בשרים, מאפים.

הפרטות ושכר דיפרנציאלי: מענית קיבוץ שיתופי עם הפרטות מזון, חשמל, מים. בני: "אני סוציאליסט ושמרן. רוצה קיבוץ עשיר בשיטה השיתופית". אסנת: "הייתי שמחה לעבור לשכר דיפרנציאלי, כשלבני תהיה עבודה מסודרת".

מצב כלכלי: בסדר.

עושה לי את היום: אצל אסנת זה לצחוק עם הילדים, אצל בני זה לשדר ברדיו, אצל עומר זה להתפנק במסעדה, אצל גילי זה הצ'ק מהעבודה בכל חודש.

טוב לי בקיבוץ: (בדירוג מ-1 עד 10) אסנת - 7, בני - 9.

 

קיבוץ מענית עלה על הקרקע ב-1942, נמצא על כביש 574, ומונה כ-500 נפש.









עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים