ספורט - המגרש הביתי






האצטדיון על כתפיו

 

אילן יבלקובסקי מקיבוץ בחן הוא אחד האנשים המשפיעים ביותר על הכדורגל הישראלי * לא רק שהוא מנהל האצטדיון הלאומי ברמת-גן (ואחראי על איכות הדשא, האבטחה וניקיון השירותים) * בסמכותו לאשר או לפסול הפעלת מגרשי כדורגל ברחבי הארץ * הוא גם שופט כדורסל בליגה הארצית * ויש לו הצעה כיצד להצמיח כאן תרבות ספורט משגשגת

 

נא להכיר: מנהל האצטדיון הלאומי ברמת-גן כבר שבע שנים, שאחראי מקצועית על כל אירוע לאומי ובינלאומי שמתקיים במקום - אילן יבלקובסקי, חבר קיבוץ בחן, בן 44. יבלקובסקי מכהן גם כראש האגף הלוגיסטי בהתאחדות לכדורגל, וכתחביב הוא משמש כשופט כדורסל בליגה הארצית.

 

ש: איך הגעת לכר הדשא הלאומי?

אילן יבלקובסקי: "הייתי מנהל נבחרת הנערים בכדורגל. כשסיימתי פנו אליי מההתאחדות והציעו לי את התפקיד. לא חשבתי יותר מדי והנה חלפו כבר שבע שנים".

 

ש: מה בעצם כולל התפקיד?

"לנהל את האירועים הלאומיים והבינלאומיים מכל הרמות - ילדים, נערים, נשים ובוגרים - לא רק ברמת-גן אלא בכל הארץ. אני עוסק בסידורי האבטחה הכרוכים במשחקים, ובמיוחד במשחקי הנבחרת. כמו כן אירוח הקבוצות מחו"ל, טקסים שונים ומופעים הנערכים לפני ואחרי אירועים, אימוני הנבחרות המתארחות, אירוח עיתונאים ומכובדים".

 

בין יתר תפקידיו אחראי יבלקובסקי על מתן אישור לפעילות במגרשים ובאצטדיונים לכדורגל בארץ. "על-פי תקנוני ההתאחדות אני מאשר, או לא מאשר, קיום פעילות כדורגל בכל הארץ".

 

ש: האצטדיון בהרצליה לא דומה למגרש במסילות!

"אנו צריכים לדאוג שישחקו בכל הארץ. ברור שהרמה בפריפריה פחות גבוהה, אין לנו דרישות זהות, כל מגרש צריך לעמוד בתנאים לפי תקנון, אבל אין צורך להשוות בין מגרש ברמות-נפתלי לאצטדיון שבו מתארחות קבוצות מאירופה".

 

יבלקובסקי משוטט בכל פינה בארץ, מכיר כל מגרש, ובסמכותו לאשר או לפסול למעלה מ-300 מגרשי כדורגל.


ש: לפני ארבע שנים הוגש לראש הממשלה דאז, אריק שרון, דוח ועדת שטרסנוב על מצב הכדורגל בארץ, אבל כמעט כלום לא נעשה בשטח.

"אני מוכן להתייחס רק לתחום שלי, והוא מצב האצטדיונים, שבו יושמו חלק מההצעות. רמת המשטחים - הדשא - עלתה מאוד, אבל לא האצטדיונים. מלבד הוועדה ישנה אופ"א - התאחדות הכדורגל האירופאית - שדורשת מאתנו תקנים קפדניים, ולפחות בשלושה מתקנים אנחנו עומדים בסטנדרטים: בלומפילד ביפו, הרצליה ורמת-גן".

 

ש: בוועדת שטרסנוב הומלץ על הוצאת הכוח מהמרכזים הגדולים - מכבי והפועל - אבל גם בזה שום דבר לא השתנה.

"אני לא מסכים עם הטענה על המרכזים. אני חושב שהמרכזים הקימו את הספורט בארץ. בכל מקום יש אפשרות לשיפור, אבל בסך הכול הספורט מתקיים בארץ ללא תקציב גדול. אם עשרה אחוזים מהתקציב היו עוברים מהביטחון לספורט, היינו היום מעצמת ספורט. כשיש תקציבים, התפיסה משתנה. גם אנו, הקיבוצים, מנוהלים על-ידי מרכזים שעכשיו מתאחדים - התק"ם והקיבוץ-הארצי - שחלקם טובים וחלקם יוצרים משברים".

 

ש: אתה מינוי פוליטי?

"בשום אופן לא. אני ממלא תפקיד מקצועי, איני נבחר ציבור ואינני שייך לגוף פוליטי. המינוי נעשה על-ידי ההתאחדות, ללא בחירות".

 

ש: למה, בשנות האלפיים, השירותים באצטדיונים עדיין נראים כמו משתנה ציבורית?

"זאת בעיה ידועה וקשה. לא רק השירותים, כל המתחם שקשור במתקן מצריך שדרוג. תראה, מדובר בתפיסה כוללת. ככל שהמקום יהיה יותר נקי ומפואר, הקהל ילמד לשמור עליו. מתקן ספורט צריך להיות נקי ומטופח, וכך גם יתייחסו אליו. השינוי בתפיסה צריך להיות אצל מקבלי ההחלטות, עליהם להבין שספורט הוא צורך תרבות שדורש תיקון והתאמת התנאים לימינו. חוסר הכסף גורם לנו להיראות לא טוב. לדוגמה, בפריפריה, כשאני אומר לראש המועצה שאם ישקיע קצת כסף יוכל לשדרג את המתקן, התשובה שלו היא שאם היה לו כסף הוא היה משלם משכורות לעובדי העירייה".

 

ש: מה דעתך על הטענה בתקשורת, שאצטדיון רמת-גן הוא "פיל לבן" ברוב ימות השנה?

"האצטדיון נבנה בשנת 1961, הוא מיושן ויש תוכניות לשפץ אותו, כמו: לחדש את היציע המזרחי, לקרב את היציעים לכר הדשא כמו באירופה, וכן להקים חנויות מסביב ואתרי בילוי למיניהם. הדשא נחשב לאחד הטובים באירופה. הפרויקט לשדרוג רמת-גן הוא ברמה לאומית, מה שדורש תקציבי ענק מכל הגופים. נכון שהאצטדיון אינו פעיל כל השנה, ורוב השנה הוא גדול מדי, אבל הבעיה היא שלאירועים הגדולים, הוא קטן מדי. כדי להפעילו אנו עושים בו אירועים שונים כמו מופעי רוק או תפילות המוניות של ש"ס".

 

ש: איך מתייחסים אליך כששומעים שאתה קיבוצניק?

"לא פעם, כששומעים שאני קיבוצניק מרימים גבה: איך קיבוצניק יכול להיות המנהל הלאומי. השאלות הנפוצות אליי הן: 'מה? כל המשכורת הולכת לקיבוץ?' או: 'מה? כל יום אתה חוזר הביתה?'. אנשים בעיר לא בדיוק יודעים מהי הפרטה ובחן כבר מזמן שם, נשאר לנו רק שיוך הדירות. אני עושה כל יום 50 ק"מ לכל כיוון ומקפיד לחזור הביתה למשפחה גם אחרי אירוע שמסתיים באחת בלילה. אישית אני חושב שאנשים התעוורו - לא רק בבחן, בכל קיבוץ מופרט שוכחים את שלושת המרכיבים העיקריים: עזרה הדדית, חינוך ותרבות".


ש: נשאיר את פתרון בעיות הקיבוץ לזמן אחר. מה הבעיות שלך כמנהל אצטדיון לאומי?

"ישנה לוגיסטיקה שלמה בהפקה, כמו משחק בינלאומי, למשל. אבל הבעיה הגדולה שלי היא הדרישה המטורפת של האירופים לאבטחה חסרת תקדים. במשחק האחרון נגד קרואטיה נדרשנו לארגן אלף אנשי אבטחה. זה היה ממש מטורף. בעיית הביטחון משפיעה על כולם. הפחד של האירופים מובן לי, כי הם חושבים שיש כאן מלחמה ברחובות, אבל האבטחה הזו עולה לנו המון כסף".

 

ש: מנקודת מבטך, איך אתה רואה את ההצלחה של הכדורגל שלנו?

"בסך הכול יש לנו הצלחות יפות בנבחרות הצעירות וגם בקבוצות. הנבחרת הבוגרת רק מתקרבת, אבל עדיין לא מצליחה. גם זה יגיע. אני חושב שההצלחה היא הדרך ליצור את תשומת הלב שתביא את המשאבים. תראה את העניין שיצרה הנבחרת הצעירה, אנחנו רעבים להישגים. רק כאשר המצב הביטחוני יהיה פחות קשה נוכל להקצות משאבים גדולים לספורט. כשיחליטו במדינה שיש צורך בשר רווחה וספורט במשרה מלאה, כי ספורט זה חינוך ותרבות - רק אז תצמח כאן תרבות ספורט משגשגת".

 

ש: לאן תמשיך מכאן?

"אני מקווה להמשיך בתפקיד עוד הרבה שנים. כמובן, רק אם ארגיש שאני עדיין תורם ושמעסיקיי רוצים בי".

 


לרכישת מנוי ל"הקיבוץ" התקשרו 03-9309111 

 


מסמכים חדשים בעיתונות תנועתית וכללית



עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים