ספורט - המגרש הביתי





נאור קאלו ז"ל

גביע זיכרון

 

טורניר כדורגל לזכרו של נאור קאלו ממעגן-מיכאל

 

נאור קאלו, מקיבוץ מעגן-מיכאל, נהרג במלחמת לבנון השנייה בכפר דאבל, כששירת במילואים. חבריו לקבוצת הכדורגל, ביניהם שני אחיו, יניר ואילון, הגו את הרעיון להנציח את זכרו בטורניר כדורגל בהשתתפות קבוצות הצפון שהיו בקו האש במלחמה: איילת-השחר, מצובה וכברי.

 

"החלטנו להנציח את זכר נאור בטורניר כדורגל ואנו מקווים להופכו למסורת", מספר מאמן הקבוצה ממעגן-מיכאל, אלמוג אלוני. "הקבוצות שפנינו אליהן נענו ברצון, ועל כך אנו מודים להן. נאור היה שחקן הקבוצה במשך שמונה השנים האחרונות. הוא התאפיין ברוח לחימה ובמוטיבציה, ולפיכך עשינו הכול כדי לזכות בשבילו בגביע".

 

לפני המשחק הראשון נשא דברים אביו של נאור, אבנר, והקבוצה העניקה לבני המשפחה את חולצת המשחק של נאור, ממוסגרת כתמונה. המשחק הראשון בין מצובה לאיילת-השחר הסתיים בתוצאה 0:1 למצובה. המשחק השני נחתם בתוצאה 0:2 למעגן-מיכאל נגד כברי. משחק הגמר היה מרתק וברמה גבוהה. מצובה הובילה 0:2 בחמש הדקות הראשונות, אך מעגן-מיכאל נלחמה וניצחה 2:5. בסיום, העניקה המשפחה את הגביע לשחקני מעגן-מיכאל.

 

אלמוג אלוני: "המוטיבציה הייתה מאוד גבוהה כדי להשאיר את הגביע בבית, בשביל נאור. שיחקנו בהקרבה, כי נאור היה שחקן נשמה. האירוע היה ססגוני וחשוב. הצלחנו להנציח את נאור, שהכדורגל בשבילו היה מרכזי בחיים".

 

הנחתה קיצית

 

הסתיימה ליגת כדורעף החופים * והאלופים? מכוחותינו!

 

בליגת הקיץ בכדורעף חופים, שהסתיימה בסוף ספטמבר, האלופים הם איתמר שטיין (כפר-מסריק), לשעבר שחקן הפועל מטה-אשר (הגולה בהולנד), ואריאל הילמן, לשעבר מקיבוץ המעפיל.

 

ליגת הקיץ סיימה את עונתה השלישית. מדובר בתקופת הפגרה של ליגת האולמות. במפעל משתתפים כ-300 ספורטאים, המחולקים לשלוש ליגות גברים ושתי ליגות נשים. בכל יום התקיים טורניר, זאת כדי להשאיר את כל השחקנים בארץ (ולמנוע "בריחה" לחופשות בסיני, בתאילנד וכו'). מדי שבוע חולקו פרסים, יותר מבכל מפעל ספורט ארצי אחר. מכל ליגה עולות ויורדות שתיים, והראשונה בליגת העל היא אלופת המדינה. בין מאות המשתתפים היו גם עשרות בני קיבוצים, שהעפילו גם לטורניר ה"מאסטרס" אליו מגיעות 16 הקבוצות הטובות ביותר. בדרך כלל משודר הטורניר בטלוויזיה, אך השנה, מטעמי תקציב, לא היה שידור.

 

מארגן ליגת הקיץ, אוהד בלוך (עין-החורש), סטודנט לחינוך גופני בווינגייט ומאמן כדורעף, מסכם: "הייתה עונה מוצלחת, למרות שהתמודדנו עם בעיות לא קלות, כי הרבה חבר'ה קיבלו צו שמונה. הדבר הקל היה לסגור וללכת הביתה, אבל נלחמנו והצלחנו לסיים. המשחקים התקיימו בחוף עדן בהרצליה. עקב קיצוצים לא נבנתה טריבונה והצופים התקבצו בצדי המגרש. הליגה גדלה כל הזמן, כי כדורעף חופים זה כיף, שמש, קרטיב, ביקיני, ים ובירה. זה ענף כיפי שיכול לסחוב אחריו רבים, אם כי, כמובן, הכול תלוי בכסף".

 

קופצים לשיא

 

נמשכת מסורת ההישגים הספורטיביים בהתעמלות מכשירים של קיבוץ אפיקים * ועכשיו שומרים על גחלת הזהב בני המשק קופצי הטרמפולינה (ענף שהפך לאולימפי) * קפיצה שכזאת

 

הנכנסים לאולם "בית איתמר" שבקיבוץ אפיקים נדהמים לראות עשרות בני משק, מכל הגילים, קופצים על טרמפולינות ומבצעים תרגילים אקרובאטיים מורכבים. מתברר שאפיקים הוא הקיבוץ היחיד בארץ שמקיים מסורת ארוכת שנים של התעמלות מכשירים, כולל קפיצות טרמפולינה - ענף שהפך לא מזמן לאולימפי מן המניין.

 

מאז ומתמיד נחשב אפיקים לאחד המובילים בתנועה הקיבוצית בחינוך גופני, והחל משנות החמישים הייתה בו פעילות מסודרת, גם של ספורט הישגי. אפיקים נחשב למקים התאגדות הספורט "הפועל". לפני שנים רבות הקים צורי גלסמן, בן גבעת-ברנר, את ענף התעמלות המכשירים בעמק הירדן. בשנת  1954הוקם באפיקים האולם הראשון בארץ להתעמלות מכשירים, שנקרא "בית איתמר", על שם איתמר גולני, הצנחן הראשן שנהרג בצה"ל. מהאגודה שהקים צורי הגיעו במשך עשרים שנה כ-70% ממתעמלי הנבחרת הלאומית. במהלך השנים התפצל ענף ההתעמלות לשלושה: מכשירים, אמנותית וטרמפולינה. לאחר שהענף הפך לאולימפי, נבנה האיגוד והוקמו סניפים.

 

יונתן פורת (60) מאפיקים, שהיה תלמידו של צורי וממשיך דרכו, המשיך לאימון והפך למקצוען בתחום. כיום הוא מכהן כרכז הענף בקיבוץ והמאמן הראשי, וכן חבר בוועדה העליונה הארצית. הפעילות בקיבוץ כוללת רק בני קיבוץ, ובסך הכול עוסקים בענף ושותפים לו כ-65 אנשים, ביניהם גם שתי בנותיו של יונתן, גל הצעירה ועמית שסיימה צבא. הן נמנות בין הקופצות הטובות בארץ. יונתן מעיד על עצמו שהוא "משוגע לדבר", ואומר בחיוך: "זה כמו טיפוח של חלקת פרחים". השיגעון כנראה עוזר, והראיה לכך היא ההישגים המרשימים של האגודה הקיבוצית. בשנתיים האחרונות זכה אפיקים בלא-מעט מקומות ראשונים. המועדון הקטן עמוס במדליות וגביעים. אליפויות הארץ וגביעים הם השאיפה התמידית, ולרוב, במאמץ עיקש, מגיעים קופצי אפיקים למקום הכי גבוה על הפודיום. בנבחרת ישראל נמצאים כיום כשישה ספורטאים, אך עקב משבר בענף, בגלל סכסוך בין האגודות - אין כיום נבחרת.

 

ש: איך מקיימים ענף ספורטיבי מפואר בקיבוץ מופרט?

יונתן פורת: "עד לפני שלוש שנים הוגדרנו כ'חוגים פתוחים' שפעלו בשירות הקהילה. בעקבות המעבר לקיבוץ המתחדש מחויב כל ילד בתשלום הנע בין 170-100 ש"ח. קשה מאוד לשרוד. אנחנו מתקיימים בזכות שלושה גורמים: דמי ההשתתפות באגודה, תמיכת האיגוד ומועצת הספורט וההימורים, הספורטוטו. אנחנו, המשוגעים-לדבר, לא עושים חשבון לעצמנו ולפעמים גם לכספנו. המזל והייחוד שלנו הוא שאנחנו מהווים מערכת שלמה בקיבוץ, שמספקת את כל אנשי המקצוע. הספורטאים, הציוד והמתקנים הם שלנו, רק בזכות זה אנו שורדים. הקיבוץ בחר לא לתקצב את הענפים התחרותיים. אימפריית אפיקים כבר לא קיימת, אנחנו פרובינציה. ראשי איגוד הטרמפולינה עוזרים לנו להתקיים. יואב מזרחי, יו"ר האיגוד, מבין טוב יותר ממזכירי התנועה את חשיבות הספורט בקיבוצים. לצערי, האיגוד מסייע לנו יותר מאשר התנועה הקיבוצית".

 

ש: למה כל-כך חשוב לך לקיים מערכת ספורטיבית בקיבוץ?

"אם קיבוץ רוצה להתקיים כקיבוץ, אסור לו לוותר על הספורט, שהוא חלק מרכזי לקיום נכון של חיי חברה. קהילה ללא ספורט זה לא רציני. תראו מה קרה לנו - לטובה - כאשר עלה ספורטאי שלנו לקבל מדליה באולימפיאדה. הצלחה של ספורט קיבוצי גורמת לתחושת הזדהות וגאווה ורצון להמשיך ולקיים את חזון הקיבוץ. הספורט מחנך למצוינות ונותן מסגרת לילדים. ילדים שחיים את הספורט לא יגיעו לסמים. הספורט משפר את הביטחון האישי ומקנה לילד סגנון חיים בריא".

 

ש: יש לדעתך עתיד לענף קטן כזה, שאפילו בו מתחוללות מלחמות ניהול?

"מלחמות תמיד יהיו, כל עוד הניהול יתחלק בין מכבי להפועל. אני רואה עתיד, מכמה סיבות. ראשית, הענף הפך לאולימפי, וזה אומר סיכוי לתקצוב ולחשיפה. שנית: האיגוד הגדיל במאה את מספר סניפיו בארץ. הענף אולי לא יהיה פופולארי, אבל בוודאי יהיה אטרקטיבי, כי לקפוץ לאוויר זו חוויה אדירה, וזוהי הסיבה העיקרית להצטרפות הילדים".

 

קפיצה טובה

 

איך אפשר להפוך לקופצי טרמפולינה * הסבר על הענף

 

כדי לעסוק בספורט קפיצות הטרמפולינה נחוץ, קודם-כול, מתקן ראוי ומדריך. על הספורטאי להיות בעל כישורים מסוימים, ביניהם: קואורדינציה טובה, התמצאות באוויר, כושר גופני, כוח וגמישות. בענף יש תרגילי חובה ותרגילי רשות. הדרגות מחולקות למספרים, 6-1. אחד מיועד לצעירים, החל מ-4 הדרגה היא ללא גיל, והדרגות 6-5 הן בינלאומיות. על כל ספורטאי לבצע כמה תרגילים ברצף של קפיצות. הצעירים קופצים ארבע-חמש קפיצות ואילו הבוגרים מגיעים לסדרה של 15. על הקופץ לבצע היפוכים, סיבובים ו"ברגים" באוויר. הענף דורש, כמובן, אמצעי בטיחות מתאימים. כמעט אין בו פציעות קלות, אבל שיעור הפציעות הקשות הוא מהגבוהים בין ענפי הספורט. הגורם הראשון הוא התרסקויות מהאוויר. כל נחיתה מגובה של ארבעה-חמישה מטרים (המקצוענים מגיעים אף לשמונה מטרים) היא מאות קילוגרמים על כל סנטימטר.


 



מסמכים חדשים בעיתונות תנועתית וכללית



עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים