מפקד אוכלוסין: משפחת גזי, קיבוץ אלמוג



מפקד אוכלוסין: משפחת גזי, קיבוץ אלמוג

נחמן גלבוע


משתתפים: פיה (33), משה (39), תמר (4).

 

שיר השכונה: השכונה החדשה. שכונה שנבנתה בהמשך למבני המגורים הקודמים שנקראים הקיבוץ הישן. בתים דו-משפחתיים. לפני הבתים יש דשא מרכזי, שעליו משחקים הילדים כדורגל. יש גם גינה קטנה בחזית כל בית, ודשא ועצי נוי מאחור. כלי הרכב חונים על הכביש ההיקפי שמאחורי הבתים. מי שמגיע עם רכב נכנס לבית דרך המרפסת. רוב הדיירים בגילאים דומים, ובין כולם יש קשרי היכרות.

עיצוב הבית: באחריות פיה. על מזנון בסלון מוצגים דברי אמנות מעץ וקרמיקה, שנאספו בטיולים בארץ ובעולם או התקבלו מחברים ובני משפחה. מוצגים בו גם חפצים שונים שנאספו בטיולים בסביבה, כמו צדפים, אבנים מיוחדות וספלולים של בלוטי אלונים.

שטח הבית והחדרים: 75 מ"ר. סלון ומטבח, 3 חדרי שינה, 2 חדרי שירותים.

אוספים ותחביבים: פיה אוספת כל דבר שנמצא בטבע, ואפשר ליצור ממנו משהו כמו מובייל או פסלון. פעם בשבוע היא נוסעת לשיעור יוגה, וגם מתעמלת בשיטת פילאטיס.

פרנסה: פיה מטפלת בפעוטון, משה מנהל את מטע התמרים של אלמוג.

השורשים שלה: ההורים של פיה, קרן (57) ופלמין (58), נולדו באותה עיר בדנמרק. הם הכירו דרך חברים במסיבה, ומתגוררים בעיר הולדתם בדנמרק. קרן עובדת כמטפלת בגן ילדים, ופלמין הוא מורה בבית ספר מקצועי. פיה היא הבת הבכורה ויש לה 3 אחיות.

השורשים שלו: ההורים של משה, דליה (56) ויהושע (60), היא מעיראק והוא מתימן, נפגשו בעיר רחובות שבה הם גרים גם כיום. דליה עקרת בית ויהושע גנן. יש למשה 3 אחים ואחות.

ההגעה לקיבוץ: פיה הגיעה לקיבוץ מדנמרק כמתנדבת לפני 12 שנים. משה הגיע בגרעין תנועתי של הנוער העובד.

ההיכרות: היא הייתה מתנדבת צעירה שהגיעה לקיבוץ עם חברה טובה, והוא היה האחראי על המתנדבים (פיה: "הוא היה האיש הראשון שהכרנו פה. הבאנו לו את הדרכונים, והוא היה צריך לסדר לנו כל מיני דברים. ככה זה התחיל. לא אהבתי אותו יותר מדי. הוא היה נורא נודניק". משה: "היא הייתה הנודניקית"). זה לא היה "בום" גדול, אבל בין נדנוד לנדנוד נרקם הקשר. אחר כך הם עזבו יחד את אלמוג, ועברו לחיות בדנמרק במשך כ-5 שנים.

החתונה: ב-1996, חתונה אזרחית בבית עיריית טם שבדנמרק.

החזרה לקיבוץ: כעבור 5 שנים, במעמד של תושבים שכירים.

הילדה: תמר הולכת לגן בקיבוץ אלמוג ("יש לי המון גננות. אלירז היא הגננת אבל יש לה תינוק קטן, אז במקומה עובדת עליזה וגם מטפלת שקוראים לה נועה").

אור ראשון: זה הזמן שבו משה מתחיל את יום העבודה בתמרים. בתקופת הגדיד יום העבודה נמשך 12 שעות ויותר.

הבוקר של תמר: מתחיל בסביבות 6.30 כשפיה מעירה אותה, וב-7 היא כבר הולכת לגן. רבע שעה לאחר מכן פיה מתייצבת לעבודה בפעוטון.

ארבע אחרי הצוהריים: פיה ותמר חוזרות הביתה, ואם זו לא עונת הגדיד הן פוגשות שם את משה. תמר הולכת לשחק עם ארגמן והראל, ואחר כך המשפחה מתיישבת לאכול ארוחת ערב בבית. אחרי הארוחה עושים קצת סידורים, ותמר הולכת לישון.

עשר בלילה: הבית כבר חשוך ("עוד לפני זה אנחנו נרדמים בכיף מול הטלוויזיה").

קניות: בסופרמרקט "רמי לוי" במישור אדומים, או בשוק מחנה יהודה בירושלים ("אנחנו צמחונים ויש הרבה דברים שנמצאים רק בשוק").

בילויים: שידורי ספורט בטלוויזיה.

מאכלים: לחמים תוצרת בית, אוכל הודי, סלטים מיוחדים, דגים.

הפרטות ושכר דיפרנציאלי: אלמוג מופרט ועם שכר דיפרנציאלי מזה ארבע שנים. משה: "אנחנו אומנם שכירים, אבל זה נראה לי בסדר גמור". פיה: "זה עשה לקיבוץ רק טוב".

היחס לתושבים: לא מרגישים בהבדל בין חברים לתושבים (משה: "האמת היא שהגעתי לאלמוג לפני רוב החברים, ולכן אולי היחס אלי שונה").

מצב כלכלי: טוב מאוד. אין בעיות כלכליות.

עושה לי את היום: אצל פיה זה יום טוב בעבודה ולעשות את הדברים שהיא אוהבת אחרי העבודה ("שיעור יוגה, לראות את ים המלח, לעשות מובייל או צעצוע לתמר"), אצל משה זה לראות מירוץ אופניים טוב בטלוויזיה ולשמוע מוזיקה שהוא אוהב ("מוזיקה אתנית בסגנון ערבי-מזרחי").

טוב לי בקיבוץ: (בדירוג מ-1 עד 10) פיה - 8.5, משה - 7.

 

קיבוץ אלמוג נוסד ב-1977, מונה כ-200 נפש, ונמצא על כביש 1 סמוך ליריחו.









עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים