מחלת הסרטן הכריעה את חן הקטנה - חן זילברברג ז"ל, בת ה-9, מנחל עוז, נפטרה עקב גידול ממאיר בגזע המוח



מחלת הסרטן הכריעה את חן הקטנה

נחמן גלבוע


אלפי אנשים נרתמו לעזרת מבצע גיוס הכספים לטיפול במחלת הסרטן של חן זילברברג, אך הטיפולים כשלו. יום ההולדת העברי חל יום לפני מותה ובני משפחתה נפרדו ממנה בחגיגה גדולה

 

בשבוע שעבר, ביום הולדתה התשיעי, נפטרה חן זילברברג בבית החולים שיבא שבו הייתה מאושפזת. לפני קצת פחות משנה ריגש סיפור מחלתה של חן מנחל עוז את המדינה. הוריה, קרן ואמיר, פנו לכל מי שרק יכול בבקשה לתרום כסף, לקרן מיוחדת שהוקמה להטסתה של לארה"ב ואשפוזה במוסד רפואי מיוחד, שבו תעבור טיפול לריפוי מחלת הסרטן ולהסרת הגידול בראשה. למבצע גיוס הכספים נרתמו בני המשפחה, הקיבוץ, התנועה הקיבוצית, ואנשים רבים שהסיפור נגע ללבם והתנדבו לעזור. המחלה האיומה הכריעה את הגוף הקטן, למרות המאבק העז שניהלו חן והוריה עד היום האחרון.

 

"יצאנו מהארץ בנובמבר לאחר מבצע התרמה גדול", מספרת האם קרן, "והגענו למרכז הרפואי ביוסטון טקסס המתמחה בטיפול במחלת הסרטן. יום למחרת כבר התחילו הטיפולים הכימותרפיים.

 

בהתחלה עוד הייתה התדרדרות במצב של חן, אבל בסביבות פברואר חלק מהגידול הגיב לטיפולים, והיא התחילה ללכת ולעשות פיזיותרפיה. בשלב הזה חשבנו שניצחנו את המחלה, וזה רק עניין של הזמן שכל הגידול ייעלם. לצערנו הרב בסביבות אפריל חלה התדרדרות במצב שלה, והסתבר שלא כל הגידול הגיב לטיפול והיה חלק שהמשיך לגדול. ניסינו עוד סוג של כימותרפיה, ולצערנו הרב גם לזה הגידול לא הגיב".

 

בעקבות כשלון הטיפולים אושפזה חן בחודש אפריל במחלקה לטיפול נמרץ בארה"ב, כשהיא מונשמת על ידי מכונה אבל נמצאת בהכרה מלאה. לאחר חודשיים הבינו ההורים שאין יותר מה לעשות, והחליטו לחזור אתה לארץ. בתחילת יוני אושפזה חן בתל השומר במחלקה לטיפול נמרץ, משום שרק שם יש מכונות הנשמה לילדים. "לפני שבועיים חן עצמה את העיניים", מתארת קרן את תהליך הפרידה לפרטיו. "עדיין היה לה דופק והמכונה הנשימה אותה. ועדה מוסמכת בדקה וקבעה שהיא מתה מוות מוחי. במקרה כזה הרופאים רשאים לנתק את החולה מהמכונות, ולאחר שכולנו נפרדנו ממנה הם כיבו את המכונות ב-22 באוגוסט".

 

כשחן הייתה חולה הבטיחו לה הוריה, שהם יחגגו לה את יום ההולדת ה-9 בחגיגה גדולה. יום לפני מותה חל התאריך העברי של יום הולדתה, והם החליטו לעשות זאת על פי הלוח העברי. "זימנו את כל המשפחה", אומרת קרן, "הבאנו עוגה ושרנו שירי יום הולדת. ככה קיימנו את הבטחה שלנו".

 

הוריה שניהלו מאבק כל כך עיקש ולא הרימו ידיים בשלבים המוקדמים, חשים את הכאב בכל עוצמתו. "חן עברה שנה קשה של טיפולים כימותרפיים, בגלל הרצון שלה לחיות ולהתגבר על המחלה", מציינת האם. "נלחמנו כל כך קשה כי היה ברור לנו שהיא לא תעבור את הסבל הזה לשווא, ואמרנו לה: 'חן, אנחנו יודעים שזה קשה, אבל בסוף הכול יהיה בסדר, ותחזרי להיות ילדה רגילה ומקסימה כמו שהיית'. היא גם נלחמה. היא לא עשתה בעיות עם הטיפולים, וזה לא טיפולים פשוטים בכלל. היא לא ויתרה ונלחמה עד השנייה האחרונה, ולכן התחושה שלנו קשה כל כך".

 

קרן מבקשת להודות בשם המשפחה לכל הקיבוצים והאנשים שליוו אותם, שהתגייסו לתרום ולהתרים, שחיזקו אותם בטלפון, במכתבים ודרך אתר האינטרנט, לאנשים שהתעניינו בחן כל הזמן והיו אתם לאורך כל הדרך.









עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים