הכל אנשים




הכל אנשים

יבל ברקאי


נקלטים במצפה-שלם * זוכרים בחצרים * נוסעים בדן * עורכים בניר-אליהו * יוצרים בפלמחים * מבשלים בחולתה * זוכים ברמת-השופט * נפרדים בכפר-בלום

 

ארקדי לא לבד

 

תושבים חדשים במצפה-שלם: ארקדי דוכין, המלחין-הזמר, ואשתו סימה. מירי אופיר ממצפה-שלם, חברתה הטובה של סימה (לוי) מימי הנוער העובד-והלומד בבאר-שבע (שכמה מחבריו הגשימו בקיבוץ), מדווחת שבימים אלה מעביר ארקדי את ציוד ההקלטה שלו לקיבוץ, ומתכוון לבנות בו אולפן. בהמשך יקים שם חדרי אירוח לאמנים מחו"ל. "ארקדי דוכין קשור אלינו בנימי נפשו כבר שנים", היא מספרת. "מדי שנה הוא מופיע ב'פסטיבל ים המלח' ומתארח אצלנו, וחלק משיריו נכתבו כאן". בשלושים למותו של נמרוד כהן, בן הקיבוץ שנהרג בתחילת המלחמה, ביצעו ארקדי ומירי את השיר "נמרוד", שכתב חייל מהמחלקה של נמרוד, והלחין דוכין. ויש גם סקופ קטן: "בימים אלה עובדת סימה על דיסק משלה. עוד תשמעו עליה".

 

שלושה ימים וספר

 

באביב 1948 עשה ס. יזהר המנוח שלושה ימים בקיבוץ חצרים. רות קרן, כיום הארכיונאית של חצרים, תיעדה את הביקור ההוא: "ס. יזהר בא לבקר את חברתנו חיהל'ה פסטרנק, שהייתה תלמידתו בבית הספר ביבנאל שנים מספר לפני כן. הנגב היה במצור. קלטה (שמו הקודם של חצרים) הייתה נקודה מבודדת ליד העיר הערבית באר-שבע, ונראה היה שימים קשים נכונו לנו. יזהר נשאר אצלנו שלושה ימים, עד שנמצא לו אוטו לצאת ולהמשיך לדרכו. בינתיים הסתובב בחצר, ומה שראה ושמע כתב בסיפור הנפלא 'העלאת המיכל', שהתפרסם באותה שנה בשני המשכים ב'דבר לילדים', ואחר כך בקובץ 'שישה סיפורי קיץ'. יזהר מתאר בעט אמן את חיינו בקלטה, את הנוף, את מזג האוויר, את האנשים (ביניהם את צביקי ז"ל, בעלי, שהיה רב"ש), את מצב-הרוח, הדאגה, ההתארגנות שלנו לקראת הימים שיבואו, את הווי החיים של צעירים בני עשרים בנקודה קטנה, במרחבי הנגב. יצאנו נשכרים מן הביקור".

 

הכול בזכות הפורלים

 

נערי ה"גוף בוגר" של קיבוץ דן חילקו חודש מהחופש הגדול (והמלחמה) בין נען, מעברות, נגבה ו...בודפשט, אליה הוזמנו על-ידי ראש העיר. ואיך זכו דווקא נערי דן בנסיעה ובחוויה בחו"ל? מתברר שאחת מנשות הדיפלומטים הזרים בארץ, שיש לה קשרים בהונגריה, סיפרה שהיא קונה פורלים מקיבוץ דן. כך או כך, התקשורת ההונגרית עטה על הקיבוצניקים הישראלים בהתלהבות, והקונסול הישראלי כיבד אותם בנוכחותו בשיט על הדנובה. והנערים? הם נהנו ללא גבול! כשאין גבול, נהנים.

 

"השתלטו" על המערכת

 

בפרץ של התלהבות לקחו על עצמם אסף אברהמי, דור הורוביץ ושלי בורץ, מצעירי ניר-אליהו, את הוצאת העלון המקומי, "בניר", שב-15 השנים האחרונות נערך בידיה המנוסות של חוה קליפה. דבר העורכת היוצאת: "שלושת העורכים החדשים היו חניכים שלי בכיתה א', וכנראה הם זוכרים לי חסד נעורים ומתייעצים אתי לגבי עריכת העלון, שהם קוראים לו 'בניר - דור ההמשך'. הם אפילו הסכימו להשאיר לי מקום לטור האישי, 'הפינה של חווה'". ויש גם ביקורת מקצועית מעודנת: "יש להם עוד מה ללמוד. למשל, את המספר המצטבר של העלונים שיוצאים מתחילת הקיבוץ, הם לא ציינו בעלון. כנראה הם חושבים שהם המציאו את הגלגל. נראה אם יהיה המשך לעלון הראשון". תראו לה, חבר'ה.

 

בעקבות הזמן

 

אחרי שני ספרי השירה הקודמים של אסתר ירושלם (פלמחים) - "אחרי סגירת החלונות" ו"שפחה על הים" - רואה אור עכשיו ספרה השלישי, "ירושת הזמן", והיא מקווה שיזכה לתשומת לב. "הספר יצא הפעם בהוצאה עצמית, אחרי ששני ספריי הקודמים ראו אור בהוצאת 'עקד' של איתמר יעוז קסט. הוא, אגב, נתן לי את הבמה אחרי שהוצאת 'הקיבוץ המאוחד' מצאה את שיריי כלא מתאימים. בספר החדש שירים על מלחמת לבנון הראשונה, שיר בעקבות רצח רבין, שירי מחווה לחיים גורי ולאיתמר יעוז קסט, שיר בעקבות 'ערבי טוב' של יורם קניוק, ושירי מדרשים. אני מאוד מחוברת ל'פרשת השבוע', וזה מתבטא בספר".

 

סושי קיבוצי

 

חודש לפני המלחמה פתחו דוד ושרה פרידמן מחולתה, יחד עם השף חגי מראש-פינה, את "ג'פאניק סושי נודלס בר" (אין איזה קיצור נחמד?) בצומת "גומא" שבצפון. במהלך המלחמה היה המקום החדש פתוח שבועיים בלבד, ושומם בתוקף הנסיבות. עכשיו, מדווח דוד, יש סימנים של התעוררות. ואיך הפך מפלחניק ורפתן, למסעדן? "בגלל ההפרטה אין סיכוי לעבוד בענפים האלה, כי הם מעדיפים תאילנדים. רעיון הסושייה התבשל אצלי הרבה זמן". בתפריט: מבחר סוגי סושי, כמובן, וגם נודלס מוקפצים בעוף ובבקר, או בפירות ים. ומעמד האישה? - "שרה עוזרת למקום החדש להגיע להרמוניה מלאה, ואז תחזור לעבודתה כקוסמטיקאית". נקפוץ בקרוב.

 

אני רוצה להיות מיליונר

 

לתקציב האישי הצנוע של חגי שלו מרמת-השופט נוספו לאחרונה 64 אלף ש"ח, בזכות הופעה מכובדת ב"מי רוצה להיות מיליונר" בטלוויזיה (ערוץ 10). זאב אפשטיין, ידיד המשפחה של המתעשר החדש, מדווח כי הוא "אדם נבון וצנוע מאוד", בוגר לימודי הנדסה כימית, העובד כיום ברחובות. בכספי הזכייה הוא מתכוון לנסוע לטיול בהרי הקווקז.

 

לזכר שמואל רובינשטיין

 

בגיל 86 נפטר בכפר-בלום שמואל רובינשטיין, ממייסדי תנועת "הבונים" בדרום אפריקה. סעדיה גלב (92), חבר קיבוצו, מספר שכשהגיע שמואל לקיבוץ, הוא הקים את לשכת הקשר של כל תנועת "הבונים", ואת התכתובות ניהל בעזרת מכונת כתיבה שהונחה על ארגז תפוחים. כיוון שהיה מהנדס בהכשרתו, שימש לאורך שנים כמהנדס המועצה האזורית גליל עליון. "הוא זה שיצר את הקשר הראשוני והטוב בין הגליל העליון לחברת החשמל, וגם זה שבשנות השישים במאה הקודמת הזמין אצל הטכניון בחיפה סקר 'עבר-הווה-עתיד' של הגליל, שסייע רבות בפיתוח הגליל".


 



מסמכים חדשים בעיתונות תנועתית וכללית



עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים