אי-טי מתקשר למשק

דונדי (דני) שוורץ


ברכה ודויד שלו (ניר-עוז) לא רק משוכנעים שיש חוצנים ויישויות אי-שם ברחבי הקוסמוס * הם גם משוכנעים שבעזרת החוצנים ניתן לרתום אנרגיות חיוביות לבריאותם הפיזית והנפשית של מטופלים * לא מאמינים? בואו לקליניקה שלהם בקיבוץ * מדריך לחבר בגלקסיה

 

מי לא התלהב מדמותו של אי-טי, החוצן שנותר מאחור בכדור הארץ, ותמונתו הבלתי-נשכחת, רוכב עם ילד על אופניים בשחקים אל מול ירח עגול? מי לא הוצף רגש בלתי מוסבר של התעלות, כאשר בסרט אחר של ספילברג, "מפגשים מהסוג השלישי", שידרו המדענים באמצע המדבר סדרת צלילים ואורות לחללית וקיבלו לפתע תשובה מהדהדת, שפתחה בפני הצופה עולם מוזר וידידותי של חייזרים מהחלל החיצון? ומי לא זוכר את המפגש הטעון בסרט "האלמנט החמישי" של לוק בסון - עם חוצנים שהגיעו בתקופת הפירמידות למצרים הקדומה כדי לגבות חוב מבני האדם, שאותם לימדו מיומנויות כה רבות? הסיפורים הללו מדהימים אותנו בספרות הבדיונית ועל מסך הקולנוע, אך מעטים מאתנו אכן מאמינים בקיומם של חוצנים, ובוודאי לא בקשר שלהם עם בני אדם על כדור הארץ.

 

ברכה (57) ודויד (58) שלו, חברי קיבוץ ניר-עוז שבנגב, משוכנעים עמוקות שכל הסיפורים והסרטים העוסקים בחייזרים אינם מקריים, ושרעיונותיהם נשענים על זיכרון אישי וקולקטיבי קדום של המין האנושי - שהרי אי אפשר להמציא מה שאין. הם משוכנעים שיש חוצנים ויישויות, חסרי גוף ובעלי גוף, שבעזרתם הם מסוגלים לתווך ולהעביר לאנשים אנרגיות חיוביות, שיתרמו לבריאותם הפיזית והנפשית, לשיקום של תאים מתים בגוף ולעוד תהליכים מבריאים.

 

ברכה עובדת בטיפול בקליניקה שהקימה בניר-עוז, ושמה "בית שלו". המטופלים שלה הם אנשים שרובם נתייאשו מהרפואה הקונבנציונאלית ובחרו ערוץ אחר, שכדי להיעזר בו דרושה הדרכה לשינוי מנטאלי ורוחני. באים אליה חולי סרטן, חולי פרקינסון, ילדים אוטיסטים ואנשים נוספים שהוכו, גופנית ונפשית, במחלות שהרפואה הקונבנציונאלית אינה נותנת להן תשובה מספקת. ברכה מספרת על מקרים אמיתיים של תגובה חיובית ומבריאה של מטופלים, אך היא מנועה מלמסור את רוב הפרטים הרפואיים, בשל חובת החיסיון הרפואי שחלה עליה. דויד, בעלה, הוא איש משופם וחייכן, מהנדס אלקטרוניקה ומנהל מחלקה במפעל הקיבוץ "ניר לט". שניהם הגיעו לתחום הטיפול בעזרת חוצנים לאחר שהתנסו ברפואה משלימה ובאימוני יוגה וטאי-צ'י. ברכה למדה בעבר שיאצו וארמותרפיה (טיפול בשמנים). שניהם עובדים בשילוב עם הרפואה הקונבנציונאלית, ולא במקומה.

 

החוצנים יודעים להשתיל לבלב וכבד

 

הישיבה עם ברכה ודויד בחדר הטיפולים משרה אווירת רוגע ושלווה. יש שם "פכפוכי מעיינות" עם צלילי מים זורמים, מוזיקה מרגיעה של חדרי סאונה, נרות ריחניים דולקים מפיצים אדים של מי ורדים. תלויה שם מפה של גוף האדם המפרטת את אזורי הלחיצה, ואז, כשמסתכלים היטב, מגלים גם תמונה של חוצן ולידו גופים חצי שקופים, ואותיות עבריות זוהרות על התקרה. אולי הן בעלות משמעות קבליסטית, אני חושב לעצמי. בספרייה הענפה שבחדר ערוכים כל כרכי "ספר הזוהר" - שבבית הספר הזהירו אותנו כי אל לנו להיכנס ל"פרדס" הזה - וספרים כגון: "לרפא עם חוצנים" ו"הילינג יישויות וחוצנים" שכתב אדריאן דביר - מהנדס מחשבים ישראלי שהיה מטפל בעצמו ומתעד טיפולים, ושנפטר לפני כשנה וחצי. "הספרים שלו מאוד חשובים", אומרת ברכה. היא מביטה אל בתה, גלי, שנכנסת ומכבדת אותנו במשקה נענע קריר ו"ממכר". גלי גרה בגרמניה, וכמו כל חמשת ילדי משפחת שלו מאמינה אף היא בדרכי הרפואה של הוריה ובאורח חייהם.

 

"דויד ואני משלימים אחד את השנייה בטיפולים", אומרת ברכה ומוסיפה: "נדיר למצוא זוגות שמשתפים פעולה יחד בהרמוניה בתחום, לא מעט זוגות מגלים פערים הולכים וגדלים בין בני הזוג כאשר אחד מהם מתחיל להאמין ולחיות את השאלות הגדולות של היקום, וביניהן מה יש מעבר ל'נולדנו, חיינו ומתנו'". דויד מוסיף, בקולו השקט והרגוע: "היום מתחילים להתייחס ברצינות לתורת הפיזיקה של הקוונטים, המכילה גם תכנים רוחניים. התגלה כי שני חלקיקים שנמצאים במקומות אחרים לגמרי, מושפעים זה מזה כאשר קורה משהו לאחד מהם. הדבר נתן למדענים להסיק באופן רוחני - שכולנו ממקור אחד, ומושפעים מאוד זה מזה. היות העולם 'כפר גלובלי' ועזרי הטכנולוגיה, כמו האינטרנט, מגבירים כיום את התפישה הזו, שכולם קשורים בכולם יותר מאי-פעם".

 

בני הזוג שלו מסבירים לי כי הרפואה הקונבנציונאלית היא רפואת גוף, בעוד שהרפואה שהם עוסקים בה היא רפואת גוף ונפש, הפותחת בחולה את ההבנה לאחריותו לחייו ולבריאותו.

 

ש: איך זה התחיל אצלכם?

ברכה: "לפני עשר שנים התחלתי ללמוד מודעות - בכפר-סבא, אצל דורית יעקובי. זה פתח לי את הראש להבנת היקום, שם עובדים על מודעות ותקשור".

 

ש: פרשי, בבקשה.

"מודעות היא מי אני-אנחנו ביקום הזה, ומהו היקום. תקשור הוא הקשר עם הידע דרך יישויות. ההמשך היה בחשיפה לנושא החוצנים, בלימודים בראשון-לציון. חברה שלמדה אתי הגיעה למטפלת שיש לה קליניקה, שהתכוונה לפתוח קורס למטפלים ואמרה לה שאני, ברכה, צריכה להשתתף בקורס, וזאת מבלי שהכירה אותי. הבנתי את זה כמסר. מכאן קיבלתי גם מסר שדויד צריך להצטרף אליי, וכך התחלנו שנינו ללמוד ביחד. אנחנו לומדים שם עד היום לימודי ערב, וביום אנחנו עושים סטאז' בטיפולים".

"נשאבתי לזה חזק", אומר דויד, וברכה מודה: "הוא עקף אותי בסיבוב".

 

ש: איך מתנהל טיפול?

ברכה: "הטיפול הוא כמו כל טיפול אחר באנרגיות. הוא נעשה הן בנגיעות והן ללא מגע. תחילה הזרמת אנרגיות של הגוף, ואחר כך טיפול ספציפי לפי המחלה. תוספת הטיפול הייחודית שלנו היא החוצנים".

 

ש: איך מטפלים החוצנים באדם?

"יישויות הן נשמות ללא גוף מכוכבים אחרים, שמתחברות אלינו בצורה טלפתית - בתמונות, בדיבורים. הם יכולים להראות לי מעין חיזיון של פנים הגוף של המטופל, של הטיפול עצמו, של מכשירים שמרפאים את הגוף בפנים".

 

דויד: "כשהם עושים ניתוח, אתה לא רואה אזמל או סכין מנתחים, אבל הם מטפלים באנרגיה של הגוף באמצעות המכשירים והאנרגיה שלהם".

 

ברכה: "אינשטיין גילה לעולם שהכול אנרגיה, שהגוף הוא אנרגיה דחוסה והרגש והמחשבות הם אנרגיה דלילה. טלפתיה מתרחשת כשאתה ואני מעבירים אנרגיה מחשבתית, ונראה שאנחנו חושבים אותו דבר. החוצנים יכולים לטפל בגוף, באנרגיה הפיזית, באמצעות האנרגיות שלהם".

 

כשברכה מזהה על פניי מבט ספקני משהו, היא מוסיפה: "אם אתה בחדר סגור והטלפון מצלצל בחוץ, איך נכנסים גלי הקול? הם עוברים את הקיר. מכאן שאנרגיה יכולה לחדור חומר. מכאן שאנרגיות יכולות לחדור גוף ולבצע בו שינוי מרפא מבלי להשתמש בכלים מוצקים. זו, על רגל אחת, שיטת הטיפול - אנרגיה שמבצעת שינוי מרפא בגוף. החוצנים באים מכוכבים שיש בהם ידע מתקדם הרבה יותר מזה שלנו, והם מטפלים במחלות ברמת התא. הרפואה הקונבנציונאלית יודעת לבצע השתלת מח עצם. החוצנים יודעים להשתיל ולחדש לבלב, כבד, חוליות, ריאות, וגם לתקן קצרים במוח".

 

אולי הם יכולים לתקן את הקצר במוח של קברניטי המדינה בזמן האחרון, אני חושב לעצמי בהתפעלות, אבל בקול רם שואל את ברכה ודויד אם הכוחות הפחידו אותם.

 

ברכה: "ברגע שהגענו למודעות החדשה וקיבלנו את הכוחות הנלווים - הכול היה בסדר והם לא היו מפחידים. רק האחריות לטפל באנשים הייתה מפחידה".

 

דויד: "אותי זה לא הפחיד, גם לא הצד הטיפולי. ביום-יום ברכה היא זו שעושה את רוב הטיפולים, ואני עוזר לה באבחונים ובטיפולים אחרי שעות העבודה במפעל".

 

יש חוצנים שעוסקים בחינוך

 

הקשר של ברכה ודויד עם החוצנים התחיל תוך כדי לימודיהם. "הרגשנו בנוכחותם", אומר דויד, "ואז התחלנו, אחרי איזושהי תקופה, לטפל פה באנשים בעזרתם. סוג הקשר הוא טלפתי - קשר מחשבתי, ובזמן הטיפול אנחנו מעבירים למטופל, בדיבור, את המסר הטלפתי מהחוצנים".

 

ברכה: "כשהחוצנים באו והיו פה, הצענו לאנשים את הטיפולים. בתחילה בהתנדבות - עוד לא הייתה אז קליניקה, ובמשך עשרה חודשים טיפלנו באנשים בסלון. מייד עם תחילת המודעות והתקשור המיוחד, פתחנו את הנושא לקהילה סביבנו בקיבוץ, כי מדובר במתן עזרה לאנשים ובריפוי. פרסמנו, ומי שהיה לו אומץ לזה - התחיל לעבור טיפולים".

 

ש: היה פרגון מצד החברים, או חשש וגיחוך?

ברכה: "יחסית למוזרות של הנושא היה פרגון מאוד גדול, והייתה פתיחות להתנסות הזו בקרב חברי ניר-עוז".

דויד: "היו גם שהתנגדו וביקרו".

 

בשלב זה מביאים ברכה ודויד הוכחות מהמקורות. "גם בתנ"ך הופיעו מלאכים לאברהם, אליהו עלה בסערה השמימה, הנביאים היו מתקשרים עם עולמות אחרים - כל הדברים האלה מופיעים במקורות. הפירמידות במצרים או במקסיקו, הערים החיתיות בתורכיה - אתה רואה עבודה שלא יכולה הייתה להיעשות בידי אנשים ללא עזרה וידע מבחוץ", אומרת ברכה.

 

ש: יש להם שמות? הם אוכלים? מפרישים? מדברים? מרגישים?

ברכה: "יש להם שמות ארציים, כדי שנוכל להיות אתם בקשר, שיהיה 'קירוב לבבות'. בכל מרפאה יש צוות חוצנים שלה, שהוא קבוע, ומגיעים מומחים אם יש צורך. הם לא באים סתם - הם איבדו את הרגש, ולכן הם חוקרים את המוח ואת הרגש האנושי. הם מדברים בצורה טלפתית ואין להם צורך בשפה נשמעת. בכל כוכב זה משהו אחר, הם באים מהמון גלקסיות שונות ויש להם צורה שונה ואורח חיים שונה בכל גלקסיה. אלה שיש להם גוף מפרישים. יש חוצנים מכוכבים עם גופרית שנושמים אותה, והם נעזרים בבלוני גופרית כדי לנשום פה".

 

ש: איזה סגולות יש לחוצנים?

ברכה: "אנחנו עובדים עם קבוצות שעוסקות בריפוי, אבל יש חוצנים שעוסקים בחינוך, באקולוגיה, בניקוי המים, בסגירת החור באוזון, באיזון הרשת האלקטרומגנטית של כדור הארץ וכו'. הם עוזרים למזער את הנזקים שאנו יוצרים, אחרת כדור הארץ שלנו מזמן לא היה".

 

ש: כולם דורשי טוב?

ברכה: "כן כולם כאלה היום פה. כדור הארץ הוא כדור לימוד מאוד חשוב בהירארכיה הלימודית, ולכן חשוב להם לשמור עליו. בשום כוכב אחר אין דחיסות כזו של גוף פיזי עם חמישה חושים".

 

ש: האם הכוחות המיוחדים יכולים להזיק?

דויד: "זה לא יכול להזיק, אלא רק לעזור".

 

ברכה: "כל מטופל צריך להיות שותף לטיפול לפחות בחמישים אחוז. מה שאנו מציעים לו זו עזרה לשנות דפוסים קיימים. אנחנו עוזרים לאדם אם הוא רוצה לעשות את השינוי וההבראה. אם הוא לא נכון לקבל את העזרה, זה לא יעבוד".

 

ברכה מספרת באנחה כי עבודתה אינה סוגה בשושנים. "מגיעים אליי מקרים קשים של סרטן, פרקינסון, חולי דיאליזה, אירועים מוחיים, דלקות גב, גידים, ילדים אוטיסטים, כבדי שמיעה ועוד מחלות שונות, אנשים שהתייאשו מהרפואה הקונבנציונאלית. יש נזקים ופגיעות שגם על-ידי חוצנים אנחנו לא מצליחים לרפא - אי אפשר להחזיר אדם בן תשעים להיות בן שישים, למשל".

 

ש: כמה טיפולים צריך?

ברכה: "היו שבאו לטיפול אחד, לחמישה טיפולים וגם לשלוש שנים. יש לי שתי מטופלות מעל גיל תשעים. אחת מהן אמרה לי שלבוא אליי היה קשה, אך ללכת הביתה תמיד היה קל. משהו בהרגשתה השתפר פה".

 

ש: יש לכם איגוד מקצועי? יש עוד חברי קיבוצים בעניין?

דויד: "יש כמה קבוצות בארץ, של מטפלים שעובדים בשיתוף פעולה. אנחנו קשורים לאזור הדרום. יש קשר אקטיבי: נפגשים, לומדים ועובדים ביחד זה אצל זה בקליניקה".

 

ברכה: "כל מטופל מרחיב את מעגל המודעות, והעניין העיקרי שלנו הוא לפתוח לזה את האנשים. ישנם עוד חברי קיבוצים בעניין, נשמח ליצור קשר עם כל מטפלי החוצנים בארץ".

 

ולא נשכח שבעיתון "הקיבוץ" הופיעה כתבה על שולה ישראלי, שמטפלת בעזרת חוצנים במרפאה שבקיבוצה עמיר, וגם מקיימת סדנאות הדרכה ותקשור ברחבי הארץ.

 

מתייחסים אל מטפלים כמו אל פסיכים

 

ניר-עוז הוא משק שיתופי, וכל ההכנסות מהטיפולים ב"בית שלו" עוברות לקופת הקיבוץ. כדי לעמוד בדרישות העבודה של הקיבוץ ברכה נושאת בעוד משרה - ריכוז ועדת חינוך. בעבר, בתוקף מקצועה, הנדסאית בניין, הייתה מרכזת ענף הבניין, וגם עבדה כמנהלת חשבונות בקיבוצה וביח"מ (יישובי חבל מעון), ובחינוך.

 

ש: האם אתם מודעים לכך שהכתבה הזו עלולה להאיר אתכם באור מוזר?

ברכה (נאנחת): "אתמול הייתי אצל ילדי כיתות ה'-ו' בקיבוץ בפעילות של החופש הגדול, בשיחה על חוצנים, הבאתי להם תמונות והשאלה המרכזית שהם שאלו הייתה איך אנחנו מרגישים כשחושבים עלינו בתור פסיכים. הזמינו אותנו גם לשיחה של העובדים הסוציאליים והפסיכולוגים במחלקת הרווחה של המועצה, לספר על עבודתנו. כשדיברנו על חוצנים, אמר לנו אחד מהם: 'אנשים שמדברים כמוכם אנחנו מאשפזים'. בסוף אותם עובדים מקצועיים התעניינו בנו ובמה שאנחנו עושים וגילו סקרנות, למרות שהעסיקה אותם השאלה באיזו זכות יש לנו רשות וגושפנקה לטפל באנשים".

 

זה עובד. עובדה!

 

הם לא מאמינים בחוצנים * אבל הטיפול משפיע לטובה * עדויות מהשטח

 

חבר קיבוץ בן 77 (השם והכתובת שמורים במערכת), חולה סרטן שעבר ניתוח, ושלא על-פי עצת רופאו סירב לקבל הקרנות ומנהל כעת חיים תקינים, מטופל ב"בית שלו". "הציעו לי ללכת לברכה כדי להתחבר לשיטת הטיפול שלה", הוא מספר. "מה שעוזר לי בטיפול הוא שאני מקבל אנרגיות בכל פעם. אני מאמין רק באנרגיות האלה. בחייזרים וכל זה אני לא כל כך מאמין, אבל אני הולך לשם אחת לשבוע, לשעה. אחרי הטיפול אני מרגיש יותר מרץ חיובי ויותר אנרגיה. אני מכיר עוד אנשים שמאמינים בזה ואומרים שזה עזר להם".

 

ש: סיפרת לרופאיך על הטיפול? אתה מאמין ברפואה הקונבנציונאלית?

"לא, לא סיפרתי לרופאים. וכן, אני עדיין מאמין ברפואה הקונבנציונאלית".

 

גם אורית אופיר (46), ממושב תאשור שבין נתיבות לאופקים, מטופלת ב"בית שלו". "הגעתי בעקבות מצב נפשי קשה, שהיה קשור בגירושין", היא מספרת. "עיקר הטיפולים היה לא רק פיזי, של הזרמת אנרגיה ופתיחת חסימות, היו גם שיחות מעמיקות על תובנות, מודעות, על מערכות יחסים, לקבל את האחר בלי לשפוט אותו, זה פקח לי את העיניים להבין טוב יותר את עצמי. אלמלא ההארה שעשתה לי ברכה, והטיפול הפיזי, לא הייתי יכולה לצאת מהמקום הזה כל-כך מחוזקת, עם ראייה מאוד אופטימית קדימה".

 

ש: כמה זמן עברת טיפולים?

אורית: "אחת לשבוע, שעה עד שעה וחצי, לאורך השנה וחצי האחרונות. כשהגעתי לברכה סבלתי מכאבים פיזיים של ממש, שהיום אין להם זכר. כמובן שאמשיך לבוא אליה".

 

ש: האם את מאמינה בחוצנים?

"עליי השיחות והטיפולים משפיעים לטובה. לצד הקשור בחוצנים אני פחות מתחברת, אבל זה לא מפריע לי בכלל לקבל את מה שיש לברכה ודויד לתת לי - הראייה שלי השתנתה. האירועים שחולפים, שליליים וחיוביים, נלקחים בהתמודדות הרבה יותר טובה. איני רואה בברכה ודויד 'גורואים', אבל בזכותם זכיתי לחוויה לימודית שתרמה רבות לצמיחתי כאדם".

 

דעת יחיד: הרהורים קוסמיים

 

וגם כמה שאלות ותהיות שמימיות

 

לפני שעזבתי את ביתם ואת הקליניקה לטיפול בעזרת חוצנים, "בית שלו", אספה ברכה שלו מהרצפה ומשיח הפסיפלורה שלה שקית מלאה פסיפלורות ונתנה לי. "לפחות שייצא לך ליהנות ממשהו בראיון", אמרה לי ברכה - כנראה בחושה השישי היא הרגישה כי הנושא, שבו דיברנו כשלוש שעות, הכביד עליי וגרם לבלבול חושים.

 

האם נוח ורצוי לנו לפנטז על קהילות של חוצנים שעושים מלאכתם נאמנה בשמירה על הכדור שלנו? האם זהו סיפור אגדה מודרני שתופש תאוצה עם התגברות המודעות ל"אלטרנטיבי" והמיסטי שבחיינו על פני האדמה? האם זהו טרנד מסוכן? האם חולה סרטן שמאס בטיפולים שהרפואה הקונבנציונאלית נותנת (כימותרפיה, הקרנות) ופנה לקליניקה כזו, חוטא לעצמו, רפואית ומדעית, וביודעין מחיש את הקץ על סמך ראייה עיוורת (או לא) של העזרה הקוסמית הזו? האם ילד אוטיסט שהחל בטיפולים ומגיע לשיפור אצל דויד וברכה שלו, הוא בר מזל? ובמקרים שבני הזוג שלו מצליחים לעזור למטופל בצורה מוכחת, כפי שהם טוענים, האם זה משנה מה עזר לו ומה לא, ובמה הם מאמינים בכלל? שאלות אלו ואחרות הטרידו אותי בדרכי הביתה, בנגב הלילי.

 

לפתע הפכה הנסיעה למבהילה: מה תגיד אם באמת יש חייזרים ושכל מה ששמעת הערב נכון?! - הדהדה השאלה במוחי, ומייד דמיינתי צלחת מעופפת מאיזה סרט נשכח, ודמות של חייזר שראיתי בקומיקס. שיואו, זה מפחיד! - אמרתי לעצמי, ונתתי גז הביתה.



 



_________


עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים