הכל אנשים




הכל אנשים

יבל ברקאי

 

 


אופים בלהבות-הבשן * בוצרים בגליל * שרים בדליה * כותבים בחברות הנוער וברמת-יוחנן * גונבים ברמת-השופט * משחקים בגבים, באור-הנר ובניר-עם * נפרדים בהזורע

 

תודה טעימה

 

החברות בלהבות-הבשן החליטו לצ'פר את האמנים שבאים להופיע אצלם במקלטים. כל אמן שמגיע לקיבוץ מקבל בסוף ההופעה קופסת עוגיות תוצרת בית, ותעודת מתנדב. ביום שישי שעבר הופיעה בלהבות-הבשן להקת "12 טון", 15 גברים בגילאי 76-22, שפועלים בחסות הקונסרבטוריון ברמת-השרון. הגברים יצאו בצוהריים מרמת-השרון והגיעו ללהבות-הבשן בשעות אחר הצוהריים המאוחרות, שרו במשך שעה וחצי וחזרו הביתה עם חשיכה. בסוף הערב, קיבל כל אחד מהם את התעודה והקופסה, כולל נהג האוטובוס.

 

ארומה של קרבות

 

למרות מצב הלחימה שהיה בגבול הצפון, החל בציר הענבים ביקב הרי-גליל, והוא יימשך עד תחילת אוקטובר. השנה צפוי יבול של כאלף טון ענבים, עלייה של 30% ביחס לאשתקד. כרמי היקב, הממוקמים על גבול לבנון, משתרעים על שטח של 800 דונם ושייכים ליישובים יראון, מלכיה, יפתח, משגב-עם ומירון. השנה יבצרו לראשונה שני זנים חדשים: ברברה וויונייה יחד עם הזנים הוותיקים: מרלו, קברנה סוביניון, פינו-נואר, סנג'יובזה, שרדונה, סוביניון בלנק, סירה ופטיט ורדו.

 

גושפנקא לזמר הקיבוצי

 

דיסק חדש וראשון - "איש הישר" - ללהקת "גושפנקא": ערן שהם (דליה) - תופים, מורן גונן (דליה) - גיטרה בס וקולות רקע, דור לרנרמן (דליה) - קלידים ושירה, ועטר דיין (עין-השופט) - גיטרה ושירה. לכבוד המאורע סחפה הלהקה, בליל שבת האחרון, קהל רב להופעתה בדליה.

"גושפנקא" הם ארבעה בוגרי י"ב, שמופיעים יחד מאז כיתה ח'. בדיסק, שהוקלט באולפן ההקלטות של העוגן, שישה שירים שכתבו בעצמם. בהופעה בדליה הם שרו גם משירי ארץ ישראל, וכמחווה לדודו זכאי, חבר דליה, ביצעו את שירו "טוב לי בקיבוץ". בקרוב ייאלצו הארבעה להיפרד, לפחות זמנית: דור וערן הולכים לשנת שירות, ושני האחרים לצבא.

 

קורי קליטה

 

בספרו הטרי, "בסבך קורי הקליטה", הדן במורכבות של קליטת נערים עיראקיים בתנועה הקיבוצית החילונית - מאזכר המחבר, דודו בן-ברוך, בוגר חברת הנוער במרחביה, 48 חברות נוער שהתחנכו בקיבוצים של שלוש התנועות הקיבוציות. נירה אופיר, בת וחברת קיבוץ מענית, מגיבורות הספר: "בעלי, מנשה אופיר (קצב) ז"ל, היה מחברת הנוער בקיבוץ. כשהתחלתי את הקשר הרומנטי אתו, ניסו לשכנע אותי בקיבוץ ש'הם (מעדות המזרח) מזלזלים בנשים שלהם ומרביצים להן'. אבא של מנשה ניסה לשכנע אותו ש'כל בנות הקיבוץ הן זונות'. אבל הקשר בינינו לא נותק, התחתנו ונולדו לנו חמישה ילדים. במהלך השנים מנשה הפך ל'אהוב' של ותיקות הקיבוץ, ועזר להן בכל בקשה, קטנה וגדולה. כשהיה על מיטת חוליו הן באו לבקר אותו עם עוגות, ובמיטב מחלצותיהן".

 

דרכי עפר ברמה

 

ספר חדש, "בדרכי עפר" - לעוזי זבולון (74), מ"השישייה" הראשונה שנולדה ברמת-יוחנן. הספר עוסק ברמת-יוחנן של השנים 1950-1930 - החיים בקיבוץ במאורעות 1936, במלחמת העולם השנייה ובמלחמת העצמאות, בענפים החקלאיים דאז, וכמובן ברועה הצאן הידוע - המשורר-המלחין מתתיהו שלם. זבולון עצמו עבד במספוא 35 שנים, וזה עשרים שנה הוא נויניק. הוא גם האיש שהקים בקיבוץ את המוזיאון הפתוח לכלי עבודה ישנים. הספר, המכיל צילומים רבים, יצא בהוצאת "מערכת - דליה".

 

הייתה מכונית?

 

גניבת מכוניות ברמת-השופט היא כבר לא "אייטם", לאור תדירות התופעה. מדי כמה חודשים "מגלחים" גנבים מיומנים את צי המכוניות של הקיבוץ, וסופרים את הימים עד לפעם הבאה. בשבוע שעבר זה קרה שוב: חמש דקות אחרי ששומר הקיבוץ סיים את משמרתו (השעה המדויקת שמורה במערכת), החליקו ויצאו משערי הקיבוץ בניחותא שלוש מכוניות "סקודה" מקומיות, ונעלמו כלא היו. חיים גולדין, נהג הבית, בדברי פרשנות: "יש לנו ארבע מכוניות לשירות החברים, שלוש מהן 'סקודה'. הרביעית, 'יונדאי', לא נגנבה, כנראה שלא הייתה רשומה בהזמנה של הגנבים, ואולי הם היו רק שלושה נהגים. הפעם הם ניפצו את שמשות המכוניות, ולא נזקקו למפתחות של הרכבים, גם לא לחכמולוג. יש להם שיטות משלהם להתניע. בלית ברירה שכרנו מייד שלוש מכוניות חלופיות. אי-אפשר להשאיר את החברים בלי רכבים". על מצפונכם, הגנבים.

 

הכדור של הוותיקים

 

ה"פטנק", משחק כדור צרפתי מסורתי, אומץ בהתלהבות על ידי גמלאים בקיבוצי הדרום. ישראל סלע מגבים וברוך צחר מאור-הנר התמכרו, ומפרטים: "המשחק, המתקיים על דשא מכוסח או על מגרש של אבנים קטנות, מיועד לשתי קבוצות, כל אחת בת 3-1 משתתפים. לכל משתתף שלושה כדורי מתכת בגודל תפוז, אותם הוא משתדל, בזריקה או בגלגול, לקרב ככל הניתן לעבר כדור צבעוני קטן ('חזירון'), המונח באמצע המגרש. ככל שהכדור מגיע קרוב יותר לחזירון, הניקוד גבוה יותר". בניר-עם, מתברר, יש כמה שחקני פטנק לא-צעירים בעליל, כמו צבי גליני (84) ושרלוט בנודיז (90!). "תענוג לשחק אתם באותה קבוצה", מפרגן צחר. נשמע מתאים גם לנו...

 

לזכר נעמי רענן

 

נעמי רענן, בתו של יוסף שפרינצק, ממקימי ההסתדרות ויו"ר הכנסת הראשונה, נפטרה בהזורע, בגיל 87. היא נטמנה לצד בעלה, צבי, לשעבר מנהל "ספריית פועלים" ומחברו של ספר חשוב על גוש אמונים. נעמי, ילידת תל-אביב, חניכת "המחנות העולים", שכלה את אחיה הטייס, דוד שפרינצק, בקרבות מלחמת השחרור. בקיבוצה עבדה בחינוך, ריכזה את התרבות, והקימה את ענף הסריגה. כשהייתה בת 60 ויותר הלכה ללמוד ערבית בגבעת-חביבה. אשת חיל, זכרה לברכה.



 



_________


עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים