כן על הלחם לבדו - סמדר זורע-ברמק מבארי כתבה ספר מתכונים לאפיית לחמים

כן על הלחם לבדו

דונדי (דני) שוורץ


ספר חדש של סמדר זורע-ברמק מקיבוץ בארי יאפשר גם לכם לאפות לחם נבט חיטה ורוויון, לחם בירה עם שמרים, לחם כפרי עם תירס ואגוזים, בייגל אמריקני, באגט צרפתי, ומה לא * מתכון לתיאבון

 

בעוד ה"בומים" הצה"ליים ורחש הקסאמים באוויר החם עושים דו-קרב של "בול פגיעה" בנגב המערבי, יצא לאוויר העולם ספרה החדש של חברת קיבוץ בארי, סמדר זורע-ברמק, על אפיית לחמים ביתיים לסוגיהם בתנור הביתי. שם הספר "על הלחם לבדו" (הוצאת כנרת, זמורה-ביתן, דביר), והוא מזמין ומפתה עד שקשה להניח אותו ולהפסיק לקרוא ולהביט בתמונות ובטקסטים הנעימים, המספרים את סיפורו של הלחם הביתי בצורה שווה לכל נפש. משהו בו עושה לך לרצות להיכנס מייד למטבח ולהתחיל ללוש.

 

"על הלחם לבדו" הוא ספר מתכונים, המלווים בטקסטים מעניינים ובטיפים מועילים למי שרוצה להעמיק את הידע ברזי האפייה. יש בו למעלה משמונים מתכונים, ביניהם: לחם נבט חיטה ורוויון, לחם בירה עם שמרים, לחם כפרי עם תירס ואגוזים, בייגל אמריקני, צ'יאבטה איטלקית, באגט צרפתי - האם השמות הללו לא עושים גם לכם חשק? מחברת הספר, סמדר, אומרת שאין צורך בשום ניסיון קודם באפייה כדי ליהנות מהספר ולהפיק ממנו שפע לחמים, והכול באמצעים ביתיים: תנור אפייה רגיל, כלי עזר אחדים וחומרים פשוטים שמצויים בכל מטבח. הספר מתחיל בפרק של מתכוני לחם למתחילים, שמתפתחים בהמשך למתכונים קצת יותר מורכבים, כך שאפשר להתקדם ולהשתפר בהדרגה ולפי הקצב האישי.

 

ש: איך עלה רעיון הספר?

סמדר זורע-ברמק: "עשיית לחם היא תחביבי המוביל במשך שנים רבות, והספר הוא המשכו הטבעי של התחביב הזה. נמשכתי לעולם הלחם בהדרגה, כי היה לי כיף בו. את הכיף הזה שלי רציתי להעביר הלאה, לאנשים שגם בשבילם עשיית לחם היא עניין של הנאה. ויש לא מעטים כאלה, שמתי לב לזה במשך השנים".

 

מתוך העניין בנושא, סמדר משתתפת בשנים האחרונות בפורום האוכל של אתר האינטרנט "וואלה", שם אפשר להחליף חוויות הקשורות בעשיית הלחם, להשתתף ולשתף בעשייה גולשים אחרים. היא גם כותבת טור שבועי בשם "נשואה למאפייה" במגזין המקוון "וואלה! אוכל", בו היא מספרת על ניסיונותיה במטבח ומצרפת מתכונים. "כך התאספו במשך הזמן מתכונים רבים וצברתי ניסיון בנושא", היא מספרת. "התגובות הנלהבות של גולשים שניסו את המתכונים והצליח להם, כמובן עודדו אותי להמשיך. מכיוון שאצלי לחם הוא תחביב שאינו קשור בעבודה - במקצועי אני מעצבת גראפית, העובדת שנים רבות מאוד במפעל שלנו, דפוס בארי - יצא לי לעסוק בו בשעות הפנאי, בעיקר בשבתות. בכל פעם שניסיתי לחם חדש, הייתי מפרסמת את המתכון בפורום אוכל ועם הזמן נוצר כמו מוסד קבוע, 'לחם השבת', והגולשים חיכו למתכון החדש שפרסמתי בכל מוצאי שבת".

 

סמדר מתארת את חוויית ההכנה של הלחם כמענגת ואפילו ממכרת: "אפיית לחם היא עשייה שמושכת אותך לעוד. אולי כי זו עשייה הפועלת על כל החושים: אתה לש בידיים, מריח, טועם... לחם זה דבר בסיסי, אחד הפשוטים ביותר, ולכן הוא מדבר למכנה משותף של המון אנשים. כל אחד אוכל לחם. כל אחד יכול גם לעשות לחם וכל אחד יכול ליהנות מכך".

 

כשהחליטה "ללכת על זה", קיבלה סמדר את אישור הקיבוץ והתבקשה לבדוק נכונות מצד הוצאות ספרים להשקיע בנושא. לאחר שנחתם ההסכם עם ההוצאה לאור, החל שלב צילומי המאפים על-ידי צלם מקצועי (דני לרנר) בסטודיו בתל-אביב. בתקופה ההיא התרוצצה סמדר עם מאפים שונים על קו בארי - תל-אביב. "כאשר הטקסטים והמתכונים היו ערוכים והצילומים היו מוכנים, ניגשנו למלאכת העיצוב, שנעשה על-פי סקיצות והנחיות גראפיות של המעצב יגאל זורע מבארי, שהוא במקרה גם אחי", אומרת סמדר. ואכן הספר יפה - הו, כמה יפה!

 

ש: מי אוכל את הלחמים שאת מכינה?

"קודם כל המשפחה שלי, ארבעת ילדיי, וגם המשפחה הרחבה - ה'חמולה' שלנו בקיבוץ בארי. תמיד יש מי שיאכל, ואני גם אוהבת לתת לחם כמתנה לאנשים שאני באה אליהם להתארח, או שמתארחים אצלי. כיכר לחם מאפה בית היא מתנה מאוד יפה".

 

ש: מתי תהפכי את אפיית הלחם למקצוע ופרנסה?

"תמיד אמרתי שביום שאצטרך להתפרנס מזה, אפסיק לאהוב את התחום. אומנם בשנתיים האחרונות העברתי סדנאות לחם וכתבתי טור וספר, אך העיסוק ב'לחם' היה ונשאר אצלי בגדר תחביב. מעולם לא עבדתי או השתלמתי במאפייה תעשייתית, וגם הספר לא כתוב כך. הספר מספר מניסיוני, וניסיוני הוא אפייה ביתית בתנור ובכלים ביתיים - אמצעים שלכל אחד יש בבית. מה שמבדיל את 'על הלחם לבדו' מספרים אחרים בתחום, הוא שרוב הספרים נכתבים בידי אופים מקצועיים שבאים ממאפיות בסדר גודל גדול והם מתאימים את המתכונים שהם מכינים במאפייה שלהם לאפייה ביתית בסדר גודל קטן. כאן זה הפוך - הניסיון בא מן האופה הביתי, אני, והוא מכוון לאופה הביתי, זה מה שהספר אמור לשדר. על-פי התגובות שאני שומעת - הוא גם מצליח להעביר את השדר הזה, לדבר בגובה העיניים, ובכך לעודד התנסות גם של מי שמעולם לא נגעו בבצק שמרים".

 

ש: היום הכנת לחם בבית היא נורא "טרנדית". מה דעתך על המכשיר "אופה הלחם"?

"לדעתי, 'אופה הלחם' נועד למי שאוהב לחם מאפה בית, אבל לא מעוניין בכל תהליך ההכנה. אני עצמי דווקא אוהבת ללוש, אוהבת להמתין לתפיחה, אוהבת את הריח, ולכן מכונה כזו, שבה כל השלבים נעשים באופן אוטומטי - לא מדברת אליי. ובכל זאת, אני מבינה שיש אנשים שיש להם פחות עניין בתהליך, הם אינם מעוניינים להשקיע בו במיוחד, ומתמקדים בעיקר בתוצאה".

 

ש: מה לגבי הפחד מאפיית לחמים עם שמרים?

"בעיניי לחם אמיתי זה לחם עם שמרים, ואין לו שום תחליף. נתקלתי רבות בתופעה של 'חרדת שמרים'. רבים אומרים: 'אנחנו אוהבים לבשל ולאפות, אבל עם שמרים אנחנו לא מתעסקים'. עצתי הקבועה למי ש'סובל' מחרדת שמרים, היא פשוט להתנסות באחד המתכונים הפשוטים, לעקוב בתשומת לב אחרי ההוראות, ומובטח שמי שימלא אחריהן פשוט יצליח. כל הטיפים וההסברים שבספר הם בעצם תשובות על שאלות שכיחות שאנשים שואלים בסדנאות שאני מעבירה בביתי, או שנתקלתי בהן בתגובות באינטרנט".

 

ש: מה עם הטענה שלחם ביתי לא נשמר?

"לחם צריך לאכול טרי, נקודה. עם זאת, תמיד אפשר להקפיא את הלחם בעודו טרי ולאכול אותו בזמן אחר, ולאחר חימום נכון בתנור הוא יהיה כמו חדש. חוץ מזה, יש בספר גם רעיונות יצירתיים שאינם מתכונים, המופיעים תחת הכותרת: 'לחם לא זורקים - רעיונות לניצול לחם לא טרי'".

 

ש: חולמת על רב-מכר?

"בטח, למה לא? למרות שאני קיבוצניקית מקיבוץ שיתופי, ולמרות שההכנסות מהמכירות לא מגיעות ישירות לכיס הפרטי שלי, בהחלט חשוב לי שלספר תהיה גם הצלחה כלכלית. השקעתי בו הרבה מאוד, וברור שאני רוצה שהוא יצליח, מכל בחינה".

 

ועכשיו, תקשיבו לזה: "מנפים לקערה את הקמח המלא, אחת וחצי כוסות מהקמח הלבן, ואת הגלוטן. מוסיפים את קמח התירס והמלח ומערבבים. מוסיפים את השמרים ואת האגוזים ומערבבים. יוצרים גומה בקמח ושמים בה את הדבש והחמאה"... נכון שזה יכול להשתלב יפה עם שאר הדברים הנעימים שאתם עושים בזמן הפנוי שלכם? בהצלחה ובתיאבון!




 



_________


עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים