השתלה של אלופה

סימה טלמון


חגית סימן-טוב מקיבוץ געתון, מושתלת כבד שלקתה גם בסרטן השד, לא מוותרת על תחושת הניצחון * ולא מפספסת את "אולימפיאדת המושתלים" והזכייה במדליות

 

חגית סימן-טוב (42, געתון) גאה מאוד במדליות הכסף והארד בשחייה בהן זכתה באליפויות-העולם למושתלים, בצרפת (2003) ובקנדה (2005). היא מתעתדת להשתתף גם באליפות הבאה - "אולימפיאדת המושתלים", שתתקיים ב-2007 בתאילנד. מאחורי הגאווה בהישגיה המוכחים וההתמדה באימוני שחייה וכושר, מסתתר סיפור לא-פשוט של מחלת כבד, שלקתה בה בגיל צעיר יחסית, מחלת סרטן, שלקתה בה פעמיים, והשתלת כבד.

 

סרטן לפני ההשתלה

 

אליפות העולם למושתלים, המתקיימת אחת לשנתיים, מוכרת על-ידי הוועד האולימפי. "האולימפיאדה באה לעודד מושתלים לעסוק בספורט", אומרת חגית, "ולהגביר את המודעות לתרומת איברים. אנשים שרואים את השינוי שחל בחולים, משתכנעים שההשתלות הן עניין חיוני. בדרך כלל התקשורת מציגה את המושתלים כמי שנזקקים לתרומה, כחלשים, ואילו כאן רואים אנשים שמתחזקים בזכות התרומה ומגיעים להישגים ייחודיים. למרבה הצער, התקשורת שלנו מפנה פחות תשומת לב לאולימפיאדת המושתלים. בעוד שאולימפיאדת הנכים זוכה לסיקור רחב, אולימפיאדת המושתלים כמעט שאינה זוכה ליחסי ציבור ולסיקור תקשורתי".

 

מחלת הכבד של חגית התגלתה כשהייתה בת 23. מאז טופלה בתרופות. המחלה נבעה מהסתיידות צינוריות המרה, שלא אפשרו לכבד למלא את תפקידו בחילוף החומרים. בגיל 37, כשכבר היה ידוע שחגית עומדת בפני השתלת כבד, היא חלתה בסרטן השד, נותחה וקיבלה טיפולי הקרנה בלבד. הכימותרפיה הייתה אסורה עליה, עקב מחלת הכבד. מייד לאחר הניתוח נעשה שחזור של השד - שלא הצליח, כי נוצר זיהום ונאלצו להוציא את השתל. מאז סבורה חגית שיש להציג בפני המנותחות את שתי האפשרויות, לשחזר או לא לשחזר.

 

כעבור שנה, עברה חגית ניתוח השתלת כבד. היא זוכרת את ההתרגשות ואת תחושת הביטחון והאמונה שהיא תעבור את ההשתלה בהצלחה, ומשחזרת כיצד המתינה להוריה, שלא היו אז בקיבוץ. בשעת חצות הגיעה לבילינסון. למחרת, בשעה 6:00 בבוקר, ביום בו קרסו מגדלי התאומים - 11 בספטמבר 2001, נערך ניתוח השתלת הכבד שלה. היא זוכרת יום נורא בטיפול נמרץ, שם הייתה מחוברת לצינוריות רבות, ואחר-כך התאוששות מהירה במחלקה, כשהתברר שהגוף קלט את הכבד. מאז ועד היום הכבד המושתל מתפקד היטב והגוף לא דוחה אותו, למרות שבכל רגע עלולה להתרחש דחייה.

 

לעלות לדוכן המנצחים

 

שנה אחרי ההשתלה התגלה סרטן בשד השני. הפעם עלתה אצל חגית תחושה קלה של ייאוש, אך היא חלפה די מהר. שוב עברה חגית ניתוח, והפעם החליטה שהיא מוותרת על השחזור.

 

מאז ההשתלה היו לחגית מערכות יחסים עם בני המין השני, וגם כעת היא נמצאת בזוגיות, מזה תקופה ארוכה. על האופציה של לידת ילדים ויתרה כליל, למרות שתיאורטית היא מסוגלת ללדת, אך בהיריון יש סיכון גבוה מאוד, בגלל ההשתלה.

 

"באף אחד מהשלבים של המחלות לא הייתי מיואשת", מספרת חגית. "אולי קצת, כשהתברר שיש לי עוד פעם סרטן. להוריי ולשאר בני המשפחה תהליך ההמתנה להשתלה, ההשתלה עצמה, מחלת הסרטן ותקופות ההתאוששות - היו קשים, והדאיגו אותם מאוד. בעיקר הטריד אותם חוסר הוודאות לגבי העתיד, אבל אני, שהייתי בתוך התהליך, ידעתי מה אני מרגישה, וידעתי שהכול ייגמר בטוב. הדאגה של הסובבים כלפיי הייתה נעימה לי, כי באתי ממקום קצת בודד ותשומת הלב שהורעפה עליי הייתה שינוי מרענן. כשהכול חזר לשגרה ותשומת הלב שבה לממדים הקודמים, חזרתי לאותה תחושת בדידות, אבל גם ידעתי איך לבחור בדרך שתוציא אותי ממנה לגמרי".

 

המחלות מהן החלימה חגית היו עבורה מקפצה לזכייה במדליות. "תמיד עסקתי בספורט, וכמו כל ספורטאי חלמתי שיום אחד יכריזו באולימפיאדה: במקום הראשון - חגית סימן-טוב. כשהתאמנתי לקראת האולימפיאדה לא אכלתי טוב, לא נחתי, שחיתי יותר מדי, אבל ראיתי את המטרה בקצה הדרך: לעלות על דוכן המנצחים. האולימפיאדה היא אירוע נהדר. מעבר לתחרות יש אחווה, וחברות ממש כייפית. לכן אני רוצה לנסוע פעם נוספת, לאולימפיאדה שתתקיים בתאילנד".

 

חגית עובדת היום בשיווק רשתי בחברה להפצת סורק ביו-פוטוני שבודק בצורה מדעית את רמת נוגדי החימצון, המהווים את קו ההגנה הראשון של גופנו. בנוסף, היא פעילה בענייני המשרד לאיכות הסביבה, כ"נאמנת ניקיון". בין העבודה, הפעילות והאימונים חגית גם מקיימת הרצאות, שבהן היא מספרת על החוויות הקשות שעברה מצד אחד, ועל ההתגברות מהצד השני; על השינוי האישי שעברה, ועל הצד החיובי של הקושי.




 



_________


עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים