מפקד אוכלוסין: משפחת פרידלנדר, קבוצת שילר

מפקד אוכלוסין: משפחת פרידלנדר, קבוצת שילר

נחמן גלבוע


משתתפים: אינס (32), פבלו (45), ליסה (7), נדיה (4.5). וגם החתול מון, בן שנתיים, שהשאירה להם המטפלת של נדיה.

 

שיר השכונה: השכונה האחרונה שנבנתה בשילר. מאוכלסת במשפחות עם ילדים. רחוקה ממרכז הקיבוץ. אין כניסה לכלי רכב, אבל יש מגרש חנייה מסודר בקצה השכונה. הבתים עברו הרחבות, חלק מהעלות במימון פרטי. דשאים רחבים שבהם נפגשות המשפחות עם הילדים (אינס: "כשהילדים מאוד קטנים יוצאים אתם לדשא, אחר כך הם כבר נצמדים לטלוויזיה").

עיצוב הבית: בסלון רצפה דומיית פרקט, הרבה ספוטים בתקרה, קירות בצהוב בהיר, וקיר אחד שאינס צבעה בירוק כדי ליצור ניגודיות. שתי ספות ישנות, שולחן קטן וארוניות ספרים שנאספו בעיקר מחברים (פבלו: "השקענו את כל הכסף בשיפוץ, והרהיטים יחכו לשלב הבא"). על אחד הקירות תלויות שתי תמונות גדולות, שצוירו על ידי אמניות מהקיבוץ וניתנו לזוג כמתנה לחתונה.

שטח הבית והחדרים: היה 62 מ"ר והורחב ל-120 מ"ר. סלון גדול, מטבח, 4 חדרי שינה, 2 חדרי שירותים.

אוספים: 3,000 כרטיסי טלפון שפבלו אסף במשך שנים עבור אחייניתו בארגנטינה, עד שהיא הגיעה לביקור בארץ ואמרה לו שהיא כבר לא בקטע הזה. ליסה אוספת צמידים, ומתנות משקיות תפוצ'יפס.

פרנסה: פבלו מרכז ענף המטעים, אינס עובדת בבית התינוקות בקיבוץ.

פעילות ציבורית: פבלו אחראי על המתנדבים ("זה זמני, אבל אין יותר קבוע מזמני").

הילדים: ליסה סיימה כיתה א' בבית הספר "בית אור" בקדרון ("המורה קוראת לי מונייקה שזה בובה בספרדית, כי היא הכי אוהבת אותי בכיתה"). נדיה בגן "שקדייה" אצל קוקה הגננת.

השורשים שלה: ההורים של אינס, אליסה ליליאנה (60) וחוסה פיסנוי (63) סרמרניק, נולדו בבואנוס איירס שבארגנטינה וחיים שם עד היום. אביה קנה הרבה תכשיטים בחנות של סבה מצד אימה, ובאחת הפעמים הזמין את אימה לדייט. השאר היסטוריה. יש לה אח מבוגר ממנה, ואחות תאומה שחיה בגרמניה.

השורשים שלו: אביו של פבלו, סרחיו ז"ל, עבר עם משפחתו מפולין לאוסטרליה לפני מלחמת העולם השנייה. באוסטרליה לא היו הרבה רווקות יהודיות באותה תקופה, ואביו של פבלו הגיע לארגנטינה להכיר את אמו, פליסה ז"ל, בעקבות שידוך שנעשה באמצעות קרוב משפחה. האב הגיע לארגנטינה באונייה עם שני אחיו, שלושתם נישאו תוך פחות מחודש וחזרו עם הנשים לאוסטרליה. נישואי הבזק לא עלו יפה, וכל האחים התגרשו. הוריו של פבלו עברו לאחר שנתיים מאוסטרליה לארגנטינה, ושם נולדו להם 5 ילדים. בהמשך הם התגרשו, והאב חזר לאוסטרליה.

ההגעה לקיבוץ: פבלו הגיע לראשונה לארץ ב-78', ושהה באשדות יעקב במסגרת תוכנית "תפוז". התאהב בישראל וחזר שוב ב-80' כמתנדב בכמה קיבוצים. לאחר שגר גם באילת ובירושלים חזר לארגנטינה להתחתן עם אשתו הראשונה, ונדי, ומאחר והיא רצתה לגור בקיבוץ במרכז הארץ הם בחרו להיקלט בקבוצת שילר. לאחר שהתגרשו היא עזבה את הקיבוץ. אינס הגיעה לשילר בדצמבר 95' כמתנדבת מארגנטינה.

ההיכרות: היא הייתה מתנדבת יפהפייה בת 22 שקטפה אצלו תפוחים במטע, הוא היה הבוס שלה, גרוש, נאה, בן 35. אחרי חודשיים הם כבר היו חברים (פבלו: "יום אחד לקחתי אותה לעבוד בחדר קירור, כדי להיות אתה ביחד ולהציל אותה מהחום הכבד בחוץ. אחר כך הסתבר לי שהיא סבלה מקור, וזה היה היום הכי גרוע בחייה").

החתונה: ב-98' בקבוצת שילר, ואחרי זה מסיבה בארגנטינה.

השפות בבית: עברית וספרדית ("הבנות מבינות הכול, אבל מתביישות לדבר").

קניות: ב"יוחננוף" בצומת בילו ("זה זול יותר, וכייף לקנות בחוץ").

בילויים: פבלו עובד הרבה שעות נוספות לאסוף כסף לביקור בארגנטינה ולא מבלה הרבה, אינס יוצאת מדי פעם עם חברות למסעדה וקולנוע, לפעמים הולכים עם הבנות לים.

מאכלים: אסאדו, כמובן, עם צ'ימיצ'ורי, פשטידות.

הפרטות ושכר דיפרנציאלי: שילר קיבוץ שיתופי עם הפרטות בתחום הצריכה. (פבלו: "לא הייתי רוצה לעבור לשכר דיפרנציאלי, אבל זה יקרה ואסתדר עם זה". אינס: "בהתחלה קצת פחדתי מהשינוי, אבל אני חושבת שזה צריך לבוא").

מצב כלכלי: די טוב.

עושה לי את היום: אצל אינס זה לדעת שהכול בסדר במשפחה שלה פה ובארגנטינה, אצל פבלו זה כל מה שקשור למשפחה הקטנה והאינטימית.

טוב לי בקיבוץ: (מ-1 עד 10) אינס ופבלו: 8 (אינס: "זה היה 9, אם כל המשפחה שלי הייתה פה").

 

קבוצת שילר שנוסדה ב-1927 נמצאת בדרום העיר רחובות ומונה 230 חברים.








עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים