אני אתגבר (לבד!)

אני אתגבר (לבד!)

תמר איתן


קיבוץ רשפים עבר למודל של הפרטה מלאה בשנת 2004. בחודש מאי 2005 נודע לחברת הקיבוץ חיה גודל (43, נשואה ואם לשלושה ילדים), כי לקתה בסרטן השד. כיום, שנה אחרי גילוי המחלה והמאבק להשגת תרופת ההרצפטין המפורסמת, חיה חשה בטוב, מרגישה אופטימיות ומוכנה לשתף אותנו בהיבט הכלכלי של המאבק במחלת הסרטן - התמודדות שלדבריה סחטה ממנה אנרגיות רבות, להן הייתה זקוקה לצורך הטיפולים הקשים וההחלמה.

 

"המסר שלי לכולם הוא לרוץ ולעשות ביטוח בריאות פרטי. אין להתקמצן על ביטוחים רפואיים, כי כשמתגלה מחלה יש הוצאות עתק. בזמנו קיבוץ רשפים פתח לחברים 'ביטוח קטסטרופות' בחברת הביטוח מנורה, ואחרי ההפרטה התשלום עבר לאחריות המשפחה. אנחנו שילמנו את הביטוח - 70 ש"ח מדי חודש - וגם הצטרפנו באופן פרטי לביטוח 'כללית מושלם'. כאשר חליתי התברר לי כמה הביטוחים הללו משמעותיים".

 

מביטוח הקטסטרופות של חברת מנורה קיבלה חיה גודל החזר על תרופת ההרצפטין המומלצת, שטרם נכללה בסל הבריאות. מהביטוח כללית-מושלם קיבלה החזר עבור התייעצות עם רופאים מומחים, ועבור הפאה שקנתה בעקבות הטיפולים הכימותרפיים. "במקצועי אני מנהלת חשבונות מסודרת, וארגנתי מייד קלסר מתויק עם כל הניירת", אומרת גודל. "כדי לקבל את כל ההחזרים הכספיים שמגיעים לחולי סרטן בישראל, יש למלא המון טפסים, ובעצם צריך מזכירה צמודה. אני מאמינה שקיימות בקיבוצים חולות שלא מודעות לכל ההטבות המגיעות להן, אבל אני טיפוס לוחם ולא ויתרתי על הזכויות שלי. הלכתי לקופ"ח, לביטוח לאומי, למועצה האזורית ואמרתי: 'מה, אני אזרחית סוג ב' כי אני חברת קיבוץ?'"

 

חברים מקופחים במוסדות

 

הביטוח הלאומי משלם קצבת נכות לחולות סרטן, בגובה 4,000 ש"ח לחודש. הקצבה מחולקת לשני סעיפים: חולה מבוגרת - 2,500 ש"ח, תוספת לחולה עם ילדים מתחת לגיל 18 סך 1,500 ש"ח. "בגלל היותי חברת קיבוץ נאמר לי בביטוח-לאומי שאין לי זכאות לתוספת בגין הילדים", מספרת חיה גודל. "הפקידה שם השתוממה שאני מתלוננת על הקיפוח הכספי. היא שאלה למה אני זקוקה ל-1,500 ש"ח עבור הילדים אם הם חיים בבתי הילדים בקיבוץ. היא בכלל לא מודעת לעובדה שאני חיה בקיבוץ מופרט".

 

גודל אומרת כי בגלל מחלתה נפגעה מההסדרים בין הביטוח-הלאומי לתנועה הקיבוצית. "כיום גם קיבוצים בהפרטה ממשיכים לדווח לביטוח-לאומי על הכנסה ממוצעת אחידה ונמוכה לכל חברי הקיבוץ, בלי קשר למשכורתם הפנימית המופרטת. הקיבוץ משלם לביטוח-לאומי פרמיה נמוכה, בהתאם להכנסה המדווחת, וכשמוגשת תביעה - הפיצוי לחבר החולה ניתן בהתאם להכנסה המדווחת, ולא מבוסס על משכורתו האמיתית".

 

וזה לא הכול. חיה גודל עבדה שבע שנים מחוץ לקיבוץ, עם תלוש שכר מסודר. לכאורה הגיעו לה זכויות מלאות מביטוח-לאומי, כי המעסיק הפריש עבורה דמי ביטוח לאומי מלאים. "להפתעתי התברר לי שבגלל שיטת הרישום הקיבוצית אני לא זכאית למלוא הזכויות בביטוח-לאומי כחולת סרטן, וזה קטע מאוד מרגיז. המסקנה שלי היא שכדאי לכל עובדי החוץ להקפיד לשמור על מלוא הזכויות שמעניק להם תלוש המשכורת".

 

עוד מספרת גודל כי נודע לה שהוגשה תביעה ייצוגית של חולות סרטן מקיבוצים בנושא התוספת בגין ילדים וכי במוסד לביטוח לאומי טרם הפנימו את ההסדרים והתקנות בקיבוץ המתחדש. "מנהל הקהילה של רשפים הוא חיצוני, הדי עמר מקיבוץ יד-חנה", מספרת גודל, "איש מדהים, שמגלה המון הבנה למצבי. הוא שוקל בחיוב להחזיר לי מהקיבוץ את הסכום של 1,500 ש"ח שביטוח-לאומי מונע ממני, אבל הכסף טרם עבר לתקציבי בפועל".

 

חולי סרטן זכאים לקבל החזר מלא על נסיעות לטיפולים. החישוב מתבסס על תעריף נסיעה בתחבורה ציבורית. חולים שאינם חברי קיבוצים ניגשים, מצוידים באישור הרפואי מהמחלקה האונקולוגית, אל סניף קופת חולים, ומקבלים מיידית, במזומן, החזר על נסיעות, עד 3,000 ש"ח - לידם. אבל חברי קיבוץ, כך מסתבר, נפגעים מהסדר התשלומים הייחודי של קופ"ח עם התנועה הקיבוצית. היות שהקיבוץ משלם את הפרמיה לקופ"ח לפי שוטף + 90 יום, גם ההחזרים מקופ"ח לחברי הקיבוץ מגיעים לפי שוטף + 90, ורק לחשבון הבנק של הקיבוץ. "אני צריכה להתרוצץ ולוודא שההחזר יגיע בסופו של תהליך לתקציב האישי שלי", מספרת חיה גודל. "לדוגמה, היו לי הוצאות נסיעה להקרנות ברמב"ם בגובה של 2,000 ש"ח בחודש, ולא הסכמתי שההחזרים הכספיים יתעכבו במשך חודשים כה רבים. כל החזר היה כרוך במלחמות ממושכות, צעקתי על הרופאה המחוזית והצלחתי לזרז תהליכים בקופ"ח. ועדיין, הקופה מזכה רק את חשבון הקיבוץ בהחזרים, אף שהם מגיעים לי אישית. לצערי, לחולה בקיבוץ יש את הקטע של לרוץ, להתווכח, להתעצבן, לבדוק שבסופו של התהליך הארוך הכסף אכן יגיע לתקציב האישי. לצערי, המון אנרגיה מתבזבזת על מאבקים מול המוסדות, ולא על תהליך ההחלמה עצמו".

 

וזה לא הכול. "חולת סרטן כמוני מקבלת מהמדינה פטור מתשלום מס הכנסה", אומרת חיה גודל, "אבל הקיבוץ המשיך לגבות ממני מס דיפרנציאלי לעזרה הדדית וכיו"ב. פניתי למנהל הקהילה בבקשה לקבל פטור מהמס בתקופת מחלתי, ונעניתי בחיוב". עוד מספרת גודל כי חולי סרטן זכאים גם לקבל הנחות בתשלום ארנונה. "פניתי ביוזמתי למועצה האזורית ואושרה לי הנחה. טיפלתי באופן עצמאי בקבלת כל ההנחות הללו, כי אני משוכנעת שקיבוצניק חולה סרטן חייב לדרוש ולקבל את כל ההנחות שזכאי להן אזרח רגיל בישראל".

 

חברים נרתמים לתרומות

 

כדי לממן את מלוא העלות של תרופת ההרצפטין, יזמו חיה ומשפחתה התרמה, וכך התוודעתי לראשונה למאבקה במחלת הסרטן. ילדינו לומדים באותה כיתה ו', שמחנכת חמדה שפר מקיבוץ בית-השיטה. חמדה יזמה שיחה בכיתה בנושא הטעון של מחלת הסרטן, ותמכה בבת, שסיפרה לילדים על התרופה היקרה שאימא זקוקה לה.

 

חיה מספרת בהתרגשות על האנשים הרבים שהרימו תרומה למענה, ומבקשת להודות במיוחד לשאול גולומב (ניר-דוד), מנכ"ל המפעלים האזוריים בקעת בית-שאן, שהסכים לאפשר שימוש בשירותי העמותה "קידום שאן" לקליטת כספי התורמים, והכול בהתנדבות, ללא גביית עמלות.

 

חיה מספרת שהקיבוץ, כגוף מאורגן, לא תרם כסף, אבל חברים פרטיים נרתמו לעזרתה, תרמו בעצמם והתרימו אחרים. ענף המדגה, בו עובד ראובן בעלה, תרם סכום כסף. אחיה של חיה, חגי הוברמן, עורך עיתון "הצופה", שחי עם משפחתו ביישוב אלקנה, הצליח לגייס תרומות רבות. לדבריה, במגזר הדתי קיימת מודעות גבוהה לנושא. מפרסמים בבתי הכנסת, ובציבור קיימת נכונות רבה לתרום לחולים, ואכן 90% מהתרומות הגיעו מהמגזר הזה. חיה אומרת שהיא ציפתה שהקיבוץ, כגוף ממוסד, יעזור לה יותר, אבל נדהמה לטובה מהאנשים הרבים שהתגייסו לעזרתה באופן אישי ופרטי. כעת היא רוצה להודות לכולם.

 

במאי 2006, שנה אחרי גילוי המחלה, חגגו במשפחת גודל בת-מצווה לבתם, ברוב עם והדר. בעיניים בורקות מספרת חיה על המסיבה המוצלחת: "המסיבה נדחתה בחצי שנה, בגלל המחלה שלי. הרגשתי שעד שאתחזק ואחלים, לא אוכל להפיק אירוע משפחתי שמח. ובאמת ארגנו מסיבה גדולה ויפה, גם כפיצוי על הדחייה, וגם מעין מסיבת הודיה על החלמה שלי, כפי שמקובל לעשות במגזר הדתי בו גדלתי".

 

חיה מזמינה חולי סרטן מקיבוצים, הזקוקים לייעוץ בנושא זכויותיהם הכספיות, לפנות אליה, היא תשמח לעזור ולתרום להם מניסיונה ומהידע שצברה בנושא. מספר הטלפון: 054-7860179.

 

מה שבטוח - ביטוח פרטי

 

הקיבוצים צריכים לעודד את החברים לרכוש ביטוחי בריאות באופן פרטי * "השיטה ביטוחים" ממליצה ומפרטת

 

ג'קלין אוחיון (בית-השיטה), סוכנת ביטוח חיים ובריאות בסוכנות "השיטה ביטוחים", מסכמת את תמונת המצב בקיבוצים: "בתחום ביטוחי הבריאות המצב אינו טוב. בעידן ההפרטה לא מייעדים תקציבים למימון רפואה פרטית מעבר לשירותי הבריאות שמספקת קופת החולים בסל הבסיסי. לרוב חברי הקיבוצים עדיין אין ביטוח מושלם, אבל גם החברים שרכשו אותו, בדרך כלל באופן פרטי - נתקלים בבעיה כספית כשהם מנסים לממשו. במצבים של ניתוח פרטי או תרופה מחוץ לסל הבריאות, החבר לא מסוגל לשלם את סעיף ההשתתפות העצמית, ובחלק מהקיבוצים המופרטים כבר אין ועדת בריאות ואין מימון להוצאות בריאות חריגות של החברים. להלן ביטוחי הבריאות הנפוצים בקיבוצים:

 

ביטוח סיעודי - נפתח כבר ב-120 קיבוצים, ובדרך כלל הוא משולם במרוכז, על חשבון מסי הקהילה. רוב הקיבוצים בחרו בביטוח קבוצתי, המבטיח לחבר במצבי סיעוד 5,000 ש"ח לחודש במשך חמש שנים. אוחיון מדגישה שההמלצה כיום היא לרכוש ביטוח סיעודי לכל החיים, ולא להסתפק בחמש השנים האלה. הניסיון, לדבריה, מוכיח שהן מספר השנים והן הפיצוי החודשי אינם מספיקים לצרכיו של חולה סיעודי.

 

ביטוח קטסטרופות - נפתח ב-120 קיבוצים, ומיועד בעיקרו למצבים בהם נדרשת השתלת איברים, או רכישת תרופות ספציפיות החסרות בסל הבריאות.

 

ביטוח אובדן כושר עבודה - בקיבוצים שהופרטו נפתחו פוליסות לביטוח על אובדן כושר עבודה לחברים - "אבל חלק מהחברים", מציינת אוחיון, "כבר לא הצליחו להתקבל לביטוח בגלל גיל גבוה או מצב בריאות בעייתי והתעוררו המון תסכולים, כעסים וחששות, שאין להם פתרון בקיבוץ המופרט". מהניסיון שנצבר בתנועה הקיבוצית, ממליצים בסוכנות "השיטה ביטוחים" גם לקיבוצים השיתופיים, לא להמתין, ולרכוש בהקדם את הביטוחים האלה. "כל דחייה גורמת לכך שחברים נוספים לא יצליחו להיכנס לביטוח, וההפרטה הצפויה בעתיד תתפוס אותם ללא כיסוי ביטוחי הוגן".

 

"אפגרייד" של ביטוח מושלם - ביטוח מבוקש מאוד, לאחרונה, הוא שדרוג לביטוח המשלים של קופ"ח. משלמים פרמיה נוספת, על בסיס הפרמיה של כללית-מושלם, ומרוויחים קיזוז של כספי ההשתתפות העצמית, וגם תרופות נוספות שאינן בסל הבריאות. ברוב הקיבוצים מממנים החברים לעצמם את הביטוח הזה.

 

ביטוח מחלות קשות - משפחה שנחשפה להתמודדות עם מחלה קשה, יודעת שהמציאות הכואבת הזו כרוכה גם בהוצאה כספית גדולה. הביטוח משלם סכום חד-פעמי (50 אלף ש"ח או יותר, בהתאם לפרמיה ששולמה), המסייע למשפחה לממן את ההוצאות הראשוניות. גם את הביטוח הזה רוכשים חברים באופן פרטי. ג'קלין אוחיון מציעה שהקיבוץ יעודד את החברים לרכוש ביטוחי בריאות באופן פרטי, באמצעות הטבות מס. "מדינת ישראל", היא אומרת, "מנסה לעודד חיסכון לגיל הפנסיה ומגדילה את הטבות המס לחוסכים. רצוי שהתנועה הקיבוצית תעודד את החברים באופן דומה לרכוש ביטוחי בריאות, תמורתם יוענקו הטבות במיסוי הדיפרנציאלי. הביטוחים האלה עשויים לשחרר את החבר מהתלות בתקציבי הקהילה, ובמצבי מחלה קשים הם משמשים מקור זמין למימון ההוצאה הכספית". אוחיון מציינת שבקיבוצים רבים, למרות הרצון הטוב, לקהילה אין אפשרות אובייקטיבית לתקצב את צורכי החברים החולים, ולכן הביטוח הוא האלטרנטיבה המעשית היחידה.




 



_________


עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים