מיכל גלס היא מלכת המדבר

מיכל גלס היא מלכת המדבר

נחמן גלבוע


המורה לדרמה יצירתית מגבעת ברנר החליטה לעשות משהו אחר, הרפתקני ובלתי שגרתי - והוכתרה למלכה

 

המלכה היא ג'ינג'ית ורזה מאוד. אבל מלכה היא מלכה. ולא סתם מלכה, אלא מלכת המדבר. היא בת 44, מורה לדרמה יצירתית לילדים בקיבוץ, נשואה פלוס 3 וקוראים לה מיכל גלס.

 

אף פעם לא הייתה ג'דאית מדי, לא קרעה את שבילי הנגב בג'יפים. יום אחד התחשק לה לעשות משהו אתגרי, משהו שעוד לא עשתה קודם.

 

גלס יצאה למסע הג'יפים "מלכת המדבר" בהרי הפונטוס בטורקיה, והיא עדיין מתרגשת כשהיא משחזרת את החוויה שחוותה שם. "מלכת המדבר" הוא מסע אתגרי נשי שמארגנת החברה הגיאוגרפית, והוא אמור לפתוח בכל שנה ציר חדש לג'יפים בעולם כולו. המסע יצא לדרך לראשונה בשנת 2000 ומאז הוא נערך בירדן, רומניה, הודו, מרוקו והפעם בטורקיה. השנה החליטה גלס לגשת למיונים למסע שהתקיימו בסוף מארס האחרון.

 

1,500 נשים הגיעו ל-3 ימי מיונים ביער בן שמן, וגלס נמנתה על 570 המאושרות שיצאו למסע בהרי הפונטוס הגובלים עם גרוזיה. המסע הזה, שהיה חוויה בפני עצמה, היווה את שלב המוקדמות, למסע אתגרי קשה יותר שיתקיים בספטמבר הקרוב באוגנדה. 12 מחזורים יצאו לטורקיה, בכל אחד 48 נשים, כשבכל מחזור נבחר צוות אחד שיגיעו לגולת הכותרת: המסע האתגרי באוגנדה. גלס יצאה במחזור השלישי, והצוות שלה נבחר לעלות לגמר באוגנדה. הבחירה באוגנדה כיעד למסע באה לציין 30 שנה לשחרור החטופים במבצע אנטבה.

 

"קצת קשה לי להכיל את כל החוויות הפיזיות ובעיקר הרגשיות שעברתי", מספרת גלס, "אבל אני חושבת שרוב הנשים חזרו עם שינוי בגישה לחיים. אני באופן אישי חוויתי ריגוש מאוד גדול מעצם המסע, ומעצם הפגישה עם נשים מכל הגוונים, מכל הגילאים, מכל מיני מקצועות. עצם זה שהיינו 24 שעות ביחד באותו ג'יפ ובאותו אוהל, הפך את המסע למשהו מרגש ביותר. היו לנו חוויות אתגריות אבל החוויה הנפשית שעברנו, הייתה חוויה שלא תסולא בפז".

 

מסתבר שגם נשים מתלהבות מג'יפים.

 

"צריך להבין שהמסע הזה בנוי מנשים בנות 60-30 שכבר הגיעו עם תובנות על החיים, ופתאום נותנים להן לעשות דברים אחרים ושונים לגמרי. אני בטוחה שהנשים האלו, כמוני, באו ממקום משותף, של לנסות למצוא יותר עניין בחיים הדי שגרתיים שלנו. אני חושבת שמצאנו את זה ובגדול".

 

הטבע במלוא עוצמתו

 

מהטיול בטורקיה היא נושאת חוויה שלא תישכח ממנה זמן רב. "יום אחד נסענו בערך 11 שעות בג'יפים, והגענו לחניון הלילה בעלטה מוחלטת. הדבר היחיד שראינו היו האוהלים שבהם ישנו, ואוהל גדול יותר שהואר על ידי גנרטור קטן ושימש כחדר האוכל. השעה הייתה 12 בלילה והלכנו לישון מותשות מעייפות. למחרת התעוררנו כרגיל ב-5.30 בבוקר, וגילינו שאנחנו בתוך פיסת נוף שקשה להגדיר אותה במלים. זה היה עמק מוקף בהרים מושלגים, והרגשנו את הטבע במלוא עוצמתו. עד עכשיו אני מתרגשת כשאני מדברת על זה. זו חוויה של פעם בחיים. לקום בנוף בתולי, עם השקט שמסביב, ולדעת שאנחנו פתחנו שם בפעם הראשונה ציר של טיול, ולפנינו לא היו שם ולא דרכו שם".

 

מעט האנשים שנמצאו שם הזכירו לגלס תקופות קדומות, חקלאות של פעם, לבוש של פעם, ותחושה של חזרה אחורה בזמן. כשהיא חזרה לקיבוץ היא זכתה לפרגון מאוד גדול מבן זוגה ומילדיה וגם מחברי הקיבוץ. "קיבוץ זה מקום קטן", הוא אומרת, "ולמרות שגבעת ברנר זה לא קיבוץ קטן כל כך, הרבה ניגשו אלי לשמוע על החוויה ומאוד מפרגנים. 'המלכה שלנו חזרה' אמרו לי בקיבוץ".

 

עכשיו היא נכנסת לעבודה אינטנסיבית עם הילדים בקייטנה, ואין לה זמן לספור את הימים עד למסע לאוגנדה. באוגוסט יהיו לה 2 ימי גיבוש למסע הזה, והיא יודעת שזה הולך להיות מסע שטח רציני עם סנפלינג ורפטינג שלא היו במסע הראשון. ואם היא התרגשה כל כך מטורקיה, חכו עד שהיא תגלה את אפריקה.








עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים