מפקד אוכלוסין: משפחת גינת, כפר מסריק

מפקד אוכלוסין: משפחת גינת, קיבוץ כפר מסריק

נחמן גלבוע


משתתפים: שולה (47), דודו (48), צור (12) (נמצאים בתמונה), יערה (21), תום (18). 2 חתולים בלי שמות ("אנחנו אלופים בלהתווכח איך לקרוא להם"), וכלב בשם אוסקר, בן שנה, שנזרק בקיבוץ לפני חודש ואומץ על ידי המשפחה.

 

שיר השכונה: שכונה במרכז הקיבוץ שבתיה הותאמו ללינה משפחתית. חלק מהדיירים בני גרעין של שולה, חלק מקבוצת הגיל של דודו. קשרים מאוד טובים ("אחלה יחסים. שכונה, שכונה").

עיצוב הבית: באחריות שולה. בסלון תלויות מסיכות, חמסות, מוביילים וצילומים ששולה צילמה ואספה בטיולים בעולם (דודו: "טיולים של הקיבוץ במסגרת גיוסי חברים"). גם המסגרות לתמונות בביצוע של שולה. ריהוט מעץ אורן מנגריית הקיבוץ, וכמה רהיטים, מדפים ודלת הבית ששולה צבעה וחידשה.

שטח הבית והחדרים: 92 מ"ר. סלון ומטבח, 4 חדרי שינה, 2 חדרי שירותים.

תחביבים ואוספים: שולה למדה בגלריה בתל-אביב חידוש ועיצוב רהיטים. יש לה אוסף מסיכות, חמסות ומוביילים.

פרנסה: שולה מנהלת האירוח הכפרי בקיבוץ לאחר 20 שנה כמחנכת, דודו מרכז משק בכפר מסריק ומנהלן בבית חינוך אופק.

פעילות ציבורית: דודו גזבר בהתנדבות של קבוצת הכדורעף מטה אשר.

הילדים: יערה סיימה לפני שנה את השירות הצבאי, כמורה ומפקדת בנח"ל ובחיל חינוך. עכשיו היא עובדת בקיבוץ לקראת הטיול הגדול למזרח, ומפיקה בהתנדבות יחד עם אחיה, תום, את כל החגים בקיבוץ. תום סיים י"ב ועבר לחדר משלו, עובד בגד"ש וממתין לשירות בשריון. צור סיים כיתה ו' ב"גוונים", ועולה לחטיבת הביניים ב"אופק". הוא משחק כדורעף ולאחרונה שבר יד תוך כדי משחק ("בן זקונים קלאסי, כמו שכתוב בספר").

השורשים שלה: אביה של שולה, שמעון, בן 75, ואימה, פאני, בת 65, עלו בנפרד ממרוקו, והכירו במשואה שבהרי ירושלים. משם הם עברו לאשדוד והיו ממייסדי העיר. יש לה 4 אחים. 3 נשארו באשדוד, אחד עבר לתל-אביב.

השורשים שלו: אביו של דודו, שמואל (גובי) ז"ל, עלה מצ'כיה והיה בגרעין השני של מייסדי כפר מסריק. היה המורה הראשון והמחנך המיתולוגי בקיבוץ. אמו, גילה ז"ל, נולדה בפולין, ועלתה בגיל שנה וחצי לכפר אז"ר. ההורים הכירו בסמינר הקיבוצים. גילה הייתה אחות בקיבוץ. יש לדודו שני אחים ואחות.

ההגעה לקיבוץ: שולה הגיעה לקיבוץ ב-78', כחברת גרעין פרטי של הנוער העובד.

ההיכרות: דודו היה בקורס קצינים, אבל גם הדריך קצת את הגרעין של שולה. יום לפני יציאת הבנות לטירונות, היא החליטה להתחיל אתו ("כשהייתי נערה קראתי המון ספרים, והפנטזיה שלי הייתה להתחתן עם קצין קיבוצניק").

החתונה: ב-82' בכפר מסריק עם עוד 2 זוגות.

סדר היום: דודו קם ב-6.15 ויוצא לעבודה. משתדל להגיע אחר הצוהריים לשעה-שעתיים ויוצא שוב בערב ("עכשיו אני מגיע מוקדם יותר כי יש מונדיאל"). שולה קמה ב-7, מעירה את צור, ועושה את הקפה הראשון שלה ("בלי השחור שלי אני לא מצליחה לזוז"). ב-8 היא יוצאת מהבית לחדרי האירוח, ובדרך כלל חוזרת ב-17.00 אם אין הפתעות. אחר הצוהריים פוגשת את הילדים בבית, מכינה עם צור שיעורים, ופונה לשאר עיסוקיה עד להכנת ארוחת הערב. בערב רואים טלוויזיה.

קניות: בעיקר בכלבו בקיבוץ. ירקות ופירות בשוק פייסל מול עברון. בגדים בקריון, בנהריה ובתל-אביב.

בילויים: שולה נוסעת מדי פעם להתפנק אצל ההורים באשדוד. מבלה הרבה עם חברות בקיבוץ, לפעמים יוצאת אתן לים או לשתות קפה ב"ארומה" ("דודו אוהב את שגרת יומו, ואני צריכה הרבה אקשן").

מאכלים: ספגטי בולונז, אוכל סיני מוקפץ.

הפרטות ושכר דיפרנציאלי: כפר מסריק הוא קיבוץ שיתופי, שעשה שיוך נכסים יצרניים. דודו: "אני חושב שצריך לעבור שינוי. עבדתי בקיבוצים בקשיים שקינאו בתקציבים של חברי כפר מסריק, ואחרי שהם עברו שינוי אני מקנא בתקציב של החברים שם". שולה: "זה לא נורמלי שדודו ואני, שעובדים במשרות כאלו, נמצאים במינוס קבוע כי אין לנו מקורות חוץ".

מצב כלכלי: מינוס קבוע בתקציב.

עושה לי את היום: אצל דודו זה המשפחה והיחסים הטובים בקיבוץ, אצל שולה, כששלושת הילדים נמצאים בבית.

טוב לי בקיבוץ: (מ-1 עד 10) דודו ושולה: 10 עם דרישה לשכר דיפרנציאלי.

 

קיבוץ כפר מסריק נוסד ב-1933, עלה על הקרקע ב-1939, ועבר למקומו הנוכחי ב-1940. נמצא על כביש 4 סמוך לעכו. 300 חברים ו-590 איש בכלל האוכלוסייה.








עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים