שיח חברים | בשבוע הבא יתקיים באפעל כנס לכבוד אברהם שפירא (פצ'י) מקיבוץ יזרעאל, כמחווה למפעלי חייו כמו "שיח לוחמים"

שיח חברים

ארנון לפיד


בשבוע הבא יתכנסו באפעל חבריו-אוהביו-שותפיו של אברהם שפירא (הלוא הוא פצ'י) מקיבוץ יזרעאל, לכנס מחווה למפעלי חייו * למשל: "שיח לוחמים", ועוד אינסוף פרויקטים ספרותיים וחינוכיים * אל תחמיצו


עניין תמוה: ב-4 באפריל יתקיים באפעל (מטעם בינ"ה) יום עיון, המוגדר מפורשות כ"כנס מחווה" לפצ'י - אברהם שפירא מקיבוץ יזרעאל - והוא, גיבור ועילת ההתכנסות המכובדת, אינו יודע במה זכה. "אין לי חלק ונחלה בעניין, ואין לי הסבר", נשבע פצ'י, אחרי שהוא מנסה, ברכות אופיינית, להתחמק מהראיון הזה, שעלול להחשיד אותו ביוהרה. "בוא נשוחח בכיף", הוא מציע, "אבל למה לעיתון?" - ובכל זאת? - "עד יום שלישי האחרון לא ידעתי מה הולך לקרות. בא בודה, הלוא הוא אריה בודנהיימר מבינ"ה, והראה לי תוכנית של איזה יום עיון או משהו שיהיה באפעל. עד כדי כך אין לי חלק, שבין הדוברים יש יותר מאדם אחד שאיני מכיר, ושלא מכיר אותי. אני אבוא, כי אנשים בישלו משהו, ואני רוחש כבוד לאנשים שטרחו, כמו לכל אדם".

 

ש: סליחה על הבוטות - אתה חולה במחלה סופנית? הגעת לגבורות?

פצ'י (צוחק): "לא ידוע לי על מחלה קשה. הגיל שלי 70 וחצי, ובכל מה שקשור לעשייה שלי, אני קצת אחרי צוהרי היום, בהחלט לא 'בערוב היום', כמו שם הספר של שלמה צמח, איש העלייה השנייה, שאני מאוד אוהב. אני ממשיך לעסוק באותם תחומי עשייה, ומבחינתי אני שמח לעוד הזדמנות לעסוק בנושאים שחשובים בעיניי, שקשורים בתחום החינוך. לכן הצנעה, ולא במובן של דיסקרטיות, יפה להם". "שיח לוחמים" יהיה, מן הסתם, אחד הנושאים שידובר בהם בכנס. אבל פצ'י, מעורכי הקובץ המפורסם ומהמזוהים אתו ביותר, אינו רואה כלל בספר מפעל שלו. "מי כמוך יודע, שזה היה עניין של חבורה שלמה. כמו שאתה עבדת בנוי, גם אני עבדתי בענפים שונים. לפני הכול, כבר קרוב ל-51 שנה, אני חבר קיבוץ, ואת כל הדברים אני עושה בחבורות, עם שותפים לרוח".

 

ש: כבר ניסחת דברי תודה נרגשים לסיום?

"אני בכלל לא אמור לדבר. אני לא מתבקש להשתתף ולחוות דעתי".

 

מוקי צור, ממארגני המחווה ומחבריו הקרובים של פצ'י, מתרץ בפשטות: "הבחור יצא לפנסיה מאוניברסיטת תל-אביב, אבל ממשיך ללמד בירושלים ולמשוך בחוטים ולעזור לאנשים, כמו פצ'י כל השנים. החלטנו שעם פרישתו הגיע הזמן, פעם אחת, לגלות את הסוד הגדול".

 

ומהו הסוד הגדול? לפי צור, הוא אותה תכונה אופיינית של פצ'י, "להריח יוצרים, לחשוף, לעודד, לדחוף, לפעמים עד כדי מבוכה. זה לא רק בשנים האחרונות, אלא גם בשנים רחוקות יותר, ובמעגלים רחבים ביותר. אהרון קציר, גרשום שלום, מרטין בובר - הוא המדובב, הוא המו"ל, הוא הנאמן, הוא זה שדואג להם. הוא יוצר קיבוץ של יוצרים סביבו. קשה לתאר מה האיש הזה עשה: לימד, ערך ספרים, היה מעורב בהמון פרויקטים ספרותיים, וכמו ברנר, הוא אף פעם לא נוטש את גיבוריו".

 

רק שלוש שנים מפרידות בין צור לפצ'י, אבל בגילאים שלהם, אומר צור, זה מאוד משמעותי, וכן, יש לו יחס "מאוד עמוק" לפצ'י. הם נפגשו בנעוריהם, בקן התנועה בירושלים. הוא היה המדריך, צור היה החניך, וככה זה נשאר עד היום. "בצר לנו, היינו כותבים לו. כל הסודות של חיי כתובים אצלו, לעזאזל. הייתי רוצה לשרוף כמה תיקים שנמצאים אצלו. פעם חשבתי שזה עניין של גיל ההתבגרות, אבל לא, זה ממשיך. הוא ויריב בן-אהרון, אלה הגדולים, ואני הקטנצ'יק. פצ'י לא מאפשר שיהיה אחרת. הוא דוחק בך להציג בפניו מה קורה, במה אתה עוסק, מה אתה יוצר, אבל אצלו זה גם יכול להיות אישי מאוד. כך זה אתי, ואני מניח שגם עם רבים אחרים".

 

ש: פצ'י, לדבריו, לא מתכוון לדבר בכנס.

"זה בעייתי. פצ'י הוא אדם כותב, פחות רגיל לדבר, ולכתוב במיוחד לכנס לכבודו - לא בטוח שיעשה זאת. זה לא הוא".



 



_________


עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים