שאול, בוא תצלם אותי

 

מוקדש ל"קיבוצניקים" של הצלם שאול גולן


מאז התפרסמה ב"ידיעות אחרונות", במסגרת הפינה "ישראלים 2006" במדור הדעות, סדרת הצילומים של שאול גולן: "קיבוצניקים" - הסלולארי שלו לא מפסיק לצלצל. "כל מיני קיבוצניקים מבקשים ממני, 'בוא תצלם אותי'. אז בקרוב", הוא מבטיח, "אצלם עוד סדרה על קיבוצניקים". גולן (56), צלם ותיק ב"ידיעות", נולד בתל-יוסף, ובגיל 18 תפס אומץ ועזב - עם מזוודה ומברשת שיניים - אל העיר הגדולה. "הייתה לי אז הרגשה, שאין צדק בקיבוץ, ושאבא שלי, אברהם גינזבורג, מסגר גאון ושתקן, לא מקבל את הכבוד המגיע לו. אבא היה מסגר-ממציא. הוא נסע לבסיס חיל האוויר ברמת-דוד, לקח משם גלגלים של מטוסי קרב שיצאו מהשימוש, הביא אותם לקיבוץ והרכיב מהם עגלות-פלטפורמות חזקות, שהובילו טונות של חציר מהשדות". לגולן אח ואחות בתל-יוסף, ואח ואחות בנען. "כשהתחלתי את הצילומים בקיבוצים אמרתי לעצמי: למה שלא אעשה 'מערוף' לאחים שלי? שני צילומים מהסדרה הם מתל-יוסף ומנען". לא, כבר אין בו מרירות על הקיבוץ. אדרבא: "הקיבוצניקים הם הצדיקים היחידים בארץ. לא יודעים לרמות, ועדיין תמימים הרבה יותר מכולם". תמימים? אנחנו?

 

קיבוצניקים (1): עינת

 

אורי בן-חור (52), מקיבוץ עינת שליד פתח-תקווה, אחראי על החממות לגידול ירקות לזרעים. הוא מפתח זנים חדשים מזנים קיימים, באמצעות הפריית פרח ה"נקבה" בזרעי ה"זכר". העבודה נעשית בידיים, באמצעות עובדים זרים.

אורי: "קיבוץ עינת נכנס לתחום ההיי-טק של החקלאות. העבודה מאוד מעניינת, עם חזון בהיר לפיתוח".

 

קיבוצניקים (2): כפר-גליקסון

 

יהודה שחם, 64 מכפר-גליקסון שליד בנימינה, במקצועו מסגר מכונאי, עם ג'יפ ויליס מודל 1942, שקיבל מבן-דודו לפני 18 שנה במצב הרוס ושיפץ באופן יסודי והביאו למצב נסיעה. הג'יפ, אב-הטיפוס המקורי של הג'יפים, שעבר את מלחמת העולם השנייה, משמש לטיולי שטח (גם לירדן), ובעבר למסעות ציד.

יהודה: "שבעתי ממצב הלוחמה בארץ. אנחנו צריכים למצוא דרך חיים שמכבדת את כל אזרחיה, לא חיה על כיבוש, לא על העבר אלא על העתיד. אני כמה לשלום אמיתי, כמו שיש בכל העולם".

 

קיבוצניקים (3): דליה

 

שרגא וייס, (53 מימין) ואביו יושקו, 78, מקיבוץ דליה, מפתחים זני חמניות לאכילה (פיצוחים), באורך רצוי, ברמת שומן לא גבוהה (22-18 אחוזים) ובגוון מועדף (כהה יותר). הם מפתחים גם זן שעמיד נגד טפילים. יושקו, שהיה מדריך ראשי במשרד החקלאות, החל במפעל לאחר הפרישה, והוא מנחיל עכשיו את התורה לשרגא.

יושקו: "רק חקלאים שורשיים יכולים להבטיח עתיד לאדמה הזאת. בכל העולם תומכים בחקלאים. צריך לעזור לנו להתפרנס מהאדמה".

 

קיבוצניקים (4): נען

 

אוסי דיין, 66, רפתן כבר 48 שנים בקיבוץ נען, מטפל ב-300 עגלות מההמלטה עד כמעט שנה, אז הן עוברות לרפת המרכזית. ברפת הוותיקה (בת 70 שנה) 350 חולבות, ובמסגרת הרפורמה שנועדה להגן על איכות הסביבה היא עומדת בקרוב להתאחד עם זו של קיבוץ שובל.

אוסי: "עבודה עם בעלי חיים היא ריצה למרחקים ארוכים. הידע נצבר לאורך הרבה זמן. לצערי, יש היום מעט מאוד אנשי מקצוע ותיקים בענף".

 

קיבוצניקים (5): תל-יוסף

 

אבי בן אהרון, 41, מנהל מדגה בתל-יוסף. עם צוות של שמונה עובדים הוא מגדל 700 טונות של דגים, בעיקר אמנונים, בורים וקרפיונים, על שטח בריכות של אלף דונם. אבי, שהגיע ב-1981 לקיבוץ עם גרעין נח"ל, השתקע בו עם אשתו וחמשת ילדיו, שהבילוי המועדף עליהם הוא שחייה בבריכות. אבי: "כמו שאומר הלוגו של המדגה שלנו: 'תנו צ'אנס לדגים'".




 



_________


עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים