גן העצים המתפצלים

דונדי (דני) שוורץ

 

אהרון נווה מרביבים מפסל ומעצב עצים כיד דמיונו (לא, זה לא "כואב להם") ומשלב את "היצירות הצומחות" בנוף קיבוצו * כך הולכים השותלים, גרסת הנגב


כשנוסעים דרומה מבאר-שבע לכיוון קיבוץ רביבים, משתנה הנוף והופך למדברי וצחיח. פה ושם עצי שיטה, שיחי מדבר פזורים, והרבה ספק-אוהלים ספק-בתים של בדואים, עשויים פחונים, עץ ויריעות ברזנט. זוהי ארץ חרבה, אבל רק למראית עין. כי הנה - ברביבים, למשל - מגדלים מטעי זיתים מובחרים בכמויות מסחריות עם רווחים נאים. ועוד משהו מגדלים ברביבים - גן "עצים משתלבים", ובו תופעות מוזרות של עצים: בצורת "קשר שטוח" של גזעים עבים המשתלבים זה בזה, עץ בצורת מגן דויד ועוד עשרות צורות מופשטות של עצים, שעוצבו כיד הדמיון של אהרון נווה, חבר הקיבוץ.

 

אהרון (73), שקומתו ממוצעת ושפם שיבה מעטר את פניו, מביט אל האורח המשתומם בשתי עיניים נבונות עם ניצוץ שובב. במשך עשרים שנה ניהל את ענף הנוי ברביבים, ויש לו ידיים מחוספסות של אדם עובד. עכשיו הוא גמלאי, ועובד על פרויקט מסחרי של הקיבוץ הקשור לתחביבו: עיצוב עצים בצורות שונות ומגוונות.

 

אהרון נולד בתל-אביב ומשנת 1952 הוא ברביבים, לשם הגיע עם קבוצת הכשרה. יש לו שלושה ילדים ושבעה נכדים. במשך כעשר שנים עבד כמורה מחנך, ואחר כך ריכז, כאמור, את ענף הנוי בקיבוץ. "גן העצים המשתלבים המיוחד הוא חלק מהנוי בקיבוץ", אומר אהרון ומוסיף: "אחרי שנות עבודה בנוי חיפשתי אתגר נוסף וחידוש. חוץ מזה, בטיולים בארץ, ראיתי מדי פעם עצים שגדלים בצורות מוזרות בגלל פגיעת רוחות או סחף מים, או עקב התנגשות של רכב, שעיוותה את צורת העץ אך הוא המשיך לחיות. המפגשים האלה הביאו אותי לרעיון לעצב את הגזעים בצורות לא קונבנציונאליות. רוב העיצובים שלי הן צורות אבסטרקטיות. העיקרון, כמובן, הוא שהעץ החי ימשיך להתפתח".

 

ש: איך התייחסו בקיבוץ לתחביב הזה?

אהרון נווה: "יש אנשים שמתפעלים, גם ברביבים וגם מחוץ לקיבוץ, ויש אחרים שטוענים שאני מתעלל בעץ, או גורם לו נזק. תשובתי היא שהעצים ממשיכים לגדול ולהתפתח וזה לא ממית אותם ולא פוגע באורך חייהם. עדיין אין צורך להקים את 'צער בעלי עצים'".

 

ש: באים לכאן תיירים?

"יש קבוצות כל הזמן, באופן שוטף, שבאות לראות כמה אטרקציות ברביבים: ה'חי נגב' (פינת חי), מצפה רביבים (רביבים הישנה), וגן העצים המשתלבים. כשבאים אנשים לחי-נגב, הם מקבלים מהמדריכים הסבר על הגן, ולפעמים קוראים לי להסביר בעצמי".

 

Arbursculpture (פיסול בעצים), הוא תחום עיסוק של מעט אנשים בעולם, ממדינות שונות, מסביר אהרון נווה. "בארץ, לדעתי, אני היחיד שעוסק בכך. אני מגדל עצים רגילים - רצוי עצים שגדלים מהר באופן טבעי: ג'קרנדה, פיקוס, מכנף, פלטופורום ועוד. העיצוב העיקרי נעשה בעיקר בשלוש השנים הראשונות, כשהגזע עדיין דק וגמיש. אני עוזר לגזע לגדול יותר מהר בכך שאני גוזם ומסיר את כל הענפים הצדדיים - אז מתקבל גזע ארוך, דק וגמיש, שאפשר לעצב בו צורות שונות. העיצוב נעשה באמצעות קשירה ותמיכה, וגם על-ידי איחוי של גזעים".

 

ש: הקשירות, התמיכות והכיפופים הם לא סוג של "אונס"?

"אני בסך הכול עוזר לעץ לגדול ולא משנה את העיקרון הבסיסי של כל עץ - לשאוף כל הזמן למעלה. אני רק עוזר להם לגדול בצורה אחרת. אני רואה את גן העצים המשתלבים כחלק מהנוי ברביבים, ויש לי, לדוגמה, עוד פינת קקטוסים קסומה, שאנשים אוהבים להביא אליה את אורחיהם. בכוונתי להמשיך ולפתח את נושא העצים המשתלבים ברביבים גם בעתיד".

 

לאחרונה הקים אהרון אתר אינטרנט, שמסייע לקשרים עם עוד "משוגעים לדבר", וגם עם עמיתים למקצוע בכל העולם. "לפני קצת יותר משנה ביקשו ממני לשלוח עץ מעוצב ליפן, לתערוכת 'אקספו 2005'. שלחתי את העץ לאחר מבצע עקירה מסובך והוא הוצג שם. אחרי חודש וחצי נסענו, אשתי רוני ואני, לתערוכה".

 

ש: חשבת פעם על זווית עסקית לעיסוק?

"בזמן האחרון הקמנו ברביבים, יחד עם שותף חיצוני, בית רשת שבו מגדלים פיקוסים בשיטת האירופוניקה - העצים גדלים במתקן גדול מיוחד, כששורשיהם הארוכים נמצאים באוויר. לאחר מכן נעצב, עם הרבה סבלנות, עצים ששורשיהם יגיעו לאורך של ארבעה מטר, כשהם מפותלים בכל מיני צורות דקורטיביות המפתיעות את עין הצופה. את השתילים הללו נמכור, בבוא הזמן, כפריטי נוי מקוריים וייחודיים, ואנחנו מאמינים שיהיה להם שוק. למרות היותי פנסיונר, אני המטפל האחראי על הפרויקט מטעם רביבים. העסק עדיין חדש וצעיר, רץ רק כמה חודשים".

 

בדרך הביתה הכביש ריק, ומחשבות ממלאות את הראש: ומה אם לעצים יש רגשות? הרי הם נראים כאילו מתחו אותם עד לקצה גבול היכולת שלהם. אולי זה בכל זאת כואב להם? אולי מבחינתם זה סוג של מאמץ? ואולי מדובר בכלל בסוג של "תספורת". הרי הלב לא נצבט לנו בכל פעם שאנו גוזמים עצים ושיחים. ואולי זוהי בעצם אמנות - מין מיצג או מיצב, שמקומם בקטלוג ובמוזיאון. כך או כך, אהרון נווה הוא איש שורשי, שנטוע היטב בקיבוצו ובאזורו. בפשטות דבריו והליכותיו הוא נמנה עם הדמויות המעצבות את פני הנגב. מבחינתו, הוא עושה מעשה יפה.




 



_________


עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים