ספורט - המגרש הביתי

תומר רונא


שייטת עולמית

 

נופר אדלמן (ראש-הנקרה), ממועדון השיט של שדות-ים, חזרה מאליפות העולם ב"לייזר רדיאל" - עם הישגים * ונכנסה לסגל האולימפי הבכיר

 

נופר אדלמן מראש-הנקרה, השייכת למועדון השיט בשדות-ים, שבה מאליפות העולם לשיט בדגם לייזר רדיאל, שנערכה בברזיל, שם סיימה במקום ה-18, ובין המדינות - במקום ה-11. המקום ה-11 הכניס את נופר לסגל האולימפי הבכיר של ישראל, דבר המקנה לה תוספת שכר של 1,500 ש"ח בחודש. האליפות, שהתקיימה בחודש שעבר, הייתה קשה במיוחד - כי הייתה זו אליפות העולם הראשונה מאז הפך דגם הלייזר לאולימפי, משתתפות רבות נוספו והרמה עלתה.

 

שמונים נשים זינקו למים הברזילאים במטרה לסיים כ"אלופת עולם". הנשים חולקו לשתי קבוצות שזינקו בזמנים שונים, וכל מתחרה בצעה שני שיוטים ביום. בשלושת הימים הראשונים, שלב המוקדמות - שונו הרכבי הקבוצות, כך שכולן תתחרינה נגד כולן. בשלושת הימים האחרונים, שלב הגמר - שוב נחלקו הנשים לשתי קבוצות קבועות, כאשר בקבוצה הראשונה מתחרות ארבעים הבנות שהגיעו ראשונות. נופר פתחה רע את התחרות, אך ברגע האחרון התברגה למקום ה-33 ועלתה לקבוצת הגמר. "התחלתי לא טוב", היא מספרת, "היו תנאי מזג אוויר שבהם אני חלשה, אבל התקדמתי כל יום והגעתי לשלב הגמר - בו המשכתי להתקדם וסיימתי במקום ה-18. מבחינת ההתקדמות והמטרות שהצבתי לי, אני מרוצה, אבל יש תחושה של החמצה, שיכולתי לעשות יותר טוב. בגמר נשבה רוח חזקה, שבה אני טובה, אך לא השכלתי לנצל את התנאים".

 

ש: ומכאן, לאן?

נופר אדלמן: "בשבילי להגיע למקום ה-18 זו קפיצת מדרגה גדולה. קשה להתקדם בארץ בדגם הלייזר רדיאל עקב מיעוט הידע המקצועי. מבחינה תקשורתית אין התעניינות, כי מחפשים רק מדליות וגמר, מקום 18 לא מעניין אותם. כותבים, אבל בקטן. חוסר העניין מפחית את הסיכוי לספונסר, למרות שיש לי אחד כזה: "בי-גוד". התוספת של הוועד האולימפי נותנת לי כעת עוד דחיפה בדרך להיות מקצוענית - שחקן שלא נזקק לעבוד למחייתו ויכול להקדיש את זמנו לספורט, כמו במדינות מתוקנות. אני בטוחה שאני יכולה להיות בעשירייה הראשונה בעולם. אני על גל טוב, ואם אמשיך לעבוד קשה אגיע לשם".

 

בזכות הישגיה של נופר, נמצא כעת הוועד האולימפי במגעים כדי להביא עבורה מאמן מחו"ל, בעל מוניטין עולמי.

 

רוח הכדורסל בעמק

 

קבוצת הכדורסל הפועל מגידו/יוקנעם, המבוססת על בני קיבוצים, עלתה השנה לליגה הארצית וכבר ממוקמת בצמרת * הכול בזכות האמונה הספורטיבית, התלכיד החברתי, הניהול הנכון והקהל התומך

 

קבוצת הכדורסל הפועל מגידו/יוקנעם סיימה את הסיבוב הראשון בליגה הארצית בכדורסל במחוז צפון במקום הרביעי, ונבחרה על-ידי אתר הכדורסל "ספסל" כ"הפתעת העונה". הקבוצה הקטנה, המבוססת בעיקר על בני קיבוצים, עלתה רק לפני שנה מליגה א' וכבר תופסת כותרות.

 

עם מקום רביעי, כשמאחוריה שמונה ניצחונות ושלושה הפסדים - מוכיחה הקבוצה הקיבוצית שאפשר להחזיר את הימים הגדולים. שלד הקבוצה מבוסס על בני קיבוץ משמר-העמק, וכן הזורע, גלעד, דפנה, מעין-צבי, עין-השופט, ובשביל הגיוון - גם שני עירונים.

 

יריב יבזורי (משמר-העמק), נציג מפעל "תמה" בקבוצה: "הקבוצה הייתה במשך שנים בצמרת ליגה א', אך מעולם לא רצתה לעלות - עקב קשיים כספיים וחוסר אמביציה. בשנה שעברה התחזקה הקבוצה בשתי עמדות משמעותיות ו'קרעה' את הליגה. הקבוצה התחברה, האמינה בעצמה ובחרה בפעם הראשונה לעלות ליגה".

 

ש: איך ההשתלבות בליגה הארצית?

יריב יבזורי: "הקבוצה נראית טוב בליגה, אבל הקהל המקומי לא מרוצה בגלל ההפסדים הביתיים, שלא היו מחויבים. הקהל שלנו הוא הגדול ביותר בליגה, בכל משחק מגיעים בין 200-150 צופים ובמשחקים המכריעים אפילו 400. מבחינה מקצועית ההישג הוא מעל הציפיות, אבל התחושה היא שהקבוצה יכולה לשחק יותר טוב. התכוונו להתמקד בחצי העליון של הטבלה, ולאחר סיום הסיבוב אין סיבה שלא נישאר בצמרת. המטרות שלנו הן לאו דווקא לעלות לליגה הלאומית, אלא לבסס דור המשך".

 

ש: ויש דור המשך?

יריב יבזורי: "אנחנו אזור קטן. פעם כולם כאן שיחקו כדורסל, היום ההיצע רחב וקשה למשוך את הנוער לשחק. קבוצת הנוער שלנו התפרקה ואני מקווה שתקום מחדש. ללא בסיס מקומי הקהל לא מזדהה והצעירים לא גדלים לקבוצה".

 

המפעל המצליח תמה, המשותף למשמר-העמק ולגלעד, יכול להוות דוגמה לכלל התעשייה הקיבוצית: הוחלט בו, כצעד אסטרטגי לתמוך בקבוצה, וכך - יחד עם התמיכה מהמועצות האזוריות ומהטוטו - עומדת הקבוצה על תקציב שנתי של כרבע מיליון ש"ח. במפעל תמה מנסים להנחיל לקבוצה דפוסי ניהול טובים. "ניהול נכון הוא ערובה להמשך קיומה של הקבוצה", אומר יריב יבזורי.

 

מאמן הקבוצה, הנמצא בה מזה שש שנים, איתן ברקאי (בן יפעת), מסביר את הקושי הייחודי באימון קבוצה קיבוצית: "הקבוצה מבוססת ברובה על שחקנים מההתיישבות העובדת, ובניגוד להרבה שחקנים בארץ, החבר'ה נקראים למילואים במשך השנה ולא באים לאימונים ולמשחקים. קשה לנהל כך קבוצת ספורט מקצועית. אני לא חושב שהייתה בעיה של אמביציה לעלות ליגה, אלא של יכולת מקצועית בלבד".

 

ש: והשנה הבשילו התנאים לעלייה?

איתן ברקאי: "הגענו לתלכיד טוב שיכול לעלות. בעבר היינו קבוצת צמרת, אבל לא התאמנו לליגה הארצית. כשהיינו בצמרת המציאו עלינו בדיחות. 'הקבוצה בסכנת עלייה' הוא המשפט השגור בפי החברים. אין לנו כוונה לעלות לליגה הלאומית, אנו מסתפקים בארצית ומקווים לגדל דור נוסף של מקומיים שאולי יחזיר עטרה ליושנה, לימים הגדולים לפני 30 שנה. עדיין נושבת רוח חלוצית בעמק, שמביאה קהל למשחקים".

 

ש: אתם נחשבים לעוף מוזר בליגה.

"אנחנו קבוצה שחלק מהשחקנים בה מתוגמלים וחלק משחקים בהתנדבות. רוב השחקנים לא מקבלים שכר וזה שונה משאר הקבוצות. אפילו בליגה א' יש תגמול. קשה לשחקן להתחייב לארבעה אימונים בשבוע בלי לקבל שכר. אני מוריד בפניהם את הכובע, הם מגיעים ומשקיעים. כולם בקבוצה מודעים לסיטואציה, זה לא פשוט, אני לא מסתיר דבר ומתייעץ עם כולם לגבי קבלת החלטות. אנחנו עוף מוזר גם בגלל המערכת החברית של השחקנים, שנפגשים לפני אימון אצל אחד השחקנים ושותים קפה".

 

קיבוץ בתנועה: שער-הגולן

 

שחייה חברים רבים מכל הגילאים שוחים יומיום בבריכה המחוממת.

צעידה עשרות חברים הולכים יומיום, בבוקר ואחר הצהריים, מסביב לקיבוץ ולשדות.

כושר אל חדר הכושר המאובזר זורמים צעירי הקיבוץ, כולל נשים.

אופניים קבוצת רכיבה על אופניים מפדלת ברחבי הגולן.

כדורסל קבוצת כדורסל מקומית משחקת בליגה האזורית.

טניס קבוצת טניס, משחקת ומתאמנת בקיבוץ מסדה.

כדורגל כמעט כל יום משחק הנוער כדורגל במגרש המקומי.

אירובי לנשים מתקיים חוג יוצא דופן: התעמלות אירובית במים.

ריצה חברים מספר רצים ריצות שדה בכל יום וגומאים עשרות קילומטרים.

יוגה אחת לשבוע חוג יוגה לנשים וגברים, עם מדריכה מקיבוץ אפיקים.

מצטיינים הספורטאים המצטיינים בנוער מתאמנים בבית ירח שבעמק הירדן, במקצועות הכדורסל, האתלטיקה והקיאקים.




 



_________


עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים