הפנקס פתוח

נחמן גלבוע

 

27% אחוזים מהמתנחלים המתגוררים ב-68 התנחלויות שיהיו מזרחית לגדר הביטחון, מוכנים להתפנות כבר היום תמורת פיצוי מתאים. אלון פנקס, שרוצה להיות בכנסת, וח"כ אבו וילן, מנסים לקדם את הנושא בעזרת חקיקה 


ח"כ חיים אורון - ג'ומס

אלון פנקס, מי שהיה קונסול ישראל בניו יורק, משוכנע שהתהליך שיוביל להתנתקות השנייה, התחיל כבר בשבוע שעבר בנאום עזיבת הליכוד של רה"מ שרון. "כשאני מנתח את התוכן מבחינה מדינית ולא פוליטית או תקשורתית", אומר פנקס, "דווקא העובדה ששלוש פעמים הוא חזר על זה שהוא מחויב למפת הדרכים ושלא תהיה התנתקות, היא בשבילי הוכחה ניצחת לכך שהוא הולך להתנתקות נוספת. הרי הוא יודע שאין מפת דרכים, והוא מאמין שעם הרשות הפלשתינית במתכונתה הנוכחית הוא לא יוכל להגיע להסדר קבע, והוא גם יודע שאי אפשר להתעלם או להתכחש למציאות הדמוגרפית ביהודה ושומרון. לכן ברור לי שהמתנחלים שממזרח לגדר הביטחון הם המועמדים הבאים לפינוי".

 

נאומו של שרון רק חיזק אצל פנקס את המסקנות אליהן הגיעו הוא וח"כ אבשלום (אבו) וילן, כשהחליטו לפני כחצי שנה להקים תנועה בשם "בית אחד", שתפעל להחלת חוק פינוי-פיצוי על כל המתנחלים המעוניינים בכך. וילן ופנקס הקימו את התנועה עם חוג תומכי גבעת חביבה בארה"ב, ואליהם הצטרפה ח"כ קולט אביטל, קודמתו של פנקס בתפקיד הקונסול הכללי בניו יורק, שהכירה היטב את חוג האנשים בארה"ב שרצו להשתייך לתנועה ותרמו סכום צנוע במטרה לאפשר מסע פרסום ושכנוע למען הרעיון. במקביל להקמת התנועה הגישו וילן ואביטל הצעת חוק פינוי-פיצוי, להשארת מנהלת סל"ע על כנה ולאפשר פיצוי לכל בית אב המעוניין להתפנות מהשטחים. לתנועה הוקם ועד ציבורי רחב הכולל אנשי ציבור מהמרכז ושמאלה, ובהם יהודה לנקרי, אליק רון, פרופ' אבי רביצקי, דליה רבין, גדעון שפר ועוד.

 

צורך אמיתי מהשטח

 

"במהלך שירותי כקונסול הכללי בניו יורק התיידדתי מאוד עם אבו", מספר פנקס. "לאחר סיום התפקיד הרשמי ישבנו יחד כמה פעמים בישראל ובניו יורק, וחשבנו על אפשרויות פעולה במסגרת אגודת הידידים של גבעת חביבה בארצות הברית, שגם אשתי נמנתה עליה. בתוך הקבוצה הזו, המורכבת מאנשים בעלי עמדות מדיניות-חברתיות ליברליות, שמאלה מהמרכז, ראינו שיש רצון להיות מעורבים בפרויקט שהוא מעבר לרישום צ'ק לגבעת חביבה או למועמד פוליטי כזה או אחר. חיפשנו פרויקט כזה שיענה על צורך אמיתי מהשטח.

 

"יום אחד בא אבו וילן וסיפר לי שפנו אליו מספר מתנחלים מהגדה המערבית, וביקשו ממנו שיעזור להם להיכלל בחוק פינוי-פיצוי לאחר הקמת מנהלת סל"ע. הם אמרו לו שהם אומנם אינם בדעותיו ואינם חברים במפלגה שלו, אבל הם מאמינים לדברים שהוא אומר על המשך נסיגות אפשריות, הרבה יותר מאשר לדברים שהם שומעים מהפוליטיקאים שלהם. החלטנו יחד לקדם את הנושא הזה".

 

פנקס, 44, תושב תל-אביב (יליד רחובות), נשוי פלוס 2 בנות, הוא בוגר מדעי המדינה ולימודים אמריקאיים באוניברסיטה העברית, ובעל תואר שני במדע המדינה מאוניברסיטת ג'ורג'טאון, שבה היה תלמידה של מדלן אולברייט ומורהו של המלך עבדאללה. הוא חש קרבה לתנועה הקיבוצית לאחר שאביו התחנך במשמר העמק, והעביר לו את סיפורי הקיבוץ כחוויה המעצבת של ילדותו.

 

הראיה לכך היא השם עומר שהוא בחר לבתו, על שם קבוצת עומר שאליה השתייך אביו במשמר העמק. ב-1990 החל פנקס לעבוד כיועץ מדיני של שמעון פרס ואחר כך של אהוד ברק. אחר כך היה ראש לשכה של דוד לוי ושלמה בן עמי כשרי חוץ, ולאחר מכן קונסול כללי בארה"ב כמינוי פוליטי של ברק. הוא מתכוון לרוץ בפריימריס של מפלגת העבודה ברשימה הארצית, ורואה עצמו כמי שבא עם ידע וניסיון מדיני וכמי שיתרום להתחדשות המפלגה.

 

כשאבו וילן סיפר על פניית המתנחלים אליו, הציע פנקס לקחת את מפת שלושת גושי שעליהם קיים קונצנזוס עוד מימי ברק וקלינטון בקמפ דייוויד, שבכל הסדר קבע הם יישארו במקומם, ולשים עליה מפה של גדר ההפרדה שבונה שרון. "גילינו ש-68 התנחלויות שבהן מתגוררים כ-80 אלף מתנחלים, נמצאות מזרחית לגדר ומחוץ לשלושת הגושים הגדולים. מזה משתמע שאלו יפונו בעתיד. נכון שלא באבחה אחת, אלא בשלבים, וברור ששרון מטעמים מדיניים והיגיון של ניהול משא ומתן לא יכריז על זה מראש. חשוב לציין שמתוך 80 אלף המתנחלים, כ-60 אלף הם מתנחלי איכות חיים. אלו אנשים שגרו בדירה קטנה באחת הערים, וחיפשו דרך לשדרג את חייהם ואת רכושם".

 

מה אתם יכולים להציע לאותם מתנחלים?

"ברור שאנחנו לא באים למתנחל ומציעים לו כסף. אנחנו אומרים לממשלה ולדעת הקהל דבר מאוד פשוט. אדם שקנה בית בשטחים ב-150 אלף דולר בעידוד הממשלה עם תמריצים וסובסידיות, נשאר עכשיו בבית שווה רק 50 אלף דולר. זה קורה משום שכולם מבינים שמה שנמצא מחוץ לגדר יפונה,בעוד שנה, שלוש או חמש שנים. האנשים האלו ראו מה קרה בגוש קטיף, והם לא רוצים לעבור את זה על בשרם. כבר היום המשפחות שלהם שנמצאות בתחום הקו הירוק, אינן מוכנות לבוא לבקר אותם בגלל הסיכון הביטחוני. אחד המתנחלים סיפר לאבו שהוא לא רואה את הבנות שלו שגרות בכפר סבא, משום שהן חוששות להגיע לקרני שומרון. עכשיו הוא רוצה לבוא ולגור לידן".

 

המתנחלים נמצאים במלכוד. מצד אחד, כבר נקבע גובה הפיצוי שמקבלים המפונים, ומצד שני, ללא החלטת ממשלה על פינוי הם לא יקבלו שום פיצוי.

 

"נכון. לכן אנחנו דורשים לתת אפשרות לכל בית אב לדלג על תקופת אי הוודאות שתסתיים בשברון לב, ולקבל כיום את הפיצויים שכבר נקבעו בחוק. כך הם יקבלו פיצוי כדין, ולא יצטיירו בציבור כתאבי בצע. אני, כתנועת 'בית אחד', לא בא אל שרון בדרישה להכריז מראש אלו התנחלויות תפורקנה, כי מבחינה מדינית לא ככה מנהלים משא ומתן. אבל המתנחלים שגרים שם כן דורשים, משום שהם מבינים ויודעים שהם מועמדים לפינוי. בבית אריה, לדוגמה, אמרו לתושבים שהם מובלעת מעל נתב"ג ולכן לא יפונו, אבל הם מגלים שתוואי הגדר עובר מערבית להם ומבינים שגורלם נחרץ. תושבי בית אריה כבר לא מוכנים לקבל הבטחות לפתרון כזה או אחר, ופשוט דורשים שיעבירו את היישוב מערבה אל תוך הגדר".

 

כדי לדעת האם מדובר בבעיה אמיתית או שמדובר בקצף על המים, החליטו בתנועת "בית אחד" לערוך מספר סקרים. הסקר הראשון נעשה ביולי האחרון לקראת ההתנתקות על ידי מכון גיאוקרטוגרפיה. "החיסרון של הסקר היה שפרץ הרגשות וההזדהות עם מה שקורה ברצועת עזה, עלול היה להטות את התמונה", מסביר פנקס. "ובכל זאת, התקבל נתון לפיו 25% מהמתנחלים ישקלו להתפנות מרצון בתמורה לחבילת פינוי-פיצוי. בהמשך עשינו קבוצות מיקוד משום שהבנו ש-80 אלף המתנחלים אינם עשויים מקשה אחת. הנתון המעניין שגילינו בקבוצות המיקוד היה שיש רצון וסקרנות לבחון את הנושא, אך יש גם חשש אמיתי מניכור ודיכוי חברתי של מי שיעשה זאת בגלוי. אחד האנשים שהגיע אלינו ונחשף בפומבי כתומך ברעיון, פוטר מעבודתו במועצה האזורית, צמיגי הרכב שלו נוקבו ובנו הוכה בבית הספר. זה נתן לנו את ההכרה בכך שיש כנראה רבים שתומכים ברעיון, אך חוששים מתוצאות התמיכה בעת הזו".

 

לאחר שההתנתקות עברה כמעט ללא אלימות והפכה לעובדה קיימת, הוחלט לבדוק שוב את רעיון מתן הפיצוי המוקדם והפעם בסקר אחד בציבור הכללי וסקר נוסף בקרב המתנחלים. "הסתבר לנו שאין פער גדול בין עמדות שתי האוכלוסיות הללו", מציין פנקס. "70% מהציבור הכללי ו-64% מהמתנחלים אמרו שהם משוכנעים שתהיה עוד התנתקות. יתרה מזאת, מעל ל-27% מהמתנחלים אמרו שהם מוכנים להתפנות תמורת פיצוי, וקרוב ל-40% אמרו שהמשך חוק פינוי-פיצוי הוא דבר ראוי. מסתבר שבעוד שלפני ההתנתקות המתנחלים היו בטוחים שיש רבים בציבור הכללי שנמצאים בדעתם, להוציא אולי את צפון תל-אביב וכפר שמריהו, פתאום הם גילו שהנתון העקבי של הסקרים לפיו כ-70% מהעם תומכים בהתנתקות, הוא אמיתי. היום הם יודעים שאין הרבה תושבי נתניה או רחובות שהצביעו ליכוד, שקשה להם להירדם בלילה בגלל שנפרדנו מעזה".

 

ביצוע ההתנתקות והמפץ הפוליטי הביאו חלק מהמתנחלים להזדהות בגלוי כמי שיהיו מוכנים להתפנות תמורת פיצוי. "הם מבינים שאם שרון ייבחר עכשיו לראשות הממשלה, השותפה הקואליציונית הבכירה שלו תהיה מפלגת העבודה", אומר פנקס, "והיא תעמוד יותר על שלה בגלל ההנהגה של פרץ והשינוי שיהיה לטובתה ביחסי הכוחות. הם גם מבינים שיש בציבור תמיכה להתנתקות נוספת ושנשבר הטאבו לפיו לא מורידים שום התנחלות לנצח נצחים, ולכן הם מגיעים למסקנה שהם הבאים בתור. במצב הזה הם באים לממשלה דרכנו ומבקשים שנעזור להם. אנחנו יכולים לעשות שלושה דברים: לעורר דעת קהל ולהציג את הסקר שעשינו בתקשורת ובציבור במהלך מערכת הבחירות, לקרוא למתנחלים להתפקד אצלנו כדי שנדע במי ובכמה מדובר, ולקדם את נושא החקיקה. כיום כבר פנו אלינו מעל ל-600 ראשי בית אב, המייצגים כ-3,000 איש. החוק שהוגש על ידי אבו וילן וקולט אביטל לא התקדם בגלל הפיזור הקרוב של הכנסת, אבל אני בטוח שהוא יוגש בכנסת הבאה ומקווה שאוכל לקדם אותו יחד אתם אחרי שאבחר".





עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים