נחשול של הצלחה

נווית זומר, ידיעות אחרונות

 

בדיוק לפני חמש שנים החל קיבוץ נחשולים בתהליך הפרטה מזורז ויסודי * והתוצאה: מקיבוץ על סף פשיטת רגל הפך לקיבוץ מתחדש ומשגשג * והחברים? מרוצים! אומרים מנהלי הקיבוץ * ואף אחד כבר לא מתגעגע אל חדר האוכל והמכבסה, שנסגרו מזמן * יש עתיד


בדיוק לפני חמש שנים נכנס קיבוצניק מנחשולים למשרדו של מנהל רשות החברות הממשלתיות לשעבר, זאב רפואה, וביקש כי יבוא לסייע בשיקום ובהפרטה של הקיבוץ, שהיה שרוי במשבר כלכלי. רפואה, שהיה אז בעל חברת ניהול בשיתוף עם משרד רואי חשבון, שימש בעת ההיא כיו"ר חיצוני של מפעלים קיבוצים שהיה צורך להבריאם, ביניהם מפעל השיש של שדות-ים, אותו שיקם בהצלחה. להצעה של אייל גורן, מזכיר נחשולים, הוא סירב תחילה. "אמרתי לו שאני יודע לנהל עסק, אבל לא קיבוץ", נזכר כיום רפואה - שלבסוף הסכים להיענות לאתגר, בתנאי שיביא עמו כמנכ"ל את גדעון יהלומי. כמה שנים לפני כן עסקו רפואה וגדעוני בהפרטה מוצלחת של מושב בני-דרור, שהיה עד אז שיתופי.

 

בחודש שעבר פרש רפואה מתפקידו כיו"ר נחשולים, לאחר שהקיבוץ הופרט בהצלחה ומוכתר כיום בתואר "קיבוץ מתחדש" - קיבוץ שכל חבריו דואגים בעצמם לפרנסתם, ומפרישים במקביל מסים לוועד הקיבוץ. החובות משולמים כסדרם לבנקים, והבתים ישויכו בעתיד לחברים. היות שהקיבוץ שוכן לחוף הים ליד טנטורה (חוף דור), ההערכה היא כי שוויין של יחידות הדיור על קו החוף יגיע למיליון דולר. הנוף שנשקף מחלונות דירותיהם של החברים שהתמזל מזלם לחיות על קו המים, לא נופל מזה של מיטב הווילות בארסוף, השכונה היוקרתית ליד שפיים.

 

בנחשולים גאים לציין שבניגוד לקיבוצים אחרים שעברו תהליך דומה, תלוש המשכורת אינו עובר דרך הנהלת החשבונות השיתופית, אלא נכנס ישירות לחשבון הבנק של החבר, שמנהל בעצמו את ענייניו עם מס הכנסה והרשויות האחרות. פרטיות עד הסוף.

 

מי בנה פה צימר

 

יצור הכלאיים, קיבוץ מתחדש, הוא עניין מורכב מאוד. הרכוש עדיין משותף, אבל כל אחד מהחברים אחראי לפרנסתו. זהו מצב בעייתי. אחד החברים, למשל, החליט לנצל את העובדה שיחידת הדיור שלו היא על קו המים ובנה צימר בקומה השנייה של ביתו ועוד שניים בגינה ("עלו על הצימר", הקיבוץ 18.8). הוא הסתמך על הסכמה עקרונית שנתן בעבר מינהל מקרקעי ישראל לשיוך הבתים לחברים, החלטה שביצועה עדיין מתעכב בגלל הסתייגויות מטעם היועץ המשפטי לממשלה. עם או בלי החלטה, החליט החבר לנצל את המשאב הפרטי שלו ליצירת מקור הכנסה. בקיבוץ, שבבעלותו בית הארחה, לא ממש התלהבו מהתחרות שצמחה מבית. הצימרים של החבר זכו לפרסום באינטרנט ובמוספי תיירות, וכתוצאה מכך התעורר מינהל מקרקעי ישראל ושלח לקיבוץ מכתב בו הודיע כי על-פי תוכנית הבניין של הקיבוצים, מטרתם של בתי החברים היא דיור בלבד. המינהל הודיע כי החבר עשה שימוש חורג בנכס, ולפיכך הקיבוץ - שהוא עדיין בעל הקרקע - צפוי לשלם קנס. עקב כך הורה הקיבוץ לחבר לחדול מיידית מהיוזמה.

 

חדר האוכל לא תפקד

 

נחשולים הוקם בשנת 1948, לאחר כיבוש הכפר הערבי טנטורה במלחמת השחרור. קבוצת צעירים יוצאי הפלי"ם, הזרוע הימית של הפלמ"ח, נשלחה להחזיק את המקום, יחד עם קבוצה של ניצולי שואה. הכוונה המקורית הייתה להקים קיבוץ שמקור מחייתו יהיה דיג, אבל בשנת 1960 חוסל הענף סופית מחוסר כדאיות, והקיבוץ מתפרנס בעיקר מחקלאות - ברכות דגים, בננות ורפת - ומבית ההארחה, שנבנה ליד חוף הרחצה היפהפה. ב-1970 הוקם בנחשולים מפעל הפלסטיק תפן.

 

בשנת 2000, לאחר שהקיבוץ מצא עצמו עם חוב של עשרות מיליוני ש"ח לבנק, הוחלט על הפרטתו. אייל גורן מספר שבשיא המשבר התכנסו החברים למרתון בעניין עתידו של הקיבוץ. להפתעתו, כולם - פה אחד - רצו הפרטה, אבל איש לא ידע איך עושים זאת. גורן, ששמע על זאב רפואה מהחבר'ה בשדות-ים - פנה אליו, כאמור, ולאחר שהושגה הסכמתו, יצאה התוכנית לדרך.

 

רפואה: "מלבד החוב, התברר שלחברים אין קרן פנסיה, חדר האוכל כבר לא תפקד והקיבוץ כמעט לא גמר את החודש. הקיבוץ נתלה על הכנסות צפויות משתי עסקאות נדל"ן, שהיו אמורות לפתור את הבעיה עם הבנקים: בניית 70 יחידות דיור בשיתוף חברת בנייה גדולה בצמוד לקיבוץ ומכירתן לאנשים חיצונים, והקמת מלון על הים, בשותפות עם חברת בנייה אחרת. אלא שהעסקאות בוטלו, כי מינהל מקרקעי ישראל שינה את מדיניותו ביחס לאדמות הקיבוצים. גם התיירות הייתה על הפנים, בגלל האינתיפאדה, ובית ההארחה עמד שומם כמעט לגמרי.

 

"בדקנו את המקורות הקיימים של הקיבוץ: המפעל, בית הארחה והחקלאות. גילינו שבמפעל מתמזמזים כבר כמה שנים עם פיתוח משאבת מים שניתן למהול בה דשנים. החלטנו לזרז את מסחורה, ובמקביל לפעול ליצוא שלה. המפעל הופרד מהקיבוץ, ונקבע שהוא ישלם לקיבוץ שכר דירה ודמי ניהול של עד 20% ממחזור הכנסותיו השנתי, שיועברו להחזר החוב לבנקים. באותה מתכונת פעלנו גם בבית ההארחה, והבאנו אליו מנהל חדש, עמי אלרם, שהיה מנהל מלון 'חוף הכרמל'. קבענו גם שיתרת הרווחים של בית ההארחה והמפעל ישמשו להשקעות חוזרות בהם ולפיתוחם".

 

בחקלאות הוחלט לחסל את כל הענפים שאינם רווחיים, בעיקר את בריכות הדגים. "שמנו לנו שתי מטרות", משחזר רפואה, "להחזיר 10% מהחובות לבנקים עד שנת 2013, ולתת לגמלאים פנסיה של 2000 שקל בחודש לאדם. כל חבר שעובד משלם ארנונה לתחזוק הקיבוץ, עוד 87 שקל בחודש לקרן עזרה הדדית לחברים עם צרכים מיוחדים, ו-60 שקל לקרן עזרה למעוטי יכולת בקיבוץ".

 

אייל גורן קובע יחד עם צוות מהקיבוץ אלו בקשות לעזרה מצד החברים יאושרו. לדבריו, עיקר הסיוע ניתן לאימהות חד-הוריות.

 

השיוך עבר בלי בעיות

 

אחד המכשולים הגדולים בדרך להפרטה בנחשולים היה השגת ההסכמה על שיוך הדירות. לדברי אייל גורן, רפואה לא האמין שיצליח להעביר את ההחלטה באסיפת הקיבוץ, כי שווי הדירות שעל הים (מגרש בן 350 מ"ר, בתוספת יחידת דיור בשטח של עד 160 מ"ר) גבוה לאין ערוך משוויים של רוב בתי החברים.

 

גורן: "ההפתעה הגדולה הייתה שזה עבר ללא בעיה. החברים כל כך רצו בהפרטה, שהבינו שעדיף כך מאשר לריב שנים על נושא שיוך הדירות. היום אנחנו אחד הקיבוצים הכי מתקדמים בהליך ההפרטה - הקיבוץ כבר עבר פרצלציה - חלוקה - של שטח המגורים, המשכורות מועברות ישירות לחשבון הבנק של החברים, וחדר האוכל והמכבסה נסגרו. בשיטה הקודמת רמת החיים הייתה גבוהה יותר, אבל היה הרבה בזבוז. אני, כבן קיבוץ שעבד בחקלאות, לא האמנתי שיום אחד החברים ירצו הפרטה שבה כל אחד ידאג לעצמו".

 

גורן עצמו הפך למקצוע את התמחותו בתהליך ההפרטה ועובד בקיבוצים אחרים הנמצאים בקשיים, כמו קיבוץ החותרים.

 

שכונת בנים בפתח הקיבוץ

 

"המשאבה שפותחה במפעל, ואשר את הוצאתה לשוק זירזנו - היא הקטע הרווחי כיום", מסביר רפואה את ההצלחה. "תוך שלוש שנים דחקנו מהשוק המקומי חברה צרפתית ששלטה על שוק המשאבות. שלנו זולה וטובה יותר, ומחזור המכירות של המפעל כיום הוא כ-25 מיליון ש"ח בשנה, לעומת 15 מיליון ש"ח בלבד, כשהגענו לקיבוץ. בשנת 2004 גדלו המכירות ב-20%, וכיום אנחנו מקיימים משא ומתן עם חברה אמריקנית גדולה בתחום, לכניסה לשותפות במפעל. אם יתבצע הדבר, זו תהיה קפיצת מדרגה משמעותית לתפן, שכיום מעסיק 65 עובדים, מחציתם חברי קיבוץ".

 

רפואה גאה במיוחד בבית ההארחה, או "מלון-ים", כפי שמתעקש לקרוא לו המנכ"ל שלו. מאה חדרים, מתוכם שלושים על קו המים ממש. עד היום הושקעו בשיפוצו 2.5 מיליון ש"ח, ומבית הארחה מוזנח הפך המקום לכפר נופש יוקרתי, טובל בגן ובמדשאות, כשמחיר הלינה בחדר, בשיא העונה, הוא כ-800 שקל ללילה. בעתיד מתוכננות שם בריכת מי ים וקומה שנייה, בת 24 חדרים, לשורת חדרי הים.

 

"פרויקט נוסף בתכנון הוא הקמת שכונה בפתחו של הקיבוץ, לשימוש בנים חוזרים", אומר רפואה. "מדובר בשטח של רבע דונם לאדם. בן חוזר, או מצטרף זר שיוכר כחבר קיבוץ, יצטרך לשלם לקיבוץ 30 אלף דולר עבור התשתיות, ולבנות את ביתו על חשבונו. אנחנו מקווים שבעתיד תירשם הקרקע על שמו והבית יהפוך לרכושו הפרטי. בתום חמש שנים אני פורש מראשות הוועד הממונה, שאין בו יותר צורך, לאחר שהמשימה הושלמה. במקומנו מונה ועד רגיל, המורכב מחברי הקיבוץ, ואני אשאר כיו"ר דירקטוריון המפעל ובית ההארחה. העיקר שכל החברים מרוצים".





עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים