לא עושים חשבון (שינוי באיילת השחר), 16.1.2003

לא עושים חשבון
תשעה (9!) קולות חסרו באיילת-השחר, כדי להעביר את השינוי ("מודל הסכמה") כחוק * אך
הנהלת הקיבוץ התעלמה מהתוצאות ("בשעה טובה המודל התקבל ברוב מרשים") * ואף מהבהרה
חד-משמעית של רשם האגודות ("המודל לא התקבל") * משום שהמודל הינו רק "שדרוג לשינוי
שעליו כבר הוסכם" * עד שקלוד בן-שושן, חבר הקיבוץ וממתנגדי השינוי, יצא למלחמה נגד
הממסד * חוק וסדר, גרסת איילת-השחר
כבר ארבעה חודשים תמימים מנהל קלוד בן-שושן, חבר איילת-השחר, מאבק בלתי מתפשר בהנהלת קיבוצו.
בן-שושן טוען, כי ההנהלה, ובמיוחד המזכיר זהר בר-נץ, מובילים את הקיבוץ לשינוי אורחות החיים
תחת מודל שלא אושר בקלפי ברוב המתאים ועל-פי התקנות. בינתיים נחרצת ההנהלה לבצע את השינוי.
אפילו המכתב ממשרד רשם האגודות השיתופיות לא ממש שינה את סדר היום. "הנהגת הליכי שינוי
באורחות החיים בקיבוץ וחלוקה לא שוויונית של תקציבים בין החברים בו נעשתה שלא באישור רשם
האגודות ולכן איננה חוקית", כותב ראש המחלקה המשפטית, עו"ד טל בראון, אבל בקיבוץ ממשיכים לדון
בדברים אחרים. הכלבים נובחים והשיירה עוברת.

מודל כפי בקשתך
העימות הפנימי, על כיוון השינוי ועל ההיערכות לקראתו, אינו חדש באיילת-השחר. הדיונים החלו
למעשה כבר ב-1995. הכול הלך לאט, לאט מאוד. בשנת 1998 הצליחו לשנות את סעיף 118, המאפשר
מעתה שינוי או ביטול סעיפים בתקנון ברוב של שני שלישים מכלל החברים בקיבוץ (במקום). הנמכת הרף
אפשרה לאיילת-השחר להחליט שנה מאוחר יותר על כניסה למודל משולב (בשפתם "מודל התחדשות") בו 19
% מתקציב החבר יתבסס על שכר דיפרנציאלי. אלא שכמו בקיבוצים רבים זה היה רק הצעד הראשון. ממש
במקביל החליטו באיילת לנסות ולשדרג את המודל לרשת-ביטחון, כשהשכר הדיפרנציאלי יהווה % 81 מסך
תקציב החבר. לא עזרו כול המאמצים והשכנועים. הקלפי המקומית הקיאה את ההצעה שלוש פעמים. כמעט
אובדת עצות פנתה ההנהלה לעו"ד שלמה כהן, פרקליט בעל מיומנות רבה וניסיון בתחומי הקיבוץ
המשתנה. ביחד, וללא יועצים נוספים בתחום, רקמו רעיון חדש. עו"ד כהן התבקש להציג בפני אסיפת
החברים את המודל הייחודי המורכב, "מודל הסכמה" כינוהו כאן, מודל דו-מסלולי, שיאפשר לחברים
לחיות זה לצד זה על אותה משבצת: אלה שירצו ימשיכו ב"מודל ההתחדשות" הקיים (% 19 מהתקציב
דיפרנציאלי) והאחרים - על בסיס מודל רשת-ביטחון (% 81 מהתקציב דיפרנציאלי).

כדי לבדוק את הדופק והאם בכלל מעוניינים החברים בחיה הדו-ראשית המוזרה הזו התקיימה ב-2.8.02
הצבעה ניסיונית בקלפי. לא מחייבת תקנונית, מעין הצהרת כוונות. הנהלת הקיבוץ ראתה בתרגיל
"היבש" הזה מבחן חשוב בדרך לדבר האמיתי. היא קראה באמצעי התקשורת המקומיים לחברים לבוא
ולהשתתף, תוך הרגעה, כי ההצבעה המחייבת באמת שתהיה בסוף החודש תתקבל רק ברוב מיוחס של לפחות
%66 מכלל המצביעים. מכלל איזה מצביעים? נשאל עו"ד כהן על-ידי אחד החברים באסיפה מקדימה
(27.7.02) והבהיר, שהכוונה היא, ש"המודל יתקבל ברוב של לפחות שני שלישים מתוך % 60 מבעלי זכות
הבחירה". עו"ד כהן, שלא ממש זוכר היום את מה שאמר אז, אומר, שהמשמעות היא רוב מיוחס מכלל
המצביעים בפועל (%66), אבל מופחת על-פי תיקון 7א לפקודות האגודות (אם תמכו בו לפחות % 60 מכלל
בעלי זכות ההצבעה). על טענה נוספת, שיש להציג את המודל בפני הרשם לפני ההצבעה הרגיע עו"ד כהן,
שלמרות הוראות תקנה 7א לא יהיה אסון אם יוצגו העקרונות לרשם בדיעבד, לאחר שיאושר בקלפי.

מי מופקד על ניהול תקין
תוצאות הקלפי בהצבעה הניסיונית - רוב של % 78.7 - התקבלו על-ידי ההנהלה בסיפוק רב. אבל את
החבר קלוד בן-שושן הטרידה, לדבריו, השאלה האם ברורים מעבר לכול ספק התנאים המינימליים הדרושים
לאישור המודל בקלפי המחייבת. ממכתב אישי של מנהל הקהילה זוהר בר-נץ לבן-שושן (4.8.02) נדמה
שבר-נץ לא ממש מבין את משמעותה של תקנה 7א בדבר הרוב המופחת. בר-נץ עצמו מעיד, שלא היה באותה
עת ער לדקויות אותה תקנה. לכן הוא כותב לבן-שושן, ש"הרוב המופחת, תקנה שתוקננה על-ידי שר
העבודה והרווחה, שינתה את תקנות הרוב של % 75. בהצבעה על אורחות חיים צריכים להשתתף לפחות 60
% מבעלי זכות ההצבעה והיא צריכה להתקבל בלפחות % 66 מכלל הקולות הכשרים". לטענת בר-נץ "הקולות
הכשרים" אליהם התכוון הם "מכלל המצביעים", לא "מכלל בעלי זכות ההצבעה". "אתה חושב שהייתה לי
בעיה להביא עוד עשרה אנשים להצבעה הקובעת?", שואל בר-נץ.

חילופי הדברים בין השניים, שצוברים תנופה, אינם חפים מביטויים קשים. ב-5.8 מתרה בן-שושן
בבר-נץ, כי על-פי מכתב שבידו משלומי אברהם, נציג משרד הרשם בצפון, אם לא ינהג בהתאם לתקנון
"הוא מסתכן באחריות אישית ועלול להיחשף לתביעות מצד חברי האגודה". בן-שושן רואה ברשם את
"השוטר" המופקד על ניהול תקין של קיבוצו. הוא כותב למשרדו, כי לאחר שבאיילת נכשלו כבר שלוש
פעמים בניסיון להעביר ברוב דרוש מודל רשת-ביטחון מתכוונת הנהלת קיבוצו (מכתב מה-20.8) להביא
לאישור הקלפי הצעה למודל דו-מסלולי, על-פי רוב מופחת וזאת - בניגוד לתקנות - מבלי לקבל לכך
מראש את אישור רשם האגודות.

ב-30.8.02 הולכים באיילת-השחר לקלפי. ב-1.9 כבר מתפרסמות התוצאות:
מקרב 362 בעלי זכות הצבעה, הצביעו בפועל 302 חברים (38.4%);
209 בעד "מודל הסכמה דו מסלולי" (%69.6);
91 נגדו (30.3%);
נמנעו 2 שהם (0.1%).
אלא שבסך-הכול תמכו במודל פחות מ-% 60 מכלל בעלי זכות ההצבעה בקיבוץ, כמתחייב בחוק.

ובינתיים בקיבוץ: "בשעה טובה המודל התקבל ברוב מרשים", מתבשרים החברים בפרסומי ההנהלה. "אנחנו
יוצאים לדרך חדשה עם פרוס עלינו השנה החדשה".

בן-שושן מרים טלפון דחוף לבר-נץ ומנסה לצנן את השמחה המוקדמת, לטעמו. לטענתו, לא שמע מהצד
השני של הטלפון תשובה עניינית. בן-שושן, שאינו מסתיר את חיבתו לרעיון הזרם-השיתופי ("בשביל זה
עליתי לפני שנים רבות מצרפת. עם איך שרוצים לחיות כאן הייתי יכול להישאר שם") מסרב להיפגע
ועוד באותו ערב הוא מפקסס למשרד הרשם ומעדכן אותו בפרטים.

הסוסים ברחו מהאורווה
מה קרה יומיים אחרי כן, בפגישה בין שלומי אברהם, נציג הרשם, לבר-נץ ולגזבר הקהילה, שבחלק ממנה
השתתף גם קלוד בן-שושן קשה לדעת במדויק. לדברי בר-נץ אמר לו אברהם, שאין קשר בין פניית
בן-שושן לבין ביקורו. מה שברור הוא, שבעקבות אותו מפגש מפרסם בר-נץ מכתב לחברים בו הוא מציין,
שמסר לנציג הרשם את "הנתונים וההסברים על התוצאות" וחוזר שוב לחגיגות הניצחון: "אני מברך את
הקיבוץ על כך שיצאנו מתקיעות והחלטנו ברוב גדול על המודל המאפשר לכול חבר בחירה בפעולה ובמודל
על-פי רצונו".

גרסתו של בן-שושן על מה שקרה באותה פגישה שונה לחלוטין: "שלומי דרש מזהר, שיבקש בכתב מרשם
האגודות לאשר את הקלפי, למרות שלא מילא אחר הדרישות (חסרים 9 קולות ל-% 60 מסך בעלי זכות
ההצבעה) והדגיש, כי יש להמתין לתשובת המחלקה המשפטית של הרשם".

סיוע לכאורה לעמדתו של בן-שושן נמצא בתשובה שהוא מקבל כמעט במקביל מעו"ד טל בראון, מהמחלקה
המשפטית של הרשם: "היות שהעובדות המתוארות במכתבך נכונות ובהתאם לתוצאות ההצבעה לא הושג רוב
של % 60 מכלל חברי הקיבוץ אלא %57.73 בלבד משמעות הדבר היא, שהמודל לא התקבל. אפילו בהנחה,
שהושג רוב תומכים של יותר מ-% 60 מכלל חברי הקיבוץ אין להתחיל ביישום מודל, שעניינו שינוי
אורחות חיים בקיבוץ ללא אישור הרשם". במילים אחרות, לפחות מבחינת המחוקק "מודל ההסכמות" של
איילת-השחר אינו מוסכם.

אבל בהנהלת הקיבוץ לא מתעכבים. הרי לא הם קיבלו את המכתב, אלא בן-שושן. "הודענו למשרד הרשם,
שאלה אכן נתוני ההצבעה", מאשר בר-נץ, "אבל אנחנו חושבים, שמן הראוי שהרשם יעביר את המסרים
להנהלת הקיבוץ. הוא צריך להיפגש עם מי שמבצע את 'הפשע' ולא עם חבר מתלונן"...

בינתיים כול הסימנים אומרים, שהסוסים כבר ברחו מאורוות איילת-השחר והפעלת המודל נמצאת
בעיצומה. בן-שושן מנסה לעכב את המהלך בפרסום המכתב שקיבל ממשרד הרשם לחברים, אבל נחסם.
"בהוראת המזכיר לא פרסמתי את המכתב שמסרת", כתבה לו עורכת העלון ובר-נץ מסביר את צעדו: "מכתב
שנכתב לקלוד מהרשם לא צריך להתפרסם בעלון. אם רוצים פרסום לציבור היה צריך לשלוח את המכתב
ישירות להנהלה". התשובה התמוהה הזו איננה מספקת את בן-שושן. הוא שולח תזכורות לחברי הנהלת
הקיבוץ, מבקש להיות מוזמן לדיונים בנושא, אבל שום דבר בינתיים לא מפריע להנהלה לקדם את המודל
החדש. בן שושן דורש בדחיפות, כמעט במפגיע, מהרשם לעשות את vעבודה "המלוכלכת": "למרות מכתבו
המפורש והחד-משמעי של עו"ד טל בראון המזכיר וההנהלות השונות בקיבוץ איילת-השחר מתעלמות
לחלוטין מהחוק הכתוב וממשיכות בהפעלת המודל הדו-מסלולי. אני מבקש ממך להתערב בנעשה ולתת
הוראות מפורשות להפסיק לאלתר את הפעולה". אבל משרד הרשם לא ממהר להיכנס עמוק מדי לרקמת היחסים
העדינים של איילת-השחר.

הרשם דורש עוד אסיפה
כמעט חודשיים של דממה קדמו להחלטתם של החברים בן-שושן ויצחק ששון לעלות מדרגה, להיפגש עם סגן
שר העבודה והרווחה יצחק ועקנין ולהכניסו לתמונה. בן-שושן אומר, שסגן השר קיבל אותם יפה, בירר
את מה שהיה צריך לברר והורה לרשם לטפל מיידית במה שמתרחש באיילת-השחר. גם בעקבות הפנייה הזאת,
כולל תזכורת כתובה מבן-שושן (24.11) אצל הרשם לא מזדרזים לשום מקום. נדרשות עוד כמה וכמה
הערות ואפילו איום מרומז מצד בן-שושן, כדי שב-22.12 יגיע מכתב ברור יותר, לא ברור עד הסוף,
הפעם ישירות להנהלת הקיבוץ: "הנהגת הליכי שינוי באורחות החיים בקיבוץ וחלוקה לא שוויונית של
תקציב בין החברים בו נעשתה שלא באישור הרשם ולכן איננה חוקית", כותב עו"ד טל בראון. הוא דורש
מהנהלת איילת-השחר לכנס לאלתר אסיפה כללית חוזרת לשינוי תקנון הקיבוץ והנהגת המודל הדו-מסלולי
לתקופת ניסיון ובהתאם להוראות סעיף 118 ותקנה 7 (ב) לתקנות האגודות השיתופיות
1976, להגיש בקשה לרישום התיקון. "במקרה שלא יושג הרוב הדרוש לשינוי התקנון באסיפה הכללית",
מדגיש עו"ד בראון במכתבו, "יש להפסיק יישומה של תוכנית השינויים בקיבוץ".

אלא שגם הפעם, כך נראה, באיילת-השחר ממשיכים בסדר היום הרגיל. "למרות האמור במכתבו של עו"ד
בראון אינך מתייחס לתוכנו", ממשיך ולוחץ בן-שושן על בר-נץ (ב-5.1.03) - "אני מקווה שלאור מכתב
זה... תדאג לתקן טעות מצערת זו ותכלול הנושא האמור באסיפה הראשונה". אבל אפילו עותק מכתב זה
נשלח למשרד הרשם, לסגן השר ואפילו לבג"ץ - מעין "הכנת השטח" למה שבן-שושן עשוי לבצע בעתיד -
שום דבר לא קרה באסיפה במוצאי-שבת האחרונה.

כמעט שלושה שבועות אחרי שקיבל את המכתב ממשרד הרשם התפנה בר-נץ (ב-9.1.03) לענות בזהירות
ובלי התייחסות קונקרטית לעו"ד בראון: "קיבלנו את מכתבך, לקחנו לתשומת לבנו את הדברים הרשומים
בו, נשמח להמשיך את העבודה המשותפת עם מערכת הרשם".

בר-נץ גם לא ממהר להשיב לשאילתה, שהגיש לו חבר הקיבוץ, צמח אשתר, לקראת האסיפה האחרונה: "אבקש
לדעת מה מתכוון המזכיר לעשות אחרי קבלת מכתבו של בראון (מה-22.12) עקב פסילתה של הקלפי על
המודל ההסכמה". הנוהג הוא, מסביר בר-נץ, שעל שאילתה עונים בשבוע שאחרי וכך גם ינהג הפעם (ראו
עוד תגובות במסגרת).

בכול מקרה, נדמה כי הקרב על המודל עוד לא נגמר ואולי רק מתחיל.

הם מ-פ-ח-ד-י-ם
רוב החברים, המסכימים שמודל שינוי מהותי יש להעביר על-פי הכללים, לא מצטרפים למאבק, כי הם
פוחדים לאבד את מקום העבודה שלהם * קלוד בן-שושן מבהיר (וגם לתנועה יש מה להסביר)
קלוד בן-שושן הגיע לאיילת-השחר מצרפת לפני 27 שנים. אדם משכיל, שמודה כי בתקופה האחרונה היה
מובטל מעבודה. עכשיו, הוא מאמין, מצא פרויקט משמעותי, שעשוי לעניין אותו. בהנהגת הקיבוץ
טוענים, שקלוד כבר תקופה ארוכה יחסית אינו משתלב בעבודה וחבל שאת היכולות שיש לו אינו משקיע
בקיבוץ, אלא בהתמודדות בלתי פוסקת עמו. "לבחור יש פשוט זמן למכביר לשבת ולכתוב מכתבים לכולם",
אומרים שם. קלוד בשלו, שומר על סגנון מאופק: "מודל שינוי מהותי חייבים להעביר בשקיפות ועל-פי
הכללים ולא כך לצערי נעשים הדברים באיילת-השחר".

אם כך, למה לא הצלחת לרתום קצת יותר אנשים לעגלה?
בן-שושן: "מרבית החברים המסכימים אתנו פשוט פוחדים על מקומות העבודה שלהם, חוששים מהתחשבנות
שתיעשה אתם. ויש כמובן אחרים, שמדרך הטבע מתביישים לעסוק בעניין פומבית".

למה רצים כול כך מהר לרשם ולא קודם לתנועה?
"לפני כחודש הייתה כאן משלחת של התק"ם לישיבה עם ההנהלה. אני יודע, שהם באו בעקבות תכתובת
ומפגשים בין יצחק ששון למשפטני התנועה ונתן טל. לפי מה ששמעתי מהפגישה כיסחו מהתק"ם את העמדה
שלנו. אמרו שלא יעלה על הדעת, שהמיעוט יכתיב לרוב. כך כנראה מתייחסים שם, בתק"ם, לעניין".

לדברי נתן טל, מזכיר התנועה הקיבוצית, לא התבקשו המוסדות לחוות עמדתם באשר להליך המשפטי.
"היינו במסגרת צוות היגוי של התנועה הקיבוצית באיילת-השחר לפני כחודש וחצי והנושא שהעלה יצחק
ששון באשר להתנהלות המזכירות היה המרכזי. נתנו גיבוי מלא למזכירות", אומר טל, "אמרתי שללכת
בשני מודלים במקביל זה הדבר הנכון לעשותו בקיבוץ, שאין בו הסכמה על מודל אחד. אני לא רשם ולא
שופט ויחד עם זה, אינני חושב, שמיעוט צריך להכתיב לרוב הגדול כיצד לנהוג. צריך לשקול איך
עוזרים לקיבוץ במצב בו הוא נמצא ובוודאי לא נכון לטפל בנושא זה בדרך המשפטית".

קלוד בן-שושן, בדקתם את הדרך המשפטית?
בן-שושן: "פנינו לעו"ד גל פלג, שהסביר לנו את העלויות הכרוכות בכך. אנחנו קיבוצניקים. אין לנו
יותר מדי כסף. זה פשוט היה לנו יקר מדי. ירדנו מזה".

שדרוג ולא שינוי
כך רואים בהנהלת איילת-השחר את המצב. תגובת מנהל הקהילה, המנכ"ל, והפרקליט
זהר בר-נץ, מנהל הקהילה:
"איילת-השחר יעשה מה שטוב לאיילת-השחר ויהיה מוכן לעבוד בשיתוף פעולה עם משרד הרשם. נציג את
העובדות בפניו בשיחה מסודרת. אנחנו לא מתכוונים לעשות דברים בלתי חוקיים. הכוונה היא לשרוד
ולא ליפול והרבה תלוי בהצלחתו של המודל הזה. יש עלי אחריות ל-1800 איש, יותר מלכול אחד אחר.
יש כאן אוכלוסייה מורכבת מחברים, ילדים, בנים והרבה תושבים ובנוסף להם כ-600 איש במרכזי
הקליטה. זו אחריות כבדה ויש לנו החלטה ברורה לחזור ולאשר את המודל בסוף שנת 2003. אנחנו לא
מתכוונים להתחמק מכך".

גיא קפלן, מנכ"ל איילת-השחר:
"הקיבוץ העביר בדצמבר 1999 ברוב של % 75 את מודל ההתחדשות, מודל של קשר בין פרנסה לתקציב
המהווה שינוי באורחות החיים. המודל הנוכחי, עליו יש השגות, אינו קשור לעניות דעתי לשינוי
באורחות החיים, אלא המשך ישיר ושדרוג לשינוי שעליו כבר הוסכם. זו הייתה דעתי תמיד וזו דעתי גם
היום".

עו"ד שלמה כהן, פרקליט איילת-השחר:
"איילת-השחר פעל כמה שנים במודל תקציב דיפרנציאלי, שאושר בשעתו בצורה מסודרת וברוב מיוחס
כנדרש. השאלה הפעם הייתה מעבר למודל דיפרנציאלי אחר, מודל דו-ראשי, אשר מאפשר לכול חבר קיבוץ
לבחור האם הוא מעוניין בדרך הזו או האחרת. נראה כי הרוב שהושג בקלפי בנסיבות האלה - ואף הוא
לתקופת ניסיון ובדיקה - הינו רוב מספק".


עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים