דילוג לתוכן העיקרי
fw_before_content
content

ניר מאיר: "לא שמרנו על הקרקעות מאה שנה כדי לתת אותן בחינם לרשות התכנון. אפשר לעשות win-win על ידי שיח, אבל אם תנסו לדרוס אותנו עם ותמ"לים – זה יהיה lose-lose"

הבוקר (חמישי) התקיים בתל-אביב כנס הרשות לתכנון במשרד החקלאות, שעסק בתכנון המרחב הכפרי בשנת 2048. ראש המועצה האזורית עמק-הירדן, עידן גרינבאום: "שמעתי שראש עיריית קריית שמונה מבקש לסגור את הפיתוח של הקיבוצים. זה בולשביזם של המאה -21 שהמדינה אומרת לאנשים איפה לגור"
כנס רשות התכנון

את הפאנל בכנס שהתקיים תחת הכותרת "ישראל 2048 – הזדמנויות ואתגרים במרחב הכפרי", הנחה מזכ"ל התנועה, ניר מאיר, והשתתפו בו ראש המועצה האזורית עמק-הירדן, עידן גרינבאום, יו"ר הוועדה המחוזית של מחוז הצפון, אורי אילן, יו"ר הוועדה המחוזית של מחוז הדרום, דוד לפלר ורוני פלמר, מנכ"ל תנועת "אור".

מזכ"ל התנועה אמר בין היתר: "כשמדברים על תכנון, וודאי לטווח הארוך, בתנאים של צמיחה דמוגרפית כל כך מרשימה, כפי שצפויה במדינת ישראל, יש למצוא את האיזון הנכון בין האתגרים וההזדמנויות במרחב לבין ערכים ועקרונות שהם קבועים, כמו, למשל, החקלאות שהיא היסוד של מדינת ישראל - היא ולא שום דבר אחר. החקלאות, אגב, היא היסוד של כל מדינה בOECD-, וחבל שהיה צריך את השף אייל שני כדי להסביר את זה לאזרחי המדינה ולממשלה.

 תפיסת העולם שהחקלאות והשטחים הפתוחים נמצאים שם עד שיבנו עליהם עיר היא שגויה וצריך להפסיק אותה מייד".

רוני פלמר דיבר על הצפיפות האדירה הצפויה לגדול במרכז הארץ ברבות השנים: "אנחנו שואלים מה לגבי המרחב הכפרי – נגיע למיליון תושבים במרחב הכפרי בשנת 2048. זה רבע מהתושבים של הצפון והדרום, לעומת 10% היום. זה אומר שההתיישבות העירונית שם לא הצליחה. לא רק שלא אבדה תקוותנו בתפקיד הכפר, אלא שהוא כוכב המערכה הבאה."

אורי אילן: "האתגר שלנו הוא כמעט בלתי אפשרי – לחשוב מה יקרה כאן בעוד עשרות שנים ולהחליט כבר כיום על מהלכים. האתגר הכי גדול שלנו הוא לייצר שפה משותפת לכל בעלי העניין שרוצים בקידום המדינה. לא חייבים להסכים, אבל צריך לדבר.

יש כאן דרמה של הכפלת האוכלוסייה, והקרקע תהפוך למשאב היקר ביותר. לכן ,הטמענו את העקרון של שימוש יעיל בקרקע.  נהיה מוכרחים לעבור לתכנון אזורי. הדבר המרכזי שמאפשר את האזוריות הוא "להגדיל את העוגה". חלוקת הארנונה אולי צודקת, אבל תגרום למצב של פחות כסף לא של יותר כסף. יש להגדיל את העוגה על ידי מנועי צמיחה ולא במריבות על הארנונה.

חיזוק המרחב הכפרי במחוז צפון יעשה תוך שימור וטיפוח צביונו הייחודי, ערכיו ורוח המקום.

חשוב לי להדגיש – אנחנו מעלים את התוכנית האסטרטגית לרשת בימים הקרובים – חשוב שהאנשים שעוסקים בכך, יראו אותה."

עידן גרינבאום: "יש תוכניות, יש מצגות, יש רעיונות ארוכי טווח, ומה שצריך לקחת מעט זמן - לוקח הרבה."

ד"ר רותי פרום אריכא, מנהלת הרשות לתכנון במשרד החקלאות
ד"ר רותי פרום אריכא, מנהלת הרשות לתכנון במשרד החקלאות

גרינבאום ציטט מתוך ראיון של אביחי שטרן, ראש עיריית קריית שמונה – יש לו תוכנית והתוכנית היא הפסקת הזרמת הכספים להרחבות בקיבוצים, להזרים רק לעיר ולהפסיק עם ההרחבות.

"לדבריו, איך נציל את ערי הצפון? נעצור את הפיתוח של המגזר הכפרי וכולם ירוצו לערי הצפון. מה, לא יישמנו את הלקחים מהתקופה שבה המדינה אמרה לאנשים איפה לגור? אני מקווה שאיש לא מעלה על דעתו לחזור לימים האלה. אני רוצה את טבריה חזקה, אני רוצה את טבריה כעיר מחוז - אבל לא חזקה על חשבון הפגיעה בקיבוצים. זה בולשביזם של המאה ה-21 או מפאיניקיות של המאה ה-21."

דוד לפלר: "הפוך, פשוט הפוך – צריך לבטל את המגבלות בתמ"א 35. אי אפשר להגביל את המגזר הכפרי במספר התושבים ובבניה. צריך ניצול של הקרקע."

ניר מאיר הוסיף לסיכום הדברים: "אנחנו לא ניתן את הקרקע בחינם. לא שמרנו עליה מאה שנה כדי שתעמוד לרשות התכנון. אפשר לעשות win-win על ידי שיח, אבל אם תנסו לדרוס אותנו עם ותמ"לים – זה יהיה lose-lose"


את הכנס פתח מנכ"ל משרד החקלאות, שלמה בן-אליהו, שהזהיר: "לא יהיה יותר לובי חקלאי עם עוצמה כמו שהיה עד כה, זה ילך ויפחת, כך לפי הניתוח שלי .

כדי להתגבר על זה, אני מציע לכם לא להציג את המגזר הכפרי ככזה שצריך סיוע ועזרה, אם מציגים אותו כמי שנמצא בפריפריה ויש לו פחות יכולות, תקבלו את זה אבל במינון נמוך. אם תציגו את התועלות החיצוניות שיש בו, עם היתרונות שיש בו – הפקידות והמנהיגות רוצות להצטרף להצלחה לא לכישלון ולקריסה.

האמת היא שיש הצלחות – החקלאות מצליחה, חקלאות מתקדמת, כולם רואים כאן שהחקלאות מתקדמת והחקלאים מציגים את עצמם כמי שאין להם.

תהיה נקודת זמן שיגידו – בחקיקה או בבתי המשפט, שמי שלא משתמש בקרקע לחקלאות יחזיר את הקרקע. המצב לא יישאר כמו עד היום, לכן צריך לדעת לאן רוצים להוביל ולשם להגיע ולא להיגרר."

גאל גרינוולד, ראש החטיבה להתיישבות: "אין, לצערי הרב, חשיבה לטווח ארוך בתכנון במדינה. צריך לשנות את הדנ"א של החשיבה, ולתכנן את הדברים בצורה יותר מקצועית ומשמעותית. אף אחד לא נותן תשובה להכפלת האוכלוסייה בישראל תוך 30-40 שנה. לדעתי, הגיע הזמן למנות שר לענייני תכנון, המדינה משלמת מחיר יקר בהעדר תכנון לטווח ארוך." 

ד"ר רותי פרום אריכא, מנהלת הרשות לתכנון במשרד החקלאות: "זהו מקום למפגש ושיח לכל מי שהמרחב הכפרי חשוב לו. מסמך מדיניות התכנון שיש בו את החקלאות והמרחב הכפרי, יש בו עקרונות לתכנון במרחב הכפרי שיש בו את כל מה שיש תחת המרחב הזה – חקלאות, מגורים, חברה ועוד.

יש הרבה תהליכי תכנון, אבל הם לא מסונכרנים ביניהם. הגיע השעה שנתחיל לתאם ביניהם.

אנחנו עושים תהליכי חשיבה על גודל הישוב הכפרי והמהות שלו – איפה אנחנו היום ולאן מגיעים. מחשבה על המרחב הכפרי מתוך ראיה כוללת".

הוספת תגובה חדשה

This question is for testing whether or not you are a human visitor and to prevent automated spam submissions.

10 + 0 =
Solve this simple math problem and enter the result. E.g. for 1+3, enter 4.
fw_after_content