דילוג לתוכן העיקרי
fw_before_content
content

"מפעלים חינוכיים הם דרך חיים"

אורי אופיר, רכז המפעלים החינוכיים בתנועה סיים את תפקידו ומסכם: "כיום סימן השאלה על קיום הקיבוץ עבר לסימן קריאה. חברי הקיבוצים החדשים וגם הוותיקים שקיבלו רוח גבית- רואים, מחפשים ומוצאים בקיבוצים את הערך ואת הדרך"
אורי אופיר ואהרן ידלין
אורי אופיר עם "זקן השבט" ושר החינוך לשעבר אהרן ידלין. מימין ד"ר גבי אסם. צילום: עופר רימון

אורי אופיר (זיקים) סיים לפני שבועות מספר יותר מחמש שנים של ריכוז המפעלים החינוכיים בתנועה הקיבוצית. בנוסף, פעל אופיר לרכז את קשרי החוץ של אגף החינוך. עוד לפני אלו ובמקביל, פעל כיד ימינו של ראש אגף המשימות לשעבר, יואל מרשק ו"קצין המבצעים" למשימות הרבות ברמה התנועתית והארצית שהפעיל מרשק.

איך מסכמים תקופה כזו בתנועה שכללה משימות רבות ואף מעבר בין אגפים?

"זו תחושה של זכות גדולה, שלאורך השנים אתה מגלה כל פעם מחדש שיש לתנועה הקיבוצית רלוונטיות בחברה הישראלית ומחפשים אותה שוב ושוב כשחקן מרכזי בעשייה. בנוסף היה מרגש למצוא שוב ושוב את חברי וחברות הקיבוצים – מצעירים מאד ועד הוותיקים רוצים לתרום לחברה בה הם חיים בקיבוץ ובמדינה.

הפעילות בתנועה משקפת מצב של שינוי – מתקופה בה הקיבוצים היו עסוקים בעיקר בעצמם, אנחנו רואים היום יותר ויותר קיבוצים והנהגות צעירות בקיבוצים שמחפשות את הערך המוסף בקיום הקיבוץ והקהילה שבו.

הייתה בעבר תחושה שבדומה למה שאמרו בתקופת ההמתנה – "שהאחרון יכבה את האור", כך גם התנועה הקיבוצית לקראת סיום דרכה, ושמי שמגיע לקיבוץ עושה זאת בשביל נדל"ן. כיום סימן השאלה על קיום הקיבוץ עבר לסימן קריאה. חברי הקיבוצים החדשים וגם הוותיקים שקיבלו רוח גבית, רואים, מחפשים ומוצאים בקיבוצים את הערך ואת הדרך. חשוב לי שהתנועה תמשיך ותבנה את המסגרות שימשיכו את הפעילויות וההתרחשויות שקורות בשטח, ולא בכדי הוקם בשנה האחרונה אגף הצעירים והמעורבות בחברה, שפועל ללא לאות למען מטרה זו".

 

מה הערך החינוכי במפעלים של התנועה הקיבוצית?

"הייחודיות של התנועה הקיבוצית במפעליה החינוכיים בפרט ובכלל הפעילויות שהיא מפעילה היא בכך שבמשך עשרות שנים הקיבוצים מקיימים מערכות חינוך איכותיות ומשקיעים בזה את מיטב כספם. תפקידינו כתנועה הוא לתת כלים ולפתח הזדמנויות לצוותים החינוכיים. בגילאי הנוער המפעלים החינוכיים הם חוויות מפתח שמעצימות את הקשר בין חברי הקבוצה החינוכית והזיקה בין המדריך, הקיבוץ, הנוער והמסר אותו מעבירים.

המפעלים החינוכיים הם ביטוי לרצף החינוכי שמתחיל מבית התינוקות ולאורך כל השנים, אנו כאגף חינוך מלווים ומכשירים את הצוותים החינוכיים.

אגף החינוך בהובלתה של ד"ר גבי אסם העצים את המפעלים המסורתיים לידי תהליך חינוכי מובנה המחבר בין הפעילות היומיומית בקיבוץ למשימות ולאתגרי החברה הישראלית בדמות היציאה לשנת שירות, מכינות ושירות משמעותי בצה"ל.

חשוב לי לפרט לקהל הקוראים שפחות מכיר על המפעלים החינוכיים עצמם – מסע י"ב - אלף בני ובנות נוער יוצאים למסע בן ארבע ימים המשלב אתגר אישי וקבוצתי. לחלקם זו הפעם הראשונה שהם ישנים בשק-שינה מחוץ לבית ללא מקלחת. אתגר זה משולב עם הכרת אתגרי החברה הישראלית, בדמות מפגשים עם עמותות וארגונים הפועלים בה וחשיפה למסלולי שנת שירות, ושיא האירוע במפגש בבה"ד 1 המסכם שיח שמתקיים לאורך כל המסע, על שירות משמעותי בצה"ל ותרומה לחברה הישראלית.

רפסודיה - מהווה אירוע שיא לשכבות הבוגרות של חברות הנעורים ומובלת על-ידי מדריכי הנוער בקיבוץ. האתגר הקבוצתי הייחודי וחווית ההצלחה בחציית הכנרת על גבי כלי שיט אותה הם בנו בידיהם ובכוחות עצמם מעצים גם את השיח הרעיוני-ערכי שבא לידי ביטוי במעגלי שיח בערבים.

כנס יא - הצעיר שבין היוזמות, מהווה את יריית הפתיחה לתהליך הבירור האישי והשכבתי לגבי התרומה לחברה הישראלית לאחר סיום י"ב. בשלושה ימים של חוויה  נחשפים בנות ובני י"א למסלולי התרומה האפשריים ומדריכי הנוער מהקיבוצים מקבלים את הבמה להשקת התהליך".

 

ואחרי הכל, מה אתה הבאת לעבודה הזו ברמה האישית?

"המפעלים החינוכיים של התנועה הקיבוצית מהווים אתגר ארגוני ורגולטורי אדיר. במהלך השנים האחרונות ביצרנו את תוקפם על מנת שהתשתית לקיומם בעשור הקרוב תתאפשר, זה לצד הפיכתם לתהליך חינוכי מתמשך הכולל הכנות מדריכים ארוכות ומחייבות והעלאת הדרישות החינוכיות ונורמות ההתנהגות המצופות מהמדריכים ומהנוער.

בתחום הצעירים ניתנה לי הזכות להקים את "גרעיני הקיבוצים", מסלול הנח"ל העצמאי של התנועה הקיבוצית שמציע לבוגרי שנת השרות המשכיות לעשייתם הברוכה וכן מרחיב את משימות הנחל מעבר לתחום החינוך גם לתחום ההתיישבותי. ולצד זאת, בעשור האחרון הייתי שותף עם מרכז המועצות האזוריות בהקמת פורום מנהלי מרכזי הצעירים פיתוח והעצמת המרכזים ותחומי פעולתם.

לצד כל אלו, התרומה המשמעותית ביותר שלי אני חושב, ושממנה גם נתרמתי ביותר היא היכולת להבין את גודלו, עוצמתו וההזדמנות הגלומה בחינוך הקיבוצי. החינוך הקיבוצי על כל גווניו מהווה בעצם "חממות אנושיות" לפיתוח אנושי ופיתוח הצוותים החינוכיים, מתוך הבנה כי החינוך הקיבוצי אינו רק האגף שלנו בתנועה אלא אלפי מבנים שנבנו בקיבוצים, אלפי מחנכות ומחנכים המחויבים כל כך לרצף החינוכי שהוא הזדמנות אדירה לחברה הישראלית.
התנועה הקיבוצית וקיבוציה מחזיקים רשת חינוכית אדירה בכל גיל. היכולת לאגם את המשאבים למעשה חינוכי מנהיגותי שישנה את החברה הישראלית וגם את זיקתה לעולם היהודי היא יכולת ייחודית ולתפיסתי הקמת רשת הגן הקיבוצי, שבילים ורשת הצעירים הם רק צעד ראשון במסע אדיר של חזרת התנועה הקיבוצית להובלת החברה הישראלית. החינוך הקיבוצי במובנו הרחב, הוא הזדמנות לשותפויות עם קהילות עירוניות, קהילות יהודיות בעולם, מוסדות אקדמאיים ועוד".

הוספת תגובה חדשה

This question is for testing whether or not you are a human visitor and to prevent automated spam submissions.

10 + 7 =
Solve this simple math problem and enter the result. E.g. for 1+3, enter 4.
fw_after_content