דילוג לתוכן העיקרי

מנהל רשות המים: "מהרגע שנכנסתי לתפקידי הבנתי שיש 'באג' רציני בתיקון 27 לחוק המים"

"לי ברור שמוטמעים בתוך החקלאות ערכים חיצוניים שלא נלקחים בחשבון שבאים בחשבון - ארץ ישראל ירוקה היא חקלאית והיא לא תהיה ירוקה אם לא תהיה חקלאות"
מנהל רשות המים: "מהרגע שנכנסתי לתפקידי הבנתי שיש 'באג' רציני בתיקון 27 לחוק המים"
צילום: דנה בר-און

גיורא שחם מנהל רשות המים דיבר היום בפאנל שעסק במצב משק המים והשפעתו על החקלאות בכנס הנהגות הקיבוצים ואמר: "כשמוניתי לתפקיד ועוד בטרם כניסתי , הבנתי שיש באג רציני. זאת היתה תקופה של "מירוץ חקיקה" ואני הייתי בתקופת ביניים כשעוד לא נכנסתי לתפקיד ממש. לצערי, מכיוון שהגיעו שמועות על דעתי הלא נוחה מהתיקון, היה מי שדאג שאני לא אכנס ממש לתפקיד עד שהחוק לא יעבור הכנסת, וכך אכן היה.  ואכן, אני נכנס לתפקיד עם הרגשה מאד לא נוחה מתיקון 27 והשפעתו על החקלאות. אבל היום אני חלק מהממשלה וחוקים צריכים ליישם ולמלא . 

שחם הוסיף: "נקודת התורפה שזיהיתי מייד בתיקון והיא תקפה לאורך כל הדרך היא לא התיקון עצמו, ולא בתיקון מחירי המים ולא "האמבטיה שכולם ישלמו את אותו מחיר". הבעיה היא חקלאי הקצה שמקבל חשבון מים בסוף החודש האם האספסת בעמק החולה או פרדס בשרון יודע לשלם את המחיר הנקוב.  האם החקלאות הקיימת יודעת לשאת את המחיר כי אם לא, היא לא תהיה. וזו החקלאות שיוצרת את ארץ ישראל הירוקה. לי ברור שמוטמעים בתוך החקלאות ערכים חיצוניים שלא נלקחים בחשבון שבאים בחשבון - ארץ ישראל ירוקה היא חקלאית והיא לא תהיה ירוקה אם לא תהיה חקלאות. אומרים החקלאות תתאים את עצמה לתנאים החדשים. זאת שאלת מיליון הדולר. האם באמת אפשר להתאים למחיר המים את החקלאות".

שחם הדגיש: "לדעתי האוצר הבין שיש בעיה גם של תקופת מעבר להתאמה ככל שניתן להתאים והוא הקצה 530 מלש"ח, ואבו וילן עושה מאמץ לממש את הקופה הזאת בין האזורים שנפגעו . נכון, אנחנו עדיין נמצאים באי וודאות גדולה וימים יגידו מה יהיה וזאת בהחלט תקופה מסוכנת לחקלאות הירוקה שיוצרת את הנוף".

יו"ר רשות המים סיפר לנוכחות ולנוכחים: "יזמתי הקמת ועדה בראשות רם בלינקוב שתתחיל לעבוד בשבוע הבא. הוא ואחרים הבינו מייד את הערכים הנוספים של החקלאות, מעבר לציונות, הערכים הציוניים. נראה איך נטמיע זאת בתיקונים הבאים".

שחם דיבר על המצב הכללי במשק המים בישראל: "אנחנו נכנסים למצב נדיר של שנה חמישית של בצורת, זה ממש על סף אסון טבע. ביקשתי שיביאו לי רקורד מדידה מאז שהתחילו למדוד – היו שתי תקופות במאה שנה של רצף חמש שנים – אמצע שנות החמישים ואמצע שנות השישים". והדגיש: "זהו מצב קיצון, ואי אפשר לבנות מערכת למצבי קיצון" .

ח"כ עמר בר-לב (המחנה הציוני) דיבר גם הוא בפאנל: "המים הם נכס לאומי, בלעדיהם אין התיישבות ואין חקלאות. אך הממשלות האחרונות לא סופרות את החקלאים ואת החקלאות, ולכן לא היה תכנון ארוך טווח ומצוקת המים גדלה".

 

עוד הוסיף ח”כ בר-לב על הבצורת: "על הממשלה לתקן את העוול, להכניס את היד לכיס, ולהשקיע משאבים וכספים על מנת למנוע משברים קיומיים, במקום לעצום עיניים ולהמתין לאסון הקרב הבא. לפי התחזיות, הבצורת של ארבע השנים האחרונות לא הולכת להעלם, ולכן יש לדאוג לחקלאים ולפיצוי הראוי עבורם - לא רק ברמה הטקטית, אלא בתכנון אסטרטגי ששם את החקלאות כערך לאומי וציוני".

מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום (אבו) וילן: "לכולנו ברור שתיקון 27 נולד בוועד העובדים של מקורות שרובם חברי מרכז ליכוד, וברור שכל המסלול של החוק הזה הוא פוליטי. צמד הדודאים (דוד ביטן ודוד אמסלם) כמו תמיד המציא לנו חוק. במשך עשרות שניים התקיימו בישראל 24 אזורים שונים עם צרכים וגידולים שונים ובתיקון הזה מישהו החליט להמציא את הגלגל. הרי לגדל חקלאות בעמק הירדן עולה פי שלושה ממרכז הארץ, ובעצם כך מכפילים את המחיר של התוצרת החקלאית. 

אבו וילן סיים עם בשורות טובות יחסית: "יש הסכמות מלאות על פיצוי עם הגליל העליון, יש התקדמות עם עמק המעיינות. מקווה שנסיים גם אם עמק הירדן ועמק חרוד".

 

 

בפאנל נוסף שעסק בתחום החקלאות, דנו באי הכנס בעתיד משק החלב.

מנכ"לית מועצת החלב, מיכל קראוס אמרה: "אנחנו כרגע לא במשבר כי זה ענף מתוכנן ותכנון שווה וודאות. 70% מהרפתות נמצאות בפריפריה. 210 במגזר השיתופי (קיבוצים) המסה העיקרית במגזר המשפחתי – 800 רפתות (מושבים).

אחד הדברים שאנחנו עוסקים בהם רבות הוא עניין הכשרויות - המגזר הכי צומח בחלב הוא המגזר החרדי,  כיום 11% מהשוק הם חרדים ובעוד עשור יהיו 20%. כיום כל הרפתות נמצאות ברמת כשרות של מהדרין ויש שינוי לרמת כשרות "בד"צ" יש הסתה לרמת כשרות בד"צ. כולן כבר מהדרין.  כשרויות מוסיפות עלויות בין 7% ל10%".

מיכל קראוס. צילום: דנה בר און

קראוס הדגיש את הצורך בתכנון השוק: בארה"ב הקפיטליסטית – 85% מהרפתנים מאוגדים, ויש תכנון ע"י הקואופרטיבים.  בצרפת 60% קואופרטיבים. כל מי ששם יודע יכול למכור למחלבה שבבעלותו, כי בסופו של דבר - הבעיה היא תמיד למי למכור. אצלנו יש שלוש מחלבות ששולטות על 94% מהשוק – תנובה, שטראוס, טרה – כולם בבעלות פרטית ואנחנו ממש לא בטוחים שהם יקחו חלב ממגדלים קטנים בפריפריה".

 

יעקב בכר דיבר על המחאה נגד דו"ח קדמי שנולד כתוצאה ממשבר 2011: "המשבר התחיל מהקוטג' כי זהבית כהן גילתה שיש מוצר אחד שדומה לצריכת חשמל, 96% מהאנשים בישראל צורכים חשמל ו93% צורכים קוטג'. היא הבינה את זה והיא לא הפסיקה להעלות את המחיר. אנחנו הבנו את הבעיתיות והזהרנו את תנובה, אבל הם לא הקשיבו – זה הגיע ליותר משמונה שקלים. זאת היתה תעשיה חזירית ומנוולת, ובסוף באו בטענות לרפתנים.  הלכו לאחרון בשרשרת המזון כי הוא הכי חלש. לא אמרו זהבית או תנובה או שטראוס".

בכר המשיך ודיבר על המאבק בדוח קדמי: שטרסלר סיפר אגדות על "הלובי החקלאי". נלחמנו שנה. יצאנו למערכה שאין לה גבולות. הכל כדי להפיל את דוח קדמי, והצלחנו – זאת לא גזירת גורל החלטות ממשלה ועדות. אני מזהיר משובו של שאול מרידור (שמונה לאחרונה לראש אגף התקציבים במשרד האוצר), הוא חוזר עם תחושת כישלון של דוח קדמי".

 

אבו וילן: "אנחנו מסתכלים על המחר. ראינו מה קרה באירופה, אז הם ביטלו את התכנון והיתה מפלה והיום הם חוזרים לתכנון. יש הבנה שצריך להגיע לתכנון בלוקר 2 והעיתוי הוא עכשיו. צריך להגיע להסכם, אבל לא בכל מחיר".

 

אבשלום (אבו) וילן

הוספת תגובה חדשה

5 + 15 =