השבוע בתנועה הקיבוצית - תתפקדו למפלגות תשפיעו מבפנים

התנועה הקיבוצית והקיבוץ הדתי יחלו היום בקמפיין לחברות וחברי הקיבוצים במטרה להגדיל את הכוח של הקיבוצניקים במגרש הפוליטי ואצל מקבלי ההחלטות, על-ידי התפקדות לכל המפלגות הציוניות והדמוקרטיות– משמאל ומימין.

מטרת הקמפיין חדה וברורה: להחזיר את הקיבוצניקים אל מוקדי קבלת ההחלטות ולהגביר את המעורבות הקיבוצית בחברה הישראלית, על ידי התפקדות רבה ככל הניתן של חברות וחברי קיבוצים – מהתנועה הקיבוצית ומהקיבוץ הדתי למפלגות הציוניות הדמוקרטיות (לפי השקפת העולם של כל מתפקד ומתפקדת) במטרה להגביר את הכח הפוליטי ואת ההשפעה של הקיבוצים בכללם.

קמפיין ההתפקדות הינו בעל חשיבות גדולה, במיוחד לאור האיומים והמשברים הניצבים לפתחן של התנועות הקיבוציות: הקפאת בניה בקיבוצים והמאבק מול רשות מקרקעי ישראל, הגנה וחיזוק החקלאות הישראלית ובכלל זה מאבק חוק המים, משק החלב ועוד, רפורמת קרקעות והמאבק בשערוריית הותמ"לים, מאבקי האוצר נגד ועל גב החקלאים להורדת "יוקר המחייה" (פתיחת השוק ליבוא דגים, למשל) וריסוק החקלאות הישראלית, ומעל הכל – שמירת הצביון והייחודיות של הקיבוץ, כדרך חיים לגיטימית וייחודית במדינת ישראל.

הקמפיין יכלול מודעות בעיתונות הקיבוצית, באתר התנועות הקיבוציות ובעמוד הפייסבוק של התנועה.

באחת ממודעות הקמפיין נכתב: "קיבוצניקים, המדינה לא סופרת אתכם. זה כואב אבל זו האמת. במוקדי הכח החשובים והמשפיעים באמת אנחנו כבר לא רלוונטיים ואם לא נשנה את המגמה ומהר, פשוט לא נהיה. מתפקדים עכשיו באתר התנועה הקיבוצית או באתר הקיבוץ הדתי, למפלגה שהכי מתאימה לכם, והכי חשוב - משפיעים מבפנים על מוקדי הכח. 100,000 קיבוצניקים חייבים להשפיע".

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר: "הקיבוצים גדולים מאי פעם במספר תושביהם, במספר חבריהם וגם במספר ילדיהם. הצמיחה נמשכת ומספר הנפשות החיות בקיבוצים גדל באופן מתמיד. יש בכך הבעת אמון ברורה של החברים בקיבוציהם, בערכי התנועה הקיבוצית ואורח החיים הקיבוצי. גם בהיבט הכלכלי מראים רוב האינדיקטורים על המשך ההתאוששות והצמיחה.
כיום אין פרופורציה בין החשיבות של הקיבוצים כחלק מהחוסן הלאומי והחזון הציוני לבין המשקל הפוליטי שלהם. מדינת ישראל חייבת להבין - קיבוצים חזקים = פריפריה חזקה. פריפריה חזקה = ישראל חזקה.
המדינה לא סופרת את הקיבוצים, כי הקיבוצניקים לא מתפקדים. רק עם כח פוליטי בתוך המפלגות נוכל לדאוג לדברים החשובים לנו - חיזוק מדינת ישראל והמשך הקיום של הקיבוצים כאורח חיים לגיטימי וייחודי בישראל". 

אמיתי פורת, מזכ"ל הקיבוץ הדתי, מסביר את הצורך בהתגייסות הקיבוצניקים: "הגענו למסקנה שכדי להשפיע על המדיניות ועל נבחרי הציבור אנחנו צריכים להיות מעורבים בתוך המפלגות כחברים וכבעלי זכות הצבעה. אנחנו מקווים שכל חברי הקיבוצים, בניהם ובנותיהם, יבינו את המהלך ויתגייסו גם הם, כל אחד לפי השקפת עולמו, כדי להבטיח שקול הקיבוצים וההתיישבות יישמע ברור וחזק כבר בכנסת הבאה".

ניר מאיר: "אנחנו עם הגב לקיר, או שהולכים יחד או שמתפרקים עכשיו, יש מקורות ויש יכולת לקחת הלוואות כדי לממן את כל ההתחייבויות שלנו, הכל תלוי אם נסכים בתוכנו. עד אז - לא נוכל לחלק את מה שאין.  עד ה25 בחודש הזה חייבים הסכמה של התנועה, חבצלת ותאגידי הקיבוץ הארצי על כל מה שקשור לסמינר הקיבוצים, רק הסכמה כזו תאפשר לנו לקבל הלוואת גישור להשלמת החוסר התקציבי", כך אמר היום (חמישי) מזכ"ל התנועה בדיון במועצת התנועה על הקיצוץ הכספי בגופים המתוקצבים על-ידי התנועה.

בדיון נחשפו מחלוקות קשות לגבי האסטרטגיה של ניהול כספי הגופים הללו בין התנועה לבין חבצלת.

"אני מזכיר לכם שבמועצת התנועה קיבלנו תקציב שכולל את הגופים המתוקצבים, ואז עלה איתמר שוויקה ואמר שאנחנו לא מוסמכים לקבל החלטות על העברת כסף מ"חבצלת". מועצת התנועה יכולה גם להחליט שהשמש זורחת במערב אבל כדור הארץ לא תמיד מציית, לכן לא פחות חשוב לקבל גם החלטות שניתן ליישם. כמו כן, אני מזכיר שהמלצות וועדת רן כוחן התקבלו באופן חלקי, כי לא ידעו לקבל החלטה במועצה הזו, וזה רק כי כל אחד נלחם על חלקו. לא קיבלו  כאן החלטות ולא הייתה ברירה אלא, לעשות קיצוץ רוחבי. אמרתי שנקים את "חבצלת החדשה", ואני מאמין שזה יפתור את התקצוב. כולם צריכים להיות מתחת לאלונקה, זה באמת כמו בסיסמא – אם לא  נהיה תלויים זה בזה, נהיה תלויים זה לצד זה".

הדיון התעורר בשל קריאת תנועות הנוער לחברי מועצת התנועה – "עצרו את הקיצוץ בתקציבי תנועות הנוער, הנעשה בניגוד מוחלט להחלטות המועצה". אנשי התנועות הכחולות כתבו בין היתר, לחברי המועצה במנשר שחילקו: "בשנת 2017, קיצצה התנועה הקיבוצית, בניגוד להחלטות מועצת התנועה, מיליון ש"ח מתקציב תנועות הנוער".

גזבר התנועה, גלעד בכרך, פתח את הדיון ואמר לנוכחות ולנוכחים: "המציאות המשברית לא החלה בשנה שעברה, אלא הרבה קודם מאז איחוד התנועות, גם כאשר לא היו מקורות דאגו לשלם למתוקצבים. ועדת רן כוחן לא באה כדי להתאים את המקורות של המתוקצבים לשימושים שלהם, אלא להבין את הקשר של כל אחד מהם לפעילות התנועה, וגם כאשר הם התייחסו לתקצוב הם עשו זאת מתוך ראיה של התקבולים מ"חבצלת".
מה שקרה בתקציב 2017 הוא שתכננו להקטין 700 אלף ש"ח, ותכננו על מקורות מחבצלת כפי שפרשנו את החלטות ועדת רן כוחן, וכן מתאגידים של התנועה, מה שקרה בפועל היא שחבצלת לא העבירה את כל הכסף, גם מ'ניר שיתופי' לא קיבלנו את כל התכנון, כך נוצר חסר של 2 מיליון ש"ח".
גזבר התנועה הדגיש, כי הקיצוץ שנעשה הינו קיצוץ רוחבי לכלל הגופים המתוקצבים ולא רק לתנועות הנוער.

ראש המועצה האזורית גולן, אלי מלכה, כתב לתושבים: "באזור החיץ בסמוך לגבול עם הגולן, שוהים פליטים סורים אשר ברחו מכפריהם ומהקרבות בין צבא אסד למורדים. הפליטים הגיעו ללא ציוד בסיסי לקיום ראוי. לצד הפעילות ההומניטרית שצה"ל עושה בימים האחרונים, הנחתי לפתוח במועצה מרכז לאיסוף ציוד משלים, על מנת לאפשר לפליטים להתקיים בצורה אנושית. בימים הקרובים יתקיים מבצע גיוס הציוד בכל יישוב ומשם למרכז של המועצה ולצה"ל, שיעביר את הציוד לפליטים. נשמח שכל משפחה בגולן תכין שקית אטומה לילד/ה סורי/ת עם משחקים וצעצועים קטנים, דפי ציור, צבעים וממתקים שאינם נמסים, כדי לספק להם רגע של שמחה תמימה ומתוקה. אלו הם שכנינו ואנו רואים זאת כמצווה לסייע להם בעת צרה". 

מנהלת הקהילה בקיבוץ מבוא חמה, מרב צרי: "לאורך השנים האחרונות התקיימו יוזמות כאלו ואחרות לאיסוף ציוד (צעצועים, ביגוד, שמיכות, ציוד לתינוקות וכו') עבור הפליטים בצד הסורי, יוזמות אליהן התגייסו חברי הקהילה במבוא חמה בכל הכח, כי החליטו לא לעמוד מהצד אל מול הסבל בצד השני של הגבול. פנייתו של ראש המועצה, אלי מלכה, לישובי הגולן להתגייס לטובת הפליטים הביאה להיענות מדהימה מהקהילה. בכדי לאפשר לכל מי שרוצה בכך להתגייס לעניין, פתחנו נקודת איסוף במזכירות לשקיות מלאות בכל טוב לילדים, על פי דוגמא מומלצת שהונחה בכלבו וכללה חטיפים, צעצועים, מברשת שיניים וברכה בערבית;  בפינת היד השנייה של הקיבוץ ייערך גיוס קהילתי לטובת מיון וקיפול של בגדים, צעצועים ושמיכות ואנו מעודדים גם את הילדים להתגייס לעניין ולתרום מהצעצועים והמשחקים שלהם לטובת השכנים מעבר לגבול. שיא האיסוף צפוי להיות בסוף השבוע לקראת מסירת הציוד בשבוע הבא למוקד האיסוף במועצה. קהילת מבוא חמה שמחה לקחת חלק בפרויקט חשוב זה".

החינוך והטיפול בתינוקות ופעוטות בגיל הרך קשה מאד ודורש התמקצעות, תנאים ראויים ואקלים מעצים, תומך וחיובי. להצליח לקיים מערכות חינוך מקצועיות, מותאמות ובמחיר שווה לכל נפש, ללא השתתפות ולקיחת אחריות של הממשלה, זו משימה כמעט בלתי אפשרית! עובדה זו מעמידה את כולנו בחוסר אונים אל מול הצורך בחקיקה, שסוף סוף תעלה לסדר היום גם את הגילאים לידה עד שלוש.

השיח הציבורי סביב חוק הפיקוח במעונות היום מתנהל כבר זמן רב. השאיפה לאיכות החינוך בגיל הרך כוללת את ההתמודדות עם האתגרים הבאים: השכר הנמוך, עומס וצפיפות הילדים במעון, יחס מבוגר ילד נמוך מדיי שאינו מאפשר מענה ראוי, הקושי לגייס כוח אדם, מחסור גדול בעובדים מקצועיים, עייפות פיזית ומנטלית של הצוותים והרשימה עוד ארוכה.

בשבועות האחרונים נחשפים בערוצי התקשורת השונים גילויי אלימות קשים המופעלים נגד תינוקות ופעוטות חסרי ישע. תחושת האמון ההכרחית בין ההורים לצוות החינוכי ומובילי מערכת החינוך הולך ונסדק, ויוצר תחושה קשה של חוסר אונים ומתיחות בין כולם. גם העיתוי מורכב, לקראת היציאה לחופשת הקיץ, פתיחת קייטנות, גיוס צוות לשנה הבאה וסיבות אובייקטיביות נוספות המעצימות את הקושי הקיים ממילא.

הגן הקיבוצי ער וקשוב לשטח, ולצד גינוי התופעה הקשה אנו מחויבים לבדוק גם את עצמנו! אנו בטוחים כי תקינת כוח האדם הגבוהה ביחס מבוגר ילד, הפיקוח הפנימי שמתקיים על ידי מנהל/ת הגיל הרך, המעטפת של הנהלת הקהילה והליווי המקצועי שניתן, מצמצמים את התכנות גילויי האלימות, אך אל לנו לחשוב "שאצלנו זה לא קורה". אנו ממליצים לכולם לשוחח עם הצוותים, עם ההורים ועם הקהילה כולה על סוגיה מורכבת ורגישה זו על איך זה פוגש את מערכת החינוך שלנו? ומה אנחנו עושים בכדי למנוע סיטואציות של אלימות בבתי הילדים שלנו? בניסוחים כאלה ואחרים לבחון את עצמנו פנימה ובה בעת לחזור ולהדגיש את החשיבות הרבה של ההשקעה של הקהילות שלנו בגיל הרך. לא פעם אנחנו נדרשים להצדיק את העלויות ואופן ההתנהלות של הגן הקיבוצי אל מול ההורים וחשוב לציין שחוקרי ואנשי מקצוע בתחום רק מחזקים את ההבנה שאסור לנו לוותר על החינוך הייחודי לנו. יתרה מכך, הם קוראים לנו לעודד את המדינה לאמץ את תו התקן של "הגן הקיבוצי" ולהפוך אותו לנורמה המקובלת בארץ.

עלינו לחזק את תרבות השיח המבוססת על כבוד, פתיחות, שיתופי פעולה, עזרה ולקיחת אחריות הדדית על חינוך ילדינו בקהילה. אלו יאפשרו לנו להמשיך ולקיים את הגן הקיבוצי. תקני כוח אדם גבוהים יותר, ליווי פדגוגי מקצועי שוטף לצוותים ולמנהלת, מתן שכר הולם, העשרה מקצועית, תוכנית שנתית בהתאם לזהות ואקולוגיה מקומית, מינהלת חינוך חזקה, ומערכת חינוך יציבה מאפשרים את אותו חינוך איכותי שלא רק שומר ומחנך את ילדינו אלא מהווה נכס אמיתי להמשכיות כל קהילה איתנה.

אנחנו מזמינים אתכם להיעזר בצוות המקצועי של רשת "הגן הקיבוצי" למתן מענה מותאם ורלוונטי למערכות החינוך בגיל הרך: מדריכות פדגוגיות, יועצים ארגוניים, פסיכולוגים התפתחותיים, ימי עיון והעשרה, הכשרה מקצועית וכן, ליווי תהליכים חינוכיים וקהילתיים.

לאחר שנה של דיונים אינטנסיביים, נחתם השבוע הסכם למים לחקלאות. כ- 520 מיליון ש"ח יועברו לחקלאים שנפגעו מתיקון 27 לרבות הגליל העליון, סובב הכינרת ועמק המעיינות. כמו כן, כ- 1000 בעלי בארות פרטיות מהצפון ועד הנגב.

כזכור, במסגרת תיקון 27 הוזלו מחירי המים לחקלאים צרכני מקורות מ- 2.5 לקוב מים ל- 1.98 לקוב מים. עם זאת, האזורים המנותקים מהמערכה הארצית, נפגעו קשות ומחיר המים שלהם הועלה משמעותית.  

כאמור, במסגרת ההסכם, יוכלו החקלאים שנפגעו מתיקון 27 להתארגן לעלויות החדשות שהושתו עליהם כתוצאה מתיקון החוק. ההסכם הינו לחמש שנים.

בהתאחדות חקלאי ישראל מסבירים כי במהלך הארבע השנים האחרונות קוצצה כמחצית מכמות המים בגליל העליון עקב הבצורת. עתה לאחר ההסכם, יקבלו החקלאים פיצוי ישיר בסך של 2.5 ש"ח לקוב. בנוסף בשאר המקומות ישולם להם תשלום ראשוני עבור השקעות שיאפשרו להם להתארגן לקבלת מים טובים יותר עבור גידולים חקלאיים חדשים.

שר החקלאות אורי אריאל: "אנו ממשיכים לחזק את החקלאים בעוטף עזה או כפי שאני מכנה את האזור, עוטף ישראל. בתקופה האחרונה אנו עדים לטרור העפיפונים, אשר פוגעים בין היתר גם בפרות וברפתנים בעקבות שריפות של שדות חיטה ושעורה. לכן הוספנו הטבה לחקלאים אשר תוביל לחוסן לאומי לאיזור כולו ותחזק את הרפתנים באזור."

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, אמר: "בכל ביקור בקיבוץ בעוטף, נשאלנו בסוגיה הזאת. אנו מברכים את שר החקלאות ופיתוח הכפר על החלטתו זו ומצפים להמשך ליווי פעיל מצידו גם בנושאים אחרים, העומדים על הפרק בקיבוצי קו העימות - דוגמת הקיצוץ הצפוי במכסת המים, הפיצויים על נזקי טרור העפיפונים, והטרור החקלאי בכלל". 

עובד עצמאי או שכיר שלקה במחלה קשה  או שסובל ממצב רפואי מורכב או ממגבלה רפואית קשה יכול להיות זכאי לפטור מתשלום מס הכנסה.

סעיף 9 (5) לפקודת מס הכנסה קובע פטור מתשלום מס בגין הכנסה מיגיעתם האישית של עיוור או של נכה בשיעור של 100% או אדם שנקבעה לו נכות בשיעור של 90% מפגיעות באיברים שונים, או מי שנקבעה לו נכות צמיתה מעל 89% לפי חישוב מיוחד ובתנאי שתקופת הנכות עולה על 184 ימים.

במידה ונקבעה לנישום נכות על ידי המוסד לביטוח לאומי (נכות מעבודה, נכות כללית נפגעי פעולות איבה, נפגעי הקרנות גזזת, נפגעי רדיפות הנאצים), או אם נקבעה נכות על ידי משרד הביטחון (נכי צה"ל), אזי שנכות זו יכולה לשמש כבסיס לקבלת פטור ממס.

במידה ולא, יש להגיש תביעה לקבלת פטור בדרך של פנייה לפקיד השומה הסמוך למקום המגורים באמצעות בקשה לוועדה רפואית לצורך קביעת אחוזי נכות לצרכי מס הכנסה (ט' 169 א'). טופס זה יש למלא במלואו ולציין במפורש מהם המחלות והליקויים מהם סובל המבקש או מהם סבל בעבר, בצירוף טופס ויתור על סודיות רפואית (ט' 169 ב) כמו כן נדרש תשלום אגרה.

הכותבת היא עורכת דין בעלת ניסיון בתחום נזקי הגוף ומימוש זכויות רפואיות של 23 שנים ושותפה במשרד זילברג– פישר עורכי דין אשר הינו בעל ייחודיות בתחום, זאת בזכות תואר רפואי בנוסף לתואר במשפטים בהם מחזיק עו"ד ד"ר דור זילברג, שותפה של הכותבת.
משרד זילברג - פישר הינו בעל ניסיון רב למעלה מ 12 שנים בייצוג חברי קיבוצים הן שיתופיים והן מתחדשים מכל רחבי הארץ.

ניתן לפנות בשאלות באתר המשרד www.dsrf-law.co.il או בטלפון 03-6125191

**המאמר הינו מטעם משרד עוה"ד זילברג פישר, ואיננו מטעם התנועה הקיבוצית ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי. 

נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין העניק בשבוע שעבר את ״אות הנשיא למתנדב״ לשנת תשע"ח באירוע חגיגי שנערך בבית הנשיא. אות הנשיא למתנדב הוענק על ידי הנשיא, זו השנה ה-44, ל-12 מתנדבים וארגונים שנבחרו לקבל את הוקרת החברה והמדינה לעשייתם ההתנדבותית. האות הוא פרי יוזמתם של מוסד הנשיאות בשיתוף עם המועצה הלאומית להתנדבות ומטרתו לטפח ולקדם את רוח ההתנדבות ולהביע הוקרה למתנדבים. השנה הוקדש האות "לארגונים מעוררי השראה ולמתנדבים וותיקים אשר הוכיחו שנים רבות שההתנדבות עבורם היא דרך חיים", השנה החליטה הועדה לרגל שנת ה70 למדינה לבקש מכל אחד מהמתנדבים המעוטרים להעניק מדליה ייחודית, מטבע "דור בוחר בדור", למתנדב צעיר המהווה בעיניהם את דור ההמשך להתנדבות. באירוע נשאו דברים נשיא המדינה, יו"ר הוועדה המייעצת פרופ' סוזי נבות, ויו"ר המועצה להתנדבות עו"ד יורם סגי זקס. עוד השתתפו בטקס הזוכים ובני משפחותיהם, חברי הוועדה המייעצת לנשיא, ראשי ארגוני מתנדבים, ראשי רשויות והנהלת המועצה הלאומית להתנדבות.

יו"ר יד-לבנים, אלי בן שם, קיבל מהנשיא את האות "על יוזמה והובלה של פעילות מגוונת לרווחתן של המשפחות השכולות ולהנצחת בניהן שנפלו במערכות ישראל. אלי בן שם נולד ב-1950. שנים רבות היה קבלן, מנכ"ל ובעלים של חברות בנייה. לאחר נפילת בנו קובי ז"ל באסון המסוקים הצטרף לארגון "יד לבנים". משנת 1998 הוא משמש יושב ראש הארגון ופועל בתחומי עשייה שונים לרווחתן של המשפחות השכולות ולהנצחת מורשתם של הבנים והאחים שנפלו".

כחלק מהטקס בחרו כל כל אחת ואחד ממקבלי אות הנשיא להתנדבות את "המתנדב הצעיר", אשר פועל או פועלת בתחום בו הם קיבלו את האות.

בן-שם, בחר להעניק את המדליה אותה קיבל לאיילה מינקר על פעילותה למען האחים השכולים וכן בעיצוב הזכרון. מינקר כתבה לאחר מכן בעמוד הפייסבוק שלה: " אני לא יכולה לתאר במילים את ההתרגשות הגדולה והמבוכה מהמעמד ומהבחירה! תודה ענקית לאלי ולכל יד לבנים בעיקר על זה שהם עוזרים לי להמשיך לחלום ולקיים את החלומות האלה במציאות. ולכל האנשים שהיו שם וריגשו במילים שלהם ובחיבוק!"