דילוג לתוכן העיקרי
fw_before_content
content

השבוע בניוזלטר של התנועה הקיבוצית

מנכ"ל אסם על הקשר בין ניהול חברה עסקית לניהול קיבוץ. הכנסת דנה בפשיעה החקלאית ובית המשפט בפסיקה על ההרחבות בקיבוצים.ניוזלטר התנועה
גזי קפלן ז"ל
גזי קפלן ז"ל. צילום: סיוון פרג'
HEADER
09.11.2017
 
_____13
מנכ"ל אסם בראיון מיוחד – על הקשר עם גזי קפלן, על החשיבות של מנטורים למנהלים צעירים ומה עושה מנהל למנהל טוב

"מנהלים וותיקים צריכים להיות שמחים שנותנים מקום לאנשים צעירים להתפתח. לכל אחד צריכה להיות היכולת הזאת. כולנו היינו צעירים שרצו להיות מנהלים ומישהו נתן לנו את הסיכוי והאפשרות לעשות זאת, אחרת לא היינו מגיעים למה שהגענו"
 
 
 
 
______________1
יוסי צאיג (בחולצה בהירה במרכז התמונה), מירי קפלן (מימין לניר), ניר מאיר וחלק מהמנטורים. צילום: מיכאל צרויה
 
בקיץ 2012 הלך לעולמו גזי קפלן, חבר קיבוץ לוחמי הגטאות, ממקימי מפעל "טבעול" בקיבוץ ומנהלו במשך שנים ארוכות ומי ששימש עד יום מותו כמנכ"ל חברת אסם. 
שנתיים לאחר מכן, הושק פרוייקט חדש שיזמו מירי, אלמנתו של גזי, ומשפחתו בשיתוף "אסם", התנועה הקיבוצית ואיגוד התעשייה הקיבוצית על שמו של קפלן – "דרך גזי". בפרויקט הייחודי משמשים בכירים במשק ובתעשייה הישראלית כמנטורים ליזמים ומנכ"לים בתעשייה הקיבוצית והישראלית. עם הקמת אגף הצעירים בתנועה הקיבוצית הורחב מרחב הפעילות של התוכנית לכל משרות הניהול בתנועה הקיבוצית, והבוקר (חמישי) ציינו השותפים פתיחת שנה נוספת של הפרויקט. לרגל פתיחת שנה נוספת להפרויקט והרחבת תוכנית המנטורים גם לממלאי תפקיד בקיבוצים, ביקשנו ממנכ"ל חברת אסם, מר איציק צאיג, לדבר אתנו על גזי קפלן ז"ל ועל מהות תוכנית המנטורים. הנה קטע קצר מהראיון המרתק עימו 
 
איך נולד הרעיון לקורס המנטורים ב"אסם"?

"כשגזי נפטר לפני שש שנים, חשבנו יחד עם המשפחה, התנועה הקיבוצית, איגוד התעשייה הקיבוצית, התאחדות התעשיינים וחברים נוספים על הדרך הנכונה להמשיך את דרכו ולהנציח את  מורשתו והרוח המיוחדת שלו. מבחינתי, תמיד ראיתי את גזי, שהתחיל את דרכו בתור מורה, כמי שבראש ובראשונה היה מחנך - הנחלת ערכים, דרך חיים, אתיקה ועוד דברים שהיו מאד חשובים לו בחיים כמו בעסקים, וזאת לצד היותו מנהל מוצלח. כשבאתי לטבעול הוא היה המנטור שלי לכל דבר ועניין ולמדתי ממנו רבות על ניהול. אחרי הרבה מחשבה החלטנו על תכנית מנטורים ברוחו למנהלים צעירים בתעשיה הקיבוצית. שמחתי שלא רק אני ראיתי את גזי כך, ואכן מרבית המנטורים היו חברים שלו. הרצנו את זה כמה שנים לבדנו, תוך שאנחנו מתמקדים במנהלות ומנהלים קיבוצניקים. אני שמח שראש אגף הצעירים בתנועה, אסיף איזק ביחד עם מנכ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית אופיר ליבשטיין ויו"ר האיגוד יונתן בשיא הביעו רצון לשלב את דרך גזי בפרויקט שלהם.  הפרויקט הזה בא ונעשה מכל הלב. בכלל חשוב לנו מאד בקבוצת "אסם" לשים דגש גדול על פרויקטים בקהילה ועל עשייה חברתית – החל מהעובדה שאנחנו התורם הגדול ביותר של ארגון "לתת" וכלה בפעילות בקהילות שדרות, יקנעם, קרית גת ועוד, בהן נמצאים המפעלים שלנו".

 
מה האימפקט המרכזי שאתה רואה שהמשתתפים יוצאים איתו מקורס כזה? 

"קודם כל חשוב להדגיש - למנטורים אין תוכנית פעולה סדורה ואי אפשר לעבוד לפי איזה ספר הפעלה. המנטור צריך לחוש את החניך ולהבין איפה הוא צריך את העזרה וההקשבה. גם אני, כשאני משמש כמנטור מתנהל כל פעם בדרך אחרת אל מול המנהל או המנהלת אותם אני חונך. למשל, יש לי חניכה בנסטלה אנגליה, אנחנו מדברים פעם בחודש בערך, היא מספרת לי על מה היא צריכה לעשות ומה הבעיות שיש לה בארגון ולפעמים גם אישית, ואני מנסה לעזור לה למקד את המטלות, האתגרים והצרכים בארגון. זה מכלול של 360 מעלות - המנטור צריך לנסות ולתת מענה לכל דילמה שיש למנהל. מסתכלים עלינו כמנוסים שראו הרבה דברים בחיים והעצה שלנו והשיתוף בדילמה ייתן תובנה ועוגן לחניך. חלק מהחניכים נמצאים בתחילת הדרך וזה נותן להם הרבה בטחון. יש להם מנהל והם כפופים אליו, והמנטור נותן יכולת להיפתח בצורה אחרת ולדבר על דברים שלא מדברים עם מנהל, וכל אחד לוקח מה שהוא זקוק לו. זה מחזק אותם הן כבני אדם והן כמנהיגים. צריך לזכור ולהזכיר לכל מנטור - אנחנו מפתחים קודם כל מנהיגים ואחר-כך מנהלים".

 

החשיבות בהצמחה של דור חדש לניהול נכון גם לארגונים שהם לא חברה עסקית, כמו הנהלת קיבוץ?

"לא עשינו את זה עד היום, לאסיף ואופיר עניין בכך, ואני מברך על זה - מנהיג זה מנהיג ומנהל זה מנהל ואין הבדל בין מנהל תעשיית מזון למנהל קהילה. הצורך לפתח יכולות הנהגה וניהול רלוונטי לכל מקום. חשוב להבין את מה שרבים בתנועה ובקיבוצים יודעים - הקיבוץ היום הוא ארגון שהוא גם חברתי וגם כלכלי וזה בהחלט מהלך משלים לליווי המנהלים בקטע העסקי".  
____________...
גזי קפלן ז"ל.  צילום: סיוון פרג'
_____13
הכנסת: משרדי הממשלה מפקירים את החקלאים, הנותרים חסרי אונים נוכח הפשיעה החקלאית הגואה
מנהל מחלקת חקלאות בתנועה הקיבוצית, חיים חבלין: "מקומם לראות את הפוליטיקאים מדברים גבוהה גבוהה בצורך למגר את הפשיעה החקלאית כאשר, במקביל, ממשיכים נערי האוצר להתעלל בחקלאים"
 
____________62

הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת בראשות ח"כ שלי יחימוביץ', קיימה השבוע דיון מעקב בנושא הפשיעה החקלאית.

יו"ר הוועדה יחימוביץ אמרה בפתח הדיון כי התופעה בה אזרחים רבים, חקלאים, מתעוררים לבוקר של סיוט התחדדה וזלגה לתודעה הציבורית אחרי האירוע הקשה במושב שקף. זהו אירוע בו התרחשו ביזה ושוד אשר נמשכו שעות ארוכות. הדוח האחרון של מבקר המדינה, הצביע על כשלים מהותיים; על חולשה, אוזלת יד והעדר מענה מערכתי.

יובל חיו, המשנה למנכ"ל מבקר המדינה, פירט את עיקרי הממצאים בדוח וביניהם; אי ביצוע התפיסה המבצעית להפעלת מג"ב על ידי התחנות האזוריות, העדר ריכוז מידע אמין על היקף הפשיעה החקלאית לרבות מספר אירועים והיקף הנזק בכל אירוע, אובדן של אמון הציבור במשטרה שמביא לתת-דיווח ולדיווח חסר, חוסר באיוש התקנים במג"ב והפניית הכוחות לליווי עצירים בהתאם לאמנה בין שב"ס למשטרת ישראל, אי שימוש באמצעים טכנולוגיים, אי קידום התכנית לביצוע בדיקות DNA , וחוסר בפתרון לאכסנת בעלי חיים לאחר לכידתם.

שר החקלאות אורי אריאל הדגיש כי הנושא חשוב ובוער וראשית צריך להודות לכוחות הנמצאים בשטח ועושים מאמץ גדול.  האירוע בשקף חמור מאוד ומלמד שהתופעה הפכה לדבר שבשגרה. בשבוע הקרוב תתקיים ישיבת משותפת של שלושת השרים; משפטים ביטחון פנים וחקלאות כדי להביא לסנכרון שיביא למכפיל כח.

השר התייחס לסוגיית ביטוח החקלאים ואמר כי בגלל היקף התופעה ועוצמתה, החברות לא מוכנות לבטח או שמעלות את הפרמיה לשיעור בלתי כדאי. לבקשת משרד החקלאות, הכינה הקרן לנזקי טבע תכנית,  והיא מוכנה ויכולה איתה לדרך לצאת בראשון לינואר. התכנית נתקעה במשרד האוצר, המסרב לתקצב אותה ב- 16 מיליון ₪;

עוד אמר השר אריאל כי יש מקום לאפשר לחקלאים להפנות תקציב, הנמצא בתכנית שונות, ונדרש גם לטובת אמצעי ביטחון. השר הדגיש כי נדרש שינוי של השיטה וצורת ההתייחסות. חובת ההוכחה צריכה לעבור מהחקלאי אל הגנב שנמצא בשטח שלא שלו.

ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני), יו"ר השדולה החקלאית בכנסת, אמר בדיון: "על פי דו"ח המבקר, הציון שאנחנו יכולים לתת לממשלה על טיפול בטרור החקלאי ומניעתו הוא ציון נכשל. התופעה לא הייתה מתקיימת באינטנסיביות כזאת במקומות אחרים או בצורות חיים אחרות. הטרור החקלאי הוא הכבדה קשה על החקלאות ומסכן את קיומה. לצערנו, הטרור החקלאי משיג מטרות של מכירת משקים ושל נסיגה מאדמות. זהו איום אסטרטגי על ההתיישבות ועל המדינה ויש לטפל בו ברצינות גדולה יותר".

מזכ״ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום וילן אמר כי: ״על המדינה ליצור הרתעה. אין התמודדות מערכתית והשטח החקלאי פרוץ ופתוח לגניבות חקלאיות ולטרור חקלאי״. וילן התייחס לביטוח לחקלאים בזמן גניבות: ״המצב היום הוא שנושאים בחקלאות לא מבוטחים חלק גדול בגלל הפשיעה החקלאית. קנט בסכום של 50-60 מיליון ש״ח בשנה מוכנה לבטח. ארה"ב תומכת בביטוחים חקלאיים. לצערי אצלנו זה רק בשליש. וגם לא נושאים של פשיעה חקלאית״.

מנהל מחלקת חקלאות בתנועה הקיבוצית, חיים חבלין: ״ממשלת ישראל נכשלה בטיפולה בפשיעה החקלאית וזו תוצאה ישירה של התייחסות הממשלה לחקלאות ולחקלאים. מקומם לראות את הפוליטיקאים מדברים גבוהה גבוהה בצורך למגר את הפשיעה החקלאית מחד ומאידך נערי האוצר ממשיכים להתעלל בחקלאים ואפילו סכום זעום של 60 מיליון ש״ח שיאפשרו לבטח נגד הטרור הנפשע נגד חקלאים אינם מוכנים להקצות״.
 
 
 
 
_____13
מכתב לחברי הקיבוצים והנהלותיהם בעקבות מקרה הירי ברשפים
____________...
למקום המצולם אין קשר לכתוב
במוצ”ש האחרון השתתפו רבים מאתנו בעצרת שגינתה את האלימות בישראל בכלל ואת רצח רבין כנושא משרה שנרצח במילוי תפקידו בשל אי הסכמה לדרכו.
פחות מיממה אחרי העצרת נורה ממלא תפקיד בקיבוץ בשל אי הסכמה עם דרכו. אי אפשר שלא לעשות את ההקבלה.

כמעט כל ממלא תפקיד בקיבוץ נחשף לפחות פעם אחת בעת מילוי תפקידו להתנהגות אלימה של חבר כלפיו. המנעד הוא רחב – מאלימות מילולית, אלימות ברשתות החברתיות, אלימות פיזית ועד לירי מנשק חם.
לצערנו כבר לא ניתן לומר שהאלימות נעצרת בגדר הקיבוץ.

אין אנו באים להתייחס ישירות למקרה האחרון בקיבוץ רשפים. אירוע זה נמצא בחקירת המשטרה ורק לאחר הצגת מסקנותיה ניתן יהיה להתייחס לפרטים. אנו מבקשים להתייחס למכלול היחסים שבין אדם לחברו, בין חבר לממלא תפקיד ובינם לבין הקהילה הקיבוצית.

בראשית דברינו חשוב לנו להדגיש – אלימות על כל סוגיה, אינה מקובלת בחברתנו, אינה דרך להשגת מטרות כלשהן ואין לה מקום בחברה הקיבוצית. אנו מוקיעים כל שימוש באלימות, בין חברים לחברים בכלל, ובין חברים לממלאי תפקידים המופקדים על שמירת כללי ההתנהגות וההסכמות החברתיות, בפרט.

בסביבה אלימה לא ניתן לקיים חברה בריאה, לא ניתן לקיים שיח חברי ושיח ציבורי. האלימות סותרת את תפיסת האחריות והערבות ההדדית העומדת בבסיסו של הרעיון הקיבוצי, פוגעת בתחושת המוגנות של החברים, מונעת התייחסות עניינית ולכן מסכנת את עצם קיומו של הקיבוץ.

אשר על כן על הקהילה הקיבוצית להעביר מסר ברור – אין מקום לאלימות בחצר הקיבוץ!!!
המערכת הקיבוצית חייבת לדאוג לכך שכל ממלא תפקיד ירגיש מוגן ויוכל לפעול על פי שיקול דעת נקי והוגן שאינו מושפע מאיומים וממסרים אלימים. על הקיבוץ להתייחס בחומרה רבה לכל גילוי אלימות זעיר ככל שיהיה.

חשוב לקבל תמיכה ציבורית ואישור מראש למהלכים מורכבים בהם נדרש ממלא התפקיד לעמוד מול חבר או קבוצת חברים, לצורך קיום החלטות הקיבוץ והצבת גבולות ברורים.
ברצוננו לחזק את חברי רשפים בשעתם הקשה ולאחל החלמה מהירה למנהל הקהילה ברשפים, איתן בלניקוב.
                                                                                                                                 
                                                                          
                                                                            הנהלת התנועה הקיבוצית
_____13
חברים, מרגישים בבעיה?
יש למי לפנות ויש מה לעשות
________28

"ערבות הדדית היא מרכיב עיקרי, ערך ליבה ועיקרון יסוד בזהות הקיבוץ, המתקיימת בין החברים לבין עצמם. היא מבטאת את מחויבות הכלל כלפי הפרט ואת מחויבותו של הפרט כלפי הכלל, את הדאגה לאחר ואת היכולת לראות באחר כשותף ולא כעול". כך הגדיר צוות היגוי רחב של התנועה, אשר כלל חברים וממלאי תפקידים מקיבוצים רבים, את משמעותה של הערבות ההדדית בקיבוץ.
אגף חברה וקהילה עוסק לא מעט במנעד הרחב של היבטי הערבות ההדדית וביניהם הטיפול בפרט. אורית גלאור, מנהלת מחלקת בריאות ורווחה, היא זו המרכזת את הפניות העוסקות בפרט - חברי הקיבוץ. 
הפונים הם חברי קיבוץ שהגיעו לחוסר הסכמה עם קיבוצם, ממלאי תפקידים  בקיבוץ או בתנועה החשים את מצוקת הפרט או עובדים סוציאליים העובדים בקיבוצים.
עם קבלת הפנייה, חותם הפונה על ויתור סודיות ואז מתחיל תהליך ברור רחב בהסכמת הפונה עם אנשי מקצוע בתנועה ועם גורמים רלוונטיים בקיבוץ או במועצה היכולים לסייע. התהליך מבוסס על דיאלוג והסכמה עם הפונה.
כך נעשה גם עם פניות של ממלאי תפקידים, המתמודדים עם הצורך לקיים את מדיניות הקיבוץ מחד גיסא, ועם הצורך לתת מענה למצוקת החבר מאידך גיסא.
במקרים רבים, ניתן מענה לשביעות רצון הצדדים והבעיה נפתרת. במקרים אחרים נראה שיש צורך בתהליך גישור מסודר או  הליך בוררות ואז הטיפול מועבר בהסכמה למוסד לבוררות וגישור של התנועה הקיבוצית (ראו הרחבה בכתבה נפרדת).
חשוב לנו להבהיר: המחלקה לפיתוח הון אנושי בתנועה הקיבוצית מקיימת מידי שנה קורס להכשרת מנהלי קהילה, אשר בין יתר הנושאים עוסק בפתרון קונפליקטים בקהילה.
הנציגים שלנו "בשטח" ובקיבוצים הינם רכזי האזורים בתנועה הקיבוצית. הרכזים מקיימים, בין היתר, פורומים אזוריים למנהלי הקהילה המסייעים ותומכים במנהל הקהילה בהתמודדות עם סוגיות הקשורות לתפקידו.
אנו רואות בישוב מחלוקות בהסכמה כחלק מהותי בתרבות השיח בקיבוצים ומזמינות את החברים וממלאי התפקידים להיעזר ברכזי האזורים בתנועה ופעילי אגף חברה וקהילה.
 
ראשת אגף חברה בתנועה הקיבוצית ד"ר רינת גלילי (מסיימת תפקידה בסוף החודש), מנהלת מחלקת בריאות ורווחה אורית גלאור, ד"ר אילת גלס (ראשת האגף המחליפה את רינת).
_____13
תעשו בוררות, לא סכסוכים
"מחלוקות הן חלק מהחיים וצריך לדעת לנהל אותן בתבונה"
________28
לפני חודשיים פרסמנו ראיון עם תקוה טננבוים, ראשת המוסד לגישור ובוררות בתנועה. בעקבות אירועי השבוע הקשים, בחרנו לפרסם את הריאיון שוב. חברים, ממלאי התפקידים- הכירו והיעזרו המוסד הבוררות שיכול לפתור מחלוקות רבות.

אחרי שיחה ארוכה עם עו"ד תקוה טננבוים העומדת בראש המוסד לגישור ובוררות בתנועה הקיבוצית בשנתיים האחרונות, מגיעים למסקנה ברורה – אם חס וחלילה נקלעתם לסכסוך עם הקיבוץ או עם חבר אחר בקיבוץ, פשוט תגיעו לדבר איתה. בשיחה היא מציינת בסיפוק כי חלק מהמחלוקות מסתיימות לשביעות רצון הצדדים עוד בשלב המקדמי שהיא מנהלת עם הצדדים, לפני שהתקיים הליך גישור או בוררות. "אנחנו לא גוף עסקי שמטרתו להגדיל את מספר התיקים. מטרתנו לסייע ביישוב מחלוקות ואם ניתן להביא לסיום המחלוקת כבר בהליך המקדמי ולחסוך לקיבוץ ולחבר כסף ואנרגיות אני שמחה על כך", היא אומרת.
עו"ד טננבוים, חברת קיבוץ ניר-עם, מחזיקה מלבד תואר במשפטים (עו"ד) גם בתואר ראשון בסוציולוגיה וחינוך ותואר שני במנהל ומדיניות ציבורית, אך מעל כל אלו בניסיון רב בניהול קיבוץ ובנבכי ההסכמים וההסדרים בין הקיבוץ וחבריו לרבות: פנסיה, שיוך דירות, שיוך נכסים, חברים עם צרכים מיוחדים, בנים התלויים בחבר, קליטה לחברות מלאה ועוד. ניסיונה נצבר בתקופת כהונתה כמזכירת קיבוץ כפר עזה במשך חמש שנים (כולל שני מבצעים ברצועת עזה- עמוד ענן וצוק איתן).

תקוה, איך פונים אליכם ומתי?
"תחילה יש חובה למצות הליכים פנימיים בתוך הקיבוץ. זאת לא רק חובה פורמלית: אנחנו לא באים להחליף את מוסדות הקיבוץ ויש חשיבות רבה למיצוי כל ניסיון ליישב את המחלוקת בהליכים פנימיים. בחלק מהקיבוצים יש "חובת בוררות" בתקנון הקיבוץ לפיה לאחר שמוצו כל ההליכים הפנימיים - יש חובה ללכת לבוררות. בקיבוצים בהם אין חובת בוררות נדרשת הסכמת שני הצדדים כדי לקיים הליך בוררות. ככל שיכירו יותר את היתרונות המפליגים של הליך הבוררות ולא יסרבו לפנייה לבוררות רק כדי להקשות ולהתיש את הצד השני, נצליח לצמצם את המחלוקות ולחזק את החוסן החברתי של הקהילות הקיבוציות.
אני מזמינה אתכם להיעזר בנו ולראות בנו כתובת טבעית וראויה ליישוב מחלוקות".
 
 
 
_____13
"עושים סדר" בקיבוץ המתחדש
0

המשנה למזכ"ל התנועה הקיבוצית, גיל לין וח"כ לשעבר וחבר קיבוץ יפעת לשע,בר חגי מירום, הגיעו בעקבות המקרה בקיבוץ רשפים לתוכנית "עושים סדר" עם בן כספית, על מנת להסביר למנחה ולצופים על קשיים המתגלעים בקיבוץ המתחדש וכיצד אפשר להתגבר עליהם. לין ומירום ביקשו להבהיר כי כמו בכל שינוי יש יתרונות וגם חסרונות ולכל דבר יש גם פתרונות. 
_____13
בית המשפט העליון: "תושבי ההרחבות חייבים לשלם בעבור שירותים גם אם החליטו לפרוש מחברות באגודה הקהילתית"
הרכב השופטים קבע כי עזיבת האגודה אינה משחררת את התושבים הפורשים מתשלום לאגודה של סכומים המעוגנים בהסכם בין הצדדים ואשר מהווים תשלום נוסף עבור שירותים שמספקת האגודה מעבר לשירותים המוניציפליים המסופקים ע"י המועצה האזורית והועד המקומי
0
בשבוע שעבר ניתן פסק דין חשוב בבית העליון, בהרכב בראשות המשנה לנשיאה כבוד השופט סלים ג'ובראן, כבוד השופטת ענת ברון וכבוד השופט נועם סולברג, אשר עניינו הסדרת החיוב בתשלומים על שירותים של תושבי הרחבות בקיבוצים ובמושבים. פסה"ד ניתן בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת,  אשר פסל את חיובם של מתיישבים בשכונת הרחבה בקיבוץ שריד בתשלום בגין שירותים קהילתיים, הניתנים לתושבים מאת אגודה שיתופית קהילתית המאגדת הן את חברי הקיבוץ והן את המתיישבים בהרחבה (שאינם חברי הקיבוץ). את הקיבוץ ואת האגודה הקהילתית ייצגו עוה"ד עומר כהן וגיל דגן, ממשרד שלמה כהן.
עו"ד עומר כהן מציין: "פס"ד שריד קובע הלכה חשובה המשפיעה על כל האגודות השיתופיות, ועיקריה הם כי, קודם כל, אין מניעה לגבות תשלומים מעבר לתשלומי הוועד המקומי, בגין שירותי יתר שרשויות היישוב מעניקות לחברים/תושבים. שנית, אין מניעה לגבות מהתושבים תשלום לפי "סל שירותים אחיד" ולאו דווקא לפי צריכה בפועל – זאת מתוך הכרה באורחות החיים הייחודי לקיבוצים – ולכן מוקנית להם הזכות לקבוע סל שירותים אחיד ולגבות עבורו תשלומים מכלל התושבים ביישוב, ולבסוף, חובת התשלום חלה מכוח הסכם גם על מי שהפסיקו חברותם באגודה הקהילתית הפועלת ביישוב.
המשמעות העיקרית של פסה"ד מבחינת הקיבוצים היא במתן תוקף להסכמי הצטרפות עליהם חתמו משתכנים מול הקיבוץ ערב הצטרפותם לקיבוץ – ונקבע כי לא בנקל יתערב ביהמ"ש בתוכן ההסכמות אלה שבין הנקלט לבין הקיבוץ.

עו"ד מיכי דרורי, ראש המחלקה המשפטית בתנועה הקיבוצית, מסביר: "בית המשפט העליון מאשר, הלכה למעשה, את הפסיקה הקיימת לפיה האגודה הקהילתית אינה רשאית להשיג את גבולו של הוועד המקומי בכל הנוגע לשירותים שהאגודה מספקת לתושבים ולגביית מס מוניציפלי. בד בבד, הוא קובע שאין כל מניעה שהאגודה תספק שירותים המהווים תוספת לשירותים המוניציפליים שעליהם אמון הוועד המקומי, ותשלום כזה אינו בגדר מס. בית המשפט קובע כי מבחינה עובדתית הוכח שבשריד אכן ניתנו שירותים נוספים כאלו".
 
_____13
_____13
תמונת השבוע - כנס י"א
0
היום יצא לדרך כנס י"א ב"חי נגב" בקיבוץ רביבים. כ-800 חניכים וחניכות מקיבוצים בכל רחבי הארץ, יגיעו לסוף שבוע שלם של פעילות בסימן מנהיגות ומעורבות חברתית. 
הכנס נפתח בפעילויות גיבוש וטיולים באיזור ומחר יגיע לשיאו בתחרות ה"מאסטר שף" המסורתית והמאתגרת. הורים וקוראים יקרים, את הפירוט המלא תקראו בשבוע הבא. 
_____13
"לנשים יש סיבות טובות 'למה לא' לשבת ליד השולחן. כאן קיבלנו הרבה 'למה כן' וזה מחזק"
הסתיים קורס 'מנהיגות את המחר' במועצה האזורית מגידו
 
 
 
 
____________62

כמעט שנה לקח להילית בן צבי, מנהלת היחידה לקידום שוויון מגדרי, לפתוח את הקורס במ.א מגידו. היו חששות, בעיות תקציב, הסתייגויות, אבל בשבוע שעבר, בעודה משוחחת עם ראש המועצה, הוא אמר: "תודה שלא ויתרת לי".
ביום זה, התכנסה קבוצת נשים סביב לשולחן המועצה, ובראשו ישבו המוזמנים: ראש המועצה, איציק חולבסקי, המנכ"ל אברהם אזולאי, ויו"ר עמותת כ"ן- כח נשים, מיכל יודין. הנשים הציגו למכובדים את תכנית העבודה, אותה גיבשו לאחר חצי שנה של קורס למנהיגות נשים במרחב הציבורי.

לפני הצגת התכנית, התבקשו הנשים לתאר משהו מהחוויה ומהתהליך שעברו בקורס:
"כמנהלת הכספים בקיבוצי, לא הייתי מודעת שלמספרים יש פן מגדרי! הקורס פתח בפני התבוננות שונה ומרתקת על עוד משמעויות במציאות".
"לא ידעתי על עצמי הרבה דברים... הבנתי את התופעות במגדר שהם מעבר לי, היום אני קופצת למים ולומדת תוך כדי ריצה. לאחרונה מוניתי לחברת דירקטוריון בעמותה של המועצה".
"הקורס הוא קרש קפיצה לעשייה משותפת – היום חשוב לי לקדם את הקול של נשים, תוך פיתוח מודעות גם בקרב גברים".
"קיבלתי בקורס כלים מעשיים. אחד מהם הוא לא להניח שכולם רואים את המציאות כמוני וכמה חשוב לומר את הדברים, לשקף את עמדתי בלי לוותר עליה. אני מודה לראש המועצה שנתן לי גיבוי בישיבת הועד המקומי לומר את עמדתי".
"כיו"ר איגוד הפרקליטים הארצי, אני יודעת שנשים הן כח אדיר. הקבוצה הזו הוכיחה את זה גם במרחב הציבורי-התנדבותי. אמשיך ואקדם עניינים של חקיקה לטובת נשים".
"לנשים יש הרבה סיבות טובות 'למה לא' לשבת ליד השולחן. בקורס קיבלנו הרבה 'למה כן' וזה מחזק".

התכנית לשוויון מגדרי במוא"ז מגידו, אשר גובשה ע"י קבוצת נשות הקורס, מתבססת על נתוני המגדר של האזור, לפיהן יש ייצוג חסר של נשים במליאה, בועדות, ובדירקטוריונים, ומכילה ארבעה יעדים עיקריים:
הקמת ועדה לשוויון מגדרי – אשר תהיה אחת מועדות המועצה ותקדם באופן מערכתי ומובנה את הנושא.
הגדלת ייצוג נשים במוקדי קבלת החלטות – ברמת הישובים והמועצה.
חינוך ותרבות מודעי מגדר – הכנסת תכניות לשני המינים בבי"ס וכן תכנים מגדריים כחלק מהתרבות.
ספורט בראיה מגדרית – במטרה להשוות את ההזדמנויות של שני המינים בכל הגילאים ליהנות ממשאבי הספורט שמספקת הרשות.
מוא"זיות נוספות המעוניינות בתכנית זו או בעבודה כלשהי על נושא ייצוג הנשים במליאה לקראת בחירות 2018, מוזמנות לפנות להילית.
 
 
 
 
_____13
חולמים על עמק ירוק וקסום? בואו לחמדיה
______0
חולמים על עמק ירוק וקסום?  קיבוץ חמדיה מזמין אתכם להצטרף לקהילה של חינוך, צעירה ומתחדשת. בואו לבנות בית בסביבה כפרית וערכית. לרכב על אופניים אל בית הספר,  להתרענן בבריכה המקומית ולגדל ילדים בסביבה ירוקה,  בטוחה ואיכותית. 
קיבוץ חמדיה מציע למכירה מגרשים של חצי דונם לבנייה 
עצמית במחירים אטרקטיביים. הקיבוץ נמצא בעמק המעיינות,  כשני קילומטר מתחנת הרכבת, מול הרי הגלבוע והגלעד.  
וטלפון אחד לגלות שזה לא חלום...
בואו להכיר את קיבוץ חמדיה!
לפרטים: ליאור כהן 052-6689665
_____13
מדור חדש: 'עסק קיבוצי'​ - עסקים קטנים שהוקמו ביוזמה מקומית
והפעם... יעוץ משכנתאות ואבחונים כלכליים בקיבוצים נאות מרדכי וגינוסר
____________...
 
ריבית קבועה? משתנה? נומינלית? אפקטיבית? צמודה למדד? לדולר? ומה זה בכלל לוח שפיצר? מרגישים מבולבלים? אתם לא לבד.

זה מה שקורה בד"כ למי שנופל בחלקו הצורך להתמודד עם לקיחת משכנתא.
במקום הזה ניתן להיעזר בצוות המומחים שלנו.
מצד אחד אנו ניקח מכם את רוב הדאגה, הכאב ראש וההתמודדות מול הבנק,
מצד שני נסביר לכם בפשטות ובשפה ברורה את הדרך אל המשכנתא המתאימה לכם.

אנו מיצגים את האינטרסים שלך בלבד! באופן אובייקטיבי, אישי ומקצועי. בדיקת היכולת הכלכלית של הלקוח בהווה, תוך ניתוח כלכלי מעמיק והתחשבות בהתפתחות הכלכלית העתידית.
מתמחים במגזר הכפרי- בנייה בקו הכחול בקיבוצים, הרחבות, נחלאות, מושבים.
אנו משרתים את לקוחותינו בשני סניפים בקיבוץ נאות מרדכי וקיבוץ גינוסר, לקוחותינו מגיעים מכל רחבי הצפון, מעפולה ועד מטולה.

לפרטים נוספים ותיאום פגישת היכרות (פגישה ראשונה ללא עלות)-
טל': 04-695061
דוא"ל: info@yeda-m.co.il  
--------
רוצים שהעסק שלכם יפורסם בפינה זו?
שלחו אימייל עם כמה משפטי הסבר על העסק בצירוף תמונות
השאירו פרטי התקשרות, מייל וטלפון על מנת שנוכל לחזור אליכם.
haim@tkz.co.il
 
 
 
_____13
_____13
 
 
מוזמנים ומוזמנות לכתוב לנו
יש לכם סיפור מעניין? רוצים לספר על המתרחש בקיבוצכם? להתלונן? לייעץ? לשבח?! כתבו לנו. 
 

הוספת תגובה חדשה