דילוג לתוכן העיקרי
fw_before_content
content

הפרונקל הלוהט / מעוז חביב, צרעה

הפרונקל הלוהט / מעוז חביב, צרעה
איור מאת יעקב גוטרמן

 

לכל קיבוץ יש אתר ייחודי משלו אי שם בקרבת הקיבוץ. הוא יכול להיקרא - "השועל", "הגמל", "העץ הבודד", "עץ הדומים", "המערה" וכו' וכו'. 

ולנו מה יש? אצלנו זה - "הפרונקל". "פרונקל? לא מצאתם לעצמכם שם אתר מרנין יותר?" - תשאלו. ובכלל - תשאלו היום את ילדי קיבוצנו וילדים בכלל - פרונקל מהו? אז, אכן, ילדי הקיבוץ שלנו יאמרו כלאחר יד - הפרונקל? זה ראש ההר המתעגל המתנשא מעל הקיבוץ. מה לא ברור פה? ובכל זאת - מה מאחורי השם המוזר הזה - פרונקל? נו, על זה כבר לא פשוט יהיה לקבל תשובה. וודאי יאמרו ילדים אחדים - הפרונקל, זה כמו "הזיקית". הזיקית, גם "היא" מתנשאת לתפארה מעל קיבוצנו וזהו הרכס המוארך יותר של ההר שבקצינו ניצב לו לתפארה "הפרונקל". נו - ולמה זיקית? כי כך נראה גבו של הרכס המארך שמעל הקיבוץ שלמישהו או מישהי נראה אי פעם כגבה של זיקית. אבל - למה זיקית דווקא? למה לא - לטאה? אכן, שאלה לעניין מסוג אותן שאלות שאין את מי לשאול כדי לקבל עליהן תשובה. אבל - פרונקל?

מהו השם המוזר והזר הזה? האם גם הוא סוג של חיה? או של זוחל? או של איזה יצור מוזר אחר שאיננו מוכר היום לילדים לא בבית הספר היסודי ואולי לא בתיכון ובטוח שלא בגנים. אז מה עושים היום בעידן האינטרנט? אין בעיה. נכנסים לגוגל וקוראים בויקיפדיה: "פרונקל הוא הצטברות מקומית של מוגלה (איכס!!!) ורקמות מתות סביב זקיק שיער... פרונקל שאינו מטופל כהלכה – מתנפח, אך מעבר לכך אינו מזיק. והטיפול? על ידי משחות וניקוי..." נו, אז הבנו. בשפתנו היום הפרונקל איננו אלא מן "חצ'קון" גדול – ענק שצמח לו אי שם בגוף. אז מה? אז לראש ההר האהוב עלינו שאליו אנחנו מעפילים בכל אירוע רב משמעות או סתם בשבת אביבית יפה – למקום האהוב הזה הענקנו שם של חצ'קון מפלצתי? וכי לא נמצא שם ראוי יותר? ובכל זאת, מדוע ולמה? אז מסתבר שלסיפור הזה יש גם התחלה וגם המשך.

כאשר החליטו מקימי הקיבוץ שהתיישבו בראש רכס ההר לרגלי הכפר הערבי הנטוש "סרעה", שנשא בגאון את זיכרון כפר הולדתו של שמשון הגיבור בן שבט דן - "צרעה", כשהחליטו שדי להם בישיבה של שנתיים על ראש ההר כדי לשמור על כביש הגבורה המוביל ירושלימה, והגיע הזמן להקים את נקודת הקבע בעמק, בצמוד לשטחים החקלאיים - הם נטלו את חפציהם, פרקו את מבני הקיבוץ שעל ההר ומיושבי ההר נעשו ליושבי העמק. אלא שמסתבר שברדתם לעמק, נפשם עוד נכספה לתחושת רחבות הלב שהעניקו הנופים והמרחבים הפתוחים שנשקפו מראש ההר, ובהביטם מעלה מעלה אל ראש הרכס שמעל לנקודה החדשה, גילו שלהר הנישא ממש מעליהם והוא ניצב לו בודד ומופרד משאר הרכס, יש צורה ייחודית משלו, כדורית, עגלגלה, כמו חצי כדור מנופח, כמעט, כמעט כמו פרונקל שצמח לו ככה לפתע פתאום היכן שהוא בגוף... ומכאן לשם, במקום לומר - הביטו אל ההר למעלה, החלו לומר - תראו את הפרונקל שם, בראש ההר. ומכאן והלאה השתרש לו במהירות השם המקומי שניתן לו, לראש ההר המעוגל הזה. עד מהרה החלו לצאת לטיולים ל"פרונקל", לצלם את ה"פרונקל" מן הקיבוץ ואת הקיבוץ מן "הפרונקל", ולא היו עוד עוררין על השם שהשתרש בפי כל.

וכך, שנים אחדות אחרי שהקיבוץ העתיק את מקומו מראש ההר אל העמק, הצטרף אליו גרעין תנועתי חדש של בוגרי "התנועה המאוחדת" - גרעין בן בלי שם. וכמו כל גרעין המכבד את עצמו, החליטו חבריו התל אביבים, החיפאים והקרייתים להתאסף כולם בקיבוץ ליום חג שבו יוכרז על הקמת הגרעין החדש המיועד להתיישב בצרעה.

-"ואיך נקרא לגרעין?" - שאלה אחת הבנות, והחרו החזיקו אחריה נוספות.

- "איך נקרא לו?" - הפטיר מדריך הגרעין הנערץ חבר יוטבתה - "נקרא לו - גרעין צרעה. מה זה משנה? העיקר שנכריז על הקמתו ויהיה גרעין".

להכרזה הוזמנו כמובן חברים רבים מהתנועה וכמובן - כל חברי הקיבוץ הצעיר, וכשעלתה השאלה - היכן נערוך את טקס ההכרזה - התשובה ניתנה כמעט מאליו. "היכן, אם לא על הפרונקל?". ואיך מכריזים על הקמת גרעין? גם זה הרי ברור וידוע. כמיטב המסורת התנועתית, מסמנים שטח למסדר, מקימים תורן דמוי צלב שבראשו יונפו דגלי ישראל ותנועת הנוער, כותבים את מגילת ההכרזה שתוקרא אחר כבוד במסדר ובסופו - איך לא? תודלק כתובת האש שתיראה עד למרחוק.

"בלי כתובת אש אי אפשר!" - קבע תולי, חבר הגרעין מגלים שהיה אלוף בוני הכתובות במחנות הקיץ של התנועה.

- "ומה נכתוב בכתובת האש?" – שאלה זיוה שתמיד היה לה מה לשאול. "איזה שם ניתן לו לגרעין?"

- "נכתוב, נכתוב - גרעין התנועה לצרעה" - קבע תולי ואכן, זה מה שנעשה.

וכך, הגיעו לקיבוץ חברי הגרעין מקיני התנועה השונים, טיפסו לראש ההר, גררו בפלטפורמה רתומה לטרקטור לראש הרכס סנדות, חוטי תיל, שקים וכמובן – מכלי נפט, שהרי אין מבעירים כתובת אש מבלי שמספיגים את שקיה המלופפים על חוטי התיל בכמות נכבדה של נפט שבלעדיו כתובת האש איננה כתובת. אלא שביום ההכרזה, שלא כצפוי, מזג האוויר לא היטיב עם הבאים, ואת המטפסים לראש ההר קידמה רוח מזרחית חזקה – שרקיה. רוח מצליפה, שורקת, מצמררת שעוצמתה אף גברה והלכה ככל שהעפילו המעפילים גבוה יותר לראש ההר.

"אולי נוותר על כתובת האש?" - שאלה שוב זיוה המודאגת.

"שטויות! אין הכרזה בלי אש!" - קבע תולי ומרבית הבנים אכן הסכימו עמו.

וכך, הכרזה - הייתה, ודגלים לראש התורן - הועלו, ומגילת ההכרזה נקראה בפתוס - כראוי לאירוע ייחודי ומיוחד זה, ואז, סוף סוף, הגיעה השעה לחלק הבוער של הטקס. הלפיד המדליק העשוי קופסת פח שמולאה בחול ולתוכה נדחף פתיל שק שהורטב בנפט, קופסא שהוצמדה בחוטי ברזל למקל מוארך - הלפיד הזה הודלק ראשונה. ואז, קרב המדליק שלא היה אלא תולי, אמן כתובות האש בכבודו ובעצמו אל הכתובת שבה נכתב "גרעין התנועה לצרעה", והחל להצית את האותיות מימין לשמאל – מלמטה למעלה. והכתובת אכן נדלקה חיש קל. הרוח השורקת הגבירה במהירות את הלהבות שלשונותיהן נשתלחו הרחק מעבר לכתובת עצמה. וכשהכל נועצים עיניים באותיות המתלקחות ניצתו כך, לפתע פתאום שיחי הסירה הקוצנית שלמרגלות הכתובת. הרוח הנושבת ליבתה את הלהבות המשתוללות שקיפצו ודילגו משיח לשיח ועד מהרה נעשה הפרונקל כולו ללפיד בוער בחשיכה. מסתבר שהיה בקיבוץ מי שדאג גם לאפשרות הזאת... על ההר נצבה לה, כך הסתבר כרכרת כיבוי האש עם מטפים, שקים ויתר ציוד ראשוני לכיבוי, וכרגע הן החברים והן חברי הגרעין שזה עתה הוכרז יצאו למלחמת חורמה באש. המזל הגדול היה שדווקא הפרונקל היה חלק ההר שנותר גלוי וקרח מן הנטיעות שסבבוהו ובמאמץ גדול ומשותף כובתה האש בטרם הגיעה אל היערות שסביב. ואז, אז קרא תולי בקול:" אני יודע איך נקרא לגרעין שלנו. נקרא לו - "הגרעין הבוער! או יותר טוב – הגרעין הלוהט!"

"לא, לא." - קפצה זיוה. "יותר יפה - גרעין להט".

"מזל שלא גרעין פרונקל" - הפטיר מי שהפטיר, אך מאז ועד עולם אכן נקרא הגרעין שבהכרזתו עדיין היה בן בלי שם - גרעין להט.

ואילו הפרונקל נותר סתם פרונקל עד היום הזה.

 

חבצלת

שימו לב, © כל הזכויות לאיורים שמורות ליעקב גוטרמן

בתמיכת חטיבת ההיסטוריה של השומר הצעיר מקבוצת חבצלת

קישור לאתר הסיפורים הקודם: http://old-www.kibbutz.org.il/sipurim/

הוספת תגובה חדשה

This question is for testing whether or not you are a human visitor and to prevent automated spam submissions.

6 + 6 =
Solve this simple math problem and enter the result. E.g. for 1+3, enter 4.
fw_after_content