דילוג לתוכן העיקרי
fw_before_content
content

אז מה נעשה במחלקת חקלאות?

חיים חבלין, ראש מחלקת חקלאות באגף כלכלה בתנועה, סוקר את הנעשה בימים אלו
חקלאות
צילום: דני פלג, קבוצת גבע

שוב אנו מוצאים את חקלאות ישראל במאבקים של תחילת השנה האזרחית. החקלאות הקיבוצית על אף היותה יציבה וחזקה באופן יחסי עוברת טלטלות קשות עקב רפורמות, קיצוצים ותיקוני חוק שמטרתם הוזלת יוקר המחיה ובכל מחיר. האקסיומה שאומרת שעל מנת להוזיל לצרכן יש לפגוע בחקלאי, היא בעייתית ושגויה בתפיסתה. אין ספק שאנו עוברים בשנים האחרונות מבחני התאמה והתייעלות לאור המציאות המשתנה. אין כל ביטחון שהחקלאות הקונבנציונאלית כפי שכולנו מכירים תשרוד לאורך זמן. ממשלה שאינה קנאית לערכי שמירת אדמות לאום, יצירת ריאות ירוקות, ביטחון ורצף של אספקת מזון וכל מאווייה הם להוזיל את יוקר המחיה לא תהסס לפגוע בחקלאות. אמנם אנו רואים בתקציב 2019 שאושר השבוע, ניצני התעוררות והתפכחות אך זה בבחינת מעט מידי ואם לא יבוא שינוי אמיתי בתפישת חשיבותה של חקלאות ישראל מי ישורנו.

מים – לאחר פארסת תיקון 27 לחוק המים  בו הוזלו מי מקורות היקרים על חשבון מפיקי המים הפרטיים, נקלעה החקלאות למשבר ודילמות קשות על כדאיות גידולים. נוספה לכך ירידה דרסטית בשפיית מקורות המים בגליל וסכנה מוחשית להתייבשותם עקב בצורת. בשל כך נערכת החקלאות כולה לקיצוצים דרסטיים והעברת מכסות מים מהגד"ש והגידולים העונתיים למטעים והכרמים. כולנו תקווה כי בימים הקרובים נצליח להגיע לסיכומים מול משרדי האוצר והחקלאות על פתיחה מחודשת של הזרמת הכספים שנצברו בקרן הסכם המים הקודם כך שחקלאים שצברו יתרות יוכלו לנצלם לטובת מענקי השקעות.

חלב – במסגרת חוק תקציב המדינה ל-2019 אושרה מסגרת תקציבית משמעותית לרפורמה חדשה במשק החלב. כזכור הרפורמה הקודמת, "מתווה לוקר", עומדת לפוג בסוף 2019. הרפורמה החדשה תכלול שחיקה דרמטית בתמורה למגדל, הקטנה משמעותית של חסמי יבוא והשתתפות המדינה בהשקעות הרפתנים.. אלו מחירים כבדים מאד, אך האלטרנטיבה היא ביטול התכנון בענף; בענף עתיר ידע ועתיר הון כמו ענף החלב, עיקרון התכנון הינו תנאי הכרחי להמשך הבטחת הרווחיות בענף.

הרפורמה מותנה בהסכמת מועצת החלב, ארגון המגדלים והתאחדות חקלאי ישראל ועל כן אפשר ותבוטל בשל התנגדות משמעותית במושבים.

גד"ש\פלחה – יבולי החיטה לשנת 2017 היו נמוכים יחסית לשנים קודמות. נבחנים מחדש כל הסכמי גידולי הירקות לתעשייה עקב עליית מחירי המים והכדאיות הכלכלית של הגידולים. כמו כן בשנים האחרונות נקלעו מפעלי שימור והקפאת הירקות לקשיים כלכליים עקב פתיחת היבוא בענף זה. גם זה אינו מוסיף ביטחון ויציבות לגידולים אלו.

פטם – כידוע, התכנון בענף זה חלקי בלבד ורובנו ככולנו שותפים בתוך האינטגרציות האזוריות. גם אם מגיעים על הסכמות בתכנון הענף זה על בסיס וולונטרי. כמו כן כניסת גורמים פרטיים לאורך כל שרשרת הערך ובנייה בלתי מבוקרת של לולים בנגב, הביאה את הענף להפסדים גדולים מאוד בשנת 2017. לא סוד הוא שהממשלה מנסה לשלול מהחקלאים את הפטור מאיסור על ההגבלים, דבר שעלול למוטט סופית את הענף.  לפי שעה הצלחנו לסכל חלקית את המזימה. אני מקווה שהעוסקים בתחום, בסיוע המועצה לענף הלול וארגון מגדלי העופות, ישכילו להיערך ולתכנן את הענף כך שיחזור לרווחיות ויפסיקו את המאבקים שרק מגדילים את ההפסדים.

טרור חקלאי – לראשונה בישראל ולאחר העלאת הנושא לסדר היום הציבורי אושר ע"י הממשלה תקציב של 15מיליון שח שיאפשר לחקלאים לקבל מענה הולם על נזקי גניבות בקר וצאן, פגיעה בזדון בתוצרת חקלאית ובבתי אריזה. תקציב זה יופנה לצורך הקטנת הפרמיות בביטוחים יעודיים נגד נזקי זדון ובכפוף לטיפול מאסיבי ומיגור הטרור החקלאי.

ארגון מעסיקים חקלאי – בימים אלו אנו מקימים בהתאחדות חקלאי ישראל ארגון שייצג את כלל החקלאים במושבים והקיבוצים בהסכמים הקיבוציים ובצווי ההרחבה מול הממשלה וההסתדרות. הגענו למסקנה שהחקלאים אינם מיוצגים כראוי וניתן להגיע להסכמים טובים בהרבה שיתנו מענה לצרכים הייחודיים של ענף החקלאות. עד היום הצטרפו כמחצית מהקיבוצים להתארגנות ומאות חקלאים מושבניקים ואנו קוראים לכולם להצטרף. מצורף טופס הצטרפות.

 

הוספת תגובה חדשה

This question is for testing whether or not you are a human visitor and to prevent automated spam submissions.

1 + 0 =
Solve this simple math problem and enter the result. E.g. for 1+3, enter 4.
fw_after_content