ל"ג בעומר – על תוכן החג

ל"ג בעומר חג עמום ומדליק

רקע

הכיבוש הרומי שהחל ב- 63 לפנה"ס, בא לאחר כ- 80 שנות עצמאות מדינית. ממלכת החשמונאים הביאה להרחבת גבולות הארץ, לשגשוג כלכלי ולהבטחת הרוב היהודי בארץ.  יום תחילת המרד הגדול ברומאים בשנת 66 לספירה (לפני חורבן בית שני) לפי יוסף בן מתתיהו בי"ז באייר: "רבים עמדו על גגות הבתים והמטירו משם אבנים על ראשי הרומאים..." (יוסף בן מתתיהו מלחמות ב' ט"ו, ה'). ובאותו ערב אור לי"ח באייר (ערב ל"ג בעומר) הדליקו משואות בראשי ההרים כדי להודיע על ראשית המרד. יש הקושרים בין הדלקת המשואות הללו לבין מנהג הדלקת המדורות בל"ג בעומר. המרד הסתיים בכישלון חרוץ ובחורבן בית שני בשנת 70 לספירה.

65 שנה לאחר חורבן הבית חיו היהודים תחת שלטון רומאי

לעומת המרד הגדול שלפני החורבן, הייתה הנהגה מאוחדת בתקופת מרד בר כוכבא,  על אף הוויכוח בין חכמי ומנהיגי הדור. עובדה זו נתנה עידוד רב להצלחתו של המרד, שהחל בהצלחה גדולה, במיגור הרומאים ובהקמת ממלכה יהודית בראשות בר-כוכבא, שהחזיקה מעמד שלוש שנים. מרד בר כוכבא היה השיא והסיום של התקוממות יהודית נגד שלטון זר בארץ ישראל - עד לימינו: "הייתה זו הפעם האחרונה, עד קום מדינת ישראל בדורנו, בה ניסה העם היהודי להשיב לעצמו את חירותו המדינית במלחמה רבת היקף". אבל מבחינת מעמדה המדיני והצבאי של האימפריה הרומית לא הייתה זו שעה מתאימה למרד.

פרטים נוספים באתר – לקסיקון לתרבות ישראל

מידע

מנהגים ומושגים לפי סדר א'-ב'

אבלות – מסימניה שלא מתחתנים

בימי ספירת העומר - האבלות בימים אלה מקורה, כנראה, בתקופה החקלאית בה מצויים הגידולים החקלאיים בסכנת פגיעת רוחות השרב. לאחר חורבן המקדש נוסף הצער על ביטול מצוות הבאת קציר העומר למקדש, ולאחר כישלון מרד בר כוכבא נוסף בתקופה זו האבל על חללי המרד ועל כשלנו, עבור יהדות אשכנז נוסף האבל על רדיפה והשמדת קהילות יהודיות בזמן זה בתקופת מסעי הצלב.

בר-כוכבא – מנהיג המרד נגד הרומאים

הנהיג את יהודי ארץ ישראל במרד נגד רומא בשנים 135-132 לספירה. כישרונותיו היו בעיקר בתחום הצבאי ולא הרוחני, ורבי עקיבא וחכמים אחרים ראו אותו כמשיח. יש מקורות בחז"ל שמספרים על דבר גבורתו, ויש מקורות אחרים שמכנים אותו "בר כוזבא", בגלל שהכזיב.

• .

– העיר בה התבצרו אחרוני היהודים שלא נפלו על ידי הרומאים.ביתר

לאחר מצור שארך מעל שנה, החלו הנצורים למות מרעב וצמא ובכך ניצחו הרומאים את אחרוני המורדים.

 הגבוה בערי הגליל, מקום קבורתו של רבי שמעון בר יוחאי.הר מירון –

המנהג לעשות תספורת ראשונה לבנים בני השלוש בבוקר ל"ג בעומרחאלקה -

אביזרים הקשורים למסורת שהתפתחה מראשית הציונות לערוך בל"ג בעומר ימי ספורט, מחנאות וטיולים.חץ וקשת –

מנהג בקרב יהודי אשכנז שרווח כיום בארץ לצאת לשדה עם חץ וקשת. הטעם למנהג בכתוב: "ללמד בני יהודה. קשת" - ויש מפרשים שבל"ג בעומר תראה הקשת בצבע אחר והגאולה תבוא. טעם אחר מצוי באמירת חז"ל שבימי רשב"י לא נראתה קשת בשמיים כיוון שבכוחו היה להגן מפני הפורענות ולא נזקק העולם לאות הקשת.

.

מדורות – מנהג מדליק

מיתוס: בל"ג בעומר חוגגים את המרד של בר כוכבא. את מדורות ל"ג בעומר מדליקים כזכר למרד ולמשואות שהדליקו המורדים כדי להעביר מסרים זה לזה.

אמת: כל קשר בין ל"ג בעומר לבר כוכבא הוא מאולץ וחסר כל בסיס היסטורי. ניתן לומר כי זהו קשר שהומצא ב-150 השנה האחרונות.

והמרד הגדול שהנהיג מובא בהרחבה בתלמוד ובמדרשים, אך באף אחד מהם לא מוזכר שבל"ג בעומר התרחש אירוע משמעותי כלשהו שהיה קשור למרד.סיפורו של בר כוכבא 

מדוע אם כן מדליקים מדורות בל"ג בעומר?

המקור הראשון להדלקת המדורות מופיע במכתבו של רבי עובדיה מברטנורא. במכתב שכתב לפני למעלה מחמש מאות שנה, הוא כותב כי "בי"ח אייר באים מכל הסביבות ומדליקים אבוקות גדולות" על קברו של רבי שמעון במירון אבל הוא לא מציין את המקור לכך

ספר הזוהר – מעין התנ"ך של המקובלים

ספר הזוהר - "הזוהר" הוא ספר היסוד של הקבלה, ומיוחס על ידי מאמינים לרבי שמעון בר יוחאי. בחלק מן החוגים החסידיים הפך ל"ג בעומר ליום "שמחת תורה" בו מסיימים את לימוד הזוהר.

ספירת העומר – מ-1 עד 49

ממחרת השבת של פסח נהוגה ספירת העומר, ארבעים ותשעה ימים שהם שבעה שבועות תמימות, עד לחג השבועות

 רבי עקיבא- המנהיג הרוחני של מרד בר-כוכבא

בן הדור השלישי לתנאים חכמי המשנה, חי במאות ה 2-1 לספירה. הוא תמך בבר כוכבא ובמרד שהנהיג נגד הרומאים, ואף ראה בו את המשיח.

שמעון בר יוחאי – לכבוד יום מותו עורכים הילולות בל"ג בעומר

תלמידו המובהק של רבי עקיבא שהסמיכו על אף האיסור המפורש של הרומאים לעסוק בתרבות היהודית באופן מוחלט. על פי האגדה לכן הוא ובנו הסתתרו במערה בכפר פקיעין משך 13 שנה, ובתקופת מחבואיו חיבר את ספר הזוהר. הוא נפטר בתאריך י"ח באייר, שהוא יום ל"ג בעומר, ונקבר במרומות הר מירון

תספורת – עושים אותה כביטוי להפסקת האבל הנהוג משך ימי ספירת העומר.