דילוג לתוכן העיקרי
fw_before_content
content

שמונים שנה לעלייה ההיסטורית לחניתה. בקיבוץ רוצים לחזור ולהפריח את המקום

ב-21 במארס 1938 החל מבצע חומה ומגדל להקמת קיבוץ חניתה בגליל המערבי. קשה להפריז בחשיבות האחיזה בנקודה ולא בכדי השתתפו במבצע ההיסטורי 500 איש מאנשי היישוב היהודי בארץ ישראל, שנקראו אז בגאווה – "הכובשים", כינוי שחזר בגאון על-ידי אנשי המקום לכל אורך הטקס שנערך בשבת האחרונה. 500 איש שהם 1 מכל אלף יהודים שיישבו אז את חלקת הארץ.
שמונים שנה לעלייה ההיסטורית לחניתה. בקיבוץ רוצים לחזור ולהפריח את המקום
צילום: מאור אלחייאני

הקיבוץ החוגג בימים אלו שמונים, היווה את אחת מנקודות הישוב היהודי הבודדות בגליל המערבי, והיה להאחזות הראשונה בארץ ישראל.
החל מימיו הראשונים ספג הקיבוץ התקפות קשות מצד האויב הערבי שביקש לפנותו מהמקום – שניים מחבריו נהרגו בלילה הראשון להתיישבות ועשרה נוספים נהרגו בחודשיים שלאחר מכן.

באירוע מרגש שהתקיים בשבת האחרונה, שחזרו ילדי וחברי הקיבוץ היום את אותו יום היסטורי ו"עלו" לנקודה הראשונה בה היכו שורש המתיישבים הראשונים. מכיוון שהסיפור ההיסטורי שגור בפי כל מי שגר בקיבוץ הצפוני, הפעילות לילדים באירוע כללה (כמובן) בניה של דגמים מוקטנים של חומה ומגדל.

סיפור הגבורה הציונית לא תם באותה התקופה של העליה לקרקע, המאבק על עצם קיום ההתיישבות היהודית במקום לא פסק, חברי חניתה יכלו לו, אך תשע שנים לאחר מכן עמדו בפני נקודת הכרעה להמשך ההתיישבות בחניתה, שבאה דווקא מצד ראשי הנהגת הישוב בראשות בן-גוריון.
תוכנית החלוקה שעמדה בפני הצבעה באו"ם וזכתה לתמיכתו של בן-גוריון, לא כללה את הגליל המערבי והישובים היהודיים בו. השטח כולו אמור היה לפי התוכנית לעבור לידי המדינה הערבית, ותושביו היהודיים היו צריכים להתפנות.
מנהיג הישוב היהודי הטיל על חברי חניתה, כמו על שאר ישובי וקיבוצי האזור, לקחת הכרעה בלתי אפשרית – הם יחליטו בעצמם האם להתפנות ואם לאו. חניתה, כמו כלל הישובים, קיבלו החלטה להשאר בקרקע, ובן גוריון פקד על "מבצע בן עמי" לכיבוש הגליל המערבי. בכך לא תמו הקשיים, עם קום המדינה, החלה התקפה קשה על הקיבוץ ופינוי הילדים בדרך הים לחיפה, כמעט והסתיים בטביעה המונית.

בטקס למרגלות דגם המגדל המקורי סיפרה רותי יצחקי מוותיקות הקיבוץ שאף זוכרת את יום הפינוי אותו חוותה כילדה, ושכמעט והסתיים באסון: "גיבורי חניתה האמיתיים היו אותם מתיישבים שחיו בתנאים לא תנאים כל חייהם בחניתה ושמרו עליה ועל גבולות המדינה שבדרך ועל המדינה שהקימו, הגיבור האמיתי הוא אבא שלי שחי כאן 75 שנים וכל חבריו לדרך. גיבורי חניתה האמיתיים הם כל אותם חברים שממשיכים היום את דרכם ועזבו בתים נוחים ומשרות כדי לחיות ולגדל את ילדיהם כאן על הגבול בין טנק למתקני משחק".

בטקס דיבר אף מזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר שבירך את חברי הקיבוץ והדגיש:  "מעשה ההתיישבות הוא מעשה מתמשך, הוא איננו חד פעמי, ומעשה ההתיישבות בחניתה נמשך כבר 80 שנים זהו מסע מתמשך, עתיר קשיים, סכנות ואתגרים, המתחדשים מעת לעת. אנחנו כאן היום בכדי להבהיר – אנחנו לצידכם, בכל האתגרים שעברתם, בכל האתגרים שעוד נכונו לכם".

ח"כ איתן ברושי אמר: "ביום הזה אני מבקש להודות לוותיקי חניתה, בלעדיהם זה לא היה קורה. מעשה חניתה כחלק ממעשה ההתיישבות יירשם בהיסטוריה כאחד מהתרומות המעצבות להקמת המדינה. העלייה לחניתה היא סמל של ההיסטוריה שאולי יש מי שמנסה לשנות היום".

מנהלת העסקים של הקיבוץ, אורלי גבישי-סוטו ציינה את המאמצים שעושה הקיבוץ להביא משפחות חדשות למקום: "חניתה נמצאת היום בתקופה גורלית לאחר שנים רבות בהן לא הייתה קליטה לחברות ובעקבות זאת נוצרו מספר סטטוסים. בתקופה האחרונה נעשים מאמצים רבים על מנת לאשר הסדר קליטה ולקלוט משפחות חדשות. רק קליטה תוכל להבטיח את המשך קיומה של חניתה כקיבוץ. כולי תקווה ששנת ה80 תהיה שנת מפנה משמעותית בתחום זה".

סגן ראש המועצה האזורית מטה אשר, משה דוידוביץ': "חגיגת ה80 שנה לעלייה לקרקע של הקיבוץ היא הזדמנות לעצור לרגע ולהסתכל על כל מה שיש. להתבונן לאחור, להיזכר, להתפאר בהיסטוריה, להגיד תודה לוותיקי הקיבוץ - על החלוציות, על אומץ הלב, על החלומות הגדולים. לשמוח על מה שנעשה כאן, לחגוג את ההיסטוריה, את ההתפתחות, את ההווה ואת העתיד של הקיבוץ הזה".

סגן ראש המועצה אייל רייז: "הנה ועליתם וחי מפעלכם החוגג 80 לתקומה. חומה ומגדל המבטא את המעשה החלוצי-ציוני שעדיין פועם בליבנו תחת רקמה אנושית אחת. אשרינו שהתברכנו בקהילה רב דורית מנבו שנולד ועד הניה בן עזר החוגגת 98. אשרינו כי האביב הגיע ניצנים נראו בחניתה וקול הזמיר באקלים של צמיחה יוצר, מפתח ובונה את מגילת העצמאות שלנו כאן בגליל".

הוספת תגובה חדשה