דילוג לתוכן העיקרי

רק בריאות חברים!

בשנים האחרונות מתחילות המרפאות לצאת מחצר הקיבוץ. החברים צריכים לנסוע, אבל מקבלים שירות מקיף יותר ובשעות רבות יותר. ויש עוד יתרונות (לצד חששות)
מרפאות איזוריות לקיבוצים: (עם סיבוב השעון) מרפאת "כנען" באשכול, מרפאת "נעמן" במטה אשר, מרפאת חבל אילות ומרפאת "לב הפרדס" בצפון עמק חפר.
מרפאות איזוריות לקיבוצים: (עם סיבוב השעון) מרפאת "כנען" באשכול, מרפאת "נעמן" במטה אשר, מרפאת חבל אילות ומרפאת "לב הפרדס" בצפון עמק חפר.

צריף המרפאה ומבנה הקבע שהחליף אותו הם חלק מנוף הילדות והבגרות של כל מי שגדלה וגדל בקיבוץ. זה לא משנה אם אתה במנרה או ביטבתה, הקיבוץ נבנה סביב המרפאה, חד"א ועוד מספר מבני ציבור.

למרות השינויים הרבים שעברו על כל הקיבוצים בארץ, יש דבר אחד שלא השתנה – המרפאה. אותו מבנה שלרוב איננו חדש, אותן שעות שלא השתנו כבר שנים ועוד מוסכמות שנשארו כבעבר.

אבל גם בתחום הזה מתחיל (לאט) להיווצר שינוי, ובחלק מהאזורים בארץ קיימות כבר מרפאות משותפות למספר קיבוצים. פעילת מחלקת הבריאות בתנועה הקיבוצית עדי רמות (יטבתה):

"במשך שנים ניסינו להביא לפתרון מיטיבי הן לחברים והן לצוות הרפואי וזאת מתוך הבנה שגם קופת החולים מחפשת דרכי התייעלות תוך עבודה בסטנדרטים של איכות מקצועית. אחד הפתרונות שעלה בשנים האחרונות, על מנת לגשר על הפערים ובעיקר על דרישות החברים ומותאם לצרכים של כלל האוכלוסייה בקיבוץ כיום, הוא ליצור מרפאות משותפות על בסיס איגום משאבים. שינוי שיאפשר שעות פעילות ארוכות ומותאמות של המרפאה ממש כמו כל אזרח ואזרחית בישראל. זה כולל – שעות רופא רבות, אפשרות בחירה של רופאים ואחיות, בית מרקחת עם שירות רוקחי פעיל, וכמובן מנהלה שלא באה על חשבון הקיבוץ".

לפני 15 שנה הוקמה בחבל אילות המרפאה האזורית הראשונה, מעט לאחר מכן הוקמה המרפאה האזורית של קיבוצי עמק-הירדן. מאז הוקמה מרפאה משותפת "נעמן" במטה-אשר, מרפאת "שרונים" של דרום עמק חפר ו"לב הפרדס" בצפון עמק חפר, מרפאת "כנען" באשכול, ובתחילת 2018 תפתח מרפאה בלהבות-חביבה לקיבוצי צפון מנשה. בנוסף, מתקיימים תהליכים להקמת מרפאות נוספות בגליל העליון, בזבולון, מרפאה נוספת במטה-אשר ועוד יוזמות שטרם הבשילו לכלל מעשה.

רמות, חברת קיבוץ יטבתה כמעט 40 שנה, היא אחות מוסמכת ששימשה במשך שנים אחות במרפאת הקיבוץ, רכזת הבריאות במועצה האזורית חבל-אילות, אחות ראשית ומנהלת הסיעוד של בית החולים "יוספטל" באילת, היא בעלת תואר ראשון בסיעוד, תואר שני בניהול מערכות בריאות ותואר שני נוסף בניהול מצבי חירום ואסון. היא מספרת על ההיסטוריה של הקמת המרפאות בקיבוצים: "מערכות הבריאות בקיבוצים היו נחשבות לחזקות מאד מבין המערכות בקהילות, הסיבה לכך היא שהקיבוץ השקיע כספים ומשאבים רבים מתוך תקציבו הפרטי בנושא זה. כמעט בכל קיבוץ היה רופא שגר במקום, אמנם קיבל את משכורתו מקופת חולים, אבל לכך התווסף מגורים, חינוך ומחייה בקיבוץ כמו כל חבר. בכל קיבוץ היו מספר אחיות שדאגו לכל צורכי הקהילה בכל ימות השבוע, 24 שעות ביממה ועד בית החברים. בנוסף, קופת חולים הכללית מצדה ראתה חשיבות רבה בקיום של מרפאה בכל יישוב ובכל קיבוץ ואפשר לומר שאנחנו הולכים ביחד כבר למעלה ממאה שנים".

ומה החל את השינוי?

"עם התחלת השינויים בקיבוצים והדרישות לדמי אחזקה למגורי הרופא, מה שגרם לעזיבת הרופאים, החלה התייעלות בתוך המרפאה וצומצמו תקני האחיות (על חשבון הקיבוץ) מה שצמצם את שעות הפעילות והשירות. השינוי גרם לכך שקבוצות גדולות מחברי הקיבוצים לא זכו לשירות מתאים ומקיף".

אז כמו שאמרת המרפאות החלו לקום בצורה משותפת, איזה בעיות התגלו בתהליך הזה?  

"הבעיה המרכזית היא כמובן השינוי. לכולם קשה עם שינויים, ואנחנו יודעים שלחברי הקיבוצים קשה במיוחד. צריך לזכור שעם כל השינויים שעברו בכל הקיבוצים, המרפאה לא השתנתה כהוא זה מצפון ועד דרום. אחרי שכבר מתחילה חשיבה על שינוי בתחום, הקושי הגדול ביותר הוא כמובן המרחק הגאוגרפי בעיקר לחברים הוותיקים והמתקשים בהתניידות. חשוב לציין כי המרחק הרב ביותר בין קיבוץ למרפאה אזורית הוא כעשרה ק"מ (מלבד קיבוצי הערבה שאני חברה באחד מהם). במהלך הזה אנחנו מדברים על התייעלות השירות, אבל לא על חסכון כספי! זאת איננה המטרה שלנו כלל ועיקר ואנחנו לא עוסקים בזה בכלל. המטרה היא אחת– שירות רפואי איכותי, זמין ונגיש לחברי הקיבוצים".

איך פותרים את ההתנגדויות של הקיבוצים ובעיקר של חברי הקיבוצים?

"קודם כל בזה שמציעים שירות הרבה יותר טוב במרחק קצר יותר. אנחנו נתקלים בשאלה – "אם כבר יצאנו מצר הקיבוץ, למה לא לנסוע לעיר הסמוכה למרפאה שם?" והתשובה לכך היא שאנחנו עדיין מבקשים לשמור על אופי קהילתי, אישי וחברי.

לעניין ההגעה – במרפאות האזוריות שכבר נפתחו יש מספר פתרונות - החל מהסעה של המועצה (בחבל אילות) ועד לשירותי הסעה משותפים של השותפות בעוטף עזה, יצירת קשר קבוע ומוזל עם חברת מוניות (שרונים – משמר השרון) ועוד".

למה יזכו חברי הקיבוצים במרפאות האזוריות?

"יצירת הפלטפורמה המחודשת מאפשרת הכנסה של שירותים נוספים כמו רופא נשים, רופא ילדים וחשוב מאד – העבודה בצוות גדול נותנת תשובות ומענים שלא היו קיימים במרפאה עם רופא אחד ושתי אחיות. השמיים הם הגבול – היום כל אחד שצריך רופא מומחה נוסע אליו, משלם באופן פרטי, מבזבז יום עבודה, והמודל החדש יהיה נגיש יותר ואולי אפילו זול יותר".

בעצם השינוי יש גם שינוי ביחס קיבוץ-חבר במובן הרפואי?

"אחד הסיכונים ביציאה מחוץ לקיבוץ הוא ניתוק האחריות כביכול של הקיבוץ מבריאות החברים. מניסיוני עד כה, ההפך הוא הנכון – זה מגדיל את האחריות. המרפאות המשותפות צריכות הנהלה של נציגי הקיבוצים השותפים במרפאה – הקיבוצים מקימים הנהלה ציבורית עם נציג מכל קיבוץ, נציג של ההנהלה יושב בהנהלת המרפאה, ובנוסף לזאת אותה ההנהלה פועלת לקידום בריאות הציבור כגון– מניעת עישון, תזונה נכונה (גם בחדרי האוכל), פעילות גופנית ועוד. אנחנו רואים כערך עליון לא רק את הטיפול הרפואי, אלא את הרפואה המונעת תחלואות בעתיד". 

מרפאת לב הפרדס
מרפאת "לב הפרדס" במתחם ליד גבעת חיים איחוד. "משרתת את כל האיזור"

עירית ארבל (גבעת-חיים איחוד) רכזת בריאות ורווחה בקיבוצה מחזקת את דבריה של עדי רמות: "הצורך נבע מהרצון לספק לתושבים שרותי בריאות מתקדמים אשר יכללו ריבוי רופאי משפחה, רופאי ילדים, תחנות טיפות חלב רפואה מקצועית בתי מרקחת ועוד. מרפאת "לב הפרדס" הוקמה לאחר הניסיון המוצלח של מרפאת "שרונים" ולאחר דיונים ארוכים על מיקומה.

במקביל לתהליך הבנייה צוות היגוי של נציגי הישובים, נציגי המועצה והכללית ישבו בהרבה פגישות בפורומים שונים ללוות את התהליך אשר משמעותו בסופו של יום סגירת כל המרפאות הקטנות ומעבר למרפאה אחת מרוחקת. בימים  אלו אנו חוגגים יום הולדת שנה ושביעות הרצון היא מעל המצופה. ישנה עלייה מאד משמעותית במספר המבוטחים והשירותים הניתנים במרפאה הם מקצועיים, מתקדמים וזמינים. המרפאה עוצבה ברוח הישובים והנופים מסביב ומאפשרת לשמר את תחושת הבית, גם על ידי כך ששמרנו על הצוות שעבד במרפאות הקיבוציות קודם לכן. חשוב לי לציין כי חייב להיות קשר מתמיד בין כל הגורמים כדי לשמור ולשפר כל הזמן את השירות ולדאוג לכך שרמתו לא תיפגע ואף להרחיבו".

הוספת תגובה חדשה

1 + 9 =