רפסודיית התנועה - "'אין לי ארץ אחרת' זאת ארץ שכולם שווים בה"

רפסודיית התנועה הקיבוצית נערכת השנה תחת הנושא המרכזי - "אין לי ארץ אחרת". מלבד בניית הרפסודה ישבו הנערות והנערים במעגלי שיח שעסקו בנושא הזה בהשתתפות שלל דוברים מהציבוריות הישראלית.

כמעט מאה רפסודות שטו וישוטו (המשט האחרון יתקיים מחר, יום חמישי) על מי הכנרת. מספר רפסודות ביקשו לשדר מסר משלהן לנושא המרכזי. אחת מהרפסודות כללה את נערי קיבוץ גזר שבנו רפסודה ושטו ביחד עם בני ובנות גילם מהכפר הערבי דיר אל-אסאד.

חנאן דאבח, בת 18 מהכפר הסמוך לכרמיאל, השתתפה בשנה שעברה ברפסודיה היהודית-ערבית, מספרת על החוויה השנה בה הם היו הקבוצה היחידה מהמגזר הערבי שהשתתפו ברפסודיה: "בשנה שעברה זו הייתה חוויה ראשונה וגדולה ואחריה שמתי לי למטרה להשתתף כל שנה בפרויקטים כמו זה. כשהתחלנו לצייר את המפרש שלנו, ראיתי מפרש אחר שכתבו עליו את משפטו של הרצל: "אם תרצו אין זו אגדה", ואני מסכימה עם זה וזה בדיוק מה שיישמנו בשטח - אנחנו בעבודה קבוצתית, יהודים וערבים עשינו משהו הוא לא אגדה ולא חלום, כולנו עבדנו יחד וכל אחד לקח חלק בדרך שלו. זה צעד ראשון לדו קיום, לחיים משותפים ולהבנה של אחד את השני. חברות שלי אמרו לי שזאת פעם ראשונה שהן פוגשות יהודים ושהן פעם ראשונה נמצאות בפעילות אחת עם יהודים. חשוב לי לציין, שהכפר שלנו ובמיוחד מרכז הנוער שבו דוחפים כל הזמן לפעילויות של דו קיום. זאת המדינה של כולנו ועל כולנו לדעת איך לחיות יחד. אם כל אחד ואחת יאמינו בדו קיום ושלום- נגיע לזה".

טל רוזנבליט מדריך הנעורים של קיבוץ גזר מספר כי מבחינתו זאת הייתה בניית רפסודה ועבודה חינוכית עם נערים ונערות באותם הגילים וזה לא שינה מבחינתו זה שאלו יהודים ואלו ערבים. זה העניין ברפסודיה – יש מטרה משותפת וכולם עובדים למענה. לנו אולי היה יותר ניסיון כי כבר היינו ברפסודיות שונות ושמחנו לשתף בידע הזה ולעבוד ביחד. היה כיף לחלוק ולדבר על החיים שלנו בקיבוץ ועל חייהם שלהם בכפר. זאת הייתה חוויה טובה ומגבשת. לא תופסים את זה באותו רגע, אבל במחשבה של אחרי, זה לצערי לא ברור מאליו והלוואי וזה יצליח בעוד מקומות".

מפרש אחד תפס במיוחד את עיני המשתתפים, בעיקר בתקופה זו, המפרש אותו ציירו נערות ונערי קיבוץ עין-חרוד איחוד. על המפרש נראות שתי נשים וביניהן כתוב במשחק מילים על המשפט מהשיר המפורסם – "ארץ שנאהב כי לנו אם ואם".

אילת אמיר בת 15 מעין חרוד איחוד מספרת על הרעיון: "ניסינו יחד לחשוב על נושא שבוער כרגע בבמה הדמוקרטית כפי שעשינו בשנים בקודמות כמו מחאת הדייגים ושחרור גלעד שליט. עלו לנו רעיונות ומשפטים רבים לכתיבה על המפרש, רצינו משהו עמוק ומשמעותי. נושא שדובר בינינו היה החוק שאוסר על זוגות חד-מיניים לאמץ ילדים ועל המחאה שנוצרה מצד קהילת  הלהטבי"ם ותומכי הקהילה הגאה. לכן, רצינו שהמפרש שלנו יציג את מחאה זו. השיר "ארץ שנאהב" שמדבר על כך שהארץ הזו היא שלנו בטוב וברע, גם כשקשה התאים לנו מאד. המילים בשינוי קטן יצרו לנו את המסר שרצינו להעביר, שכולם שווים במדינה הזאת, שכולם אזרחים סוג א', שזו צרה שיש אנשים שחשים בלתי מקובלים ומקופחים במדינה שנוצרה בכדי ליצור מקום בטוח לעם שלנו, מדינה שאנחנו כל כך אוהבים".

קבוצה מיוחדת נוספת הייתה זו המשותפת לנערי המועצה האזורית רמת-נגב ולכבדי ראייה מעמותת "אתגרים" בבאר שבע שכללה בעיקר אנשים מבוגרים. הקבוצות שהגיעו יחד מהדרום עבדו יחד לבניית הרפסודה ועברו כמובן את הפעילויות החינוכיות.

דורית חג'ג' החברה בעמותת אתגרים מספרת: "אנחנו יכולים לעשות הכל, עם קצת הנחיה וקצת הסבר אין כמעט פעולה שהיא מחוץ ליכולותינו. כאן ברפסודיה עם ילדי רמת הנגב אנחנו מקבלים שני דברים: הכנסת אורחים ושוויון מוחלט במשימות, אנחנו עושים ביחד הכל ולנו אין בעיה לחתוך סלט לארוחת ערב גם בלי תאורה".

אורי אופיר, מפקד הרפסודיה ומוביל המפעלים החינוכיים בתנועה הקיבוצית: "התנועה הקיבוצית מקיימת את הרפסודיה במשך עשרות שנים מאז 1967. הרפסודיה משלבת בין אתגר הבנייה והתהליך החינוכי שקבוצה עוברת. משנה לשנה גדלה הרלוונטיות של הרפסודיה והחוויה של קבוצת בנות ובני נוער המתנהלים עצמאית מחוץ לבית, מבשלים בעצמם, מנקים בעצמם, מוותרים על המזגן והרביצה מול המחשב. אני רואה זכות גדולה בהובלת המפעל, בהזדמנות שהוא נותן למדריכים עם חברות הנוער. משנה לשנה האתגרים שמעמידים הגורמים השונים גדלים אך אנו רואים מחויבות אדירה להצליח ולייצר את המפעל כל שנה. זאת הזדמנות גם לומר תודה אדירה לכל הצוותים החינוכיים בקיבוצים שבוחרים במפעל כבמה חינוכית ותודה אחרונה לצוות האגף שמתפנה לחלוטין לטובת מפעל זה".

דבי ברא"ס, מנהלת "שבילים": "הרפסודיה היא אירוע שיא בחינוך החברתי במרחב הכפרי. במה ליוזמות ועשייה של חברות הנעורים הממוקדות בכוחה של הקבוצה החברתית ובעשייה יחד. ברפסודיה החבר'ה זוכים להכיר בני נוער מכל הארץ ונוצרים שיתופי פעולה אמיתיים. כולנו, צוות הרפסודיה, המדריכים ובני הנוער מסיימים כל משט בתחושה שיכולנו לאתגר, וכבר נכונים למפעלי החורף - כנס י"א ומסע י"ב. אני מודה לצוות אגף החינוך ובעיקר לאורי אופיר ואפרת קרינסקי, הרכזת החינוכית של המפעל, שבמקצועיות ויצירתיות הובילה את הציר החינוכי, זה המשתמש בתהליך בניית הרפסודה כתשתית חינוכית לחיזוק הקבוצה החברתית ומעצימה את המדריך".