דילוג לתוכן העיקרי
fw_before_content
content

מצות מרובות / אורי בית אור

מצות מרובות / אורי בית אור
איור מאת יעקב גוטרמן

אז, לאקונום בקיבוצנו פסח היה חג משוגע. לא רק סדר בחדראוכל עם 150 מקומות, ל-500 מסובים וא' של פסח עם קציר העומר ושביעי של פסח, כשכולם באים לקיבוץ להינפש מחופש, ממצות, מחזרת ומשאר חזירויות. 

לאקונום בקיבוצנו לא היה חג משגע מחג הפסח. שוחרי-מסורת מבקשים מזון כשר באישור הרב המקומי או לפחות הרבנית (והיו כאלה). אחרים תבעו שיהיה לחם על השולחן ובקציצות ובגפילטע פיש. ראו בכך את השחרור מהגלות. המהדרין תבעו שיימשך טקס הפתי-בר שבבוקרי שבת וחג. - הלכנו לקיבוץ כי רצינו חופש. מה, אתם באמת חושבים שישראל יכלו ללכת במדבר רק עם מצות? אפילו אלוהים הבין שלא וזרק להם מן אמריקאי.

במצב כזה, לא הייתה ברירה אלא לתפוס מנהיגות. סיפרתי לחברים שקבוצת הצעירים גרמנים שבקיבוצנו (מתנועת כפרה) מצפה לפסח, כדי לדעת מה באמת מכניסים למצות. האמת, הם די נבהלו כשטבלו אותן בחזרת...

בעקבות כך, הזמנתי לחם לביתו של כל מי שרצה לחם לא ידרוך בצלחות הפומביות. הזמנתי כל יומטוב פסח לכל מי ששמר על קשר קבוע עם חדראוכל. עם רוב הדברים די-ידעתי להסתדר. הקושי היה כמה מצות להזמין לכל הפסח (כי הספקים חגגו חגם). לא היה ממי ללמוד. מזל שידעתי לחשב. היה זה בימים, שלפי חישובי-שלי, היה המטבחדראוכל לאחד הענפים היותר-רווחיים במשקנו, שהיה קיבוץ, שזה מין קומונה. החשבון פשוט:

180 מבוגרים כפול 3.5 מצות ביום (לפני המצה-בריי) כפול 8 ימים. 80 ילדים אוכלים (לא ספרנו את היונקים) כפול 2 מצות ביום כפול 8 ימים. 80 אורחים בממוצע ביום כפול 2.5 מצות ביום (שומרים דיאטה וגם לא נעים) כפול  8 ימים. צריך גם רזרבה למקרה חירום (הנגב במצור; שבט מבני ישראל יצא ממצרים רק כעת; ישראלים יוצאים מתל אביב; עושים יותר מצה מטוגנת; סתם רעבים וכד'). למה הגענו? הכל בכל יצרכו כ-7500 מצות וזה מה שאזמין. אם יישאר קצת, אעשה מהם פירורי לחם.

בכל חבילה יש כ-50 מצות. בהתאם, הזמנתי 150 חבילות. המשווק קצת התפלא ושאל אם כל יוצאי-מצרים באים לחג רק אלינו. הסברתי לו את החישוב. הוא התפעל וסיפר בכל הנגב שיש קיבוץ, שבו האקונום יודע כמה חורים יש בכל מצה וכמה נקבים נחוצים להשביע איש תקני.

באותו קיבוץ שבתקופתי, הייתה מסורת שהאקונום צריך גם לקשט את חדראוכל. קישטתי באופן אקונומי ביותר - וברגע של רצון, השתמשתי במצות (שבורות), כדי לתאר מוטיבים וסימבולים של החג: פסח לפסחים, ראש שנה למלכים, סדר ובלגן, פסח קטן וגדול, קומפוט של חנה, חג שני של פסח ושלישי, חג אביב, חג המצות, ראשית קציר, חג החירות, סובין ומסובין, יציאת מצריים, חג-אורחים וכו'.

באמצע חולהמועד לא גמרנו אפילו 65 חבילות. התקשרתי לאקונומים שכנים. אחד בא, לקח 19 חבילות. סיפר שהמשווק אמר לו שלא ידאג, כי יש אצלי רזרבה. עד סוף החג, נדמה היה שמספר החבילות הולך וגדל. מישהו הציע שאארוב ליד המחסן. אולי רוצים להתעלל בי? ארבתי ותפסתי את גאולה הסוסה נכנסת למחסן ומתאבסת במצות שמצויות על הרצפה בשפע. זה לא עזר.

אחרי החג, המשווק התעניין בתוצאות של 150 החבילות. אמרתי שאולי טעיתי באפס או ב-1. שאל מה אעשה. אמרתי שאעשה לחם שעורים כשר עם צליל. אמר שהמפעל-מצות יקנה ויזכה אותי על 30% ממה שאחזיר, ללא מצה ומריבה. בדרך כלל, קמח-מצות ופירורי-מצות עולים פי 3 ממצות. באותו שבוע קניתי אותם ב-30% פחות; הייתה כזאתי הזדמנות, שקניתי כמה עשרות ק"ג מהם. שוב שמחתי. המשווק סיפר שקניתי קמח מאותה טחינה שנטחנו החבילות שלי. שוב שמחתי: ראשית, טוב לדעת שממצות ניתן לעשות טחינה. שנית, הצלחתי, לא רק למכור בזול, אלא גם לקנות בזול. ואין מצה ולא מריבה. אגב, בינינו, החשבון היה נכון; הטעות הייתה באנשים.

חבצלת

שימו לב, © כל הזכויות לאיורים שמורות ליעקב גוטרמן

בתמיכת חטיבת ההיסטוריה של השומר הצעיר מקבוצת חבצלת

קישור לאתר הסיפורים הקודם: http://old-www.kibbutz.org.il/sipurim/

הוספת תגובה חדשה

This question is for testing whether or not you are a human visitor and to prevent automated spam submissions.

3 + 1 =
Solve this simple math problem and enter the result. E.g. for 1+3, enter 4.
fw_after_content