מטה התנועה מסייר בקיבוצים והפעם – בקבוצת כנרת ובקיבוץ מסדה

הסיור התחיל במפגש עם מנהלי הקיבוץ במצפור הוד, סמוך לאלומות. מן התצפית הייחודית נראים היטב קבוצת כנרת ועמק הירדן כולו.  
קבוצת כנרת נוסדה בשנת 1913 (הקיבוץ השני!) בחוות כנרת ובשנת 1929 עברו החברים אל גבעה סמוכה. מאז אותם שנים גדל הקיבוץ והוא מונה כיום 365 חברים וילדים רבים. מן התצפית ירדו אנשי מטה התנועה אל הקיבוץ שם זכו לסיור קצר בהדרכתה של איריס מורן, חברת כנרת. הסיור המרתק נערך בין שלושת הבתים הראשונים, הגדולים והמרשימים בכנרת ואל 'בית שפרירי', המוקדש לזכרה של נעמי שמר, שנולדה וגדלה בכנרת. על הבית הצנוע נכתב אחד משיריה הידועים של שמר - 'חורשת האקליפטוס' ("כשאמא באה הנה יפה וצעירה, אז אבא על גבעה בנה לה בית...").

במועדון הקיבוץ נפגשו חברי המטה עם הנהלת הקיבוץ ושמעו סקירה על המורשת המפוארת של הקיבוץ, שעל חבריו נמנו אושיות מרכזיות בתולדות הארץ בכלל והתנועה הקיבוצית בפרט. מנהלי הקיבוץ – נטע מור, יו"ר ועד ההנהלה, גור מלמד, היו"ר העסקי, גור חרמוני – מנהל הכספים, איתן הרשקוביץ, המנהל העסקי ורענן מיכאלוביץ, מנהל הקהילה, כולם בני ו/או חברי הקיבוץ סקרו את הפעילות העסקית והחברתית בקיבוץ ואת האתגרים הנמצאים בפניו של הקיבוץ הוותיק והרב דורי, שידוע בגאוות היחידה הייחודית שלו. בכנרת מגוון מרשים של אמצעי ייצור הכוללים תיירות, מחצבה, שותפות במפעל וחקלאות מבוססת. הקיבוץ קולט לחברות רבים מבניו ובנותיו ומצוי בו שילוב מרתק של כבוד לעבר ונכונות להתמודד עם ההזדמנויות והסיכונים העתידיים.

גיל לין, המשנה למזכ"ל והדס ילין, מנכ"לית התנועה, הציגו לנוכחים את פעילות התנועה הקיבוצית. את הביקור סיכם ניר מאיר שאמר למשתתפי המפגש כי "כנרת היא קבוצה מיוחדת ורק אתם יודעים לספר את הסיפור המיוחד שלכם. מטה התנועה הקיבוצית עומד לרשותכם ויסייע ככל שתבקשו בהתמודדות עם אתגרי העתיד".

הקיבוץ השני בו סיירו חברי המטה באותו יום היה קיבוץ מסדה. הקיבוץ עלה על הקרקע בשנת 1937 כאחד מיישובי חומה ומגדל. הוא פונה ונכבש מחדש במלחמת העצמאות – באירוע שנחרט בזיכרון המקומי והציבורי למשך שנים רבות.

בסוף שנות ה – 80 ותחילת שנות ה – 90 חוו חברי מסדה משבר כלכלי וחברתי חריף: למעלה ממחצית מהחברים עזבו את הקיבוץ וחובות המשק הצטברו לעשרות רבות של מיליוני שקלים. במסע ארוך, שכלל תחנות רבות, נחלץ הקיבוץ מן המשבר תוך כדי קבלת החלטות על שינוי אורחות חיים והסדרי חובות משמעותיים, שנעשו בסיוע מהותי של הארגון האזורי והתנועה הקיבוצית. חלפו השנים ובעקבות תהליך משתף ציבור שהתקיים בקיבוץ הסכימו החברים כי ב"תעודת הזהות" היישובית ירשם כי מסדה הינו קיבוץ מתחדש שבו ניתן דגש על חופש הבחירה של הפרט.

ניר מנצר – יו"ר הקיבוץ, אבי סתיו – המנהל העסקי, גלי רבינוביץ – מנהלת הקהילה ונעמה גרבר – רכזת הצמיחה הדמוגרפית (אף הם כולם בני ו/או חברי הקיבוץ), סקרו את עיקר הפעילות החברתית והעסקית של מסדה. לקיבוץ כיום משק חקלאי רווחי והוא נמצא בתחילתה של תנופת קליטה לחברות. ובהמשך דנו הנוכחים בסוגיית יחסי התנועה – קיבוץ. בסיומה של המצגת שהציגו חברי מסדה הם הפתיעו וציטטו מחוברת בשם "הנחלצים קדימה" שנכתבה על ידי גידי כהן, ישי ארנון וניר מאיר בשנת 2001. בחוברת עמדו השלושה על הקווים המשותפים בעשרה קיבוצים שנקלעו למשברים חריפים ונחלצו מהם, ובניהם קיבוץ מסדה. בסיומה של החוברת שאלו הכותבים "האם הגיעו הקיבוצים שבדקנו לחוף מבטחים?" וענו "לא ולא. לכל היותר הם מניחים את כף רגלם בעמדה נוחה במהלך הטיפוס המפרך כלפי מעלה. הדרך עוד קשה, האיומים קיימים ועוד ייתכנו התדרדרויות לא סימפטיות במדרון. ובכל זאת הם רשאים להביט לאחור בגאווה ובסיפוק ולומר לחבריהם: כן, עשינו כברת דרך משמעותית והניסיון שצברנו יסייע בידנו להתגבר על קשיים שיזמן לנו העתיד".
ניר מאיר הגיב ואמר כי הדברים נכונים היום כפי שהיו נכונים אז והוסיף כי השאלה שעמדה בפני הנהגת התנועה הקיבוצית בימי המשבר ההם הייתה האם בהסדר הקיבוצים מוותרים על אלה שלהם החובות הגדולים ביותר ובכך מקנים תנאים טובים יותר לכל השאר או שמכלילים את כולם ומסכימים על הסדר שבו כל הקיבוצים נושאים בנטל, גם אם זה גדול יותר. "ההחלטה הייתה נכונה מוסרית ולא נכונה כלכלית", הטעים מזכ"ל התנועה אבל הייתה זו ההחלטה הטובה ביותר שהתקבלה ונכונותה תקפה גם כיום".