לחג השבועות / יגאל פרנקל, רשפים  

"הביאו לי דבר שיש בו ערך",

סח הקיבוץ בחג השבועות

לאנשיו אשר עמלו בפרך,

"המחישו לי את גודל התבואות".

כל העובדים שנקראו לדגל

לטקס באו עם שלל ביכורים,

הגיע הרפתן לשם עם עגל,

הפרדסן חילק לכול תמרים,

איש המפעל הציג מגוון תוצרת,

הגיע הדייג עם קרפיון,

והיולדת באה לעצרת

עם פרי בטנה בסוף ההריון.

אחרי שהסתיים כבר כל הטקס

ממרחקים הגיע הנכה,

אבל הוא לא הביא איתו שום נכס,

רק על מר גורלו היה בוכה.

"אתה אינך מביא לי שום תועלת",

הטיח בנכה אז הקיבוץ,

"ההופעה שלך רק מחבלת

לי בתדמית,לכן תצא בחוץ".

סח הנכה: "אם לי אינך משענת

אז רק על עצמך תמיט אסון,

הן העזרה ההדדית נותנת

ליצורים כמוך גב חסון".

ענה לו הקיבוץ אזי בעצב:

"טעיתי, תרומתך היא ענקית,

אתה אמנם אינך מכניס לי כסף

אך בזכותך אני חברה ערכית".

מאז לחג השבועות יש אופי

של יצירה מתוך שותפות גורל,

אם זה בזה נראה גם את היופי

תמיד יהיה גבוה המורל.

שימו לב, © כל הזכויות לאיורים שמורות ליעקב גוטרמן

בתמיכת חטיבת ההיסטוריה של השומר הצעיר מקבוצת חבצלת

קישור לאתר הסיפורים הקודם: http://old-www.kibbutz.org.il/sipurim/