כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

שנתיים לאחר הקמתו של אגף צעירים ומעורבות בחברה בתנועה הקיבוצית, התקיים ערב עוצמתי, ראשון מסוגו ומרגש ביום חמישי שעבר בעין כרמל, בחדר האוכל המחודש והיפה של הקיבוץ, שם נערכה פסגת הצעירים הראשונה שארגנה רשת הצעירים של התנועה הקיבוצית. צעירות וצעירים מכל רחבי הארץ, מתחומי עניין שונים, יזמים, אנשי חינוך, תרבות, מנהלי קהילה, מובילי תחום צעירים, מגזר שלישי, מגזר ציבורי, בוגרי תוכניות המנהיגות של "הרשת", סטודנטים, חיילים, חניכי מכינת רעות ועוד משתתפים רבים .

בתחילת הערב נהנו המשתתפים והמשתתפות מזמן נטוורקינג והיכרות הדדית. באולם היה "קירשת" בו סימנו המשתתפים מהיכן הגיעו, מהו תחום העניין שלהם ועל כמה אנשים הם משפיעים, כל זה, כמובן, ביחד עם אוכל טוב, בירה ויין.

את האירוע פתחה רותם שניצקי, מנהלת רשת הצעירים בתנועה הקיבוצית, שאמרה: "בערך חודשיים לאחר שהוקם אגף צעירים ומעורבות בחברה, חלמנו ושאפנו להגיע לאירוע שכזה שיפגיש צעירות וצעירים מכל רחבי הארץ ויפגיש לעשייה משותפת. והנה, העבודה המאתגרת והקשה בשנתיים האחרונות התנקזה לערב אחד עוצמתי, מעורר תקווה ושינוי!
יש לפנינו עוד משימות רבות: חיבור של צעירות וצעירים רבים שלא מכירים את הנעשה, לא מספיק מחוברים ויכולים לקחת חלק, עלינו לרתום את הנהלות הקיבוצים ולשכנע אותם להשקיע בחיבור הצעירים, במחשבה ספציפית עליהם, בוועדות צעירים, בפיתוח קהילה שרואה את צרכיהם, עלינו לייצר שוב, באופן הנכון והמתאים לימים אלו, השפעה וחיבור של אנשים מהקהילות שלנו שמייצרים שינוי בעמדות מפתח בחברה הישראלית."

אחריה דיבר מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, שנבחר לקדנציה נוספת מוקדם יותר באותו שבוע: "כך נראה מימוש של חזון. יושבים איתנו כאן אנשים שהיו שותפים ברקימת החזון - אסיף, רותם ואלכס, ושותפים נוספים מהחבורה המקורית, שלקחו את הרעיון והלבישו עליו תוכנית עבודה שאותה הם ממשים בצורה כל כך מוצלחת. יושבת כאן החבורה שתהיה המנהיגות העתידית של התנועה הקיבוצית, בקיבוצים, בתנועה וביתר המסגרות, ועליכם תוטל המשימה להוביל את התנועה הקיבוצית אל העתיד. אני מסתכל עליכם ואני רואה שיש על מי לסמוך." 

לאחר מכן הקשיבו הנוכחים לשלוש הרצאות TED מפיהם של צעירים משפיעים בקיבוצים. ראשון דיבר ח"כ רם שפע (כחול לבן) מגבעת חיים איחוד, על דרכו ועבודתו בכנסת עד כה, והיכולת של צעירים בקיבוצים להשפיע על קהילתם ועל החברה הישראלית. אחריו דיברה אורלי גבישי-סוטו מחניתה, המנהלת העסקית של הקיבוץ וחברת פורום יישובי הגדר בגליל המערבי, על מנהיגות נשית בזירה העסקית. שלישי דיבר דורון זקצר מקיבוץ חצור, פעיל חברתי שחלק עם הנוכחים את סיפורו האישי ואת פועלו למען החברה.

בהמשך הערב התקיימו מעגלי שיח ברוח מרחב פתוח, בנושאים בוערים שאותם העלו משתתפי הפסגה, ובסוף הערב זכו כולם להרצאה של פרופ' יורם יובל, מהפסיכיאטרים ומדעני המוח המוכרים בישראל, ששוחח על הפסיכולוגיה והסודות של מדעי ההצלחה - מעשייה אישית לעשייה חברתית ופוליטית.

המסע היה אמור להתקיים על פני ארבעה ימים כבכל שנה, אך בשל תנאי מזג האוויר שהיו צפויים באזור, וההבנה כי לא יוכלו לקיים את המסע בבטיחות ולעמוד במטרות החינוכיות שהציבו, הוחלט לקצרו ליומיים בלבד. הנהלת התנועה הקיבוצית ואגף החינוך בתנועה הקיבוצית קיימו בשבת בערב ובראשון בבוקר הערכת מצב ביחד עם חברת לחיזוי מזג-אויר והמשטרה, לאחריה הוחלט לשנות את מסע האופניים המסורתי, שתוכנן לצאת לדרך ביום שני בבוקר בערבה התיכונה.

בעקבות ההחלטה נערכו שני ימי המסע בחאן "חי נגב" סמוך לרביבים. בערב של יום רביעי נהנו הנערים והנערות מהופעה מקפיצה של ג'ימבו ג'יי ולהקת ספא. בבוקר יום רביעי פגשו הי"בניקים עשייה חברתית בנגב בכפר רפאל שמהווה בית לקהילה של אנשים בוגרים עם צרכים מיוחדים ופועלים בו ש"שינים של התנועה הקיבוצית, ובכוכבי המדבר במרכז ג'ו אלון. כוכבי המדבר פועלים לפתח דור חדש של מנהיגות בדואית צעירה כדי לשנות את המציאות בקהילה הבדואית ובמרחב הנגב. הארגון פועל ומחבר בני נוער, צעירים וצעירות, ממגוון ישובים ושבטים, ליצירת קבוצת מנהיגות מלוכדת שיחד תוביל תהליכים של שינוי בחברה הבדואית. כפר הנוער למנהיגות בדואית “כוכבי המדבר” הוא על-שבטי ולומדים בו חניכות וחניכים מכל הנגב.

בטקס הדלקת הנרות בערב, דיבר אל"מ אורן שמחה בן וחבר קיבוץ נצר סרני, מפקד חטיבת "הגולן" באוגדה 36. אל"מ שמחה אמר להם, בין היתר, כי הוא שמח לדבר איתם גם כבן לתנועה הקיבוצית וגם כאחד שמשרת בצבא 21 שנה ורואה בשירות הצבאי ערך חשוב. "רוב האוכלוסייה בישראל לא זוכה לתנאים חינוכיים מצוינים וערכים כמו שלכם, ואני מקווה שאתם מבינים את האחריות הגדולה שיש לכם על החברה בישראל. רוח התנדבות, סולידריות חברתית ועזרה לחלש, מוסר עבודה חינוך למצוינות וחברות אמיתית מלידה - את כל זה קיבלתי בקיבוץ ולקחתי איתי לשירות הצבאי. מה שהניע תמיד את החברה בישראל זה קומץ אנשים שלקח אחריות ובחר להוביל, ועכשיו הקומץ אנשים הזה זה אתם."

בבוקר יום חמישי התקיימו מעגלי שיח – "השירות הצבאי כהזדמנות", עם קצינים בני קיבוצים. סא"ל ר', מפקד טייסת, קיבוצניק בוגר מיזם דן שומרון שמפעילה התנועה הקיבוצית, שוחח עם חלק מהנערות והנערים במעגלי השיח ואמר: "להיות קצין, זו הזדמנות לצאת מעצמנו ולתת לאחרים. אפשר ללכת לעשות משהו לטובת החברה ולא רק בצבא. דרגות על הכתפיים או כנפי טיסה לא שווים יותר מדרגות של מד"א או לעבוד עם ילדים. לחברה זה לפעמים שווה יותר, אבל זה מאותו דבר - להחליט שיש תקופה שבה אתם נותנים וגם לומדים המון".

השיחה המרכזית של המסע התקיימה עם סא"ל יוסי קורן מפקד גדוד ארז בבית הספר לקצינים (בה"ד1),  שסיפר על הבחירה שלו בקריירה צבאית ועל האופן בו הוא תופס את השירות המשמעותי בצבא, את הבחירה בעשייה משמעותית, תיארו את האופן בו מתנהל קורס הקצינים ועל התכונות שלדעתם צריכות להיות בכל קצין וקצינה בצה"ל: "בגילכם קיבלתי החלטות בצורה לא נכונה. לא ידעתי מה נכון לי אלא רק מה מתאים לי. אתם היום עם כלים שלי מעולם לא היו. אף אחד לא הכווין אותי, הכין אותי או ייעץ אותי. כל אחד ואחד מכם צריך לחשוב מה נכון לו. אני רוצה להסתכל אחורה ולדעת שמאחוריי יש את האנשים שהולכים אחריי ואני אוכל להעביר להם את המקל. שירות משמעותי יכול ללכת להרבה כיוונים. כנראה שלא כולם יהיו קצינים או מפקדים. שירות משמעותי מתחיל ברגע שאנשים מחליטים שהם רוצים לעשות קצת יותר מאחרים. אתם צריכים להיות שם, להיות בפיקוד, להיות באזרחות. אתם היום בדור ה-M: מה יוצא לי מזה. אנחנו צריכים לדעת מה מעניין אותכם ויכול לצאת לכם מזה.  בה"ד 1 הוא מוסד לאומי. הוא המקום הראשון שמפגיש את כלל האוכלוסייה בכלל היכולות. הוא עובד במדרג כזה שיש קורס ללוחמים, קורס לעולם תומכי הלחימה וקורס של כלל צה"ל. בנוסף יש קורס של מתנדבים לצבא. אנחנו מאפשרים לכל אוכלוסייה להגשים את עצמה ולהיות קצינים."

בסיום דיבר תומר בוהדנה, הפצוע ממלחמת לבנון השנייה שתמונתו מובל על אלונקה בבית החולים רמב"ם הפכה לסמל על ההתפתחות המקצועית ובמילואים, ועל הרצון והחיפוש למצוא עשייה משמעותית חינוכית.
"הגעתי להרצות בבית ספר על הסיפור שלי, ונשארתי שם ללמד. לבית הספר הבאתי את עמותת "נירים בשכונות", הייתי שם שלוש שנים ואלו השלוש שנים המשמעותיות ביותר שהיו לי. כל מה שאפשר לעשות בשטח – עשינו.
יותר מאתגר אותי להוביל בני נוער שמדמיינים שיש מעליהם כיפת זכוכית, שהם יכולים לשבור את הכיפה הזו, מאשר לרוץ קדימה בקרב. בעשייה חינוכית שתגרום לילדים להאמין בעצמם – את זה עושים לבד. החלטתי שאני רוצה לעזור ליותר נערים, לגרום לעוד אנשים לפגוש אנשים טובים ומיטיבים והחלטתי לפתוח פנימיה – דארנא, שכל כל מי שמגיע לשם עושה זאת מכחצווי בית משפט."

לאחר שהמועצה אישרה את פרוטוקול ישיבת המועצה הקודמת, עלתה יו"ר ועדת הבחירות למזכ"ל התנועה, שיבולת שופט אדלמן (ראש הנקרה), כדי לסכם בקצרה את הליך הבחירות:

"ועדת הבחירות מתכבדת להכריז כי המזכ"ל הנבחר הוא ניר מאיר מקבוצת שילר", אמרה שיבולת והוסיפה: "תודה לחברי ועדת הבחירות, תודה לעובדי מטה התנועה, רכזי האזור ופעילי התנועה שעבדו ביום הבחירות, ובכל ההליך של לפני, תחת התקפות וללא יכולת להגיב. תודה לקיבוצי התנועה שהעמידו קלפי וביצעו את המהלך הדמוקרטי הנדרש. ועדת הבחירות תסכם את עבודתה ותגיש את מסקנותיה, כולל לגבי הטעויות שביצעה. הפעם, גיליתי שהתנועה אינה הומוגנית וגם בה קיימים זרמים שונים המושפעים ממגמות רווחות בארץ ובעולם. בהצלחה רבה לניר מאיר ולכולם."

לאחר מכן הצביעה המועצה ואישרה דו"ח ועדת הבחירות והתוצאה שהתקבלה.

בתום ההצבעה קיבל את רשות הדיבור המזכ"ל הנבחר, ניר מאיר: "בפתח דברי אני מבקש להתייחד עם זכרם של שלושה חברי קיבוץ שהלכו לעולמם בימים האחרונים: מנו ברק מעין גדי, אחד מחלוצי יחידות החילוץ בישראל שהקים את יחידת החילוץ בעין גדי, תיאו קמינר מצרעה, מזכ"ל תנועת הצופים בעבר שסייע רבות בהסדרת קליטת גרעיני צבר בקיבוצים, ואפרים (פרוייקה) רוזן משריד. שכיהן בשנות ה-80 בתפקיד מזכיר הקיבוץ הארצי.

לדבר מן הפודיום הזה במועצת תנועה אינו מעמד חדש עבורי. ובכל זאת, הפעם, זהו מעמד מרגש מאוד.  עברתי, באופן אישי, ועברנו כתנועה, חוויה לא פשוטה. למרות הניצחון בבחירות והתפקיד בו אמשיך לשאת, ולמרות אין ספור תיאורים פלסטיים של אישיותי, באמת  איני מחפש שררה, כיבודים ומנעמי שלטון.  הבטחתי גם במערכת הבחירות הזו כי אני רואה את תפקידי כמשרת חברות וחברי התנועה וכך  בכוונתי להמשיך ולעשות. אני מתחייב כי גם בארבע השנים הבאות אמשיך לפעול במסירות, בנאמנות וביושר. מצבנו האובייקטיבי טוב מאוד, לכאורה, אך משימות ואתגרים רבים לפנינו: אף כי נמצאה הדרך לחידוש הבניה בכל הקיבוצים, תהליך שיוך הדירות הקיבוצים תקוע. עלינו לקדם  את שיוך הדירות בכל המסלולים, ולאפשר לכל קיבוץ להשלים החלטות שקיבל לפני שנים רבות. עלינו למצוא פתרון לדילמת האפליה הכלכלית שאינה מאפשרת לבני קיבוצי המרכז לשוב לביתם, להקים בו את משפחתם ולגדל בו את ילדיהם.

מערכת הבחירות תמה ועמה תמו ימי הפלגנות. עכשיו הזמן לאחות את הקרעים ולאחד את הכוחות. בימים הקרובים אקבע פגישה עם ליאור שמחה בכדי לבחון אם ואיך נוכל לשתף פעולה בהתמודדויות הגדולות הצפויות לתנועה הקיבוצית."

אחריי ניר עלה לדבר מי שהתמודד מולו בבחירות, יו"ר נצר סרני, ליאור שמחה:  "הבחירות מאחורינו ויש שאומרים לי שהבאתי הישג, אך אני לא מרגיש כך. ההתמודדות שלי לא הייתה רק רצוני האישי להיות מזכ"ל התנועה. 9000 חברים וחברות נתנו לי את קולם כדי שאוכל להגשים את הרעיונות שלי שבשמם התמודדתי. כעת, כדאי לשים את הכל מאחור ולהסתכל קדימה. אני מתנגד לאמירות שמסמנות את תנועות הנוער כאויב של התנועה הקיבוצית. בואו נפסיק את הפילוג בתוכנו ואת ההדרה של חלק מהאנשים שלנו. רק בכוחות משותפים נוכל להציב אופק חדש ולהציג חברה נכונה ורלוונטית.

 אני מברך את ניר מאיר על ניצחונו ואומר לו שכוחנו באחדותנו. בואו נלמד אחד מהשני ונדגול בפתיחות והקשבה. זו העת לשלב ידיים ולתת ביטוי לכל חלקי התנועה. היד מושטת ואנחנו כאן בשביל להישאר ביחד מאוחדים."

בשלב הבא נפתחה ישיבת המועצה לדיון ומספר חברים וחברות נשאו דברים בקשר למערכת הבחירות, תוצאותיה והעתיד לקרות.

בסוף המועצה הציג רו"ח אלי בירנבוים מברית פיקוח דו"ח כספי לשנת 2018 של חברת האחזקות שבמסגרתה מנוהלים כספי התנועה הקיבוצית, והמועצה אישרה אותו.

השנה עסקה הועידה גם בפיתוח והשקעות, הן ברמה הסטטוטורית והן במימד הטכנולוגי במפעלי הקיבוצים.

גלית ויטנברג ראשת אגף שימושים ברמ"י דיברה בפני באות ובאי הכנס, והסבירה את מדיניות הרשות לגבי הסדרת שימושים תעסוקה שונים בקיבוצים. "השאיפה שלנו היא להגיע מהר ככל הניתן ללחיצת יד עם הקיבוץ לצורך מתווה ההסדרה", הכריזה ויטנברג.

בהמשך דבריה, היא סקרה את מדיניות הרשות לגבי השימושים העסקיים השונים בחצר הקיבוץ: "בבית הפרטי הפסקנו להכנס פנימה, ממש כמו בעיר, יחד עם זאת לא נאפשר לקחת את המגרש ובחצר לעשות עסק.
בכל הקשור ל"שימוש משולב", כלומר משולב לקיבוץ וחיצוניים – גן ילדים, כלבו, בריכה (לפי רשימה סגורה וגודל מקסימלי) – אם הרוב הוא ממשתמשי הקיבוץ, זה בסדר, זה שימוש קיבוצי, כלומר לא צריך עסקה."

שימוש נוסף אותו אותו הסבירה נציגת רמ"י הוא השימוש הנלווה לחקלאות, כגון רכיבה טיפולית, סיורים, בתי בד, יקבים ועוד. לדבריה באלו אפשר להפעיל עד עשרה שימושים, כשכל אחד מהם בשטח בנוי של עד 500 מ"ר. בכל הקשור לשימוש חברתי – אולפן, מרכז קליטה וכו, ניתן לעשותם בעד תשלום סמלי אפשר להפעיל עד שלושה שימושים. בקיבוצים שלא שייכו דירות, ניתן לעשות שימוש עצמי בדירות ללא תשלום גם לקבוצות אוכלוסיה של נקלטים, חיילים, גרעיני צבר ותכניות דומות, ומותר גם להשכיר יח"ד של עד 55 מ"ר, תמורת תשלום לרמ"י. בעניין איזור תעסוקה – אותה מכסת תעסוקה לפי איזור עדיפות של הישוב למגורים. 

מזכ"ל התנועה, ניר מאיר, ביקש לפתור את בעיית החדרים לחיילים הבודדים, ולפעילויות חברתיות נוספות בחצר הקיבוץ אשר הולכים ומתמעטים.  גלית ויטנברג, ענתה: "אתה צודק, אנחנו רואים את המשקל של העשייה למען החברה בתנועה הקיבוצית וקיבוצים בדברים האלה, והיה שיח להכניס חדרים מסוג זה ל"שימושים החברתיים". ולא רק את הפרויקט הזה, אני מכירה גם את פרויקט תל"מ שמסייע לצעירים בני העדה האתיופית. אנחנו מנסים להכניס אותו לכובע הזה של דיור הפטור מתשלום, כמו לבני קיבוץ אחרי צבא ולפני לימודים.

עוד לפני דבריה אמר מזכ"ל התנועה לממלאי וממלאות התפקידים -

בימים האלו אין מלך בישראל, וזה גן עדן לפקידים. אנחנו מתמרנים בזה כבר שנה. הפקידות שמכבידה עלינו תמיד, נהנית מחופש בלי מבוגר אחראי בשטח. עוד לפני הבלאגן הפוליטי הצלחנו להגיע להסדר הביניים החדש ששחרר את הבנייה בקיבוצים. אנחנו צריכים להמשיך מהנקודה הזו, ולא לעצור. אנחנו נבנה ונשייך על אפם וחמתם של כל מי שמבקש לעצור אותנו. ככל שיעננו, כן נרבה וכן נפרוץ".

ח"כ אלון שוסטר (כחול-לבן): "אנחנו בקהילה הקטנה שלנו, כ2% ממדינת ישראל נאבקים מול הממסד שנאבק מולנו גם בתוך המחנה וגם בשטח המשבצת. יחד עם זאת, כדאי לשים לב ולא להיסחף - יש לחשוב על תכנון נכון של קליטה, אבל צריך לעשות את זה בצורה חכמה, כדי לעשות את זה באופן ארגוני."  

יו"ר שולחן הארגונים הכלכליים הקיבוציים, יעקב בכר, הוסיף: "הארגונים הכלכליים רואים בנושא הבניה והקליטה נושא מהותי ומתכוונים לעסוק בזה. כמי שעסק רבות בתהליך השיוך הקנייני בקיבוצו אני מבין את הקושי והאתגרים הצפויים לנו בבואנו לקלוט את בנינו ובנותינו בעלויות קרקע מלאות ולכן יש להיערך לנושא ברמה המערכתית"

הבחירות למזכ"לות התנועה הקיבוצית הסתימו, אבל הן העלו שוב את השאלה- למה צריך את התנועה?

למי ששאל.ה את עצמו את השאלה הזו, הנה התשובה: התנועה היא כיפת הזכוכית שמגינה עלינו.

וביתר פירוט- למי שמוכן קצת להעמיק:
לתנועה הקיבוצית יש שתי רגליים. רגל אחת- שעוסקת בקיבוצים עצמם, ורגל שניה שעוסקת באופן רחב ומרשים מאד בתרומה לחברה הישראלית.

הרגל הקיבוצית עוסקת בכמה תחומים, בינהם:
ייצוג הצרכים שלנו בכל תחומי החיים מול מוסדות המדינה (לדוגמא: בחינוך, בבריאות, בסיעוד, בחקלאות, בזכויות בקרקע וכו')- למרות השינויים הגדולים בקיבוצים, שמרנו על הייחוד שלנו, ועל זה צריך לשמור גם בהמשך;
סיוע לקיבוצים במצבי חירום (פרטניים- לדוגמא השריפה בהראל; איזוריים- לדוגמא קיבוצי העוטף; וכלליים- חקלאות, ותמ"לים וכו').
וכמובן, בשיתוף בידע היחודי שברשותנו, ופיתוח כלים חדשים המותאמים למאה ה-21 מחד ולאופיינו הייחודי מאידך.

הרגל הערכית- שבעיני בלעדיה אין לנו קיום- עוסקת במגוון רחב של פעילויות חינוך, תרבות ורוח, יהדות חילונית ומחקר. בין היתר עוברים דרכנו כל שנה 1000 חניכי שנת שירות , 600 חיילים בודדים אשר חיים בקיבוצים, 100 בני הקהילה האתיופית לומדים, עובדים וחיים בקיבוצים ומקבלים כלים לחיים, 500 מתנדבים מחו"ל רואים את הפנים היפות שלנו.
יש לנו 30 גופי חינוך, תרבות ורוח ביניהם סמינר אורנים, מכינת רבין, מכינת רעות שהקמנו לפני כשנה, תנועות נוער בארץ בחו"ל, בינ"ה, מכון שיטים, המדרשה באורנים אשר עוסקים ביהדות חילונית, מכונים ומוזאונים לחקר השואה,, המרכז לייעוץ ושיקום (בית לאנשים עם צרכים מיוחדים), נווה צאלים (בי"ס ופנימיה לנוער), להקת מחול, תזמורת, הוצאת ספרים, ארכיונים ומכוני מחקר, בין היתר הקמנו השנה את מכון יסודות שעורך מחקריי מדיניות לקידום מטרות סוציאל דמוקרטיות, ועוד ועוד... כל כך הרבה עשייה חברתית, בכל כך הרבה תחומים.

צחי רם, חבר קיבוץ רביבים, נשוי באושר לסיגל ואב לארבעה ילדים: רועי, ניצן, עדי ונטע. 

רם הצטרף לתנועה הקיבוצית מגרעין נח"ל של תנועת הצופים לקיבוץ רתמים. לאחר השירות הצבאי התקבל לחברות ברתמים שם נישא לסיגל. ברתמים עסק במגוון תפקידים שהמרכזיים שבהם היו מזכיר ומרכז משק.

רם היה מיוזמי האיחוד בין רתמים ורביבים ולאחר האיחוד עברה המשפחה לגור ברביבים.

לצחי רם תואר ראשון בהנדסת חשמל  ותואר שני במנהל עסקים. לאחר התואר הראשון עבד בנטפים (חצרים) וברביב (רביבים) שם עשה תפקידי הנדסה וניהול.

בשלהי 2015 נבחר למזכיר רביבים ובימים אלו סיים קדנציה ומחכה להחלפתו. במקביל החל לאחרונה בפעילות בתנועה הקיבוצית כמרכז המטה השיתופי.

צחי רם, היה בשנים האחרונות ממובילי "פורום הקיבוצים השיתופיים" אשר כולל את מזכירי כל הקיבוצים השיתופיים, במהלך השנים הצטרף צחי ל"הנהלה הציבורית של המטה השיתופי" אשר מלווה את פעילי המטה בתנועה ומסייעת בקבלת ההחלטות באשר לתכנית העבודה של המטה ופעילותו השותפת.

בנוסף, היה צחי בין מובילי "פורום קיבוצים למעורבות חברתית" - פורום הקיבוצים למעורבות חברתית כולל נכון להיום כעשרים קיבוצים, והיה גורם משמעותי בהצלחת התהליך להקמת מכינת רעות ופעילות יהב - להדרכת קומונות שנת שירות.

קיבוצו, רביבים, היה בין המשקיעים הגדולים ביחד עם קיבוץ שמיר בפעילויות וביוזמות החברתיות אשר מקדם הפורום.

 צחי רם: "אני מאמין שצורת החיים הקיבוצית יוצרת דרך חיים חברתית וכלכלית צודקת יותר ואשמח כפעיל בתנועה לסייע ככל שניתן לקיבוצים להתחזק ולצמוח".

גיל לין, המשנה למזכ"ל התנועה הקיבוצית אשר המטה השיתופי נמצא תחת אחריותו בירך על המינוי ואמר כי צחי הוא האדם המתאים במקום המתאים. "בימים אלו בהם אנו רואים כי קיבוצים רבים מחזירים אלמנטים רבים שהכרנו בקיבוץ השיתופי של פעם, ומצד שני גם הקיבוצים שנשארו שיתופיים מחפשים דרך להתחדשות שיתופית. יש צורך באדם מסוגו של צחי, בעל ראיה רחבה, כושר ניתוח ויכולת הובלה ושיתוף פעולה עם גורמים נוספים" אמר לין.

בפתיחת הכנס דיבר שר הכלכלה אלי כהן, השר הממונה על הרשם: "אני מאמין שההתיישבות והחקלאות זה לא רק ענף כלכלי, אלא בעלות ערך מיוחד וערך של ציונות, אבל אנחנו צריכים לסייע מבחינה כלכלית כדי שהצעירים יוכלו לחזור ליישובים שלהם.

אנחנו מסכמים את השנה ואני רוצה לנצל את הבמה לפרידה ממירון הכהן שיסיים את תפקידו בקרוב. אני ישנתי טוב בלילה בידיעה שמירון הוא רשם האגודה. גם אם לא אהבתם חלק מההחלטות שלו, אין ספק שמדובר באיש מקצועי, איש ישר ונקי דרך ואני רוצה להודות לו על כך."

אחריו עלה עו"ד מירון הכהן, רשם האגודות השיתופיות שמסיים בקרוב את תפקידו: "חנוכה מלמד אותנו שאי אפשר רק לשבת ולחכות לניסים, אלא צריך גם לקום ולעשות מעשים. לצד נס פך השמן היו גם המכבים שנלחמו ביוונים וניצחו. הכוונה שעומדת מאחורי הכנס היא לנסות לאתר כמה בעיות שעומדות בפני האגודות השיתופיות, החקלאות והמגזר ההתיישבותי, לבחון אותן ולשמוע כיצד ניתן להתמודד עמן. אני קורא ליותר נשים לקחת חלק ולהשתתף בהנהלות של האגודות השיתופיות."

מושב הפתיחה בכנס עסק בנושא החקלאות תחת הכותרת "האם יש עתיד לחקלאות הישראלית במבנה הקיים?"

פרופ' אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה ויועצו הכלכלי הקרוב של ראש הממשלה, נשא דברים בתחילת המושב: "כן, יש עתיד לחקלאות אבל עם שינויים. אני דואג לכלל אזרחי ישראל, אין מגזר שהוא חשוב יותר מאחר. השיח של מגזר בעל זכויות היסטוריות מיוחדות הוא ארכאי. אחד הדברים שבזכותם לחקלאות בישראל יהיה תמיד צורך הוא שאין תחליף למוצרים מסוימים ותמיד נרצה לייצר אותם כאן. בחלק מהענפים החקלאים אנחנו כבר לא מסוגלים להתחרות בייצור בחו"ל ובחלק כן, אבל לא לעולם חוסן. יכול להיות שהחקלאים לא מספיק חזקים אל מול הרשתות, שהחקלאי הבודד לא יכול להתמודד בעצמו מול הרשתות ולכן יש מקום חשיבות להתאגדויות חקלאיות ופעילות משותפת, אבל אולי עוד כמה שנים זה ייראה אחרת. העולם משתנה ולכן גם אנחנו צריכים להשתנות". מנגד, דיברו במושב מזכ"ל תנועת המושבים עמית יפרח ושי חג'ג' שטענו כי מדינת ישראל צריכה לקבל החלטה על חשיבות אסטרטגית של החקלאות בישראל ושהיא מעמידה אותה כאינטרס לאומי, ושחייבים לחוקק את חוק החקלאות בו יש תמיכה בקרב כל המפלגות בכנסת.

המושב השלישי עסק באתגרים מבניים וקהילתיים ביישוב הכפרי, ודנו בו על ריבוי הגופים המנהלים ביישוב אחד וכיצד מתמרנים בין הגופים והוועדים השונים הפועלים באותו יישוב, כאשר כל גוף מנסה לדחוף לכיוון שלו.  ד"ר אילת גלס, ראשת אגף חברה וקהילה בתנועה הקיבוצית, השתתפה במושב והשיבה לשאלה האם כדאי לעבור למודל של ועד מנהל אחד או ביטול כליל של הוועד המקומי: "אצלנו, בקיבוצים, יש קליטה שנמשכת עשרות שנים וקבוצות שונות שחיות באותו קיבוץ. כאשר הוועד המנהל עובד כמו שהוא צריך לעבוד, הוא מאפשר יותר פיתוח קהילתי של היישוב עצמו, השתתפות פעילה מצד חברי הקיבוץ וקשר עם ההנהלה, שמובילים לקהילה אחת מתפתחת. בעולם אוטופי קל יותר לנהל יישוב באמצעות גוף אחד, ובתנועה הקיבוצית יש עידוד לאיחוד סטטוסים. יחד עם זאת, חשוב לזכור שהמטרה הסופית היא לנהל קהילה מגוונת ולכן לא תמיד ניתן לעשות זאת רק דרך גוף ממונה אחד."

במסגרת פעילות רשת הצעירים של התנועה הקיבוצית ובשיתוף תנועת הקיבוץ הדתי ייבחרו גם השנה הצעירות והצעירים המשפיעים מהתנועה הקיבוצית והקיבוץ הדתי.

את מי אנחנו מחפשים?

1. צעירים שנמצאים בעמדות מפתח בחברה הישראלית (משרדי ממשלה, ארגוניים לאומיים, בטחון, כלכלה, חינוך, תרבות, היי טק, תעשייה, עולם פיננסי, רפואה, עמותות וכו').

2. צעירים שנמצאים בהנהגה המקומית- בקיבוצים, בארגונים האזוריים, מועצות אזוריות וכו'.

3. צעירים "רגע לפני פריצה"  - צעירים שמעורבים ופעילים בחברה ומסתמנים כ"הדבר הבא"!

מה אתם/ן צריכים/ות לעשות?

היכנסו ללינק ורשמו את הצעיר/ה שאתם ממליצים!

https://forms.gle/gwtpnZuwBN1pEcrh8

*הגדרת צעירים – צעיר/צעירה עד גיל 40. עד וכולל שנת לידה 1979.

זו הזדמנות לפרגן לאנשים מוכשרים מקיבוצכם.

בחודש ינואר יערכו מחלקות בריאות ורווחה באגף החברה והקהילה בתנועה שני כנסים - בקיבוץ להב ובמליאות, בנושא מיצוי זכויות החברים נפגעי עבודה, גם מעבר לגיל העבודה. בכנסים יינתו עדכונים על הביטוח הסיעודי. 

ממלאי וממלאות התפקידים, הרשמו ובואו לשמוע על נושאים חשובים אלו. 

להרשמה: eti@tkz.co.il

לצורך המיזם הוקמה אגודה שיתופית בה שותפים החברים המייסדים - הנערים, שלוקחים חלק במיזם ובהתאם להשקעתם. באמצעות הקיבוץ, הם רוכשים חלקות מחקלאים באזור ומספקים שירותי קטיף עצמי לחקלאים, דבר שמוזיל לצרכנים את עלויות הפרי ומספק להם ולמשפחותיהם מקום בילוי בשבת.

היום הראשון שנערך בשבת כלל קטיף עצמי של תפוזים לצד מכירה ישירה של פרי ומיץ תפוזים סחוט טרי, כולו מאורגן על ידי הנערים והנערות.

איפה ומתי?
מוזמנים בכל יום שבת החל מ-21.12 בין השעות 10:00 – 15:00.

** בשביל הקטיף העצמי - רשמו בוויז קיבוץ העוגן וכשתגיעו לכניסה לקיבוץ כתבו בוויז רפת חפר ותגיעו אל החלקה (תפוזים מזן טבורי)

** בשביל מכירת פרי ומיץ - רשמו בוויז פארק איטליה (ליד כאיוף)

שתפו את המשפחה, חברים, שכנים, קרובים וכל מי שרק תרצו!!!

לדף הפייסבוק של טנ"א: לחצו כאן

אנו עדים למספר רב של קיבוצים אשר מקדמים הליך של שיוך דירות לחברי הקיבוץ, בין אם  במתווה ההחלטות לשיוך פרטני ובין אם במתווה של חלופת האגודה. כך או כך, היבטי המיסוי ותוצאות המס של שיוך הדירות לחברים יכולות להיות שונות ומגוונות ולנוע בין מאות שקלים בודדים לאלפי שקלים, בגין כל בית אב.

להלן נסקור את הנקודות החשובות בהתנהלות מול רשויות המס בעת הדיווח אודות ההליך:

טענות בסיסיות

נציין כי טענותינו הבסיסיות הן כי אין מדובר במכירה של זכות במקרקעין, כמשמעותה בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג – 1963 (להלן – החוק) וכפועל יוצא אינה חייבת בהצהרה ודיווח על פי החוק. לחילופין, החוק מעניק פטור ממס שבח וממס רכישה בגין 'מכירה' זו. לחילופי חילופין שווי הזכות במקרקעין הינו אפס ולכן לא קם חיוב במס שבח ובמס רכישה, הלכה למעשה. יחד עם זאת, ולשם ייעול התהליך הגענו עם רשויות המס לפשרה, במסגרת הסכם, לפיה ישולם סכום מס סמלי עבור כל בית אב.


נקודות עיקריות להן יש לתת תשומת לב יתרה כמפורט להלן:

דיווח

על פי הסכם הפשרה יש לדווח לרשויות המס. נציין כי הדיווח חייב להיעשות על ידי עורך דין. מומלץ כי עורך הדין שילווה את העסקה יהיה עורך דין מומחה בתחום מיסוי מגזר הקיבוצים. במקרים רבים, החברים אינם מיוצגים ע"י מי שמייצג את הקיבוץ, דבר שעלול להשית עליהם תוצאות מס גבוהות ביותר ואף לגרום לתאונות מס בלתי הפיכות המובאות לידיעתנו חדשות לבקרים.

גובה המס

בתקופה האחרונה, הגיעו למשרדנו מקרים רבים בהם מייצגים מסכימים לשלם מס שבח ומס רכישה בסכומים גבוהים בעיקר כדי להימנע מטרחת דיונים עם רשויות המס ובהמשך הגשת השגות לרשויות המס. בחלק מהמקרים כיוון שאותם מייצגים, אינם מורשים להגיש השגות ו/או עררים לבית משפט. חלק מהמיוצגים נמנעים מלהגיש השגות ו/או עררים לבית המשפט כנגד השומות שהוצאו ומשלימים עם הגזרות.
מקרים אלו גם משפיעים מיידית על גובה המס בכל הקיבוצים שטרם החלו את ההליך.