יו"ר הקרן הקיימת לישראל דני עטר הציג את תוכנית 2040: "חצי מיליון תושבים לגליל ולנגב"

השבוע התקיים במכללה האקדמית כנרת כנס כנרת החמישי לחינוך, אקדמיה ופריפריה שעסק במגמות ומדיניות סביב המרחב הכפרי בישראל.

בכנס דיברו בין היתר מזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר, יו"ר הקרן הקיימת לישראל דני עטר, פרופ' דן בן-דוד ממוסד שורש באוניברסיטת תל אביב, מנהלת הרשות לתכנון במשרד החקלאות ופיתוח הכפר ד"ר רותי פרום אריכא, ראש המועצה האזורית מרום הגליל, עמית סופר ועוד.

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר: "התפקיד החשוב ביותר של כל ההתיישבות הכפרית הוא לשמר את עתודות הקרקע לדורות הבאים. הבעיה היא שכל השלטון עובד מהיום למחר, ולא חושב בצורה מסודרת על העתיד... אם תהיה הבנה אצל 'הממלכה' לחשיבות של המרחב הכפרי וייתנו לנו כלים – אנחנו כבר נדע מה לעשות איתם".

גם יו"ר הקרן הקיימת לישראל, דני עטר נשא דברים בכנס, והציג את "תכנית 2040" של הקרן שעיקרה שינוי דמוגרפי שיתבטא במעבר חצי מיליון תושבים לאזור הגליל והנגב. עטר התייחס גם לסוגיה המדאיגה שצעירים בורחים למרכז הארץ והישובים הפריפריאליים מתרוקנים.

ד"ר מיכי דרורי, מנהל המחלקה המשפטית של התנועה הקיבוצית, הציג את המחקר שערך ביחד ובהנחיית פרופ' רחל אלתרמן, שבחן באיזו מידה עדיין עומד מישטר המקרקעין הציבורי החל על הקרקע החקלאיות והכפרית בישראל במבחן המטרות הציבוריות שמגזר זה מיועד לשרת, כמקובל כיום בקרב מדינות ה OECD. לפי תוצאות המחקר, שערך השוואה בינלאומית וגם סקר חלוצי בקרב חברי מושבים וקיבוצים (בעזרתה של פרופ' מיכל פלגי) , נראה שמשטר המקרקעין הישראלי הייחודי מהווה כיום אילוץ ומכשול בפני התמודדות עם הבעיות הנוכחיות של המגזר הכפרי והחקלאי. בין היתר, עולה מהמחקר כי המדיניות הקרקעית והתכנונית הנוכחית תורמת מצד אחד לזילות של הקרקע החקלאית ללחצי פיתוח עירוניים, ומצד שני למסחור מאולץ וקיצוני של המשקים ובתי המגורים במושבים ובקיבוצים, וזאת בניגוד לעמדת מרבית החברים. המדיניות הנוכחית גם אינה מעודדת שימושים מגוונים במשקים החקלאיים, תיירותיים וסמי-חקלאיים, כמקובל במדינות המפותחות.

פרופ' בן דוד, מאוניברסיטת תל אביב חשף בכנס נתונים מדאיגים מתוך מחקרו, המראים כי ישראל נמצאת במסלול יציב ומתמשך של צניחה ברמת ההשכלה והחינוך של תלמידי ישראל. בנוסף הראה בן דוד עד כמה חריף מצב בריחת המוחות בארץ והעליה החדה בעזיבת של אקדמאים, כאשר הוא גם קישר בריחה זו לתשתיות הרעועות בתחבורה ובבריאות בישראל.

בתום הכנס הושק גם מרכז כנרת לחדשנות - פרי שיתוף פעולה בין מספר גופים בהובלת המכללה האקדמית כנרת וצמח מפעלים. המרכז נועד לטפח ולגדל את הסטארטפיסטים הגדולים של הצפון. כבר עתה, ישנם 14 סטארטאפים הפועלים  במרכז, והמטרה היא עד 2022 למשוך גם חברות בינ"ל למרחב נוסף, בהקמתו מושקעים כרגע מיליוני שקלים. באירוע ההשקה לקח חלק בין היתר גם ירון גפשטיין סמנכ"ל תוכנה במלאנוקס שהציג את סיפור ההצלחה של החברה שעשתה לאחרונה אקזיט גדול.

אות יקירי המכללה האקדמית כנרת הוענק לזמרת והיוצרת חוה אלברשטיין ולשר החוץ לשעבר דוד לוי. בנוסף הוענק האות גם ליוסי שמעיה סמנכ"ל להנדסה במקורות שפעל רבות לפיתוחה וקידומה של המחלקה לתעשיות מים במכללה.

את התארים העניקו יו"ר הוועד המנהל של המכללה האקדמית כנרת, האלוף במיל' אילן בירן, יו"ר קק"ל דני עטר ונשיא המכללה פרופסור שמעון גפשטיין.

הזמרת והיוצרת הישראלית חוה אלברשטיין, אשר הוציאה מעל ל-60 אלבומים ובהם שירים שהפכו לקלאסיקה בזמר העברי.

בין הנימוקים להענקת האות לאלברשטיין "פעילותה האומנותית אשר עיצבה ועודנה מעצבת את זהות החברה הישראלית, היותה יוצרת בלתי מתפשרת שיצירתה נשארת עדכנית לאורך שנים רבות של פעילות, ועל תרומתה לפיתוח וגיוון המוסיקה הישראלית באופן המחבר לבבות וחוצה גבולות. לצד היותה יוצרת ומבצעת יצירות אשר מיוצבות כקונצנזוס בליבת מדורת השבט הישראלית,  אלברשטיין מקפידה על קול ייחודי, ערכי וביקורתי הבא לידי ביטוי ביצירות רבות המתייחסות לנושאים אקטואליים על סדר היום החברתי בישראל."

גם המנהיג החברתי ושר החוץ לשעבר דוד לוי זכה לקבל את אות יקיר המכללה "על היותו מהחלוצים לקידום הפריפריה וסמל למאבק בלתי מתפשר בהכרת השכבות החלשות בחברה.

על תרומתו ארוכת השנים לציבור ותשומת ליבו לצרכים החברתיים המהווים עדות לרוח הציונית השוויונית, ועל כך שפעל בשמם של דור שלם ממקימי המדינה אשר התוו יחד את הרוח הישראלית."