דילוג לתוכן העיקרי
fw_before_content
content

חיוניים מדרגה ראשונה - חקלאי ואחות בבית החולים מנהלים שגרת חיים בצל המשבר

שיחה על חקלאות ישראלית והתנהלות משפחתית בימי קורונה. ​​​​​​​נעים להכיר, עידו זמיר חקלאי מנהל תפעול של גד"ש קיבוץ יגור, נשוי ליהודית זמיר אחות במחלקה הכירורגית בבית חולים כרמל ולהם 3 ילדים שיר (14) , יהלי (11) וירדן (5)
חיוניים מדרגה ראשונה - חקלאי ואחות בבית החולים מנהלים שגרת חיים בצל המשבר,
משפחת זמיר מקיבוץ יגור

מה מגדלים בגד"ש יגור?

"בימים אלו אנו מגדלים בצל, שום וחיטה ובקרוב זורעים חומוס, עגבניות, בטנים, כותנה, תירס, , אבטיח, ארטישוק ויש לנו גם חסה הידרופונית שמשווקת כל השנה. סה"כ 7,000 דונם של גד"ש."

כמה כוח אדם יש לכם?

 "אנחנו 12 חבר'ה וכולם עובדים, זאת התקופה הכי לחוצה אז כולם חייבים לעבוד."

איך מסתדרים עם הילדים בתקופה הזו?

"יהודית עובדת במשמרות ובזמן ששנינו לא נמצאים שיר הבת הבכורה בת ה-14 עוזרת, וחוץ מזה אנחנו מקבלים סיוע מהקיבוץ. הקיבוץ התארגן ומפעיל מערך של נערות בגילאי התיכון מהקיבוץ שעושות בייביסיטר לזוגות ששני בני הזוג עובדים. "

איך אתם מרגישים את המשבר בענף הגד"ש?

"מרגישים האטה מאוד גדולה, כי רק רשתות השיווק יכולות לקחת סחורה, השווקים הפתוחים סגורים. מחירי הארטישוק למשל ירדו בצורה דרסטית מ-20 ₪ לקילו עד ל- 2 ₪ לקילו! מכיוון שמדובר במוצר שנחשב למותרות ומוצר שבעיקר משווק לתחום המסעדנות שעכשיו סגור לחלוטין. דווקא עכשיו בתקופת הפסח זה מוצר שהיה צריך ללכת הרבה, אבל אנשים עברו לקנות מוצרים בסיסיים כמו מלפפון עגבניות ובצל כמעט בלבד.

והרשתות מצידן, כל השנים עושות חיים מאוד קשים לחקלאים, כי הן נותנות את המחיר הכי נמוך. ברשתות למשל ברגע שיש להם עודף סחורה ואתה מגיע, יכולים לסובב לך המשאיות ולשלוח אותך הביתה, לכן השאיפה של חקלאים היא לעבוד עם שווקים פתוחים, אבל כרגע אין לזה סיכוי כמובן כך נוצר מצב שמי שלא מקושר לרשתות אין לו מה לעשות עם הסחורה שלו בגדול. ותוסיפי לזה את הייבוא שגומר את רוב החקלאים."

 

מה הבעיה עם היבוא?

" כיום רוב הסוחרים השתלטו על היבוא ומייבאים מה שהם יכולים. אפשר לראות את זה בקלות, אפילו עכשיו בתקופות הכי קשות, יש ייבוא עגבניות מטורקיה ועדיין יש חקלאים שזורקים את התוצרת שלהם.

ואני לא מדבר על זה שלדעתי אנחנו החקלאים היחידים בעולם שלא מסובסדים ע"י המדינה, גם באירופה וארה"ב החקלאות מסובסדת ע"י המדינה וכך יכולים החקלאים להתקיים ולמכור תוצרת במחירים סבירים ופה בארץ יש בעיה."

אז מה המדינה צריכה לעשות ביום שאחרי?

"המדינה צריכה להסתמך יותר על השוק החקלאי המקומי, ופחות על ייבוא של סחורה. בסופו של דבר החקלאים לא יהיו מיליונרים, זה לא אנשים עשירים שמתעשרים על חשבון הציבור, בסך הכל רוצים לחיות נורמלי ולספק את המזון. חוץ מזה שאם אנחנו בתור מדינה לא נדע לספק את המזון בעצמינו, אנחנו ניקלע למצבים כמו עכשיו. כבר קיבלנו בקשות מארגון מגדלי הפלחה למי מוכן לשמור גרעיני חיטה למשק לקראת חירום, על מנת למלא את המחסנים. המשמעות היא לא לשווק את הסחורה שמיועדת להכנת מזון לבע"ח, אלא לשמור עתודות למחסנים של משק לשעת חירום. קמח זה המוצר הכי בסיסי שחייב להיות, תארו לכם מצב שלא היו מגדלים פה.

אני מקווה מאוד שיבינו שללא חקלאות ישראלית ובלי היכולת לגדל את האוכל בעצמינו זה לא יכול לעבוד. צריך להתייחס לעצמינו כאופציה ראשונה ולא כאופציה משנית.  הרי בסופו של דבר מביאים את אותו מחיר העגבנייה גם מתורכיה, לצרכן זה לא משנה, הוא ישלם את אותו המחיר. מי שמרוויח אלו רשתות השיווק, שגוזרות את הקופון ומביאות את הסחורה זול יותר לעצמן."

"רואים עכשיו למשל צמיחה של חקלאות ישירה, השיווק הישיר היה על אש מאוד נמוכה ועכשיו הוא מתחיל לפרוח, אנשים מגלים שאפשר לקנות ישירות מהמשקים ומתקשרים לבקש משלוח. פתאום יש הרבה לקוחות להרבה חקלאים, אני מעריך גם שהסחורה יותר איכותית, כי היא טרייה יותר ונבחרת יותר בקפידה יש יותר תשומת לב לפרטים הקטנים.

אני שמח על כך שחקלאים פורחים בקטע של המשלוחים, אבל רק מי שיכול להפעיל מערך של משלוחים והזמנות ויכול להרשות עצמו לנהל את זה ,יעמוד בזה וירוויח ומדובר בקומץ."

"יש לנו כאן בארץ תוצרת ברמה מאוד גבוהה, מכל העולם באים ללמוד מהחקלאים בארץ אם זה בתחום ההשקיה, תחום הדישון, טיפוח זרעים וטיפוח זנים, ממש בכל המובנים."

ואיך האווירה בבית, איך מצליחם לקיים שגרה בזמן ששניכם עובדים?

"קשה לנהל סדר רגיל כמובן, יהודית עובדת במשמרות ואצלי בתקופה הזו אלו ימים מאוד ארוכים. מזל שהקיבוץ פה מוכן לתת את התמיכה והעזרה, כי גם אסור להשתמש בסבא וסבתא.

שגרה מאוד לא פשוטה, כי אם יהודית עובדת לילה והיא חוזרת בשבע בבוקר, אז היא צריכה לישון כשכולם פה בבית וזה משימה מאוד קשה, אז במקום 8 שעות שינה היא ישנה 3 שעות ואז היא צריכה ללכת למשמרת.

אבל אין ברירה, אין מה לעשות זו תקופה וצריך לעבור אותה. אנחנו צריכים להגיד כל יום תודה עדיין על זה שיש לנו עבודות עם כל מה שקורה היום במשק, אסור לנו להתלונן וזאת הסיבה שאנחנו לא מתלוננים."

הוספת תגובה חדשה