דילוג לתוכן העיקרי
fw_before_content
content

השבוע בתנועה הקיבוצית: ערבות הדדית - "הנחיות הרשם הן הרף התחתון!"

ערבות הדדית - "הנחיות הרשם הן הרף התחתון". 50 שנה לתוכנית המתנדבים. ומדוע חיסונים הם חובה חברתית? כל זאת ועוד בניוזלטר השבועי של התנועה הקיבוצית
כנס אהדה
כנס אהדה
 18/10/2018

כנס אהדה – מזכ"ל התנועה הקיבוצית: "הנחיות הרשם לבעלי צרכים מיוחדים הן הרף התחתון!"

כנס אהדה
פאנל נושאות תפקידים בכנס השבוע

ממשיכים בדרך יחד – כנס משותף לתנועה הקיבוצית ולארגון אהדה התקיים השבוע בהשתתפות רחבה של רכזי בריאות ורווחה, מנהלי קהילות ובני משפחה. כותרת הכנס "ערבות הדדית – מה שבין חובה לזכות" באה לידי ביטוי בדבריו של ניר מאיר מזכ"ל התנועה שברך את הנוכחים בתחילת היום.

מזכ"ל התנועה ניר מאיר: "אם בתקופת המשבר הכלכלי בקיבוצים אפשר היה להתחייב רק על המינימום כי לא היה, היום דרגות החופש יותר אפשריות, ומתוך כך אני לא רואה בהנחיות רשם האגודות חוק, אלא כמו בפנסיה – המינימום.  אני קורא לכל קהילה ללכת כמה שהיא יכולה לטובת האוכלוסיות הזקוקות לכך, מעבר למינימום הנדרש. כל קיבוץ צריך לבדוק את התמהיל בין הערכים ליכולת לאורך זמן, והדגש הוא על אורך זמן, לכן צריך לעשות זאת בזהירות".

את משרד הרשם ייצגה עו"ד רותי לירז-שפירא, האחראית על תחום הרגולציה והחקיקה בכלל ועל תקנות הערבות ההדדית בפרט, אשר השתתפה בפאנל מגוון, בו הובאו נקודות מבט שונות לנושא אתגרים ביישום תקנות הערבות ההדדית וגילוי הדעת מטעם הרשם בטיפול באנשים עם מוגבלויות. בנוסף השתתפו בפאנל לימור יהודאי רכזת הרווחה מנען, אילנה היוז מעברון, אמא לצעירה עם צרכים מיוחדים, עו"ד מרב ניב מהמחלקה המשפטית ואילת גלס ראש אגף חברה.

הכנס נפתח בהרצאתה המקצועית של עו"ד תמר שי בנושא ייפוי כח מתמשך ונמשך במפגש מעורר ההשראה עם רותם כרמי על החיים עם ולצידו של זוהר, חולה ALS.

"שנתיים לאחר פרסום גילוי הדעת ע"י הרשם ניכר שינוי גדול בקיבוצים בהבנת הנושא, בחשיבות שמייחסים לנושא, בהקמת הועדות ובפניות אלי לסיוע להנעת התהליכים בקהילות הקיבוציות", אומרת עדי רמות, המרכזת את נושא הצרכים המיוחדים באגף חברה בתנועה, ויזמה את הכנס ביחד עם עו"ד תמר שי יו"ר אהדה. "גילוי הדעת של הרשם הבהיר את הציפייה למימוש הערבות ההדדית בהיבט של דאגה לבנים ובנות עם צרכים מיוחדים. אנחנו מצפים ושואפים לכך שהמחויבות לבנים עם הצרכים המיוחדים, כמו גם לאוכלוסיות חלשות נוספות, תנבע מתוך הכרה ערכית ולא מתוך חובת המחוקק. משנכנסו קיבוצים לתהליך אנחנו שותפים ליותר שיחות ומפגשים בהם מבוררים הערכים והנושאים הקשורים ליישום הנחיות הרשם. בקיבוצים רבים הדיונים מתבצעים במעגלים רחבים של כלל הקהילה ולא נשארים במסגרת הצוות הייעודי וממלאי התפקידים (מנהלי הרווחה, מנהלי קהילה, עורכי דין וגזברים). התובנה היא שכל קהילה צריכה למצוא ברוחב לב את הפתרונות המתאימים לה בגמישות וביצירתיות ובכפוף ליכולותיה". עוד מציינת עדי כי בשנתיים האחרונות נעשית עבודה משותפת ומעמיקה של התנועה עם ארגון אהדה, הכוללת ביצוע קורסים לרכזי ועדות צרכים מיוחדים, לצד דיונים וחשיבה משותפת על הדרכים השונות לתמיכה בקיבוצים בנושא.


באנר כנס הנהגות 2019

יש מתנדב באולם? - חוגגים חמישים שנה לתוכנית מתנדבי חו"ל בקיבוצים

חשבתם שהמתנדבים נעלמו בשנות ה-80? זוכרים את המתנדבים הסקנדינבים מתהלכים בשבילי הקיבוץ, בבריכה, בפאב וחשבתם שהם כבר לא יחזרו? זה איננו המצב בכלל!
מתנדבים בבית אלפא. צילום: דוד (דדה) עינב

תכנית המתנדבים חיה ובועטת ומונה היום יותר מ300 מתנדבים מרחבי העולם, ב25 קיבוצים - מאילות בדרום, ניר יצחק בעוטף ועד ברעם בצפון שמגיעים ממגוון מדינות (כאלה שבכלל לא ידעתם כמו קוריאה וסין). המתנדבים האלו מצטרפים ל400 אלף המתנדבים שעברו בקיבוצים לאורך השנים.

היום התקיים כנס מיוחד לציון 50 שנה לתוכנית בסימן "תכנית המתנדבים חיה ובועטת". במהלכו דיברו דוברים רבים על השתנות תוכניות ההתנדבות השונות, הדרך שסללה תוכנית ההתנדבות בקיבוצים כראשונה וחלוצה בתחום, הדרך הנכונה להגיע לצעירים בעולם בימינו והחשיבות שלהם כשגרירים בעולם לאחר סיום ההתנדבות.

את הכנס הנחה יוחאי וולפין (כפר הנשיא), מזכ"ל "הבונים דרור" וראשון הדוברים היה מייקל אורן ("כולנו"), סגן שר במשרד ראש הממשלה, לשעבר שגריר ישראל בארה"ב והטייטל החשוב ביותר – הגיע כמתנדב לקיבוץ גן שמואל. "גם כשהייתי בבית הלבן, גם כשגריר בארה"ב וגם היום במשרד ראש הממשלה, אני כל הזמן זוכר שהכל התחיל, אי שם בשנות ה70 על שביל חצץ מאובק בחולות של גן שמואל, שהגעתי אליו בן 17, לא יודע מילה בעברית. שם הכל התחיל. גן שמואל היה קיבוץ של השומר הצעיר, היינו צריכים לקום ב4:30 לעבוד בשדה והמילים הראשונות שלמדתי בעברית היו "מספוא ו"פלחה" ואתם צוחקים אבל אלו מילים שאנשים היום בקיבוץ לא יודעים מה הן... מה שחשוב לי להבהיר הוא המקום שממנו הגעתי לתכנית, והוא המקום של השליחות, ונדמה לי שעל אף שהתכנית קטנה במהלך השנים, זה הדבר שלא השתנה גם היום אצל הצעירים הבאים להתנדב בקיבוצים. הרצון לתת משהו מעצמך, לחיות לתקופה מסויימת את האידאלים עליהם קמה המדינה הקטנה שלנו, והערכים האלו שעדיין עומדים על כנם הם אלו שמצליחים לשמור על הלהבה של תוכנית המתנדבים וזהו הדבר היוצא דופן כל כך שבה".

איה שגיא, מנהלת תוכנית המתנדבים בתנועה בירכה אף היא ואמרה: "תכנית המתנדבים מאפשרת לצעירים מהעולם להתנסות בחיים הייחודיים בקיבוצים, להתוודע למדינת ישראל ולחיים בה בדרך בלתי אמצעית והכי מהימנה שיש. התוכנית שקמה כבר לפני חמישים שנה הייתה חלוצה של ממש בתחום ההתנדבות ועבורי זוהי ממש הגשמת חלום לציין את חגיגות היובל של התוכנית.
כשהיא התחילה זה היה סטרטאפ קיבוצי-ישראלי, במשך השנים הגיעו יותר מ-400,000 אלף מתנדבים מכ-90 מדינות ברחבי העולם. כל 270 הקיבוצים בארץ קלטו מתנדבים לאורך השנים וגם היום קיבוצים רבים ממשיכים לשמור על הגחלת החשובה הזו. אם שואלים מתנדבים מה הם קיבלו מהקיבוץ הם יגידו שזו חוויה משנת חיים שנתנו לו שנה של לימוד על עצמאות ויכולת והם חוזרים למולדתם אנשים חזקים וטובים יותר וכמובן, השגרירים הטובים ביותר של הקיבוצים בפרט ושל מדינת ישראל כולה".

הכנס סוכם בהצלחה רבה ובציפייה לחגיגות המאה לתוכנית המתנדבים שרק תלך ותגדל.   


פייסבוק התנועה

יהדות רומניה: הסיפור שלא סופר

טקס ההתייחדות עם קדושי הטבח ביאסי. צילום יפעת שומרוני
טקס ההתייחדות עם קדושי הטבח ביאסי. צילום יפעת שומרוני

בשבוע שעבר יצאה לרומניה משלחת של ההסתדרות הציונית העולמית שמטרתה ללמוד ולהכיר את סיפורה המיוחד של יהדות רומניה. החל ממבשרי הציונות שהתכנסו בפושאן בשנת 1881 ושלחו ארצה עולים שהקימו את ראש פינה ואת זכרון יעקב, עבור דרך סיפורן של תנועות הנוער ברומניה בין שתי מלחמות העולם וכלה בסיפורה הבלתי מוכר של שואת יהדות רומניה. בראשות המשלחת עמדה גוסטי יהושע-ברוורמן, ראשת המחלקה לפעילות בתפוצות בהסתדרות הציונית העולמית ובעצמה יוצאת רומניה והיא כללה  את מזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר, מזכ"ל תנועת המושבים מאיר צור, מזכ"ל הבונים דרור, יוחאי וולפין,  מנהלת עמותת הבונים שירלי מדר ראשי תנועות הנוער מכל הזרמים ובהם גם לירן לוי שייצג את השומר הצעיר העולמי שליחים, פעילים ועוד.

שואת יהודי רומניה צוינה לאחרונה על-ידי ממשלת ישראל, מכיוון שהתשיעי לאוקטובר נקבע כיום הזיכרון הלאומי השנתי ברומניה לציון שואת יהודי רומניה. היום הזה הינו מאורע חדש יחסית, לאחר שלאורך שנים הוכחשה שואה זו על ידי הרומנים. גם בישראל לא הכירו בעצמת השואה הזו כיוון שמאפייניה היו שונים.

השוני הגדול נעוץ בכך ששואת יהודי רומניה בוצעה בידי הרומנים עצמם.
רומניה לא נכבשה בידי הנאצים, לא הוקמו בה גטאות ולא מחנות השמדה. שואת יהודי רומניה הייתה סיפור שונה...

גוסטי: "השואה הייתה ממש מבית, באופן כמעט סיסטמטי ובהתלהבות יתרה. אני, כיוצאת רומניה חייתי בתחושה שלא הייתה בעצם שואה ברומניה, או שהייתה לייט. הסיור הזה מבחינתי הוא ההוכחה, למי שצריך הוכחות, שהייתה שואה איומה, קשה ואכזרית ברומניה, שהגיעה מבית. אנשים שם חיו בתוך הקהילה, התערו בה, תרמו לה ולפתע הכול התהפך עליהם. היום כבר ידוע וברור שמי שביצע את השואה זה הרומנים עצמם. בהשראה, בהכוונה, תוך הנחיות של הנאצים - אבל רומניה הייתה חלק משואה אכזרית ביותר".

בחלקו השני של המסע ביקרה המשלחת בהונגריה ועסקה מעט גם בשואת יהודי הונגריה ובסיפורה המיוחד, ובחלקן של תנועות הנוער הציוניות בהתמודדות עם הפרק האפל הזה.

החלק השלישי היה בעצם כינוס רב משתתפים שארגנה המחלקה לפעילות בתפוצות תחת הכותרת Ivision.
כ- 160 נציגים מ- 18 מדינות, בגילאים ובתפקידים שונים התכנסו בבודפשט, עיר הולדתו של הרצל, לשורת הרצאות דיונים ושיח שעסקו כולם בהוויה הציונית והישראלית היום ובעתיד.
הכנס היווה בימה ליצירת קשרים ושיח בין מנהיגי ציבור ונוער יהודי באירופה.

עם שובה של המשלחת לישראל אמר ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית: "נחשפנו לסיפור שלא סופר, למתרחש בקהילות היהודיות ברומניה ובהונגריה היום, ולכמיהה לקשר עם ישראל בכלל ועם התנועה הקיבוצית בפרט בכדי להקים ולייצב מסגרות יהודיות וציוניות לנוער. נבחן אם וכיצד נוכל להיענות לאתגרים הללו".


באנר הגן הקיבוצי

תמונת השבוע - מתכוננים לכנס י"א

מתכוננים לכנס י"א

אז אחרי הכנה נהדרת לכ60 מדריכי ומדריכות הנעורים בקיבוצים, מתכוננים במלוא המרץ לכנס עצמו - כנס י"א המסורתי שיערך בחי-נגב ברביבים בתאריכים 8-10.11 בנושא "האחריות שבבחירה משמעותית".


באנר ברית פיקוח תום 2018

החינוך הקיבוצי -
העבר כמנוף ליצירה חינוכית

נועה צור ברוש, מנהלת "הגן הקיבוצי" בתנועה הקיבוצית, בקריאה להנהלות מערכות החינוך לשיתוף פעולה עם הגופים השונים לחיזוק המערכות פנימה
מאמר הגן הקיבוצי
צילום: נאוה פלדמן, קיבוץ עלומים

כולנו חיים במדינה דינאמית המכתיבה לנו שינויים במהירות של מכונית מרוץ על מסלול הפורמולה, מתוך כך אנו למדים לחיות במציאות של אי ודאות ובו זמנית מתקיים בה שיטפון של מידע לא מסונן. ואצלנו, בקיבוצים, מערכות הגיל הרך וצוותי החינוך מתבקשים להתנהל במקצועיות בלתי ניתנת לפשרה, למרות תחושת הכאוס שלפעמים גוברת על הפסטורליות הקהילתית.

החינוך הקיבוצי על מסורותיו מפעם ואלו המתחדשות, מהווה עוגן משמעותי ויתד של יציבות ושגרה. העבר המפואר ורב השנים של החינוך הקיבוצי צריך להיות עבורנו היום למנוף של יצירה חינוכית חדשה המבוססת על תהליכי חשיבה, דיאלוג, שאילת שאלות, הפקת לקחים והסקת מסקנות ובעיקר התאמה ורלוונטיות לקהילה בה אנו חיים.
למערכת חינוך קיבוצית ולקהילה כולה אחריות גדולה על ילדיה - אל לנו לחשוש משיח חינוכי מתמשך, לפעמים קולני, אולי ביקורתי, כי בסופו של יום רק כך נלמד, נברר ונגדיר לעצמנו את זהות החינוך הקיבוצי הייחודי לקהילה.
אין בכוונתנו להתעלם מהקשיים והבעיות איתם אנו מתמודדים יום יום במערכות החינוך בגיל הרך, אך אנו חייבים להאמין ולבטוח בעצמנו ובעיקר בשותפים שלנו לדרך כאשר לכולנו מטרה ברורה - חינוך קיבוצי איכותי ומקצועי לילדינו.

מערכת חינוך גיל רך קיבוצית מבוססת על רצף פדגוגי כזה הרואה את הילד מיום היוולדו ועד סיום גן חובה. מה שלנו מובן מאליו וברור, אינו כזה מול משרדי הממשלה - מלידה ועד גיל שלוש ההתנהלות היא מול "אגף מעונות היום", במשרד הרווחה והעבודה, אותו מנהל אמיר מדינה. לאחר מכן, מגיל שלוש עד שש ההתנהלות היא מול "האגף הקדם יסודי" במשרד החינוך אותו מנהלת אורנה פז. משרדים נוספים אחרים הם רגולטורים של תהליכים המתקיימים במה שאצלנו מובנה כמערכת אחת שלמה – הגיל הרך.

זוהי לא רק חלוקה ארגונית אחרת אלא גם חלוקת סמכויות שונה, שבאה לידי ביטוי למשל בדוגמאות הבאות: חוק פיקוח קייטנות, שהשנה נכנס לתוקף, באחריותו של משרד הפנים, אך התוכניות החינוכיות של הקייטנות הן באחריותו של משרד החינוך. מה שמכונה במדינה: "צהרונים" ובחינוך הקיבוצי נקרא "הקמה". כך בין השעות שתיים לארבע (כשבחלק מהקיבוצים אף עד שעה מאוחרת יותר), הגורם המפקח על המערכת הוא מוסד אחר בכלל במשרד החינוך - "מינהל חברה ונוער", שתחום פעילותו הוא החינוך הבלתי פורמאלי לגילאי ז'-יב'. נשמע מסובך? אולי... יוסף בינון כתב במאמרו "חינוך לחיים בעלי משמעות"  כי התהליך החינוכי רצוף בהרבה שאלות ופחות תשובות, נעלמים ואי ודאות ואין סוף השערות וספקות – אך מי שמפחד מאלה, מוטב שלא יעסוק בחינוך.   


ביטוח חקלאי

זה בידיים שלנו. פועלים למניעת הרצח הבא

הילית בן צבי, מנהלת היחידה לשוויון מגדרי בתנועה הקיבוצית, בתנועת המושבים ובמועצות האזוריות, בטור מיוחד, אחרי עוד מקרה בו "הכתובת הייתה על הקיר"
אנגווץ וואסה ז"ל ובעלה השוטר. האישה ה20 שנרצחת השנה על ידי בן זוגה
אנגווץ וואסה ז"ל ובעלה השוטר. האישה ה20 שנרצחת השנה על ידי בן זוגה

"אשתי היקרה, בלעדייך אין העולם יכול להתקיים... אני מברך אותך לאריכות ימים עד מאה ועשרים, עושר ואושר תמיד כל חייך", כך כתב רק לפני חודשיים, בן זוגה ואבי ילדה של אנגווץ וואסה. השבוע הוא לקח על פי החשד את האקדח שהוא נושא ברישיון מתוקף עבודתו כשוטר ורצח אותה מול פניו של בנה בן השבע מנישואיה הראשונים.

אנגווץ וואסה היא האישה העשרים מתחילת 2018 שנרצחת בידי בן זוגה או בן הזוג לשעבר.  
רק לפני שבוע, גם אז בנתניה, נרצחה עליזה שפק בידי בן זוגה לשעבר, אשר כבר לפני שנתיים היא הגישה נגדו תלונה על אלימות, תלונה שבגינה נשפט לחצי שנה מאסר על תנאי.

רצח נשים הוא לא הבעיה של עיר כזו או אחרת, משפחה זו אחרת, או של אישה זו או אחרת – זו הבעיה של כולנו, של החברה כולה!

זוהי אחריות שכל אחד ואחת מאתנו נושאת. כולנו צריכים לפעול כל אחד ואחת בתחומו ובתחומה. כולנו כחברה וכבני אדם צריכים לצאת מאדישות ולצעוק ביחד את זעקת הנשים הסובלות מאלימות ואת בכי הילדים חווים יום יום אלימות בביתם או הנשארים יתומים.

חשוב להדגיש: גם אצלנו בקיבוצים קיימת אלימות, בדיוק כמו בכלל החברה הישראלית: אחת מתוך עשר נשים בישראל מוגדרת כנפגעת אלימות מבני זוגן. זו יכולה להיות אלימות פיזית, מינית, נפשית, מילולית וכלכלית. אלימות נגד נשים חוצה מגזרים, דתות, לאומים ומצב סוציו-אקונומי. כל אחת יכולה להיות נפגעת אלימות.

עלינו לוודא כי המערכות החברתיות והניהוליות שלנו קשובות ודרוכות לסימנים או אותות אזהרה בחצר שלנו, וכי כל מקרה של חשש לאלימות יטופל כנדרש. כמו כן, אלינו לדאוג לכך שמערכות הלימוד והחינוך שלנו, החל מהגיל הרך, ישלבו את הנושא המגדרי "חינוך מודע מגדר" הוא תנאי לחיים מכבדים – חינוך למניעת אלימות, חינוך המקדם ערכי שוויון וכבוד.

בואו ביחד כחברה וכפרטים נוודא קיומה של סביבה בטוחה ומכבדת לכל אחת ואחד בקרבנו!


שבילים

"היעדרה של חובה חוקית לחסן מעודד למעשה סוג של טפילות חברתית"

עדי רמות, בעבר האחות הראשית של בית החולים יוספטל באילת וכיום עובדת במחלקת הבריאות והרווחה בתנועה הקיבוצית בטור מיוחד על המחלוקת בדבר החובה למתן חיסונים לילדים
האחות רונית מחסנת את מלכה במרפאה האזורית אילות. צילמה: עידית אושה
האחות רונית מחסנת את מלכה במרפאה האזורית אילות. צילמה: עידית אושה

החיסונים נחשבים כטכנולוגיה הרפואית המוצלחת ביותר וזו שהצילה חיי אדם יותר מכל תרופה אחרת. על מנת לקבל את התוצאה המצופה ולהצלחת תכנית חיסונים – יש להבטיח שיעור התחסנות גבוה באוכלוסייה. מה שיבטיח יצירת "חסינות עדר" והגנה גם על תינוקות קטנים שעדיין לא חוסנו, על ילדים ומבוגרים שלא ניתן לחסנם בשל מחלת הרקע שלהם, וכן על כאלו שאמנם חוסנו אך אצלם החיסון לא יצר הגנה מספיקה. קיים קשר ברור בין ירידת שיעור ההתחסנות באוכלוסיה לבין עליית התחלואה והתמותה ממחלות מדבקות שכנגדן מחסנים. 

במציאות הקיימת, בה שיעור ההתחסנות באוכלוסייה גבוה, מתרחשת ירידה דרסטית בשכיחות המחלות שכנגדן מחסנים. אבל דווקא  כאשר הצלחת החיסונים היא כה בולטת, נוצרת בקרב חלק מהציבור מעין תחושת שאננות ובטחון שהמחלות הללו כבר לא מהוות איום ממשי. עם זאת עולה תחושת הדאגה מתופעות לוואי אמיתיות ולא אמיתיות של החיסונים, ורצון לקבלת החלטות עצמאיות לגבי בריאות הילדים - כל זה מוביל בסופו של דבר לירידה בשיעור ההתחסנות ועלייה בסיכון לתחלואה. 

הורים שבוחרים שלא לחסן את ילדיהם, מן הטעם שאינם רוצים לחשוף אותם לסכנות הנלוות לחיסון, יכולים להרשות לעצמם לעשות כן, רק מאחר שרוב הציבור מחסן את ילדיו ומונע בכך את התפשטות המחלה.
היעדרה של חובה חוקית לחסן, מעודד למעשה סוג של טפילות חברתית, וככל שירבו ההורים שלא יחסנו - כך יגדל הסיכון לשובן של המחלות המדבקות המסכנות כפי שקורה שוב ושוב בקבוצות  המתנגדות למתן חיסונים.

כאשת מקצוע בתחום הבריאות, אני סבורה כי יש לחייב את הפעלת שיגרת החיסונים במוסדות החינוך המשותפים כחלק מההבטחה להיותם מתחם בטוח עבור הילדים המתחנכים בהם. המשמעות, היא להבטיח כי במערכות החינוך הקיבוציות יקחו חלק רק ילדים מחוסנים על פי שגרת החיסונים של משרד הבריאות, למעט ילדים מדוכאי חיסון, עליהם אנחנו רוצים להגן.

עדי רמות (יטבתה) אחות במקצועה, ובעלת תואר שני בניהול מערכות בריאות, עובדת במחלקת בריאות ורווחה בתנועה הקיבוצית, שימשה במשך 12 כאחות הראשית של בית החולים יוספטל באילת ואחות איזורית במועצה איזורית אילות.


באנר משקארד 1

בנט בכרם שלום: ראוי שתהיה החלטת ממשלה ייחודית לסיוע לקיבוץ בקיצור תהליכים בירוקרטיים

שר החינוך הגיע ביום שני בשעת לילה מאוחרת לקיבוץ ונפגש לשיחה עם החברים וקומונת שנת השירות של התנועה הקיבוצית. לאחר השיחה נשאר השר ללון בקיבוץ ובבוקר ביקר בבית הספר היסודי במועצה האזורית "אשכול"
בנט בכרם שלום: ראוי שתהיה החלטת ממשלה ייחודית לסיוע קיבוץ לקצר תהליכים בירוקרטיים במקום

לאחר סבב הכרות, תיארו החברים לשר את המצב הבטחוני הקשה ואת ההתמודדות עם העשן וביטאו היטב את התסכול על ההתמשכות וחוסר המענה ואת התערערות תחושת הביטחון. 

לשאלת בנט כיצד אפשר לעזור נקודתית לקיבוץ, ביקשו הנוכחים גן ילדים ומעון, וכן שיפעל לקדם את הבאת מבנים יבילים על-מנת שהקיבוץ ימשיך ויקלוט משפחות וחברים חדשים. בהמשך לדברים אלו, התקשר השר בשעת לילה מאוחרת למנכ"ל משרדו, שמואל אבוהב, וביקש ממנו להגיע בימים הקרובים לכרם שלום, על-מנת לעזור לקיבוץ ככל האפשר. 

במשך השיחה העלה בנט רעיון שתהיה החלטת ממשלה ייחודית לסיוע לכרם שלום על מנת לקצר תהליכים ביורוקרטיים. 

השר אמר לחברי הקיבוץ כי הוא נפעם מאוד מהקהילה שפגש, מהשיתוף בין דתיים וחילונים, החוסן והעמידה האיתנה. בסיום הפגישה שהסתיימה לאחר חצות נשאר שר החינוך לישון אצל משפחת לשנו, ובבוקר ליווה השר את הילד ליעד לנשנו לבית הספר "ניצני אשכול" וצייד אותו בפתק המסביר את נסיבות המיוחדות של איחורו הבוקר לבית הספר. השר הסתובב  בכיתות הלימוד, שוחח עם התלמידים, עם מנהלת בית הספר ועם ראש המועצה גדי ירקוני.


באנר כנס הנהגות 2019

הישג למועצה אזורית גליל עליון והחברה לפיתוח הגליל: פורסמה רשימת הזכאות לתמיכה ישירה ובהשקעות החקלאים בשווי 100 מיליון שקלים בגליל העליון

כחלק מהסכם כולל אליו הגיעה הממשלה עם התאחדות חקלאי ישראל והתנועה הקיבוצית, ובהמשך למאבק בחודשים האחרונים יחד עם המועצה, עקב התיקון לחוק המים וגיוס תקציב של 210 מיליון שקלים לחקלאי הגליל ממשרד האוצר ומשרד החקלאות, פורסמה השבוע רשימת הזכאות לתמיכה בהשקעות במסגרת הסכם המים, מהלך המוציא אל הפועל את ההסכם העברת התקציב לחקלאים. מדובר על הישג חסר תקדים עבור חקלאי הגליל העליון
ורסמה רשימת הזכאות לתמיכה ישירה ובהשקעות החקלאים בשווי 100 מיליון שקלים בגליל העליון

ראש מועצה אזורית גליל עליון, גיורא זלץ אומר: "התקציבים לחקלאי הגליל מיועדים לפיצוי על ייקור המים ותהליך רחב היקף של התאמת חקלאות הגליל לשינוי הנדרש, החדרת חדשנות ותמורות טכנולוגיות, שיוכלו להתחרות בהצלחה בשוק הכלכלי ולפרנס אלפי בתי אב בגליל העליון. ההליכה המשותפת של חקלאי הגליל וויתור על ה"אני" למען ה"אנחנו", הוכיח את עצמו והביא להישגים גדולים. כך מובילים מאבק".

על פי ההסכם שנחתם לאחר כשנה של מאבק בהובלת גיורא זלץ ראש מועצה אזורית הגליל העליון, והנהלת החברה לפיתוח הגליל ובשיתוף פעולה עם המועצות האזוריות מבואות חרמון ומרום גליל והתאחדות החקלאים בישראל, שכלל גם דיונים אינטנסיביים בוועדות הכנסת - יועבר סיוע לחקלאים שנפגעו מתיקון חוק המים 27 א'. מדובר על הקצאה של כ-520 מיליון שקלים לחמש שנים, לחקלאים מכל רחבי הארץ, כאשר מחצית מהתקציב הממשלתי- סכום משמעותי מאוד של 210 מיליון שקלים (!) יוקצו רק לאזור הגליל העליון, זאת במטרה לאפשר לחקלאים ביצוע התאמות לעלייה במחיר המים השפירים.

במסגרת ההסכם, יוכלו החקלאים שנפגעו, להתארגן לעלויות החדשות שהושתו עליהם כתוצאה מתיקון החוק. מטרתו המרכזית של ההסכם, הינה לאפשר לחקלאים לבצע התאמות ולהיערך לשינויים  בעקבות התיקון. מדובר בתמיכה חסרת תקדים בהשקעות, בסכום של כ- 100 מיליון שקלים, המאפשרת לחקלאים לקבל מענקים גבוהים במיוחד של 70%-80% מההשקעות. כמו כן, תינתן תמיכה ישירה במהלך השנתיים הראשונות של ההסכם, במטרה להיערך לפעילויות השונות.


באנר הגן הקיבוצי

'עסק קיבוצי'​ - עסקים קטנים שהוקמו ביוזמה מקומית והפעם... "פילאטיס נטו" בקיבוץ שובל

פילאטיס נטו

"פילאטיס נטו" - סטודיו לפילאטיס ולהוראת הפילאטיס בשובל!

פילאטיס מכשירים בקבוצות קטנות עם הדרכה מקצועית ולבבית. מתאים לכולן/ם!!! שיעורים מועברים בשובל, בדביר ובמיתר.
לשכלול היכולות, שיפור היציבה, חיטוב, חיזוק, גמישות. למניעת פציעות והפחתת כאבים. לשיפור איכות החיים.

ולמי שכבר התאהב- מוזמנים להצטרף לקורס להכשרת מדריכי פילאטיס. בסטודיו הראשי בשובל. קורס מקיף ומקצועי ומתאים לכל מי שרוצה להשתב ולהשתלם בתחום.

ליצירת קשר: נואית עמרי-לוין - 054-5306945  


 
 
 
 
יש לכם סיפור מעניין? רוצים לספר על המתרחש בקיבוצכם? להתלונן? לייעץ? לשבח?! כתבו לנו. 
 
2ab06947-5784-40e5-b5f5-5e70f4a846db.jpg
color-facebook-48.png
color-link-48.png

הוספת תגובה חדשה

This question is for testing whether or not you are a human visitor and to prevent automated spam submissions.

1 + 17 =
Solve this simple math problem and enter the result. E.g. for 1+3, enter 4.